כי תבחין באלוהות במקומך, המקום ימלא חסרונך

 מדרש אשאביאל. מבשרי אחזה אלוה.

מה אני אעשה מבשרי? מול כלל האפשרויות, אני אימנע מן הריבוי ואכנס את כל עשייתי תחת כינוי אחד בלבד, המכיל בתוכו את כלל הפעולות אשר אעשה מבשרי.

כלומר: כל אשר אעשה מבשרי, כל אשר הגוף הגשמי שלי יפעל, יהיה לו נוח הכינוי: "אחזה אלוה". ברם: כשאני במצב התודעתי הזה המכונה "מבשרי אחזה אלוה", אני אחיה במה שמו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א מכנה בשם מודעות טבעית של תורה, כך שאין דבר שאעשה בגופי שלא תבער במהותו הכמיהה לאלוהות, כבעור הסנה והאש לא תוכל לו. כי בעיני גופי, בכל חושיי, איודע לאלוהות, בקרב כל אריג של נסיבות.

הנה זו התגלמות הביטול כלפי מעלה שזה כלפי פנים. לאן שאני מפנה את חושיי ואת מחשבתי, אני מבחין באלוהות. כדוגמת מעשה הבורא ית' טרום-בראשית, בהארת הצלם והדמות שבקרבי אני מצמצם את עצמי מבפנים, יוצר בקרבי חלל ריק (למדתי תורת התפלה: ולבי חלל בקרבי), ודוחף את קירותיו החוצה ופתאום שפע אלוהי נפלא ממלא את החלל אשר בהיצמצמי את עצמי יצרתי. וכן הלאה.

כי "מבשרי אחזה אלוה" = 615. הרובד הבא מכונה: "המקום ימלא חסרונך" = 616.  גם כפשוטו (כמובא בברכות לב, אמנם בנימה חסידית), שכאשר האדם (או כלל מסוים) מתמלא ונהיה צינור לאלוהות, עצם הווייתו עלי אדמה אינה מתנהלת עוד לפי חוקי הארץ אלא לפי חוקי השמים. על זה נאמר: אין מזל לישראל. וגם (גם כפשוטו): כמו שכתוב "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך". אז אתה משליך עליו ית' את היהב, את מה שאתה רוצה, ובכך אתה פותח את הכלי שלך לקבל את כלכלתך, את מה שאתה צריך, שאינו בהכרח דומה למה שאתה שוגג לתעדף ביהבך. וכל הענין הוא שתנכח להיודע לכך שאין מחסור כלל (ומשם שמעיקרא "אין יאוש בעולם כלל"), שיש רק שלום, ויש מצב שראייתך את הכל מטעה אותך בהטיה, ובאמת מה שאנחנו צריכים (מפאת מה שהצעתי שנסכים שאנחנו רוצים) זה רק ללמוד לראות וללמוד לחשוב (יותר מוקדם, חיפשתי כ6 דקות טלפון שהיה מונח על השולחן מולי). זה העצם של מה שהתורה באה ללמד אותנו: אם נלמד לחשוב אמת, וכך להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, אז גם נזכה לקיים אלוהות על פני הארץ, לגלות שמאחורי המסוה של בורא עולם יש את מלך מלכי המלכים ואין בלתו, ויש לנו כביכול חלק בו, ואנחנו נחלתו. מכאן שאין מחסור כלל, אלא רק שלום, ורק אנחנו פוגעים בו חלילה, והחכם יהיה לתדר אותו בתודעה העצמית של כל אחד.

*****

המקום בטוח ממלא את הצורך שלך, הרי אתה חי. זו התחלת השלום, שנבקע מתודעת המחסור.

אם אתה מתאמן להיות מודע לנוכח, כל דבר שמצליח בידיך וכל דבר שנכשל יהיו כשווים בעיניך, כי העיקר תיקון הלב ועידון הנפש וגילוי צלם ודמות האלוהים

נשק קטלני, משנה את העולם לגמרי ולטוב, גם בלי לזוז.

וזו באמת רק התחלת הדרך לתודעה הנפלאה של הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכים, מלאכי אלוהים, עולים -מן הארץ, מאתנו, לשמים- ויורדים -אז מלמעלה, ממשיכים אלינו את השפע הראוי לכלים ששלחנו אותם להציג-, "בו", בסולם (סלם = 130 = 10 פע' אהבה) שזה כל "אחד" ( = 13 = אהבה) מאתנו וגם כולנו יחד. 

למדתי ארוך בשנים את הסולם המוצב ארצה ב"דרכי שלום" = 610 בחסד, ואז מדרגה מדרגה, עד השמים שלו "המקום ימלא חסרונך" = 616 במלכות (הרצאה בסיסית בנושא הפקדתי לפני שנים ביוטיוב תחת השם "דרור, חופש, חרות, כי מבשרי אחזה אלוה"). היום, בכל גופי ונשמתי אני מחפש, חופר, משם והלאה. 617, 618, פנימה ועוד פנימה. מהאלוהי שאני בקרבו אל האלוהי שבקרבי, רצוא ושוב.

Respirar palabras

RESPIRAR PALABRAS 

חדוה

Jedvah

(deleite minucioso especialmente alegre)

ח = 8

ד = 4

ו = 6

ה = 5

El Nombre Sagrado

י = 10

ה =  5

ו  = 6

ה  = 5

texto de la plegaria

 

Bamidbár-Num. 12,13

אל נא רפא נא לה

El Ná Refá Ná Lah

¡Dios por favor Sánala ya!

Tehilim 118,25

אנא י-הוה הושיעה נא

Ána A-donái Hoshí'ah Ná

¡Por favor A-donái Salva ya!

אנא י-הוה הצליחה נא

Ána A-donái Hatslíjah Ná

¡Por favor A-donái Pon Éxito ya!

Y haz con nosotros milagros
Y lo Bueno a Tus ojos Haz

Sean a Voluntad las palabras de nuestras bocas
y la razón de nuestros corazones está desnuda ante Tí
A-donái nuestra Roca de Salvación
y nuestro Redentor

El que Hace Shalóm en Sus alturas
Él Hará Shalóm sobre nosotros
y en círculos concéntricos desde nosotros Hará
Shalóm para Su Mundo todo
y diremos: Amén

plegaria nisan 5782

de Tony Robins, citado por Euge Oller:

"Con un padre así, ¿qué otra opción tenía?"

2 hijos de un padre borracho, drogadicto, violento, uno es justo como el padre, y el otro todo lo contrario

-----------------------------

1. Entrenamiento breve para distinguir entre lo "dado" que sólo puedo tomar por axioma, lo también "dado"... que puedo usar como arcilla y darle forma buena, y lo que sólo merced a algunas alevosías está presente en mi conciencia y así, artificial y evitablemente, pesa sobre mi vida todo el tiempo.

2. Preámbulo a la Plegaria: El hombre en busca de Dios, Le halla en busca del hombre. El grito de Mosheh por sanación. Los dos gritos de David, por salvación y sustento, por éxito de Shalóm próspero y Amor.

3. Ejercicio de Respiración de la Neshamah. Plegarias individuales. Los gritos de las almas de todos por todos, por la Creación, en conexión conciente con la fuente Una de todo bien.

---------------------------------------------------------

אל נא רפא נא לה אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא = 1251 = [תהי' לג,יג]  מִשָּׁמַיִם, הִבִּיט יְהוָה;    רָאָה, אֶת-כָּל-בְּנֵי הָאָדָם = [תהי' פה,יד] צֶדֶק, לְפָנָיו יְהַלֵּךְ;    וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו

ושמרו דרך הוי-ה = 802 = [תהי' קיח,כה] אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא \\

\\ אנא הוי-ה הושיעה נא = 525 = הוי-ה צבאות = [ברא' יט,יח] ויאמר לוט אלהם אל־נא אדני = מזונותיו = זרע אברהם = פתילה = 7 * כה"ן = עִם-הָארֵב הֶרֶב = נְהַר דִּי-נוּר = מֵהֲלָךְ-נָפֶשׁ = וַיַּעֲמד הַשּׁמֶן (מזונותיו = ויעמד השמן: ענין הקצבת והגבלת מזוני, גבורה שבחסד) \\ הושיעה נא = 447 = יתגדל = וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו = בלי עין הרע = במקשה = לא-הָיָה דָּבָר נֶעְלָם = משה עבד הויה (משה, המושיע בפועל, אך בבחי' עבד: הישועה היא גבורות הנפעלות ע"י חסדים בזכות הכנעת העבד) = נשיא אלהים (הוא אברהם, כולו חסד אך מקרין מורא - שוב אותה בחינה: נשיא, עליון ונעלה, החונן, מצד דין הא-להים) \\

\\ אנא י-הוה הצליחה נא = 277 = זרע = עזר = סימן טוב ומזל טוב = ערבה \\ הצליחה נא = 199 = צדקה = כל עכבה לטובה (ענין העתוי, מסודות ההצלחה) = נס חנוכה (הצלחה נסית, כולה חסדים על סמך ההשתדלות והאמונה וללא אות מוקדמת) = וּמִן-הַכּוֹכָבִים = כְּעֵין הַבְּדלַח = יְהוָה מִסִּינַי בָּא = חֲנַמְאֵל בֶּן-דּדִי = כי לא חמץ \\

רד"ק: אנא יי' - יאמרו ישראל: אנא יי' , הושיעה נא והצליחה נא לכל הבאים לחסות בצלך ולשוב לעבודתך.

ר' מנחם המאירי:

 אנא יי' - זה המזמור נאמר לימות המשיח: מתפלל , שיושיעם מצרת הגלות , ובצאתם יצליחם הצלחה אמתית לדעת את יי' מקטנם ועד גדולם (ע"פ יר' ו , יג) , ולהיות כלם מתהפכים שפה אחת ודברים אחדים (ע"פ בר' יא , א) , לקרא כולם בשם יי' (ע"פ צפ' ג , ט).

ב׳ יב,יג

אבן עזרא:

ויצעק משה. זה יורה שהיה בצער על אחותו׃ אל. אתה שיש הגבורה בידך עתה רפא עתה לה על כן השיב השם ואביה ואילו אביה כעם עליה וירק בפניה הלא תכלם לראות פניו שבעת ימים׃

ת״ז הקדמה יב,א: וּבָהֶם מִצַּד שֶׁל עָרְלָה, אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס - שְׁלֹשָׁה אָכְלוּ מֵהַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ וּמֵתוּ, הָרְבִיעִי אָכַל הַפְּרִי וְזָרַק הַקְּלִפּוֹת וָחַי. כְּמוֹ זֶה נֶאֱמַר, רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא - תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ זָרַק.

דברים רבה פרשה ו: יג יג ד״א זכור כיון שראה משה מה הגיע לאחותו התחיל צווח ומתפלל עליה בכל לבו ונפשו (שם במדבר י״ב) אל נא רפא נא לה רבנן אמרי אמר משה רבש״ע כבר עשית אותי רופא אם אתה מרפא אותה הרי מוטב ואם לאו מרפא אני אותה, ד״א מהו אל נא א״ר אבא בר כהנא למה״ד לתלמידו של רופא שעלת מלכיא לראותו והביא ־ אותה אצל רבו אמר אותו תלמיד לרבו מרי כבר למדת אותי כל סדרן של רפואות אם אתה מרפא אותה הרי יפה ואם לאו הריני מרפא אותה כך אמר משה רבש״ע כבר למדת אותי כל סדרן של נגעים אם אתה מרפא אותה הרי יפה ואם לאו הרי אני מרפא אותה, ד״א (שם במדבר י״ב) ויצעק משה אל ה׳ וגו׳ משל למה הדבר דומה לגבור שהיה הקולר בצוארו נפנה מאותו הקולר לאחר ימים ראה הקולר נתון בצוארו של אחר התחיל צווח אמרו לו מה לך צווח אמר להן אי אתם יודעים אני יודע באיזה צער הוא נתון כך היה הקולר בצוארי ואני יודע באיזה צער הוא נתון כך היה משה צווח אמר לו הקב״ה מה לך צווח אמר לפניו רבש״ע אני יודע באיזה צער היא נתונה שאני זכור השלשלת שהיתה ידי לתוכה מנין שנאמר (שמות ד) והנה ידו מצורעת כשלג כיון שנתפלל משה עליה ריפא אותה הקב״ה מנין שנאמר (במדבר יב) והעם לא נסע עד האסף מרים לפיכך היו זכורין מה הגיע למרים מתחת ידי לשון הרע.

חדוה

ח 》ז-ז   |שואף| חכמה-בינה והתקרה שלהן כתר

ד 》י-ו    |מחזיק| דעת

ו  》 |משחרר-מרוקן| ז"א

ה 》י-ד / י-י-ו   |מחזיק| מלכות - נוק'

למשל: זז + יו + ו + יד = 50

נשימת חדו״ה

Usar la longitud de las fases de la respiración (inspiración - retención - espiración - ayuno) como vehículo de un código tipo Morse para meditar (resonar divinidad) por medio de respirar palabras.

Por ejemplo: Jedvah.

חדוה

8-4-6-5 tiempos para las 4 etapas de la respiración respectivamente, visualizando las letras.

---------

גנבת הברכות

יעקב בן רבקה = 541 = ישראל
עשו בן יצחק = 636 

יעקב בן יצחק = 442 = אמת + 1
וילך ויקח ויבא = 209 = יצחק + 1

הקל קול יעקב והידים ידי עשו: [קול יעקב = 318] + [ידי עשו = 400] = 718 = התשובה
הקל והידים = 210

ברא׳ כז

todo empieza con que los ojos de itsják se oscurecen, y él lo toma por señal de que su muerte se acerca.

hay que preguntarnos por qué no es ésta la primer enfermedad que anuncia la muerte, en vez de la siguiente, la de iaakóv, que consideramos la primera

וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת... בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק: 208 + 208

itsják es simétrico con lo que dice. o "bedabér itsják", el acto en que se dice, antecede a itsják mismo presente, viene de los traumas presentes en el resumen de su vida

ח וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַֽאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַֽאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ
בני שמע בקלי = 614 = חרות

אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ

אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י = 470 = תע  (לשון תעתוע ומתעתע: רמז לכך שתופעה אפשרית, כיוון אליו הדברים יכולים בתמים להתגלגל, יתגלם מספרית בשורש ראיית הזולת את המציאות. 

זה פותח כמה עניינים:

א. מה שמתגלם הוא השורש הכי פשוט שאפשר לבנות באותו ערך מספרי. הכי מעט אותיות, מלמעלה למטה: תע, ולא עת למשל.

ב. יש צורך במודעות, בתבונה, בכוונה מודעת, בבחירת המילים שתתורגמנה למספרים אשר יתגלמו במציאות

 ועוד כדברי אבן עזרא: כמתעתע. כפול מגזרת תועה כאיש שמתעה אחר -ע"כ. כלומר שהסיכוי שימושני אבי מכניס בחינת ״תועה״ בכל המהלך, וזה יתגלם בראותו אותי כיוצר תעתוע, כעושה אחיזת עיניים

ואז, כתולדה של התעתוע, וְהֵֽבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה

אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָֽתְךָ֖ בְּנִ֑י = 752 = 2 * 376 (= עשו = שלום)

אך
שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ  קַח־ לִֽי = 756 = 2 * 378 (= בשלום = בעשו = שבוע)

וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמּ֑וֹ = 286 = פור (שכבר בהתחלת המעשה הוא כאילו נכנע לבחינת תועה, תעיא, המשוגע של הטארוט, זה שנותן דחיפה ראשונה במגלשה ויהי אשר יהא.

ותעש אמו: מַטְעַמִּ֔ים = 209 = יצחק + 1 = אחר 
כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו = 548

paradoja a resolver: 
עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ =  475 = חסד + 403
יַֽעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן = 403

בְּיַ֖ד יַֽעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ = 256
עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ = 618

וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־ בְּנ֔וֹ מַה־ זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ  לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָֹ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ  לְפָנָֽי: 
כי הקרה, לשון מקרה, שזה מה שהתועה חש בעולמו. ויעקב רואה כעת את עצמו כתועה כנ״ל

הקרה = 310 = יש
כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָֹ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ  לְפָנָֽי = 602 = בשש (לשון בושה) = שבש
ולדברי דעת זקנים: כי הקרה ה' אלהיך לפני. כשם שהעבד שהלך לבקש לך אשה אמר הקרה נא לפני היום וגם האיל שנזדמן בעקידתך לפי שעה כך הקרה לפני בשבילך -ע״כ. ותמוה. רק מפני שהוא קבל על עצמו תעיה, אז הוא יכול ליחס את ה״מקרה״ לרצון האלוהים. רק מפני שהוא ביטל את רצונו בפני רצון אמו, וזה התמוה, כי אין זה לכאורה כאילו אם ביטל את רצונו בפני רצון בוראו.

---

יעקב חושש לאור ההבדלים הפיזיים הקיימים בינו לבין עשו (קול, שיער גוף) שאביו יחשוף את התרמית ויקלל אותו במקום לברך: היכן החשש המוסרי מתבטא? 
אני מבין לע״ד שאין ליעקב שום חשש מוסרי. שהוא בטוח בצדקת חטיפת ברכות הבכורה כפי שתרצו רבות המפרשים. ובכל זאת, הוא לא התכוון לעשות בעצמו שום דבר בנושא. יושב האוהלים היה תם, ובכך היה זכאי לשים את בטחונו בה׳ בלבד.
ברם, המחלוקת היסודית בינו לבין אמו מיוסדת על גישת רבקה לנושא: אתה חיב לפעול בעצמך, ומיד. לשינוי גישה זו רבקה משתמשת בסמכות ההורית שלה: שמע בקולי, כלומר: היתבטל לי, הרי דעתך אינה חשובה כעת.

-------

בָּא אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶֽךָ = 1095 = תתרצה

----

בתיקון העצמי של אשאביאל

לתקן את עשו שבי זה לתקן שלום בקרבי

וְעַל־ חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־ אָחִ֖יךָ  תַּֽעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָֽרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃

תריד = 614 = חרות (יכול לומר: כאשר תיקון לבך יובילך למצב של חרות -איך שהסברנוהו בסולם של אשאביאל-, אז תריד -כלומר, תגרום לכך שירד מעליך בלי שתורידו אתה ישירות- ותפרוק את העול שעליך כי תהיה מתוקן לקבל עול מלכות שמים ולהתאחד בישראל -יעקב המתוקן- לישועה.

עשו + ישראל = 917

אדום + ישראל = 592 (2 * 296)

ואולי כדברי הכלי יקר ״כי ידע יצחק ברוח הקודש שבו שברכת ורב יעבד צעיר לא תהיה כ"א בזמן שישראל זוכין״  (...) ״כי זה הצדיק מושל ביראת ה' ברשע, אמנם אם אינו זוכה למה ימשול בו, וסד"א שבזמן שאין ישראל זוכין לא זו שהרב לא יעבוד לצעיר אלא אפילו שהרב ימשול בצעיר, ע"כ אמר שאין הדבר כן אלא בזמן שהצעיר זוכה ופורש לתומו, אתה תהיה לו לעבד כמ"ש ואת אחיך תעבוד. והיה כאשר תריד ר"ל כי יהיה הזמן שאתה תהיה רודה ומושל בכל העולם, וזהו בזמן שאין ישראל זוכין כי כשזה נופל זה קם, אז די לך שתפרוק עלו מעל צוארך (...)״

---

כי  שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל

שרית = 910

עם אלהים ועם אנשים = 713 = תשובה

ותוכל = 462 

צדקה ומשפט

מ״א ח,א: אָ֣ז יַקְהֵ֣ל שְׁלֹמֹ֣ה אֶת-זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל אֶת-כָּל-רָאשֵׁ֣י הַמַּטּוֹת֩ נְשִׂיאֵ֨י הָאָב֜וֹת לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל-הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה יְרוּשָׁלִָ֑ם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת-אֲר֧וֹן בְּרִית-יְהוָ֛ה מֵעִ֥יר דָּוִ֖ד הִ֥יא צִיּֽוֹן

זקני ישראל = 708 = (דב' כט,ב) אשר ראו (את האותות והמופתים וגו'; דהי' מי שהכשיר עצמו לחזות אלוהות מבשרו)

הם הם:

"כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל" = 2439

כל ראשי המטות נשיאי האבות = 1806 =

1.הִבָּדְלוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת; וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע. (במדבר, טז,כא)

2 . וַיָּשָׁב אֵלָיו, וְהִנֵּה נִצָּב עַל-עֹלָתוֹ--הוּא, וְכָל-שָׂרֵי מוֹאָב. (במדבר, כג,ו)

3 . וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה  רַק, לֹא בְּלֵבָב שָׁלֵם. (דברי הימים, ב כה,ב)

4 .   הַקֹּדְרִים מִנִּי-קָרַח;    עָלֵימוֹ, יִתְעַלֶּם-שָׁלֶג. (איוב, ו,טז)

5 .   אִם-לֹא עַל-שִׁכְמִי, אֶשָּׂאֶנּוּ;    אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי. (איוב, לא,לו)

-----

מש׳ כא (ג) עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַיהוָ֣ה מזבח

צדקה ומשפט = 634 = צבא ישראל = פיקוח נפש = ברוך אתה = בכורות = אומר ועושה = הברכה והישועה = יזכו לרוב שמחה = מישרים אהבוך = מצות הוי-ה א-להיך = קץ הגלות = שם הוי=ה מבורך

עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט = 1009 = [מש׳ כא,ל] אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד י-הוה =  (ברא׳ כה,כח) ויאהב יצחק את עשו = (במ׳ ח,יא) לעבד את עבדת י-הוה = (יש׳ יד,ב) כאשר צוה י-הוה ביד משה = (יש׳ לו,יח) איש את ארצו = (יש׳ ג,יא) לרשע רע כי גמול ידיו = 

נִבְחָ֖ר לַיהוָ֣ה מזבח = 373 = (ברא׳ יא,ג) היה להם לחמר [לחומר] = (יש׳ ס,א) קומי אורי = (דה״א כב,ח) ויהי עלי דבר י-הוה = (מש׳ כ,ג) כבוד לאיש

עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַיהוָ֣ה מזבח = 1382 = (צפ׳ ב,ט) לָכֵן חַי-אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל = (תהי׳ כב,ד) תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל  

 

חכם ומבין מדעתו

חגיגה יא,ב

חכם ומבין מדעתו = 696 = 3 * 232

א משנה אין דורשין בעריות בשלשה שהחכם הדורש בדיני עריות החמורים לא יעשה זאת בפני קהל, אלא בפני פחות משני תלמידים, שהוא והם ביחד שלושה, ולא דורשים במעשה בראשית ובסודות הבריאה בשנים, הוא ותלמיד, ולא דורשים במעשה מרכבה שהם ענייני הסוד הקשורים בדרך הנהגתו של העולם ביחיד, אלא אם כן היה אותו יחיד חכם ומבין מדעתו את רובם של דברים.

י-הוה נתן וי-הוה לקח = 696 = (ברא' טו,ו) והאמן בי-הוה ויחשבה לו צדקה = חסידי אומות העולם = שמשון = (ברא' א,ה) ויקרא א-להים לאור יום = (ברא' א,כז) א-להים ברא אתו = (ברא' כו,יט) וימצאו שם באר {וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים } = אלעזר בן אהרן הכהן = קרבן אליסף בן דעואל = (במ' טז,כב) אל א-להי הרוחת = (דב' ג,יח) א-להיכם נתן לכם = (דב' ב,לז) נחל יבק וערי ההר = (דב' ד,א) אשר אנכי מלמד {וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם } = (דב' ה,ו) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי = בהמתך וגרך

יש' סו,א

כה אמר י-הוה = 292

השמים כסאי והארץ הדם רגלי = 1080

חגיגה יב,א

וחכמים אומרים: זה וזה כאחת נבראו, שנאמר: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיהו מח, יג), משמע שנבראו יחד.

ושואלים: ואידך [והאחרים] בית שמאי ובית הלל, לדעתם מאי [מה פירוש] "יחדו"? ומשיבים: דלא משתלפי מהדדי [שאינם נפרדים זה מזה] והביטוי "יחדיו" איננו מתאר את זמן בריאתם, אלא את האופן שבו הם עומדים.

תהי' קד,ו: על הרים יעמדו מים = 575 = עשרה

על הרים = 355 = בורא עולם

יעמדו = 130 = סיני

מים = 90 = מלך

חגיגה יב,ב

son las 7, dispuestas en círculos concéntricos, desde afuera hacia dentro, tal que la más externa se apoya sobre la interior a ella:  

א תניא [שנויה ברייתא], ר' יוסי אומר: אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות. והוא מפרט: הארץ על מה עומדת — על העמודים, שנאמר: "המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון" (איוב ט, ו). העמודים האלה עומדים על המים — שנאמר: "לרקע הארץ על המים" (תהלים קלו, ו). מים אלה עומדים על ההרים — שנאמר: "על הרים יעמדו מים" (תהלים קד, ו). הרים עומדים על הרוח — שנאמר: "כי הנה יוצר הרים וברא רוח" (עמוס ד, יג). רוח עומד בסערה — שנאמר: "רוח סערה עשה דברו" (תהלים קמח, ח). סערה תלויה בזרועו של הקדוש ברוך הוא — שנאמר: "ומתחת זרעת עולם" (דברים לג, כז), לומר שהעולם כולו נתון על זרועותיו של הקדוש ברוך הוא.

חסד: זרועו של הקב״ה

גבורה: סערה

תפארת: רוח

נצח: הרים

הוד: מים

יסוד: עמודים (1, 7 או 12)

מלכות: ארץ

וחכמים אומרים: על שנים עשר עמודים עומדת הארץ, שנאמר: "יצב גבלת עמים למספר בני ישראל" (דברים לב, ח). וכשם שמספר בני ישראל (יעקב) שנים עשר, כך עמודי העולם הם שנים עשר. ויש אומרים: שבעה עמודים הם, שנאמר: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט, א). ר' אלעזר בן שמוע אומר: הארץ עומדת על עמוד אחד, וצדיק שמו, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה).

ערבות, הרקיע השביעי כנגד המלכות שבשמים (התחתונים. אני תוהה אם כל זה נמצא בעשיה עליונה או-עד ביצירה תחתונה), מכיל ט׳ ספירות קדושות 

ערבות הוא רקיע שבו צדק משפט וצדקה, גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה, ונשמתן של צדיקים, ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות, וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים. וראיה לדברים: צדק ומשפט מצויים בשמים דכתיב [שנאמר]: "צדק ומשפט מכון כסאך" (תהלים פט, טו). צדקה — דכתיב [שנאמר]: "וילבש צדקה כשרין" (ישעיה נט, יז). גנזי חיים — דכתיב [שנאמר]: "כי עמך מקור חיים" (תהלים לו, י). וגנזי שלום דכתיב [שנאמר]: "ויקרא לו ה' שלום" (שופטים ו, כד), משמע ש"שלום" הוא שמו של הקדוש ברוך הוא, וסמוך אליו. וגנזי ברכה — דכתיב [שנאמר]: "ישא ברכה מאת ה'" (תהלים כד, ה).

תהי' קד,ו: על הרים יעמדו מים = 575 = עשרה

יח' א,כב: ודמות על ראשי החיה (דהי' בבריאה) רקיע כעין הקרח הנורא.

הקרח הנורא = 575

על הרים = 355 = בורא עולם

יעמדו = 130 = סיני

מים = 90 = מלך

זוהר ויקהל קצה,בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְבָּרוּ תְרֵין לוּחֵי אַבְנָא דַהַווֹ בְּקַדְמִיתָא. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּאִינּוּן אִתְיָיקָרוּ עַל יְדוֹי דף קצה׃ וְנָפְלוּ וְאִתְבָּרוּ. מָאי טַעְמָא. בְּגִין דְּפָרְחוּ אַתְוָון מִגּוֹ לוּחֵי אֲבָנִין.

כאשר יהושוע שמע קול מלחמה במחנה, נשברו הלוחות, כי נפלו מידי משה מכיוון שנהיו כבדות

עת פרחו מהם האותיות שהיו מחזיקות אותן ולמשה היו קלות

por eso estoy hurgando en esa comunicación.

de lo divino que hay en mí a lo divino que hay en tí.

confiando en que lo divino que hay en tí querrá exportar lo que siento por tí a tu conciencia

como lo que estudiamos ayer en el 616