יצר - רצה - ארץ

 

Escribimos de los 3 modos posibles el milui (nombres completos de las letras en vez de las letras mismas) que expande en detalles el arquetipo de divinidad que llamamos E-lohim
אלהים

אלף למד הי יוד מם = 300 = יצר
  
אלף למד הה יוד מם = 295 = רצה 

אלף למד הא יוד מם = 291 = ארץ

 

 

 

------>

 

אמונה EMUNAH   Fe, Arte sagrado		יצר IETSER   Instinto, Pulsion de vida
תענוג TAANUG   Deleite, emocion ante lo possible		רצה RATSAH   Voluntad y Deseo conjugados, consumados ya en el pensamiento
רצון RATSON   Voluntad, Deseo, Impulso a la Accion		ארץ ERETS   Tierra (la palabra misma tiene raiz en el "ratson" en tanto deseo)

 

ואהבך וברכך והרבך

 פ' עקב

ואהבך וברכך והרבך = 515 = [תהי' כא,ח] כִּי-הַמֶּלֶךְ, בֹּטֵחַ בַּיהוָה;    וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן, בַּל-יִמּוֹט = תפלה = שירה = דרך ארץ = (ברא' יח,לג) לְדַבֵּר אֶל-אַבְרָהָם = (במ' כג,טז) וַיִּקָּר יְהוָה אֶל-בִּלְעָם = (במ' כה,ו) לְעֵינֵי מֹשֶׁה = (דב' ג,כג)   וָאֶתְחַנַּן = (ירמ' ט,יז) וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ-מָיִם = (יח' כב,כ) לְהַנְתִּיךְ = (יח' לג,ה) נַפְשׁוֹ מִלֵּט = (עמ' ח,ז) כָּל-מַעֲשֵׂיהֶם = (דה"ב ו,כט) אִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאֹבוֹ = (תהי' יז,א) תְּפִלָּה = (תהי' נו,יב) מַה-יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי {הפסוק:  בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי, לֹא אִירָא;    מַה-יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי} = (תהי' קיח,ו) מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם {הפסוק: יְהוָה לִי, לֹא אִירָא;    מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם - השינוי בין שם א-להים לשם י-הוה הוא ההיפוך בין יעשה אדם לי ליעשה לי אדם} = (תהי' קיח,כד) נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ = (תהי' קמא,ח) בְּכָה חָסִיתִי = (איוב ה,ט) עַד-אֵין מִסְפָּר = (מש' יד,כה) עֵד אֱמֶת = (מש' כח,כה) וּבֹטֵחַ עַל-יְהוָה יְדֻשָּׁן

5785 טיוטה ראשונה. השנה לאחר שנת השור הנוגח.

הקדמת דבר:

איראן חמס חותים הרשות הפלשתינית חיזבאללה = 3123 = [ברא' ח,א]  וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ = [ברא' יד,ח]  וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִוא-צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים = (דב' ט,ד) לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת  וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה {הפסוק השלם: אַל-תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר, בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה, לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת  וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ}

השור הוא הנוגח בקרניו בכוונה להזיק.  או שהוא פרא אדם, הנוגח בכוונה להזיק ולהרוג ולאבד. או חבורה שכאלו

בפתיחת ה'תשפ"ה (יהי רצון שעוד הרבה לפני) נודע (לכל אלו שהיו רדומים, או מכיון ששונאים אותנו נתנו לשור הנוגח לטבוח בנו ולהתנחל גם אצלהם) שהשור נגח לאורך כל ה'תשפ"ד ולא מתכוון להפסיק. ברגע שיש התעוררות כזו מלמטה, מלמעלה לא ישמרנו בעליו: כבי' שחקה להם השעה, היתה להם סיעתא דשמיא כמו לנבוכדנצר, ועכשיו זה נגמר. אז השור הנוגח יכחד ויהיה כאילו קרבן לה' (אינו מובן לי עדיין), וה' באיזשהו אופן ישלם, יפצה, על נזקי השור. בפנים, במספרים, יש מלא פרטים.

אז יש לנו שתי נקודות מפנה בעלילה. הראשונה בע"ה עד ראש השנה. השניה , בכסלו (או בסיון), כפי שדלהלן

---------------------

הפסוק הקודם: וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶחֱצֽוּן 

יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת = 1623 = (דב' ב,יד) שָׁנָה--עַד-תֹּם כָּל-הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה

וּאולי: שנה שלמה של מלחמה, בה מכרו את השור החי (השבויים החיים?) וחצו את המת...

שור איש = 817 = (ירמ' טז,טז) וְצָדוּם מֵעַל כָּל-הַר וּמֵעַל כָּל-גִּבְעָה

השור החי = 534 = (שמ' ב,יא) בְּסִבְלֹתָם = (שמ' ו,ו) וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים  = (דב' לב,ט)  חֶבֶל נַחֲלָתוֹ = (מ"ב י,לא) אֲשֶׁר הֶחֱטִיא 

--------------------- ואז: 

[שמות פרק כא פסוק לו]  

א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ = 5785

{או, א' ו': הראשון לחודש הששי הוא חודש אלול?}

רת"ס:

אנכשנהמשויבשישתהוי"ל = 1845 = 

ודוגותמולשלשמרנעלילשלוחשוהמה"י = 2271 = 

ועירחאלמאווממרתרתה"ו = 1669 = 

או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם = 1932 = 

= [במדבר, טו,יא]  כָּכָה יֵעָשֶׂה, לַשּׁוֹר הָאֶחָד, אוֹ, לָאַיִל הָאֶחָד; אוֹ-לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים, אוֹ בָעִזִּים 
{אולי צריך לפרש אותם כמשלים למרעין בישין אחרים שאינם ממש השור הנוגח אבל הצטרפו אליו לפשוע}

= [ישעיהו, ח,טז]  צוֹר, תְּעוּדָה; חֲתוֹם תּוֹרָה, בְּלִמֻּדָי

= [יחזקאל, לא,ב]  בֶּן-אָדָם, אֱמֹר אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם וְאֶל-הֲמוֹנוֹ  אֶל-מִי, דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ

= [דברי הימים, ב לב,כה]  וְלֹא-כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ, כִּי גָבַהּ לִבּוֹ; וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף, וְעַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

= [תהילים, קלט,ח]  אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה;    וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ

= [איוב, כז,ו]  בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי, וְלֹא אַרְפֶּהָ;    לֹא-יֶחֱרַף לְבָבִי, מִיָּמָי

= (דב' יא,א)  וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ = (ש"א ט,טז) כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן = (ש"ב כ,יט) לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל--לָמָּה תְבַלַּע = (יש' ה,כד) אֵת תּוֹרַת יְהוָה צְבָאוֹת = (דה"א כז,יב) הַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי (כלומר, היום וכעת מחר: ט'-י' בסיון או ט'-י' בכסלו: 10-11 דיצ' 2024 או 5-6 ביוני 2025)

ולא ישמרנו בעליו = 761 = (דב' לד,יב) לעיני כל ישראל = 

= [ישעיהו, ב,טו]  וְעַל, כָּל-מִגְדָּל גָּבֹהַּ; וְעַל, כָּל-חוֹמָה בְצוּרָה  

= [יחזקאל, לג,לג]  וּבְבֹאָהּ  הִנֵּה בָאָה--וְיָדְעוּ, כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם

= [תהילים, קלו,כו]  הוֹדוּ, לְאֵל הַשָּׁמָיִם    כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ 

= (ברא' ל,ב) אֲשֶׁר-מָנַע מִמֵּךְ = (ברא' מז,יט) לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ = (שמ' ג,ב) וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ = (מ"א יד,ז +) עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל = (יש' כג,יא) הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת = (יש' מא,יח) אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם = (ירמ' נא,מג) לֹא-יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל-אִישׁ = (יח' כ,לג) נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה  אִם-לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה = (יח' ל,יד) וַהֲשִׁמֹּתִי = (מלא' א,ג) שָׂנֵאתִי = (דה"ב ז,ו) וְכָל-יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים = (תהי' צט,א) תָּנוּט הָאָרֶץ = (דניאל ג,כט) דִּי לָא אִיתַי אֱלָהּ אָחֳרָן

שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה־לו = 3092 = 

= [שמות, כו,לב] וְנָתַתָּה אֹתָהּ, עַל-אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים, מְצֻפִּים זָהָב, וָוֵיהֶם זָהָב--עַל-אַרְבָּעָה, אַדְנֵי-כָסֶף  

= [יהושוע, ג,יד]  וַיְהִי, בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם, לַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן; וְהַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית--לִפְנֵי הָעָם  

= [ישעיהו, מב,יג]  יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף-יַצְרִיחַ--עַל-אֹיְבָיו, יִתְגַּבָּר 

= [עובדיה, א,ט]  וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ, תֵּימָן, לְמַעַן יִכָּרֶת-אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו, מִקָּטֶל 

= [דברי הימים, ב ו,ח]  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-דָּוִיד אָבִי, יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם-לְבָבְךָ, לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי--הֱטִיבוֹתָ, כִּי הָיָה עִם-לְבָבֶךָ 

= [דברי הימים, ב כ,טז] מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם, הִנָּם עֹלִים בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ; וּמְצָאתֶם אֹתָם בְּסוֹף הַנַּחַל, פְּנֵי מִדְבַּר יְרוּאֵל

ד"א: 3092 הוא ד' פעמים 773 (מס' ראשוני #137 כמנין קבלה וכו')
773 = (ברא' ו,יא+) ותמלא הארץ = (ברא' מא,מט) עד כי חדל לספר = (במ' לב,יז) לפני בני ישראל = (דב' כח,לב) ועיניך ראות = (ש"א כה,כח) כי מלחמות י-הוה א-דני נלחם = (ש"ב ט,ז) והשבתי לך = (מ"ב ב,יא) ויפרדו בין שניהם = (יש' כח,כט) הגדיל תושיה = (מ"ב יט,לב) לא יבא אל העיר הזאת = (יש' מג,א) ועתה כה אמר י-הוה = (יש' מג,ב) ולהבה לא תבער בך = (יש' נא,ג) נחם כל חרבתיה = (ירמ' ב,כא) כלה זרע אמת = (יח' מו,יח) איש מאחזתו = (זכ' יב,ו) וכלפיד אש בעמיר = (דה"א כב,יב) ויצוך על ישראל = (דה"ב לב,כט) רכוש רב מאד = (תהי' קיט,יח) גל עיני ואביטה נפלאות = (מש' א,כג) אודיעה דברי אתכם = (איכה א,ט) ראה י-הוה את עניי

-

מסלול אחר: הפסוק ה5785 בתורה - דב' לב,לד

הֲלֹא־הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי

כָּמֻס עִמָּדִי = 184 = (ברא' יג,ב) בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב = (ברא' טז,ו) הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ = (דה"א ט,כו) כִּי בֶאֱמוּנָה הֵמָּה (תהי' עג,ו) חָמָס לָמוֹ (קו' ח,ה) יֵדַע לֵב חָכָם

 חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי = 1149 = [תהי' ס,ד] בְּשׁוּב-אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ, מִפָּנֶיךָ

כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי = 1333 = [תהי' כה,יב] מִי-זֶה הָאִישׁ, יְרֵא יְהוָה--    יוֹרֶנּוּ, בְּדֶרֶךְ יִבְחָר

 = (ויק' יט,לד)  כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם

 = (במ' לה,כא) יָמִית אֶת-הָרֹצֵחַ--בְּפִגְעוֹ-בוֹ 

הֲלֹא־הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי = 1375 = [מש' ל,ה] כָּל-אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה;    מָגֵן הוּא, לַחֹסִים בּוֹ

מקום אחר

 מקום אחר = 395 = נשמה = השמים = (מ״א יח,כט) ואין קול ואין ענה {שהבעל, הע״ז לא עונה; וזה מה שיציל את ישראל} = (יש׳ מט,כו) אביר יעקב = (יש׳ נז,ב) יבוא שלום = (יח׳ ג,א ועוד) ויאמר אלי בן אדם = (תהי׳ מב,ד) באמר {באמור} אלי כל היום = (איוב לד,לד) אנשי לבב = (תהי׳ מו,ו) אלהים בקרבה = (מש׳ יט,יא) שכל {sejel} אדם = ...

רווח והצלה תבוא ליהודים ממקום אחר

מה' אשה לאיש

 daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 9:33]

נטילת ידים

ידים הם נטל

נטילת כלי מעשה

ידים = 64 = דין: כל מעשה הוא בבחי' דין (ע"כ עולם העשיה יש בו בכל דינים, ובכוונות המעשה הם נמתקים)

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 9:58]

על נטילת ידים: ז"א דיצירה

אשר יצר: מלכות דיצירה

המחזיר נשמות: כתר דעשיה

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 10:29]

Hoy entendí la bendición matinal del lavado de manos por fin. Tomó medio siglo desde que aprendí a pronunciarla. 

Retroactivamente, cada instante de mi vida se vistió esta mañana con ropas nuevas. Me preparo a compartir contigo, a señalar para tí la punta de la madeja. Porque cuanto más hondo, más se nota el amor sustancia de todo, y la naturaleza del amor es darse, para crecer y multiplicarse, para dar a toda vida la oportunidad de serlo.

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 10:52]

"שלא עשני אשה":

"אשה" אינה לשון איש אלא לשון אש. אש שחור זכרי על אש לבנה נכתבה תורה. אשה היא אש לבנה, כלי קיבול בו חומר הגלם הזכרי מקבל צורה ונתקן בבטוי של משמעות, וכך מפיקה את אותיות התורה, את אותיות הבריאה. 

כל קלקול שנמצא בספר תורה לא יבוא מצד הקלף, האש הלבנה, אלא מצד הנכתב עליו באש השחור בלבד. ובו בזמן שיש מגוון גדול של אפשרויות להכנת הקלף ולמראהו, האותיות הזכריות הנכתבות עליו חייבות להתקיים בנאמנות מוחלטת לסדר וצורה אחידים שאין לסור מהם קמעה, וכל סטיה מהם תפסול את כל הנכתב לרבות את הקלף.

הקלף, כשהוא מוכן, הוא מושלם בעצמו ואין בו צורך לעשות כלום. אם תיכתב בו תורה נאמנה יזהיר ממנו ספר, וספר, וסיפור.

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 11:00]

גוי + עבד = 95 = מלכה = המלך

גוי + עבד + אשה = 396

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 11:20]

אשה לאיש = 647

הל"י (= אדם = מה) + אש + אש

מי-הוה אשה לאיש = 713 = תשובה

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 11:29]

כל צרכי = 370

עש, דהי' התעבות האש (לאחר שהתהוה)

עש, מלשון עשיה עצמה

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 11:37]

ג' שלבים:

התאוות: הופעת התאוה, הרצון. ד"א: גילוף הקליפה (כמו באמטיסת) להארת אותיות

התהוות: זהות, שם

התעבות: ניפוח, "ויאמר אלהים" מתעטף בבחי' "גשם"

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 11:47]

הגומל חסדים טובים = 273 = רגע = ערג (לשון ערגה, לאחר ארג והרג)

לעמו ישראל = 687

סה"כ 960

daniEl israEl Ginerman, [08/04/2024 15:22]

מתוך https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-bereishit/parashat-chayei-sara/%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A9

על המילים "מה' יצא הדבר" מבססת הסוגיה במסכת מועד קטן את הרעיון הבא:

מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים, מה' אשה לאיש. מן התורה דכתיב "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר" (בראשית, כ"ד, נ); מן הנביאים דכתיב "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא" (שופטים, י"ד, ד); מן הכתובים "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת" (משלי, י"ט, יד).

(מועד קטן יח:).

המציאות כולה משגחת ומתנהלת על פי רצון ה', אבל בנושא השידוכים חכמים הדגישו באופן מיוחד שמה' אישה לאיש.

טיוטה לברכה בחופה שנתברכתי לערוך

 דרך התשובה היא גילוף, קילוף של אשליות והטיות ודעות קדומות, בדרך אל הניצוץ הפנימי, אל צלם האלוהים שבקרבי, מחובר למקום ב"ה, למרחב האלוהי בו אני חי.

חז"ל הוגים במס' מועד קטן: מה' אשה לאיש; ובחרו דוקא להתבטא בנוסחא זו, השוה בגימטריה 713, כמו תשובה. די לחכם ברמז קטן.

וכמו בתשובה מאהבה, כל חטאי האדם נמחלים ונמתקים והוא נקי כמו תינוק שרק נולד.

הרי תשובה היא דרך אל המקור, בחזרה אל דרך עץ החיים, בגן העדן המתקיים היכן שדבק איש באשתו והיו לבשר אחד, לבשורה אחת.

אתמול, התחזיות  אמרו באיזהו שלב שהיום...

ונהפוך הוא!

היום, א בניסן, היום בו התגלתה השכינה למלא את המשכן, הזוג המתוק והנפלא הזה, יפתח וצליל, מתקדשים יחדיו להיות בשורה; בשר אחד, שבשוויו 515 רומז גם לתפלה ולשירה. יהי רצון ושכינה תאיר תמיד במשכנכם, ודרככם, בכל מעגלי אהבתכם. וכמו שכתוב בסך שמותיכם:   [תהילים, קכב,ז] יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ, ברוב ברכה תמיד, ונומר אמן.

מתוך gm producción

 ובתוכם = 474

ובתוכם י-הוה = 500

האור של ראשית הבריאה היא אור אינסוף (אור = 207 = אינסוף) המאפשר לראות "מסוף העולם ועד סופו" (עולם = 146 = סוף). הסוף גלוי. הקץ אמנם נעלם (נעלם = 190 = קץ) ואסור אפילו לנסות לחשבו.

אהבה

אלף הא בית הה = 539

הבה נא אבוא אליך = 134

כל העדה = 134 = בינה בינה = דלק = דקל = יד הנביאים {הוש' יב,יא: וביד הנביאים אדמה} = מס' הופעות השם אדנ"י שבמלכות בכל התנ"ך \\ = ככל הגוים (התמורה חו"ח) = אף חמה = עידן = אני אני הוא = חלוץ = גוף אדם

רֵעֶה הַמֶּלֶךְ

בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים

צַעֲצֻעִים

וַאֲנִי, קִרְבַת אֱלֹהִים--    לִי-טוֹב שַׁתִּי, בַּאדֹנָי יְהוִה מַחְסִי;    לְסַפֵּר, כָּל-מַלְאֲכוֹתֶיךָ

שַׁלֵּם

--------------------------

נא

נאה

נה

נע

נעים, מלשון לנוע

נעים, מלשון נועם

--------------------------

בארצכם = 353 = שמחה = והיונה לא מצאה מנוח = גינרמן =...

מועדי י-הוה = 156 = ציון = יוסף = ...

לעמו ישראל = 687 = תזריע = עב סג מה בנ קסג קנא קמא = ...

י-הוה רעי לא אחסר = 606 = רות = ...

--------------------------

"בורא נפשות רבות בחסרונן

על כל מה שבראת

להחיות בהן נפש כל חי"

מי הן אותן נפשות שמחיות, מזינות, נפש כל חי? למשל, רבד רבד, ממלכה על ממלכה:

המלח;

החסה, התות, האבטיח, הגזר,

תפוח האדמה, הבטטה; 

תפוח העץ, הפסיפלורה, הלימון;

הדבש;

הסלמון, הקרפיון, האצה;

התרנגולת, ההודו, בני היונה;

הכבש, האיל, הפרה...

כולן, מראשית ועד אחרית, נפשות רבות בחסרונן אשר משתרעות על כל הנברא רבד רבד, וכל רבד משוכלל מקודמיו וניזון מהם. ותכליתם עוד נפש רבה בחסרונה ומשוכללת מכולן וניזונה מהן, ויחודה שיודעת להבחין בין טוב לרע ויש בכוחה להשכיל ויש לה חופש לבחור, ברם אין בידיה מנוס מתוצאות ותולדות בחירותיה, דהיינו אחריות, דהיינו עיקרון הצדק. ובתוך מין האדם יש את עם ישראל שנבחרו בעל כרחם לשאת אתם תורה לאן שילכו ולכל אשר יעשו, ובכל דור למצוא בה אור, ולהאיר בו לשאר האומות (לא "למכור להם עדות" של האור אלא ממש, כמו נר המדליקה נר ועוד נר עד כדי כל הנרות בלי להפסיד מעצמה כלום; וכל להבה חדשה רלוונטית לרואיה), ויש בהם שקמים כנגדה והוזים שמתנערים ממנה, ויש שהוזים שדבקים בה בעוד מתנערים ממהותה.

ויש עוד יחידי סגולה