ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה

בס"ד

אבות א,טז [יז] שמעון בנו אומר, כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה; וכל המרבה דברים, מביא חטא.


[אבות א,טז] ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה = 1435 = יחי אדוננו מורנו ורבינו המלך המשיח לעולם ועד
=

[תהילים מא, ב] אשרי משכיל אל־דל ביום רעה ימלטהו יהוה (מצודת דוד: משכיל אל דל - הנותן צדקה לדל בהשכל לבל יכלימו; ביום רעה - ובגמול זה ימלטהו ה' כשיהיה בעולם עת רעה כי לא תעבור עליו---- דהיינו, הכל ענין של חסדים בפועל)

[תהילים עג, א] מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב (רש"י: אך טוב לישראל אלהים - לפי שענין המזמור מדבר בצרות הבאות על עובדי המקום לכך פתח בו כך וזהו פירושו אע"פ שאני צועק ומתמה על צרותיהם של ישראל ידעתי כי הקב"ה טוב להם ולטובתם הוא מביא עליהם את הרעה כדי לזכותם לחיי העולם הבא ; מצודת דוד: אך טוב וגו' - ר"ל הן השכלתי לדעת שהאלהים הוא אך טוב לישראל ולברי לבב שבהם ולא להרשעים כי הצלחתם באמת לא לטובה יחשב ; מצודת ציון: לברי - ברור ונקי מעכירת עון ---- דהיינו, הכל מכוון לתכלית הטוב וכל מאן דרחמנא עביד לטב עביד, והטוב יוכר אצל ברי לבב החסידים בפועל, ולא לרשעים ולאדישים בפועל בלי שום קשר לכמה תורה למדו או לא)

[תהילים קיט, קמה] קראתי בכל־לב ענני יהוה חקיך אצרה (מצודת דוד: קראתי - ר"ל הלא קריאתי היא לזכני לשמור חוקיך ומהראוי א"כ שתענני --- דהי', גם אזעק ואדע שזכותי לקבל תשובה מאתו ית' )



וכן, עוד במסכת אבות

• פרק ג,יב: וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת
• פרק ג,כא: הוא היה אומר, כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה--לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו