נתן בו עיניו...

[שבת לד,א ועוד] נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות = 2010 = [תהילים יז, ב]מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים
מלפניך משפטי יצא = 770 = אירוסין ונישואין = בית משיח = תשע
עיניך תחזינה מישרים = 1240 =
=

[במדבר כא, י]	ויסעו בני ישראל ויחנו באבת
[תהילים נג, א]	למנצח על־מחלת משכיל לדוד
[תהילים צא, ו]	מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים
[תהילים קכה, ד]	היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם

אגב זהר נשא קמה ע"ב

בס"ד

[בראשית ב,כג] (...) כי מאיש לקחה זאת
לקחה זאת = 551 = סוד הסודות = עוף השמים = לא עליך המלאכה לגמור
מאיש = 351 = ויקהל פקודי = ל"ג בעומר = שמאי
מאיש לקחה זאת = 902 = שנות עולם
כי מאיש לקחה זאת = 932 = [שמואל ב׳ כב, נ] על־כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר = [תהילים קיט, יב] ברוך אתה יהוה למדני חקיך = ארמיליוס הרשע = מלכות בית דויד

ימי עולם = 206 = עול ימים (אותם אותיות) = דבר = ברד = גברא

גאולה באישור מדיני

בס"ד

הלא יכל הקב"ה לצוות על משה שיודיע לבני ישראל "מחר אתם יוצאים ממצרים, ואם מצרים מתנגדים, אני אטפל בהם"; אם כן, בשביל מה כל מהלך י' המכות? על פני השטח, כל הנושא הוא קבלת "אישור מדיני" ליציאה (אף אם לא לשחרור, כפי שיוכח שלושה ימים מאוחר יותר, כרדוף מצרים את ישראל במדבר). כל התכלית, עפה"ש, הוא שפרעה בעצמו, דינא דמלכותא, יגזור שרשאים ישראל לעזוב מצרים, וישימו שריו את חותמות הויזות המתאימות על דרכוניהם של בני ישראל.
הלא גם בגאולה שמתפתחת בנוכח, נצטרך להשיג הסכמה בכל מובן שזה יהיה לגאולתנו? איך יתרחש, איך מתרחש -באיזה היבט על הנוכח אפשר להבחין בו- המהלך הזה היום? נראה לעין שרק מתחילים בסדרת המכות (ה' ישמרנו מכל רע ויבדילנו מעכו"ם), ואולי נזכה לפסוח עליהם ולקבל פני משיח בהנהגת חסדים כיה"ר.

אבות ד,א: חכם גבור עשיר מכבד

בס"ד

רבינו צדוק הכהן, קובץ המנחה ח':
"עצם האדם הנפש. והגוף קנין לו. וקנין פחות ממנו. ממונו ונכסיו ויותר פחות חבריו ורעיו. וצריך שלימות כולם. וזה (אבות ד,א) איזהו חכם וכו' גבור וכו' עשיר וכו' מכובד וכו' שהוא שלימות ארבע מידות חלקי האדם" וגו'

י
ע"ב
חכמה:
חכם = 68 = חיים = בינה + 1 = א-ל הכבוד [פתח לבחינת מכובד שבמלכות] = בן זוג = הנהגה = חס = מה טובו * [כאשר מכבד = אהליך] = לולב = טוב מאוד = חלל = אהי"ה הוי"ה אהי"ה = ויבן [לשון בינה, "ויבן" מופיע 65 = אדנ-י פעמים בתנ"ך]
איזהו חכם = 97 = בן אדם = זמן = אמון = מ"ה ב"ן = אומן = בך בטחנו = הטה אזנך = הלילה הזה = טפח
הלומד מכל אדם = 220 = טהור = מה למעלה = אזן + עין + לב = מה זה ועל מה זה = אהבה רבה = כלי כסף * [כסף ענין קו ימין, שמשמש בכלים מצד החסדים ובכן מסוגל ללמוד מכל אדם, ובעצם זה יהפוך אותו לעשיר דרך אגב] = עד עולם = קהל ועדה
איזהו חכם הלומד מכל אדם = 317 = אברהם אבינו = יאוש = ויקרא = יצר טוב = הר עיבל = הארץ הטבה = רק טוב = מלאכים לפניו [ללמדו יתר] = כוסי רויה [מכל החכמה, וכן מתקשר לבחינת עשיר] = יבשה = והוי-ה הלך לפניכם


ה
ס"ג
בינה:
גבור =211 = ארי = אדם עליון = בטחו בהוי-ה עדי עד [סוד הגבורה כי אין עוד מלבדו ולא מעצמו ימציא האדם כח לעשות חיל] הנחמדים מזהב [הזהב מצד הדין, נחמדים ממנו בצד החסד כי הפכו את הדינים לחסדים באשר כבשו את יצרם]
איזהו גבור = 240 = עמלק = איה מקום כבודו = ההוד וההדר = כלי זהב וכסף * [הוסיף את הזהב על מדרגת הלומד מכל אדם שהיא בחי' כל כסף] = מנוחה נכונה = ספק = ברוך הוא = אלה לחיי עולם [דניאל יב,ב: ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם --- "אלה לחיי עולם"... איזהו גבור, שהיו עד עת קץ במנוחה נכונה על כנפי השכינה; ואלה לחרפות לדראון עולם, זה עמלק]
הכובש את יצרו = 1040 = שומר פיו ולשונו = בכסף שקלים חמשים [ש"ב כד,כד: ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה להוי-ה א-להי עלות חנם; ויקן דוד את הגרן ואת הבקר, בכסף שקלים חמשים -- דהי' שדוד התגבר על יצרו, הרי היה יכול באמת לתפוס לו חינם והתאפק ושלם]
איזהו גבור הכובש את יצרו = 1280 = תלמידי חכמים מרבים שלום = [יחזקאל כא, יח] כי בחן ומה אם־גם־שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה = [ישעיהו מד, י] מי־יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל [הכובש את יצרו דהי' מלהיכשל בכל עבודת אלילים]


ו
מ"ה
תפארת:
עשיר = 580 = [תהילים קלח, א] לדוד אודך בכל־לבי נגד אלהים אזמרך = טובים השנים מן האחד = פדיון נפש = 10 * ח"ן [חן בת"ת, י' ספירות הת"ת מתוקנות בח"ן] = תפילין = גשמי ברכה [אשר מודה על גשמי ברכה וידע שמה' כל חילו] = שרף = יין קפריסין [אשר בעקבות בושמו המיוחד נבחר לעלות עם הקטורת] = עושה צדקה = אל תהי בז לכל אדם * [זה מתקשר לענין הבא: המכבד את הבריות; באותו אופן "את השנוא עליך אל תעשה לחברך" מתקשר ל-"ואהבת לרעך כמוך"] = כי אתה הוי-ה מחסי = לא יכבה נרו לעולם ועד
איזהו עשיר = 609 = [ישעיהו א, כב] כספך היה לסיגים סבאך מהול במים = והייתם לי סגלה = זן את העולם = כי אין בנו מעשים [אכן, מודים אנחנו שהכל ממך ולא בזכותנו] = כי לא תמו חסדיך = כל מלאכה לא יעשה בהם = נוצר חסד לאלפים [הרי, זה מה שמגדיר ממש את העשיר: לא מידת הונו אלא מידת חסדיו] = ברוך רופא חולים = ברכה ושלום = חצי המלכות = והגית בו יומם ולילה = = [איוב ה,ו] כי לא יצא מעפר און [רש"י: מכה הבאה על האדם לא לחנם הוא ולא מן העפר תצמח לו; און לשון שבר --- הנה העשיר הוא היודע כי הכל מה' ית' וכל דרחמנא עביד לטב עביד, ואם כן, הוא תמיד שמח בחלקו ואכן הוא עשיר]
השמח בחלקו = 499 = דע את האויב = צבאו"ת = בינת הלב = ברוך פודה ומציל = הרחמן יצילנו = וגם הארץ מלאה חסדו [כמו "נוצר חסד לאלפים" בשאלה, "וגם הארץ מלאה חסדו" בתשובה] = כל מעשה ידך = זרע ברך איש ידע ציד [ברא' כה,כז - הוא עשו, כנגד השמח בחלקו]
איזהו עשיר השמח בחלקו = 1108 = [איוב לא, כה] אם־אשמח כי־רב חילי וכי־כביר מצאה ידי [רש"י: לא הייתי נוהג שמחה בפני העניים בעשרי שלא להקניאם בי - מצודת דוד: האם שמחתי אשר היה רב עשרי ואשר מצאה ידי מרבית הון וכאומר הלא קנייני עוה"ז לא היו נחשבים בעיני למאומה לשמוח בהם]


ה
ב"ן
מלכות [כלשון ר"ע מברטנורא במקום: "איזהו מכובד: לפי ששלשה דברים טובים הללו שנזכרו לעיל שהם החכמה והגבורה והעושר, הזוכה בהם הוא נכבד מעצמו ביני א-להים ואדם, ואף אם הבריות לא יכבדוהו בעבורם לכך חבר התנא לזה ואמר מי שיש בו המדות הללו והוא נכבד בעצמו מה יעשה ויהיה מכובד מאחרים?: יכבד את הבריות" עכ"ל. מכאן והמלכות רק מקבלת את תיקונה מג' הבחינות העליונות, ואין אורה כי אם תולדה וזיו האורות העליונים המתלבש בהֿ]
מכבד = 66 = בן דוד [הן מצד שאין בן אדם מכובד בדרגה שהמשיח מכובד בה בעליונים ובתחתונים, הן מצד שדוקא דוד היה הענו והקטן מכל אחיו, ולא היה ראוי בכלל בעיני עצמו להיות מלך, ואף כשהיה מלך נהג שמחה עם העם כבמעשה הריקוד לפני ארון הברית והתוכחה מתמר בת שאול אשתו, ודוקא נהיה ההכי מכובד מכל] = אהליך * [חכם = מה טובו] = בס"ד = אכילה = גלגל = סאה
איזהו מכבד = 95 = המלך = דניאל = ילדים = מלכה = זה החלם = פיה = ובגד בוגדים בגדו [ישע' כד,טז - אומר מצודת דוד: ר"ל קבוצת בוגדים אשר יבגדו בהבוגדים ההם יבגדו גם המה בישראל ר"ל יהיה תגר ומלחמה בין העכו"ם וכולם יבגדו בישראל]
המכבד את הבריות = 1095 = חלום הולך אחר הפתרון = איש כחלמו פתר = ואל עפר תשוב = קרבני לחמי לאשי ריח נחחי = סדם עמרה אדמה צבוים בלע היא צער
איזהו מכבד המכבד את הבריות = 1190 = ממכון שבתו השגיח [ומודעות זו מעוררת בו יראה] = כפת תמרים = יריעו כל העם תרועה גדולה [יהושע ו,ה: והיה במשך בקרן היובל, בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה, ועלו העם איש נגדו --- לאחר סיבוב א' ליום ששה ימים וביום השביעי ז' סיבובים וז' כהנים תוקעים בשופרות היובל לפני ארון הברית, ואז העם מכבדים את הכהנים ונענים לתקיעתם, "ויריעו כל העם תרועה גדולה"... ורק אז החומה נופלת]

חכם גבור עשיר מכבד = 925 = אוצר ברכות = אלה הדברים אשר צוה הוי-ה = בונה ברחמיו ירושלים = גשמיכם בעתם = יקר ורבותא = פקד יפקד א-להים אתכם = עשה למען שמך = לבי ובשרי ירננו לא-ל חי

עד שתכלה פרוטה מן הכיס \\ באמונתו יחיה \\ קום עשה - שב ואל תעשה

בס"ד

סדר נזיקין, מסכת סנהדרין

• דף צז, א גמרא: דוד בא עד שירבו המסורות ד"א עד שיתמעטו התלמידים ד"א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד"א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל כי הא דר' זירא כי הוה משכח רבנן

עד שירבו המסורות = 1309 = בן אשה ישראלית = תורה + עבודה + גמילות חסדים = וירא העם כי בשש משה = ובציר ישיג את זרע
עד שיתמעטו התלמידים = 1448 = שפעת החזירים במקסיקו = ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה = כי תראה ערם וכסיתו = אמרת הוי-ה צרפתהו
עד שיתייאשו מן הגאולה = 1251 = [תהיל' פה,יד] צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו = [תהיל' לג,יג] משמים הביט הוי-ה ראה את כל בני האדם = [תהיל' קלה,י] שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים = [איוב מא,יג] נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא = ויהיו בני יעקב שנים עשר
עד שתכלה פרוטה מן הכיס = 1314

1309 + 1448 + 1251 + 1314 = 5316

התאמות פסוקים מהתנ״ך לתוצאה 5316:

[ויקרא ד, יג]	ואם כל־עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל־מצות יהוה אשר לא־תעשינה ואשמו
[ויקרא כד, י]	ויצא בן־אשה ישראלית והוא בן־איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי
[יחזקאל ה, י]	לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את־כל־שאריתך לכל־רוח
[ישעיהו ז, ד]	ואמרת אליו השמר והשקט אל־תירא ולבבך אל־ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי־אף רצין וארם ובן־רמליהו
[מלכים א׳ י, ז]	ולא־האמנתי לדברים עד אשר־באתי ותראינה עיני והנה לא־הגד־לי החצי הוספת חכמה וטוב אל־השמועה אשר שמעתי
[עזרא ח, כ]	ומן־הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות
[עמוס ד, ט]	הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא־שבתם עדי נאם־יהוה

עד שתכלה פרוטה מן הכיס
hasta que se agote la moneda de tu bolsillo....
no refiere a pobreza o iliquidez en sentido general (que han sido frecuentes a lo largo de toda la historia) sino a una situación nueva y radical, en la que la moneda que tienes en el bolsillo carece de valor. la pérdida del valor de la moneda (ya no más redimible en oro), y la efumación de la plusvalía como retribución a la mano de obra (gracias a la tecnología que torna menos necesaria cada día mano de obra alguna). situación nueva, punto de inflexión que deja atrás la historia tal como la conocíamos hasta hoy...


עד שתכלה פרוטה מן הכיס = 1314 = ארצות הברית = להיות עם חפשי בארצנו =
= [איוב כ, י] בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו [[ בָּנָיו, יְרַצּוּ דַלִּים; וְיָדָיו, תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ \\ רש"י: בניו ירצו דלים - על אנשי סדום נאמר מענה זו שהיו גזלנים ואכזרים על עניים ; וידיו תשבנה - חמס כפיו ; אונו - כח אונסו \\ מצודת דוד: בניו ירצו דלים - בע"כ ירצו ויפייסו את הדלים על הגזל אשר גזל מהם אביהם; וידיו - או בחייו יותש כחו ובע"כ ידיו עצמן תשבנה הגזלה אשר גזל בכח זרועו \\ מצודת ציון: ירצו - מלשון רצוי וכן ובמה יתרצה (שמואל א כט); אונו - הגזל אשר בכח וכן כלחם אונים (הושע ט) --- ענין כל הנפילה האדירה הנוכחית, בה בינתיים לא נראית לעין כל אפשרות לריצוי הדלים, שאליהם יושב אונם ]]
= [איוב כז, יד] אם־ירבו בניו למו־חרב וצאצאיו לא ישבעו־לחם [[ אִם-יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ-חָרֶב; וְצֶאֱצָאָיו, לֹא יִשְׂבְּעוּ-לָחֶם. \\ רש"י: אם ירבו בניו למו חרב - ירבו וימותו ביסורים ותחלואים עד כי ישמחו אלמנותיו במיתתן ולא תבכינה \\ מצודת דוד: אם ירבו - אף אם ירבו בני הרשע לפעמים לא ישמח בהם כי יהיו נתונים אל החרב ואף אם יתרבו צאצאיו הם בני בנים הנה לפעמים לא ישבעו לחם \\ מצודת ציון: למו חרב - אל חרב וכן למו פי (לקמן מ) ]] ---
= [עזרא ב, כד] בני עזמות ארבעים ושנים - [[ עזמות = 523 = עתיד לבוא (בני עזמות, דהי' הזוכים לעתיד לבוא); בני עזמות = 585 = [תהילים נד, ח] בנדבה אזבחה־לך אודה שמך יהוה כי־טוב = פשרה = חופה וקידושין = מצא אשה מצא טוב = פדיון הנפש = רוח המקום נוחה הימנו; ארבעים ושנים = 729 = [שמות ד, ב]ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה = השבת אבידה = לא תרצח = ישתחוה = קר"ע שט"ן ]]

=
= [תהילים קיח, יז] לא־אמות כי־אחיה ואספר מעשי יה [[ לֹא-אָמוּת כִּי-אֶחְיֶה; וַאֲסַפֵּר, מַעֲשֵׂי יָהּ. \\ רש"י: לא אמות - אני כנסת ישראל כע"א מיתת עולם כי אחיה וגו' \\ מצודת דוד: לא אמות - ביד הקמים עלי כי עוד אחיה וגו' ]]
= 1314 = התרגשות = האנשים אשר אתו = קנה אברהם מאת בני חת = כל אשר אמר א-להים אליך עשה = ויאמר יהודה מה בצע כי נהרג את אחינו
= בִּבְכרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ [ביהושע ו,כו אחרי שהחרים את יריחו: וישבע יהושע בעת ההיא לאמר: ארור האיש לפני הוי-ה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו: בבכרו ייסדנה, ובצעירו יציב דלתיה \\ רש"י - בתחלת יסוד שיבנה בה ימות בנו הבכור, ויקברנו וילך עד שימות הצעיר בגמר המלאכה, היא הצבת הדלתות \\ מצודת דוד - כאשר יניח היסוד, ימות בכור בניו, ויתרם ימותו במשך זמן הבנין. וכשיעמיד דלתים ימות צעיר בניו ויתמו אם כן כולם --- הרי ה' החרים את העיר, מי ירצה לבנותה מחדש?! תכלה פרוטה מן הכיס בבחי' נפילת חומות יריחו (יריחו = 234 = גואל צדק) ]


תכלה פרוטה מן הכיס = 940 = אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים = אלה תולדות נח = בסבר פנים יפות = בקרבתם לפני הוי-ה = דברו על לב ירושלים = הוי-ה הפיר עצת גוים = והנה השמש והירח = כליל תכלת = מלא כל משאלות לבי = מנהגי ארץ ישראל = תפלת הודיה = [מלכים א׳ ו, יא] ויהי דבר־יהוה אל־שלמה לאמר [בדיוק לאחר ששלמה בנה את הבית, ואומר לו בפסוק יב: "הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם, והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך", ועוד: "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל" - וכן, "ויהי דבר ה'" וגו' השוה "תכלה פרוטה מן הכיס" אינו כי אם הכנה לחידוש הברכה בע"ה]
= אשת חיל מי ימצא = אתרי אינטרנט = ירושלים של זהב = כי תאנה הוא מבקש [שופט' יד,ד ושמשון בקש מאביו ומאמו לקחת לו בת פלשתים לאשה: "ואביו ואמו לא ידעו כי מהוי-ה היא, כי תאנה הוא מבקש מפלשתים, ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל" \ רש"י: כי תואנה הוא מבקש: עלילה להתגרות בם \ מצודת דוד: כי תואנה: כי בדבר זה יהיה הוא מבקש מפלשתים עלילה להרוג בהם; מושלים בישראל: ואם הכה בהם בלא עלילה, היו הפלשתים חושבים שבני ישראל הסיתוהו והיו נוקמים מהם, מה שאין כן על ידי עלילה, כי אז יאמרו שמדעתו עשה --- ובכן, גם כאן, "תכלה פרוטה מן הכיס" ישמש תואנה לכל הבא עלינו לטובה כיה"ר ] = שנים ליום תמיד [שמות כט,לח חובת התמיד כבש בבוקר וכבש בין הערבים]

שתכלה פרוטה מן הכיס = 1240 =
= [במדבר כא, י] ויסעו בני ישראל ויחנו באבת
= [תהילים נג, א] למנצח על־מחלת משכיל לדוד
= [תהילים צא, ו] מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים
= [תהילים קכה, ד] היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם


-----------------------------



באמונתו יחיה = 538 = [במדבר ו, כה]יאר יהוה פניו אליך ויחנך = בת קול = ישא ברכה = ישר כח = הלבן מאה שנה יולד = בדמות א-להים = כל צבא השמים = עץ נחמד למראה = חי"ת יו"ד יו"ד מ"ם = אם יצר עין הלא יביט

שב ואל תעשה = 1114 = [תהילים עח, נח] ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו = [תהילים צט, ג]יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא = אין דבר טוב יוצא מתוך מריבה = שנת שמיטה

קום עשה = 521 = ירושה = כי הדם הוא הנפש = כי תצא = שרביט = יצחק רבקה = והוא ישב על כסאי = יהודה אתה יודוך אחיך = כי אפס בלעדי אני הוי-ה ואין עוד = על פני ממרא

קום עשה + 593 = שב ואל תעשה
593 [עצם המהלך מעשיה של האדם לגילוי א-להי מוחשי לכל] = שאו מרום = יונה + עלה זית [סימן שה' עשה, שחזר השלום לעולם, ואפשר לרדת מהתיבה, לשתות קצת יין ולנוח] = ברך פרי בטנך = ויעמד העם מרחק [צריך לשמור על מודעות שפויה, לדעת מה הגבול ולהימנע מהשיגו, לא להיכשל מרוב עשיה "בקרבתם לנפי ה'" וגו', אלא לדעת הדרך בה תלך והנקודה בה תעצור ותחכה בתפלה למעשה ה'] = הן אראלם צעקו