לג בעומר

בס"ד

ספירת העומר = 1071 = (ברא' לב,יב) הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי = (ברא' לז,א) וישב יעקב בארץ מגורי אביו = (שמ' לד,ל) והנה קרן עור פניו וייראו = (במ' י,לה) ויהי בנסע הארן ויאמר משה = (דב' א,מ) ואתם פנו לכם וסעו המדברה = (דב' ד,י) יום אשר עמדת

ספירת העומר + י' אות' == 1081 = תפארת



ספירת העומר היא התהליך מ-"יציאת מצרים" = 891 עד "נעשה ונשמע" = 891 ( = התעוררי)
התעוררי התעוררי = 1782 = (ברא' א,כז) ויברא א-להים את האדם בצלמו בצלם א-להים ברא אתו
 
היום יום יד אייר: עניינו של פסח שני: אין מצב "אבוד"; תמיד אפשר לתקן ולהשלים. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה

הַ יּוֹם תִּ שְׁ עָ ה וְ עֶ שְׂ רִ ים יוֹם שֶׁ הֵ ם אַרְ בָּ עָ ה שָׁ בוּעוֹת וְ יוֹם אֶ חָ ד, לָ עוֹמֶ ר = 3346 = (ברא' כב,יז) אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם  (ולמה? הרי "יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך: הרי, חסד שבהוד!)


לג בעומר = 351 = (ברא' כד,סז) ויאהבה וינחם יצחק = (ברא' ל,ב) פרי בטן (בטן = אנ"י) = (ברא' ל,לה) ויסר ביום ההוא = (שמ' לב,לד) מלאכי ילך לפניך = (הרבה מקומות בויק') עד הערב = (ויק' כו,לו) ואין רדף = (במ' יב,ט) לא עלה עליה על = (דב' א,יא) אלף פעמים = (דב' ז,ט) לאלף דור = (דב' יז,כ) רום לבבו מאחיו (מדבר על המלך: לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל: ) = אנש

הוד שבהוד = 332 = [תהי' ד,ו] זבחו זבחי צדק ובטחו אל הוי-ה

הַ יּוֹם שְׁ לשָׁ ה וּשְׁ לשִׁ ים יוֹם שֶׁ הֵ ם אַרְ בָּ עָ ה שָׁ בוּעוֹת וַחֲ מִ שָּׁ ה יָמִ ים, לָ עוֹמֶ ר = 3650 = (ברא' ט,טז) וראיתיה לזכר ברית  (בקשת בענן: וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ) = (ברא' יג,טו) אתה ראה לך אתננה ולזרעך = (ברא' טו,א) היה דבר הוי-ה אל אברם לאמר אל תירא = (ברא' כד,כז) אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ = (שמ' לא,יז) ששת ימים עשה הוי-ה = (דב' כח,מז) אשר לא עבדת את הוי-ה א-להיך

וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה

בס"ד

וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה (זכרי' יד,ב)  = 1842 = קשים גרים לישראל כספחת = [תהי' ט,ט] והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים = (ברא' מה,ח) לא אתם שלחתם אתי הנה כי הא-להים = (ברא' מז,ז) ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה = (שמ' ו,ז) ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-להים = (שמ' טז,יג) ותעל השלו ותכס את המחנה = (שמ' כא,י) שארה כסותה וענתה לא יגרע = (במ' יג,ב) אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד {כל הפסוק: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם ‎} = (במ' יד,לא) וידעו את הארץ אשר מאסתם בה {הפסוק השלם: וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ:} = (במ' טו,כה) וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם = (במ' טז,ו) זאת עשו קחו לכם מחתות = (דב' כו,טו) כאשר נשבעת לאבתינו = (דב' כד,יח) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:  {כל הפסוק, החוזר בשינוי קל בפס' כב: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: } = (דב' כז,א) את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום = (יהו' כג,יד) לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם = (יהו' כג,טו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם כָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם  = [שופ' ז,ט - גדעון במלחמה נגד מדין] וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְקֹוָק קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ  = (ש"ב ל,ט) י-הוה אשר פדה את נפשי מכל צרה = (ש"ב כב,א) וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיקֹוָק אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת  (ישע' מב,ו) וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם  (ירמ' טז,י) וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מֶה  {פסוקים י-יב: וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מֶה דִבֶּר יְקֹוָק עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וּמֶה עֲוֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ: וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי נְאֻם יְקֹוָק וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְאֹתִי עָזָבוּ וְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ: וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת מֵאֲבוֹתֵיכֶם וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי: } = (תהי' קא,ב) מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי  = (איוב א,ח) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ  = (איכה א,ג) מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ  = (אסת' ל,ג)  וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל   = (דה"א טו,ג) אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְקֹוָק  {הפסוק השלם: וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְקֹוָק אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ }  

(זכ' יד,ג) וְיָצָא יְ-הוָה וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם  = 378 = משיחך = אשכנז = בשלום = ואיש אין (ברא' כד,נ) מי-הוה יצא הדבר = במדבר סיני = קרבן י-הוה = אין יאוש   =

= הוי-ה ארך אפים = מלבוש

נגע צרעת

בס"ד

כמה פשוט! הרי כל ענין נגע צרעת מדובר על עוון לשון הרע, וכן מצורע נוט' מוציא-שם-רע... ובתוך אותה פרשה נמצא את הפיתרון לדבר:
נגע צרעת = 883 = (ויק' יט,טז) לא תלך רכיל בעמך
 

[ולמי שרוצה להעמיק במחשבת רמזים חשובים בנושא:] = 883 = שבי אלמנה בית אביך (כדברי יהודה לתמר אחרי מות שני בניו הראשונים) = ויהי יוסף יפה תאר (ובעקבות זה כל הנסיונות אשר עבר, כי היה מתפאר בשערו וכו') = אשת יעקב = כלי חמס מכרתיהם = החלב המכסה את הקרב = נטף ושחלת = שימו איש חרבו = התועבת  = המוציאך מארץ מצרים = אתו תעבד = עבד היית במצרים = שם בישראל = וילכו ויבאו בית אשה זונה = שרף באש = (... המון יותר, אך ד"ל בינתיים)

הגדה של פסח

בס"ד

הגדה של פסח = 495 = מתנה = נזיד עדשים = פך השמן = תהילים = תמימה = "פרעה בפיג'מה" = א-ל מלך חנון ורחום = בלשון בני אדם = ויעמידה ליעקב לחק = עפר מן האדמה =  [דה"א ח,כג] ועבדון וזכרי וחנן {ענין עבדות, ואז זכרון, ואז חן וחנינה - זה כל סיפור יציאת מצרים!  \  מדובר על זרע בנימין אשר ישבו בירושלים}

הגדה של פסח + 1 (הכולל) = מלכות (ותיקון המלכות זה ענין הדרך אל החרות, להפסיק להיות עבדים לעבדים ולהמליך עלינו אך את ממה"מ הקב"ה)

הא לחמא עניא = 216 = יראה = גבורה = פסח הוא להוי-ה = צנוע = הבל הבלים הכל הבל

לחמא עניא = 210 = דור = ורד = חבר = קנין = [נחמ' י,יד] הודיה בני בנינו (בין ראשי העם החתומים... "ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל־הנבדל מעמי הארצות אל־תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין מחזיקים על־אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד־האלהים ולשמור ולעשות את־כל־מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו וגו'" --- ומתוך כל השמות, "לחמא עניא" כנגד ענין ההודיה על בי בנינו עד דור אחרון מאת אבהתנא אשר אכלו לחמא עניא עוד במצרים בעת קרבן פסח אשר על מצות ומוררים יאכלוהו וגו)

תורת הא-להים = 1097 = יפת תואר = אהבה ואחוה שלום ורעות = [תהי' קה,לז] ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל

הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא = 746 = הכנעה הבדלה המתקה = שעשוע = כי הוא יצילך מפח יקוש = למען ידעו כל עמי הארץ = שמות = [תהי' קט,כב] כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי = [תהי' קטז,ה] חנון הוי-ה וצדיק וא-להינו מרחם

עבדים היינו לפרעה במצרים = 974 (ענ' תתקע"ד דורות לפני הבריאה) = סור מרע ועשה טוב 

ויוציאנו הוי-ה א-להינו משם = 687 = תזריע = {ד מילוים הוי-ה + ג מילוים אהי-ה} = זרע קודש = שמים וארץ

ביד חזקה ובזרוע נטויה = 507 = בעדת א-ל = דעה בינה והשכל = הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם = זווג מן השמים = ימה וקדמה צפונה ונגבה = פרסומי נסא = רחמי מן קדמיה = נגילה ונשמחה = עין לציון צופיה = אושר = שאור

עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו הוי-ה א-להינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה = 2168 = [שמ' טו,כא] ותען להם מרים שירו ליהוה כי־גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

לענין ארבעה בנים:

אחד ואחד ואחד ואחד = 70 = סוד = דינו

ארבעה בנים = 380 = מצרים = ממש

הקהה את שניו = 882 = גשם שלג ברד = כח לעשות חיל = כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה = [תהי' כד,ח] מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה

חכם מה הוא אומר = 372 = שבע (ענ' דרכי הטבע, שביעין חביבים, ז ימים וכו) = בן ישי = חזקני ואמצני = יום כיפור = כלי חדש = ויפל על פניו (משה בריש קרח)

רשע מה הוא אומר = 874 = תפלה לעני כי יעטף = שם כבוד מלכותו = עלה א-להים בתרועה = ארון הברית = השמש והירח = ושבת עד הוי-ה א-להיך = כחו וגבורתו מלא עולם = מקורב למלכות = עד דור עשירי = [תהי' קיט,קכה] עבדך־אני הבינני ואדעה עדתיך (מודה בכך שהוא סה"כ עבד ה' אך הוא מרגיש רחוק מהקב"ה, אז הוא מבקש "הבינני", קרבני אליך, ואז אהיה מסוגל לדעת עדותיך)

תם מה הוא אומר = 744 = לא דומה שומע לרואה = (מתוך הושע ו,ו) כי חסד חפצתי ולא זבח = איש וביתו באו

ושאינו יודע לשאול את פתח לו = 1755 = [תהי' לא,טו] ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה

ושאינו יודע לשאול = 830 = חכם יודע לשמור פיו = [יואל ב,יח] ויקנא יהוה לארצו ויחמל על־עמו

מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו = 1370 = פתיל תכלת = [שמ' ו,כח] ויהי ביום דבר יהוה אל־משה בארץ מצרים
מתחלה = 483 = יום נישואין = נושא עון = תועבה
עובדי עבודה זרה = 391 = ישועה (הלעו"ז) = פנים אל פנים
היו אבותינו = 496 = מלכות
קרבנו המקום לעבודתו = 1067 = בורא עולמות ומחריבם = אין אנו מאמינים בשלטון הכופרים = תורת אמך
ועתה קרבנו המקום לעבודתו = 1548 = [ברא' כו,יט] ויחפרו עבדי־יצחק בנחל וימצאו־שם באר מים חיים

כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם = 959 = [ברא' כא,כד] ויאמר אברהם אנכי אשבע = [תהי' קנ,ד] הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועגב
ועבדום וענו אתם = 701 = שתא
ארבע מאות שנה = 1075 = שיר השירים = שכבת זרע לבטלה
ארבע מאות = 720 = חסד * 10

והיא שעמדה = 441 = אמת
לאבותינו ולנו = 597 = אמונה תמימה = המן בן המדתא
והיא שעמדה לאבותינו ולנו = 1038 = אהבה שאינה תלויה בדבר = אוהב את הבריות = חורבן בית שני (כאשר "חורבן בית ראשון" = 1235 = לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן

פ' ויקרא - אגב זוהר ויקרא דף יד ע"ב

בס"ד

ופסח הוי-ה על הפתח = 773 = שבת חזון = הוי-ה אדונינו מה אדיר שמך = מי כעמך ישראל גוי אחד = מקצה השמים מוצאו = עולה אשה ריח ניחוח להוי-ה = רבון כל המעשים = שירה וזמרה

וזה לשון המתוק מדבש על הזוה"ק: מה כוונת הדברים לפי סוד? ששורה על פתח זה שהוא המלכות החסד גזא"א כדי להמתיקו, ר"ל כי חג הפסח הוא סוד דרועא ימינא שהוא החסד, ואז משרה הקב"ה את החסד על המלכות כדי להמתיק את דיניה, לכן כתוב אח"כ ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, כי נמתקו דיני המלכות עכ"ל

ובכן: מלכות חסד = 568 = דור משיח = הצלחה משמים = עצבות = פינחס בן אלעזר = אחוזת עולם = בית יוסף = במצותיך = בעולם המעשה = הא-ל הגדול הגבור והנורא = ומצא חן ושכל טוב = כחו של צדיק = כי גם זנה דאריה אריה = כי קדוש הוי-ה א-להינו = ענוים ישמחו בהוי-ה = 

חסד במלכות = 570 = אור המשיח = איש גבור חיל = הם זרע ברך הוי-ה = זה לעומת זה = תפלין = על הארץ ועל המחיה = מודה אני לפניך מלא חי וקים = ישמרך

והנושא הוא שפסח מהווה את היחוד חסד-מלכות, בו דוקא  חסד דז"א יורד עד נצח (= פסח!) לשם יחודו עם נוקבא

-------------------

גר צדק = 397 = איש א-להים = השביעי = הרבי מלובביץ = עזרא ונחמיה = שמח וטוב לב = שעה טובה = אדם כי יקריב = אש ומים = בואי בשלום = הוד שביסוד

אם לא בריתי יומם ולילה (כאשר יומם ז"א ולילה נוק'): יומם ולילה = 177 =  זעק = גן עדן = סימן טוב = סמבטיון

לגבי ישראל (ירמ' ב,כא)  ואנכי נטעתיך שורק [שורק = 606 כמנ' המצוות היחודיות לעם ישראל מלבד ז מצוות בני-נח] 

ואנכי נטעתיך שורק = 1252 = ארץ ישראל הקדושה 

--------------------------

ענין אחר:

תורה נבראה אלפים שנה לפני בריאת העולם

אלפים שנה = 516 = 515 + 1 = אהבת חינם = חלמא טבא חזית = יבנה המקדש = כי על כל מוצא פי הוי-ה יחיה האדם = לא יכלמו לנצח כל החוסים בך = מלכותך

מתוך פרשת ויקרא: אשה ריח ניחוח להוי-ה, כי קרוב ה' לכל קוראיו

בס"ד

ויק' א,ט

והקטיר הכהן את הכל המזבחה = 933 = בראשיתך = [דה"א טז,יד & תהי' קה,ז] הוא יהוה אלהינו בכל־הארץ משפטיו = תכלית החיים = כבראשית

עלה אשה ריח ניחוח לי-הוה = 757 = עושה שלום = מידת הרחמים

והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח לי-הוה = 1690 = [מ"א ה,יח] ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע = [ויק' א,ד] וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו = [במ' לג,כז] ויסעו מתחת ויחנו בתרח = [תהי' פו,ז] ביום צרתי אקראך כי תענני

------------------------------------------

א ניסן ה'תש"ע - עליה א דויק', סוף פ"לז בתניא

קָרוֹב יְהוָה לְכָל-קֹרְאָיו   לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת = 2077 

קרוב י-הוה לכל קראיו = 731 = תשאל = הגאולה לעם ישראל = תורה ומדע

לכל אשר יקראהו באמת = 1346 

ר"ת קילקלאי"ב = 283 = פגר = זכרון = האור הגנוז = מה טוב ומה נעים

  = [א"ת רוהוכראיכשקראהא"מ = 1115 = בראשית ברא

= [תהי' ח,י] תהי' ח,י] יהוה אדנינו מה־אדיר שמך בכל־הארץ

ס"ת בהלולרו"ת = 679 = אתרוג הדס = בית לאומי לעם היהודי = עובדי כוכבים ומזלות = עטרת


ישע' סד,ו
וְאֵין-קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ = 1834 = [ש"א ח,יט] וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם־מלך יהיה עלינו = אין אדם נתפס בשעת צערו
כִּי-הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד-עֲו‍ֹנֵנוּ = 2100 =

ויקהל: ענין המנורה

בס"ד

שמ' לז,יז: אדנ"י אותיות, סה"כ = 4518 = ויעש את המנרה זהב טהור  מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו

מקשה אחת =  854 = [במ' כו,ד] יברכך הוי-ה וישמרך = שובה ישראל = [תהי' קלט,ז] אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח

המנרה = 300 = ש = יצר = נמרוד = רוח א-להים    וכו

זהב טהור = 234 = גואל צדק = ואהזטמעאהיוגכומ"ה (ר"ת של כל פסוק שמ' לז,יז

ממנה היו = 156 = יוסף = ציון = אהל מועד = יחזקאל = כוס יין = עוף = קנאה
ממנה = 135 = קהל = מצה

א"ת שמ' לז,יז: 2926 = [איוב כא,י] שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל  = [במ' כב,ב] וירא בלק בן־צפור את כל־אשר־עשה ישראל לאמרי  = [תהי' לה,ד] יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי

ס"ת שמ' לז,יז:  שתהברההתההההההה"ו = 1358 = ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד = נרות שבת = [תהי' כ,ח] אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם־יהוה אלהינו נזכיר = [תהי' עב,כ] כלו תפלות דוד בן ישי = תחת כנפי השכינה 

דוקא נרות של שבת מכניסות את הבית תחת כנפי השכינה היא המלכות היא שבת מלכתא; ובכן, זה בהן שאנו זוכים לאותה הנהגה נסית לפיה עלינו לעצור כל מלאכה ולדעת כי מה' יבוא כל צרכינו. כי אלה ברכב ואלה בסוסים ובכל כלי המלאכה והמלחמה, בעוד שאנחנו יושבים בבית ובבתי המדרש אוחזים בשם ה' א-להינו. וכן "כלו" תפלות דוד בן ישי, כי שבת היא מלזעוק וישועה קרובה לבוא (ומנהג חסידות לא לקרוא פרקי תהילים בשבת לרפואה וכדומה), וכן "כלו" לשון כלות לשון "ויכלו השמים והארץ" וגו', וגם לשון כלה כמו ב-"אהבת כלולותיך" וד"ל