ניצוצות מק"ש ופ' קורח

ק"ש פ"ב:

אשר אנכי מצה אתכם *היום* לאהבה...

ונתתי מטר יורה ומלקוש, *ואספת* (ואינו מקדים אותו וחרשת, וזרעת, ושתלת וכהולך בזה

עשב בשדך *לבהמתך*, *ואכלת* (מן הסתם, את בהמתך) ושבעת

ובתוכם = 474 = מקדשיך

ובתוכם י-הוה = 500 = מקדשנו = עדת י-הוה

קורח, בגלוי, רוצה לבטל את המעמדות (מה שאחריו עשה שמואל בפועל), ובאתכסיא, מבקש לעצמו מלוכה

הלויים ישמרו (בגוף שלשי):

משמרתך (של משה) = 1000

משמרת כל האהל = 1071

משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל = 1833

ושמרתם (בגוף שני):

משמרת הקדש = 1389

משמרת המזבח = 1039

-------> ולא יהיה עוד קצף

אל אהרן:

משמרת תרומתי = 2036

----------------------------

הכנעה: בראשית ברא אלהים וגו' - ז' תיבות, כ"ח אותיות
הבדלה: יהא שמיה רבא וגו' - ז' תיבות, כ"ח אותיות
המתקה: האזינו השמים ואדברה וגו' - ז' תיבות, כ"ח אותיות

הכנעה: שמע ישראל גו' ואהבת וגו'
הבדלה: והיה אם שמע תשמעו וגו'
המתקה: ציצת
חרות: אמת


שמים וארץ = 687 = תזריע = עב סג מה בן קסא קמג קנא

רוח קנאה = 370 = משל = שלם = (תהי' לז,טז) טוב מעט לצדיק = ויפגעו בו מלאכי אלהים

טומאה = 61 = אני
טהרה = 219 = הרוח
טומאה וטהרה = אני והרוח

ומדוע תתנשאו על קהל י-הוה

ומדוע תתנשאו על קהל י-הוה

קהל י-הוה = (דה"א כח,ח) "קהל י-הוה" = 161 (ערך המילוי הגדול של שם אהי-ה בנצח), (דב' ד,ד) "הדבקים" במשימה (ויק' ז,לה) "לכהן לי-הוה", (במ' כז,יז) "כצאן" (מ"א יח,לה) "סביב למזבח" = (מ"א יח,לה) "מלא (מילא) מים" = (ד"א כט,יג) "ומהללים" = (תהי' סה,י) "מלא מים" = (תהי' עב,ד) "לבני אביון" = (תהי' עג,ה) "ועם אדם" = (תהי' עז,כ) "לא נדעו (נודעו)" = (תהי' עח,נז) "נהפכו" = (תהי' צא,יא) "יצוה לך" = (תהי' קד,ז) "יחפזון" = (איוב ח,טו) "ולא יעמד" = (איוב יא,י) "ויקהיל" = (איוב טו,ט) "ולא נדע" = (איוב לו,ד) "כי אמנם" = (איוב לח,ג) "והודיעני" = כי לא יהיה לו גאל = 161 = (ברא' כז,לג) "גדלה עד מאד" = (שמ' יג,ג) "כי בחזק יד" = (שמ' טז,יז) "וילקטו" = (שמ' לד,ז) "ונקה" = (ויק' ז,לה) "לכהן לי-הוה" = (ויק' כה,מב) "כי עבדי הם" = (במ' כז,יז) "כצאן" = (דב' ד,ד) "הדבקים" = (דב' לב,יז) "לא ידעום" = (יהו' ו,ו) "אל הכהנים" = (ש"א יז,י) "ונלחמה יחד" = (ש"א כח,ח) "העלי לי" = (ש"ב יז,י) "והוא גם בן חיל" = (מ"א יח,לה) "סביב למזבח" = (מ"א יח,לה) "מלא מים" = (מ"ב יט,ט) "הנה יצא" = (יש' כח,א) "הלומי יין" = (יש' ל,כט) "כהולך בחליל" = (ירמ' מד,א) "אל כל היהודים" = (ירמ' מז,ד) "על היום" = (ירמ' מ,ד) "הלוך ובכו ילכו" = (יח' א,יט) "אצלם" = (זכ' ב,יג) "לעבדיהם" = (דה"א ב,כא) "והוא לקחה" = (תהי' עב,ד) "לבני אביון" = (תהי' עח,נז) "נהפכו" = (תהי' צא,יא) "יצוה לך" = (תהי' קד,ז) "יחפזון" = (איוב ח,טו) "ולא יעמד" = (איוב יא,י) "ויקהיל" = (איוב טו,ט) "ולא נדע" = (איוב לח,ג) "והודיעני" = (איוב מא,ח) "לא יבא ביניהם"

קורח - כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה'

כל העדה = 134 = בינה בינה = דלק = דקל = יד הנביאים {הוש' יב,יא: וביד הנביאים אדמה} = מס' הופעות השם אדנ"י שבמלכות בכל התנ"ך \\ = ככל הגוים (התמורה חו"ח) = אף חמה = עידן = אני אני הוא = חלוץ = גוף אדם



כל העדה כלם = 224 = דרך = רוחי = ריחו = חירו = כדר = מפקד



קדשים = 454 = דתן = חותם 



כל העדה כלם קדשים = 678 = ויצעק משה אל י-הוה = 678 = (ברא' ה,יג) "ארבעים שנה" = (ברא' ז,ה) "ככל אשר צוהו" = (ברא' כה,לב) "הנה אנכי הולך למות" = (ברא' כו,ט) "ואיך אמרת" = (ברא' כז,ב) "הנה נא זקנתי" = (ברא' כז,כא) "ויאמר יצחק אל יעקב" = (ברא' לב,יז) "בין עדר ובין עדר" = (ברא' לה,טז) "ותלד רחל" = (שמ' ד,יד) "ויחר אף י-הוה במשה" = (במ' יט,ט) "ואסף איש טהור" = (במ' כב,כג) "להטתה הדרך" = (במ' לב,כט) "ויאמר משה אלהם" = (ש"א ט,יט) "ואכלתם עמי היום" = (ש"א כט,ג) "ולא מצאתי בו מאומה" = (מ"א טו,ב) "מלך בירושלם" = (יש' מ,ו) "קול אמר (אומר) קרא" = (יח' כ,טז) "יען במשפטי מאסו" = (הוש' ג,א) "אהבת רע (כמו ואהבת לרעך)" = (זכ' ג,ב) "ויאמר י-הוה אל השטן" = (תהי' פט,יג) "בשמך ירננו" = (תהי' לז,יא) "על רב שלום" = (מש' יד,לב) "ברעתו" = (מש' כ,יז) "לחם שקר" = (איכה א,ג) "כל רדפיה השיגוה" = בערות



}}}

= 

מה בצעקה של משה? ויצעק משה אל י-הוה = 678 = ערבות. לא משנה על מה קבלה מרים את עונשה, אין שום תקשורת בין משה לבין עלבון, הרי הוא עניו מכל אדם. משה רואה את מרים מצורעת כשלג ומצטער עליה, וזועק לפני בורא עולם שהוא ערב בה, שכולם ערבים זה בזה, שלא יהיה טוב לעם ישראל אם לאחד מהם יהיה רע. 

ומה יצעק? שני דברים יוציא מלבו לתבוע את טובת הזולת. את המילה "נא", המבקשת לזרז את הספקת המבוקש, יכניס בשניהם. "אל נא רפא", רומז בערכו 363 להזכרת "רצון טוב" = 363. תרצה טוב ויהיה טוב. מכוון אל השם "אל", המושל על החסדים. ראשית כל, לעורר רצון טוב. ובדבר השני: "נא לה", הרצון הטוב דוקא עכשיו ודוקא כלפיה, בכוונת לייזר. ולא מתוך חסדים שבאים להתגבר על הדינים, אלא דוקא "נא לה", השווה בגימטריה "א-להים", השם הממונה על כל הדינים. מתוך ערבות, משה רבנו דורש המתקה הכי גבוהה ומושלמת, בה הדינים פשוט הופכים לחסדים שלמים, מידה כנגד מידה. 

ובכן, יש כאן שיטה. ראשית כל, ערבות: אני ניגש לה' כי כואב לי הכאב של מישהו אחר, של חלק כלשהו מהגוף השלם שגם אני איבר לו. מתוך הערבות, לעורר רצון טוב בהזרמת זכויות של מצוות בין אדם לחברו. ושלישית, דרישת ההכי גבוה ונעלה ומושלם, המרת הדינים לחסדים לגמרי, מהר ולא פחות. במקביל לשלבי התיקון של הבעש"ט הקדוש, ערבות היא הכנעה (לעולם לא יהיה לי טוב אם לחבר שלי רע), רצון טוב עושה את ההבדלה, ומכל זה, המתקה שלמה.

{{{



ובתוכם = 474 = דעת = חכמות = 

דב' לא,ג: "הוא עבר לפניך" = 474, בבחינת (יהו' ד,כד) "דעת" המחברת בין עולם המחשבה לעולם המעשה.  ונגלה כבוד י-הוה + פי י-הוה דבר = אלה בני עשו = (ברא' ד,ט) "ויאמר י-הוה אל קין" = (ברא' יח,כא) "ארדה נא ואראה" = (ברא' יט,ג) "ויבאו אל ביתו" = (ברא' כז,כח) "מטל השמים" = (ברא' לא,כד) "ויבא א-להים אל לבן הארמי" = (שמ' כה,לט) "ככר זהב טהור" = (דב' לב,א) "האזינו השמים" = (ש"א א,כא) "וכל ביתו" = (ש"ב יט,מג) "כי קרוב המלך אלי" = (ש"ב כב,יא) "על כנפי רוח" = (מ"ב כא,י) "וידבר י-הוה ביד עבדיו הנביאים" = (יש' ח,יד) "למקדש" = (יח' כח,יח) "מקדשיך" = (יח' לז,ו) "וחייתם" = (יח' לז,י) "והנבאתי" = (יח' לח,יד) "כי אמר אדנ-י י-הוה הלוא ביום ההוא" = (דה"ב לד,ג) "והוא עודנו נער" = (תהי' קה,מ) "ולחם שמים" = (מש' א,כ) "חכמות" = (מש' כב,כג) "יריב ריבם" = (שה"ש ד,ט) "אחתי כלה" 

ובתוכם י-הוה = 500 = כתף = נתן = יצת = כפת = עתל = מכתם = סתם = עדת י-הוה = 

וישב יעקב = 500 = (ברא' ט,ז) "פרו ורבו" = (ברא' יד,כב) "ויאמר אברם" = (ברא' מב,יא) "בני איש אחד נחנו" = (שמ' ב,יג) "למה תכה" = (שמ' כד,ה) "עלת (עולות)" = (ויק' ח,לד) "לכפר עליכם" = (ויק' טז,ו) "ובעד ביתו" = (ויק' יז,יד) "דמו בנפשו הוא" = (במ' כז,יז) "עדת י-הוה" = (ש"ב ה,ו) "לא תבוא הנה" = (ש"ב כד,ב) "וידעתי" = (מ"א יח,ד) "את נביאי י-הוה" = (ירמ' יז,יב) "מקדשנו" = (ירמ' כו,טז) "כי בשם י-הוה א-להינו" = (יח' ד,יד) "הנה נפשי" = (דה"א יז,י) "את כל אויביך" = (דה"א יט,יא) "נתן" = (תהי' לג,כ) "עזרנו ומגננו הוא" = (תהי' נה,טו) "בבית א-להים" = (קו' ב,ה) "עץ כל פרי" = (נחמ' ג,ט) "שר" = משפיע = פרו ורבו = קרבן פסח = שר  = השקיפה = 

פרו ורבו //מצוה ראשונה לאנושות//  = קרבן פסח //מצוה ראשונה לבני ישראל/



כל העדה כלם קדשים ובתוכם י-הוה =  1178 = עגלה משלשת

בנוגע לפסוק 
"הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע", 
א"א בדלתועדזאאכלתר"ג = 1178 = כשש מאות אלף (עליהן חלתה הגזרה לכתחילה כנ"ל) = ויברך א-להים את יום השביעי = וַהֲרִיקתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי = לא-תִרְאֶה אֶת-פָּנַי = חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלהִים חַיִּים (דוד מתכונן לנצח את גלית [ש"א יז,כו] וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר, מַה-יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז, וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל: כִּי מִי, הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, כִּי חֵרֵף, מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים )
= 1178 = 
[יהושוע יט, כה] ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף
[משלי יב, ט] טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם
[תהילים צ, יג] שובה יהוה עד־מתי והנחם על־עבדיך


{{{ניתוח הפסוק כולו: https://dibydoc.blogspot.com/2009/06/1806.html }}}

desde lo divino 10

todo ocurre en la conciencia divina, en lo divino en que estoy

para entender dividimos, analizamos en bináh
por ejemplo, en anatomía, cortamos y aislamos y estudiamos sistema por sistema

el cuerpo podría ser un instrumento de la mente para abstraerse de la percepción unitiva, de todo-en-uno, de sinestesia (que es el nivel de jojmáh), y analizarse a sí misma y procesar su tikún

los sentidos del cuerpo son limitantes, y se parten en 5, con lo que se multiplica la variedad de las percepciones de lo que era sinestesia en jojmáh, en una percepción unitiva de עש"ן

la mente se ve en el cuerpo y así se abstrae de todo lo demás que existe en el "pensamiento de Dios"

tiempo y espacio son fisiológicos, son el canvas en que se dibuja el análisis que la mente hace de sí misma por medio del cuerpo

la hishtalshelút, el despliegue fractal, produce enorme diversidad al zoomear innúmeros puntos de la imagen general: corazón, hombro, hígado, pupila, etc.

la causalidad podría ser una ilusión de la bináh humana que no se resiste a interpretar, y sólo ve un pedacito del puzzle que es en realidad el despliegue fractal recursivo del patrón mental de Adám Kadmón y las sefirót.

Analogía del pitido y en seguida el tren, o de la locomotora y el vagón vistos por la rendija en el muro (variaciones sobre Alan Watts), o de la alarma que nunca oíste antes y la bomba pocos segundos después: ilusión de causalidad

cuento de Ierushaláim de la segunda mitad del siglo XIX, ciudad vieja, el celo por la austeridad y los 2 jasidím, el mantel de seda, y el dictamen de rav Shmuel Salant

no vemos la cosa en sí sino luz refleja, no oímos la voz del otro sino vibraciones que resuenan en el oído

חומר - צורה מלובשת - צורה מופשטת - מהות

*** INICIO DE BORRADOR *** אולם הולם עולם

*** INICIO DE BORRADOR ***

   אולם הולם עולם

יציאת מצרים כנגד עשר מצוות

מהרב  אילעאי עופרן

15 min ·

ליל הסדר הוא בדרך כלל לא זמן מתאים לפלפולים מורכבים או לדרשות ארוכות. הקהל מגוון, ההגדה ארוכה, הבטן מכרכרת והקשב גם בלי זה מוגבל מאד. ובכל זאת, רבים רוצים להוסיף, לומר משהו, לטבל ולתבל. 

לתועלת הציבור, 10 רעיונות קצרים לליל הסדר - חלקם מתוקים, חלקם מצחיקים, חלקם עמוקים מני ים (מה זכרתי מהיכן שמעתי, כתבתי בסוגריים בתקווה להביא גאולה לעולם):

1. קרבן הפסח נאכל רק צלוי. הצליה, יודע כל בשלן, "סוגרת" את הבשר ומונעת מהעסיסיות לצאת החוצה. וההסבה לשולחן הסדר המשפחתי, לחבורה הבסיסית שלנו, היא ההתכנסות שמשמרת את הכוח הראשוני שלנו (הרב קוק).

2. ההגדה נפתחת בהכרזה "כל דכפין" הקוראת לנזקקים להצטרף לסעודה, ומשם ממשיכה ל-4 הקושיות. הבן הרואה את פרץ הנדיבות של הוריו המזמינים את העניים לסעודה, ממהר לשאול "מה נשתנה?" (הרב עובדיה)

3. שאלת הבן הרשע היא ציטוט מספר שמות סמוך ממש לסיפור יציאת מצרים, שאלת הבן החכם היא ציטוט מספר דברים סמוך לכניסה לארץ. זו תמצית ההבדל בין הבנים - הרשע שואל שאלות עוד לפני שהתהליך התחיל, החכם ממתין עם שאלתו עד לתום התהליך כולו (Eliyahu Yosef).

4. לרשע מקהים את שניו. כי בגימטריא רשע (570) פחות שניו (366), שווה צדיק (204). (דוד יעקב ז"ל)

5. עיקר ההגדה הוא מדרש על מקרא ביכורים (ארמי אובד אבי...), מהסיבה הפשוטה שמסופר שם כל סיפור יציאת מצרים ב-5 פסוקים, מהירידה למצרים, דרך השעבוד, המכות והיציאה משם. בימינו נכון להוסיף גם את הפסוק הבא בפרשה, שלא מופיע בהגדה ורוב היהודים בהיסטוריה, בניגוד אלינו, לא היו יכולים לומר- "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש". 

6. רבי יהודה היה נותן במכות סימנים, כי מכות שלא משאירות סימנים הן לא באמת מכות... (אחי יוחאי).

7. רגילים להבין את המילה פסח כדילוג (pass over), אך בלשון המקרא לפסוח פירושו לשמור. הנביא ישעיהו מבטיח שה' יגן על ירושלים "גנון והציל פסוח והמליט". כשהתורה מספרת שה' פסח על בתי ישראל במצרים, אין הכוונה שהוא דילג מעליהם אלא שהוא שמר עליהם. "ליל פסח" אינו ליל הקפיצות והדילוגים, אלא ליל השמירה, ההגנה והרחמים.

8. הפיוט "קרב יום" המבוסס על נבואת זכריה המתארת את יום הגאולה כ"לא יום ולא לילה", קשורה לחג הפסח שגם הוא "לא יום ולא לילה" - בניגוד לכל החגים הנמשכים יממה שלמה, חג הפסח מתחיל בחצות היום (זמן שחיטת הקרבן) ומסתיים בחצות הלילה (סוף זמן אכילת אפיקומן). קצת יום וקצת לילה. לא יום ולא לילה...

9. חמץ ומצה הם שני הפכים. את מה שלא מתאמצים למצות אנחנו עלולים להחמיץ. ההחמצה מגיע מאליה, תוך זמן קצר, ברגע שמסיחים את הדעת ולא מתעסקים בבצק. המיצוי דורש דיוק, תשומת לב והרבה קשב. 

10. אפשר לשאול עד מחר מה המסר של יציאת מצרים? או מהי יציאת מצרים בשבילי? אך לתורה יש תשובה ברורה מאד לכך - יציאת מצרים היא הנימוק ללא פחות מעשר מצוות בתורה - איסור עבודה זרה, איסור מלאכה בשבת, איסור הלוואה בריבית, מאכלות אסורות, איסור עוול במסחר, איסור עוול במשפט, חובת הענקה לעבד המשתחרר, בניית המשכן, חובת שחרור העבדים ביובל, מצוות עשית הפסח.

במילים קצרות - יראת שמים, שנאת העוול ומאבק בשעבוד, הם המסר של יציאת מצרים...

אין עוד מלבדו

[דב' ד,לה] אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ = 1898 = [דה"א ה,לטֲֲ] וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת-חִלְקִיָּה, וְחִלְקִיָּה הוֹלִיד אֶת-עֲזַרְיָה {השלום הוליד חלוקה בין כולם, והחלוקה הולידה עזרה וערבות הדדית} = [תהי' כה,כא] תֹּם-וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי, קִוִּיתִיךָ = (שמ' יז,יא) כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל 

[דב' ד,לט] וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת: אֵין, עוֹד = 3471

דרכי שלום = 610

תורה = 611

ברית = 612

תריג = 613

חרות = 614

מבשרי אחזה אלוה = 615