גלם בהעלתך ז

בהעלתך, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' יב,יג: "ויצעק משה אל י-הוה לאמר: אל נא רפא נא לה".

ויצעק משה אל י-הוה לאמר: אל נא רפא נא לה = 1398 = [ברא' מד,כה] "ויאמר אבינו: שבו (שובו) שברו לנו מעט אכל" = [שמ' י,כז] "ויחזק י-הוה את לב פרעה, ולא אבה לשלחם" = [הוש' ו,ב] "יחינו מימים, ביום השלשי יקמנו (יקימנו), ונחיה לפניו" = [דה"א טו,ד] "ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים" = (ויק' כו,טו) "להפרכם את בריתי" = (דב' טז,טו) "בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך" = (ש"א א,כז) "אשר שאלתי מעמו" = (מ"א ג,ז) "אתה המלכת את עבדך" = (מ"א ו,יב) "הבית הזה אשר אתה בנה" = (יש' מח,יט) "לא יכרת ולא ישמד שמו" = (יש' נא,ו) "וישועתי לעולם תהיה"

ויצעק משה אל י-הוה = 678 = (ברא' ה,יג) "ארבעים שנה" = (ברא' ז,ה) "ככל אשר צוהו" = (ברא' כה,לב) "הנה אנכי הולך למות" = (ברא' כו,ט) "ואיך אמרת" = (ברא' כז,ב) "הנה נא זקנתי" = (ברא' כז,כא) "ויאמר יצחק אל יעקב" = (ברא' לב,יז) "בין עדר ובין עדר" = (ברא' לה,טז) "ותלד רחל" = (שמ' ד,יד) "ויחר אף י-הוה במשה" = (במ' יט,ט) "ואסף איש טהור" = (במ' כב,כג) "להטתה הדרך" = (במ' לב,כט) "ויאמר משה אלהם" = (ש"א ט,יט) "ואכלתם עמי היום" = (ש"א כט,ג) "ולא מצאתי בו מאומה" = (מ"א טו,ב) "מלך בירושלם" = (יש' מ,ו) "קול אמר (אומר) קרא" = (יח' כ,טז) "יען במשפטי מאסו" = (הוש' ג,א) "אהבת רע (כמו ואהבת לרעך)" = (זכ' ג,ב) "ויאמר י-הוה אל השטן" = (תהי' פט,יג) "בשמך ירננו" = (תהי' לז,יא) "על רב שלום" = (מש' יד,לב) "ברעתו" = (מש' כ,יז) "לחם שקר" = (איכה א,ג) "כל רדפיה השיגוה"

אל נא רפא נא לה = 449 = (ברא' ט,כא) "ויתגל" = ((ברא' כב,יד) "בהר י-הוה יראה" = (ברא' כט,יג) "אל ביתו" = (ברא' נ,כב) "הוא ובית אביו" = (ויק' ה,ג) "והוא ידע, ואשם" = (ויק' ה,י) "כמשפט" = (במ' י,כא) "המקדש" = (במ' כב,מ) "בקר וצאן" = (ש"א טו,יד) "וקול הבקר" = (ירמ' ט,יג) "אבותם" = (ירמ' יד,י) "כה אמר י-הוה לעם הזה" = (יואל א,ג) "לדור אחר" = (תהי' כח,ב) "בשועי אליך" = (תהי' קו,מ) "ויחר אף י-הוה בעמו" = (תהי' נד,ח) "אודה שמך י-הוה כי טוב" = (תהי' עד,כב) "ריבה ריבך" = (מש' י,כה) "כעבור סופה" = (מש' כה,כה) "ושמועה טובה" = (מש' כז,ב) "יהללך זר ולא פיך"

מה בצעקה של משה? ויצעק משה אל י-הוה = 678 = ערבות. לא משנה על מה קבלה מרים את עונשה, אין שום תקשורת בין משה לבין עלבון, הרי הוא עניו מכל אדם. משה רואה את מרים מצורעת כשלג ומצטער עליה, וזועק לפני בורא עולם שהוא ערב בה, שכולם ערבים זה בזה, שלא יהיה טוב לעם ישראל אם לאחד מהם יהיה רע. 

ומה יצעק? שני דברים יוציא מלבו לתבוע את טובת הזולת. את המילה "נא", המבקשת לזרז את הספקת המבוקש, יכניס בשניהם. "אל נא רפא", רומז בערכו 363 להזכרת "רצון טוב" = 363. תרצה טוב ויהיה טוב. מכוון אל השם "אל", המושל על החסדים. ראשית כל, לעורר רצון טוב. ובדבר השני: "נא לה", הרצון הטוב דוקא עכשיו ודוקא כלפיה, בכוונת לייזר. ולא מתוך חסדים שבאים להתגבר על הדינים, אלא דוקא "נא לה", השווה בגימטריה "א-להים", השם הממונה על כל הדינים. מתוך ערבות, משה רבנו דורש המתקה הכי גבוהה ומושלמת, בה הדינים פשוט הופכים לחסדים שלמים, מידה כנגד מידה. 

ובכן, יש כאן שיטה. ראשית כל, ערבות: אני ניגש לה' כי כואב לי הכאב של מישהו אחר, של חלק כלשהו מהגוף השלם שגם אני איבר לו. מתוך הערבות, לעורר רצון טוב בהזרמת זכויות של מצוות בין אדם לחברו. ושלישית, דרישת ההכי גבוה ונעלה ומושלם, המרת הדינים לחסדים לגמרי, מהר ולא פחות. במקביל לשלבי התיקון של הבעש"ט הקדוש, ערבות היא הכנעה (לעולם לא יהיה לי טוב אם לחבר שלי רע), רצון טוב עושה את ההבדלה, ומכל זה, המתקה שלמה.

לימוד לקחת ללב, מאת העניו מכל אדם, אשר זכה מתוך כך שידבר ה' אליו פנים מול פנים. ביום המלכות, מתקון מוכח להתהוות מלכים.

גלם בהעלתך ו

בהעלתך, עליה ו, יסוד בשבוע. 

ויאמר י-הוה אל משה: היד י-הוה תקצר? עתה תראה היקרך דברי אם לא = 3198 = [ברא' ו,ב] "ויראו בני הא-להים את בנות האדם כי טבת הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" = [במ' יד,מ] "וישכמו בבקר, ויעלו אל ראש ההר לאמר: הננו, ועלינו אל המקום אשר אמר י-הוה, כי חטאנו"

היד י-הוה תקצר = 835 = [תהי' קמג,ט] "הצילני מאיבי י-הוה, אליך כסתי" = (ברא' לד,טז) "וישבנו אתכם" = (שמ' ד,כב) "בני בכרי ישראל" = (שמ' טו,ז) "תהרס קמיך" = (דב' ד,כא) "ולבלתי בא אל הארץ הטובה" = (דב' י,ג) "ושני הלחת (הלוחות) בידי" = (דב' לט,יד) "לא תסיג גבול רעך" = (דב' כד,א) "והיה אם לא תמצא חן בעיניו" = (יהו' כד,כח) "איש לנחלתו" = (שופ' יט,כג) "האיש, בעל הבית" = (ש"א כ,לב) "ויאמר אליו: למה יומת?" = (מ"א ג,ז) "תחת דוד אבי" = (מ"א ה,ד) "כי הוא רדה בכל עבר הנהר" = (מ"א טז,יח) "אל ארמון בית המלך" = (יש' יא,ז) "כבקר יאכל תבן" = (יש' סב,יא) "אמרו לבת ציון" = (ירמ' ל,יט) "והרביתים ולא ימעטו" = (ירמ' מח,מא) "נתפשה" = (יח' לג,ל) "מה הדבר היוצא מאת י-הוה" = (יואל ד,יט) "לשממה תהיה" = (מש' כ,כז) "נשמת אדם" = (שה"ש א,יא) "עם נקדות הכסף" = (איכה ב,ג) "ויבער ביעקב כאש להבה"

עתה תראה היקרך דברי אם לא = 1704 = [יש' נו,ח] "נאם אדנ-י י-הוה, מקבץ נדחי ישראל: עוד אקבץ עליו לנקבציו" = [איוב לה,ה] "הבט שמים וראה, ושור שחקים גבהו ממך" = (יהו' ו,כ) "ויהי כשמע העם את קול השופר" = (יהו' ט,כד) "ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם" = (ש"ב ז,כד) "ותכונן לך את עמך ישראל לך" = (יח' יא,ה) "כן אמרתם, בית ישראל" = (יח' טז,יח) "ותקחי את בגדי רקמתך"

בהעלתך, עליה ו - יסוד בשבוע. במ' י,כג: "ויאמר י-הוה אל משה: היד ה' תקצר? עתה תראה היקרך דברי אם לא". עם ישראל כמהים לבשר, ואמונתם ובטחונם נחלשים ונטשטשים כפי טפיחת התאוה. משה רבנו לא חושב שמופת מאת ה' יאה לזעקת העם להרגיעו. ואז התשובה הקשה מאת ה'.

אותו נס יכול לבוא בדרך של דינים או בדרך של חסדים; הכל תלוי באופן בו נתבקש, בכלים המוכנים לקבלו. יכול היה להיות שהעם יתאוה לבשר, ובמקום לכפור בביטחון ובחרות יתחזק דוקא, ויתחנן בטבעיות לבורא עולם לבשר כמו לכל צורך אחר, ויקבל מחסדי שמים בשר באופן מופתי כולו חסד. אך במצב שלפנינו, אין הזכות לאותם חסדים, ובכל זאת הנס יארע, הבשר יהיה, כולו דינים קשים. יבוא באופן של "מקרה" (לא נס גלוי אלא סתם רוח סוחבת כמות רבה של שליו מהים אל המדבר), ויהיה "עד שיצא מאפכם", עד שגם תשבעו וגם תתעבו את תאוותכם.

בשתי הדרכים, המבוקש יסופק; הן לברכה והן יתהפך לרעה לרפאנו מהתאוה המטמתמת.

ובמידת היסוד בה האיזון מתגלם והשלום נגלה, ראוי להכריע את הדרך, השיטה, בה נלך גם לזכות וגם להשפיע על זולתנו הנהגה של חסדים.

קיצורי דרך? :-)

היד י-הוה תקצר = 835 = דרך תורה = נשמת אדם.  נשמה שלמה, ובה דרך תורה, משמשים מפתחות לתשובה "עתה תראה היקרך דברי אם לא", מתוקנת ממקור הרחמים.

גלם בהעלתך ה

בהעלתך, עליה ה, הוד בשבוע. במ' י,לג: "ויסעו מהר י-הוה דרך שלשת ימים, וארון ברית י-הוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים, לתור להם מנוחה".

ויסעו מהר י-הוה דרך שלשת ימים, וארון ברית י-הוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים, לתור להם מנוחה = 5247 = [ברא' ב,יט] "ויצר י-הוה א-להים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים, ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו; וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה הוא שמו"

ויסעו מהר י-הוה דרך שלשת ימים = 1777 (במקום ה-275 בסדרת המספרים הראשוניים) = [שמ' לז,כד] "ככר זהב טהור עשה אתה, ואת כל כליה" = [ירמ' ז,כ] "הגידו זאת בבית יעקב, והשמיעוה ביהודה לאמר" = (שמ' כה,כח) "ועשית את הבדים עצי שטים" = (שמ' כט,כז) "וקדשת את חזה התנופה" = (דב' יד,כט) "בכל מעשה ידך אשר תעשה" = (ש"ב יב,יח) "כי אמרו: הנה, בהיות הילד חי דברנו אליו, ולא שמע בקולנו" = (דה"א ה,כד) "אנשים גבורי חיל, אנשי שמות" = (דה"ב יד,ו) "עודנו, הארץ לפנינו, כי דרשנו את י-הוה א-להינו"

וארון ברית י-הוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים, לתור להם מנוחה = 3470 = [ברא' יב,יט] "למה אמרת אחתי הוא, ואקח אתה לי לאשה? ועתה הנה אשתך, קח ולך" = [שופ' יג,ג] "וירא מלאך י-הוה אל האשה, ויאמר אליה: הנה נא, את עקרה ולא ילדת. והרית, וילדת בן" = [זכ' ח,ז] "כה אמר י-הוה צבאו-ת: הנני מושיע את עמי מארץ מזרח, ומארץ מבוא השמש" = [קו' יב,ז] "וישב (וישוב) העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל הא-להים אשר נתנה"

ארון ברית ה', שיש בתוכו את שברי לוחות הברית הראשונים, הוא גם זה שיצא למלחמה לפני עם ישראל וימשול בהם ניצחון באשר ילכו. האמנם? מה יכול ארון (או חפץ כלשהו) כבר לעשות?

אלא שהתודעה שלנו יכולה להתחבר למקור כל הטוב והנכון ומשם לשאוב ישועה, וארון ברית ה' משמש כלי, מראה, להשיג תודעה נכונה.

ובכן, "לתור להם מנוחה" נוסע הארון, לסמן להם היכן ועל מה ראוי להם להישען ולחנות. המפתחות אצלנו: "לתור להם מנוחה" = 820 = (ויק' יט,יח) "ואהבת לרעך כמוך" = (שה"ש ב,ב) "כשושנה בין החוחים". שתי קצות החוט המתוח עליו אתה הולך: לאהוב לרעך כמוך משמעו להיות שונה מרוב האנשים, להתנהג אחרת, לראות אחרת; להיות כשושנה בין החוחים. ואם נעמוד בזה, כל יום, כל רגע, ישתקף מעצם אורחותינו שמוצב נגד עינינו הציווי: "דע לפני מי אתה עומד", השווה גם הוא 820. רק באופן הזה, דוקאה ארון ברית ה' יתור לנו מנוחה ומרגוע תמיד.

גלם בהעלתך ד

בהעלתך, עליה ד, נצח בשבוע. במ' ט,טז: "כן יהיה תמיד: הענן יכסנו, ומראה אש לילה".

כן יהיה תמיד: הענן יכסנו, ומראה אש לילה = 1503 = (ויק' ח,ל) "ויקדש את אהרן את בגדיו" = (ויק' כו,מג) "ואת חקתי געלה נפשם" = (דב' ל,יא) "אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת הוא ממך" = (יש' סה,יב) "דברתי ולא שמעתם" = (ירמ' יז,ח) "ולא ימיש מעשות פרי" = (עמוס ב,ט) "ואנכי השמדתי את האמרי" = (מיכה ז,כ) "תתן אמת ליעקב"

הענן יכסנו, ומראה אש לילה = 949 = (ברא' ח,ה) "בעשירי, באחד לחדש" = (ברא' י,ח) "להיות גבר בארץ" = (ברא' כ,יח) "אשת אברהם" = (ברא' מ,יא) "ואתן את הכוס" = (שמ' יז,ד) "ויצעק משה אל י-הוה לאמר" = (שמ' ל,לו) "ושחקת ממנה" = (במ' לג,ו) "אשר בקצה המדבר" = (דב' ח,א) "אשר נשבע י-הוה" = (דב' לא,כא) "אשר הוא עשה היום" = (דב' לא,כה) "ויצו משה את הלוים" = (ש"א יב,כ) "ועבדתם את י-הוה" = (ירמ' ו,כא) "וכשלו בם אבות ובנים יחדו" = (ירמ' טז,יא) "ויעבדום וישתחוו להם" = (ירמ' נ,ב) "הגידו בגוים, והשמיעו ושאו נס" = (ירמ' נב,כה) "הנמצאים בתוך העיר" = (יח' לב,ז) "שמש בענן אכסנו" = (יח' לח,יג) "לקחת מקנה וקנין" = (נחום א,ה) "והגבעות התמגגו" = (דה"ב ד,ה) "פרח שושנה" = (תהי' לא,ז) "השמרים הבלי שוא" = (תהי' פ,א) "למנצח, אל ששנים" = (מש' א,יג) "נמלא בתינו שלל" = (מש' ו,לה) "כי תרבה שחד" = (קו' ז,טו) "מאריך ברעתו" = (נחמ' ט,יט) "ואתה, ברחמיך הרבים"

הענן יכסנו = 321 = כאש = (ברא' טז,יב) "ועל פני כל אחיו" = (ברא' כו,כו) "מרעהו" = (ברא' לא,נג) "בפחד אביו יצחק" = (ברא' מא,לו) "לארץ" = (ברא' מד,ט) "נהיה לאדני לעבדים" = (במ' טז,כד) "דבר אל העדה" = (דב' א,כח) "אנה אנחנו עלים" = (דב' לא,כא) "בטרם אביאנו" = (יהו' ג,יג) "במי הירדן" = (יהו' ה,ה) "כל העם היצאים" = (ש"א ו,כ) "יעלה מעלינו" = (ש"א יד,כד) "ולא טעם כל העם" = (ש"א כב,ה) "ארץ יהודה" = (ש"ב טו,יד) "והכה העיר" = (ש"ב יט,א) "וירגז המלך" = (מ"א יח,לד) "ועל העצים" = (מ"א יט,ד) "והוא הלך במדבר" = (יש' ב,יט) "ומהדר גאונו" = (יש' ז,ד) "ולבבך אל ירך" = (יש' יז,יג) "לפני סופה (כמו סערה)" = (ירמ' כא,ה) "ובקצף גדול" = (ירמ' כג,ל) "מגנבי דברי" = (יח' ז,טו) "החרב בחוץ" = (דה"א יז,כג) "יאמן עד עולם" = (דה"ב כה,ז) "בא אליו לאמר" = (דה"ב כה,יז) "לאמר לך" = (תהי' כא,ה) "ארך ימים" = (תהי' מ,יד) "רצה, י-הוה" = (תהי' סט,ה) "אז אשיב" = (תהי' עד,ח) "אמרו בלבם" = (תהי' קה,לט) "להאיר לילה" = (תהי' קטו,ו) "ולא יריחון" = (תהי' קמה,יד) "לכל הכפופים" = (איוב יט,כ) "דבקה עצמי" = (מש' יא,יג) "הולך רכיל" = (אסתר א,טז) "ועל כל העמים" = (אסתר ה,ח) "כדבר המלך" = (נחמ' ט,יב) "להאיר להם"

ומראה אש לילה = 628 = (ברא' יח,טו) "כי צחקת" = (ברא' מב,ה) "ויבאו בני ישראל" = (שמ' יב,לט) "ולא יכלו להתמהמה" = (שמ' טז,טז) "אשר צוה י-הוה" = (שמ' כב,כג) "אשר צוה י-הוה" = (ויק' יב,ח) "ואם לא תמצא ידה" = (ויק' כז,כז) "ונמכר בערכך" = (במ' ד,ו) "ונתנו עליו" = (דב' ד,א) "ונפן, ונסע המדברה" = (דב' כח,סו) "תלאים (תלואים) לך מנגד" = (יהו' ב,כד) "כי נתן י-הוה בידנו" = (שופ' יא,ג) "וישב בארץ טוב" = (שופ' יח,ג) "ויסורו שם" = (שופ' כא,ד) "ויעלו עלות" = (ש"א ג,ג) "ונר א-להים טרם יכבה" = (ש"א ד,ח) "מיד האלהים האדירים האלה, אלה הם הא-להים = (מ"א א,כג) "הנה נתן הנביא" = (מ"א יג,כה) "ואת האריה" = (מ"ב ב,כד) "ויפן אחריו ויראה" = (מ"ב ז,יח) "כדבר איש הא-להים" = (יש' כג,ח) "מי יעץ זאת" = (יש' כח,כא) "זר מעשהו" = (יש' מד,א) "בחרתי בו" = (ירמ' יב,א) "אדבר אתך (אותך)" = (ירמ' כו,יח) "והר הבית" = (ירמ' לג,כא) "ואת הלוים הכהנים" = (יח' יא,ג) "ואנחנו הבשר" = (יח' כז,כז) "ביום מפלתך" = (מיכה א,ה) "הלוא ירושלם" = (דה"א כא,כד) "והעלות עולה" = (תהי' עז,ז) "ויחפש רוחי" = (תהי' פט,כט) "ובריתי" = (תהי' קז,ד) "עיר מושב" = (תהי' קמז,יג) "ברך בניך בקרבך" = (מש' ב,ב) "להקשיב לחכמה אזנך" (ומסים: תטה לבך לתבונה) = (מש' י,ו) "ברכות" = (מש' יח,יח) "ובין עצומים יפריד" = (מש' כא,ט) "ובית חבר" = (רות א,יג) "עד אשר יגדלו" = (קו' א,טו) "לא יוכל להמנות" = (אסתר ט,טז) "והרוג בשנאיהם" = (דניאל ב,לט) "ובתרך" = (דניאל י,ח) "ולא נשאר בי כח" = (עזרא י,טו) "עמדו על זאת"

גלם בהעלתך ג

בהעלתך, עליה ג, תפארת בשבוע. במ' ט,יד: "וכי יגור אתכם גר, ועשה פסח לי-הוה: כחקת הפסח וכמשפטו, כן יעשה; חקה אחת יהיה לכם, ולגר, ולאזרח הארץ"

וכי יגור אתכם גר, ועשה פסח לי-הוה: כחקת הפסח וכמשפטו, כן יעשה; חקה אחת יהיה לכם, ולגר, ולאזרח הארץ = 4530 = [ברא' כד,סא] "ותקם רבקה ונערתיה, ותרכבנה על הגמלים, ותלכנה אחרי האיש; ויקח העבד את רבקה, וילך"

ועשה פסח לי-הוה: כחקת הפסח וכמשפטו, כן יעשה = 2182

לכם, ולגר, ולאזרח הארץ = 877 = (ברא' כה,כו) "בלדת אתם" = (ברא' מב,ז) "ויאמר אלהם: מאין באתם" = (שמ' יג,ז) "שבעת הימים" = (ויק' כה,כח) "עד שנת היובל" = (במ' כ,י) "את הקהל אל פני הסלע" = (דב' כח,י) "כי שם י-הוה נקרא עליך" = (דב' לב,מא) "ותאחז במשפט ידי" = (ש"ב יט,כד) "לא תמות" = (מ"א ג,ה) "שאל מה אתן לך" = (מ"ב יז,ח) "אשר עשו" = (יש' מג,ז) "אף עשיתיו" = (יש' מד,יח) "מהשכיל לבתם (לבותם)" = (ירמ' כו,יג) "אשר דבר עליכם" = (יח' א,כו) "דמות כמראה אדם עליו" = (יח' טז,ח) "ואפרש כנפי עליך" = (דה"א ו,לד) "ועל מזבח הקטרת" = (דה"ב כח,ב) "בדרכי מלכי ישראל" = (תהי' נ,ד) "יקרא אל השמים מעל" = (תהי' קמג,ב) "ואל תבוא במשפט" = (אסתר ה,ח) "אם מצאתי חן בעיני המלך" = (אסתר ח,ג) "ותדבר לפני המלך" = (נחמ' ה,ט) "מחרפת הגוים אויבינו" = (נחמ' ה,טו) "מפני יראת א-להים"

חקה אחת = 522 = (ברא' ב,כ) "לא מצא עזר כנגדו" = (ברא' לט,ד) "נתן בידו" = (שמ' ג,כא) "בעיני מצרים" = (שמ' יח,כב) "בכל עת" = (שמ' כג,כה) "ועבדתם" = (שמ' לא,ח) "ואת כל כליה" = (ויק' ב,יג) "על כל קרבנך" = (ויק' יא,כב) "את אלה מהם" = (במ' יג,יח) "ואת העם" = (דב' א,לח) "אתו חזק" = (ש"א ו,יט) "כי ראו בארון י-הוה" = (ש"א יב,ב) "מנערי עד היום הזה" = (ש"ב ח,ז) "אשר היו" = (ש"ב יד,ח) "לכי לביתך" = (ירמ' ח,ז) "גם חסידה בשמים" = (ירמ' י,יג) "ויעלה נשאים" = (ירמ' מו,כג) "ואין להם מספר" = (יח' י,כא) "וארבע כנפים לאחד" = (יח' לט,טז) "וטהרו הארץ" = (זכ' יד,יד) "זהב וכסף ובגדים לרב מאד" = (תהי' ד,ה) "על משכבכם" = (תהי' ל,ח) "הייתי נבהל" = (תהי' לד,כג) "נפש עבדיו" = (תהי' סא,ו) "כי אתה א-להים" = (תהי' עח,טו) "יבקע צרים (צורים)" = (קו' ב,יד) "והכסיל בחשך הולך" = (דניאל ח,יט) "ויאמר: הנני מודיעך"

גלם נשא ב

נשא, עליה ב, גבורה בשבוע. במ' ד,מט: "על פי י-הוה פקד אותם ביד משה, איש איש על עבדתו ועל משאו, ופקדיו אשר צוה י-הוה את משה".

כל משפחות הלוי מונו וקבלו את פקודת עבודתם, אשר אף אחד מהם לא יעשה את עבודת חברו ולא יעזור לו לקים את מלאכתו, כי אם כל אחד במקומו, בהידור רב, לקים את מקומו: "על פי י-הוה פקד אותם ביד משה, איש איש על עבדתו ועל משאו, ופקדיו, אשר צוה י-הוה את משה" = 4445 = [ש"ב ז,יט] "ותקטן עוד זאת בעיניך, אדנ-י י-הוה, ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק: וזאת תורת האדם, אדנ-י י-הוה" = [זכ' ו,א] "ואשב, ואשא את עיני, ואראה; והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים; וההרים, הרי נחשת"

על פי י-הוה פקד אותם ביד משה = 1208 = [ברא' לט,טז] "ותנח בגדו אצלה, עד בוא אדניו אל ביתו" = [יש' יג,ו] "הילילו, כי קרוב יום י-הוה; כשד (כשוד) משד-י יבוא" = [תהי' יח,מב] "ישועו ואין מושיע, על י-הוה ולא ענם" = [תהי' כד,ג] "מי יעלה בהר י-הוה, ומי יקום במקום קדשו" = [תהי' קמח,י] "החיה וכל בהמה, רמש וצפור כנף" = (ברא' יז,כד) "בשר ערלתו" = (שמ' י,ב) "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" = (שמ' יט,ח) "כל אשר דבר י-הוה, נעשה" = (שמ' כג,כ) "אל המקום אשר הכנתי (הכינותי)" = (במ' כט,ח) "והקרבתם עלה לי-הוה ריח ניחח" = (דב' יז,טז) "לא תספון (תוסיפון) לשוב בדרך הזה" = (דב' לג,כט) "אשריך ישראל, מי כמוך" = (יש' מא,ט) "בחרתיך ולא מאסתיך" = (יש' מה,כג) "תשבע כל לשון" = (יש' סג,ז) "ורב טוב לבית ישראל" = (יש' סה,יד) "ואתם תצעקו מכאב לב" = (ירמ' נ,יט) "תשבע נפשו" = (יח' ל,כד) "את זרעות מלך בבל" = (דה"א יט,ט) "ויערכו מלחמה פתח העיר" = (איכה ג,יב) "דרך קשתו ויציבני" = (נחמ' ט,כז) "ובעת צרתם"

איש איש על עבדתו ועל משאו, ופקדיו אשר צוה י-הוה את משה = 3237 = [שמ' לו,יט] "ויעש מכסה לאהל, ערת אילם מאדמים, ומכסה ערת תחשים מלמעלה" = [במ' לג,לט] "ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו, בהר ההר" = ועל מה יענשו מנהיגי ישראל, שליטי העם, האלו הפוקדים את האופן בו תנהג החברה? [יח' יג,י] "יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום, ואין שלום; והוא בנה (בונה) חיץ, והנם טחים אתו תפל"

איש איש על עבדתו ועל משאו = 1657 (במקום ה-260 בסדרת המספרים הראשוניים)  = [ברא' ד,כא] "ושם אחיו, יובל; הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב" = [איוב לח,ל] "כאבן, מים יתחבאו, ופני תהום יתלכדו" = (ברא' יז,כא) "אשר תלד לך שרה במועד הזה" = (ברא' נ,כד) "אשר נשבע לאברהם, ליצחק וליעקב" = (ש"א יז,נה) "יצא לקראת הפלשתי" = (מ"א יז,כא) "תשב נא נפש הילד הזה על קרבו" = (דה"ב לו,יט) "וכל ארמנותיה שרפו באש" = (תהי' כג,ה) "דשנת בשמן ראשי" = (תהי' סט,ל) "ישועתך א-להים תשגבני"

איש איש על עבדתו ועל משאו, ופקדיו = 1863 = [ברא' כה,לא] "ויאמר יעקב: מכרה כיום את בכרתך לי" = [ירמ' ב,כט] "למה תריבו אלי? כלכם פשעתם בי, נאם י-הוה" = [יח' יג,ו] "חזו שוא וקסם כזב, האמרים נאם י-הוה וי-הוה לא שלחם; ויחלו לקים דבר?" = [תהי' קכא,ח] "י-הוה ישמר צאתך ובואך, מעתה ועד עולם" = [איוב כז,י] "אם על שד-י יתענג, יקרא א-לוה בכל עת" = (שמ' לה,כח) "ואת השמן למאור ולשמן המשחה" = (במ' יא,כ) "כי מאסתם את י-הוה אשר בקרבכם" = (במ' לו,ב) "לתת את הארץ בנחלה בגורל" = (דב' יד,כד) "כי לא תוכל שאתו, כי ירחק ממך המקום" = (מ"ב ג,יז) "ושתיתם, אתם ומקניכם" = (אסתר ו,ט) "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"

Shavuót: Cuento corto, lleno de acertijos y pistas, sobre el hombre que se atreve a exigir para sí una libertad digna de su naturaleza

hacia Shavuót: Libertad (drór), libertad (jófesh), libertad (jerút)

Cuento corto, lleno de acertijos y pistas, sobre el hombre que se atreve a exigir para sí una libertad digna de su naturaleza

por rav daniEl I. Ginerman

Una parábola poderosa para todas las generaciones de Israel, para extraer de ella enseñanzas que iluminen el camino a los pueblos, en el relato de las desventuras y procederes de nuestros ancestros primeros. Que descendieron a Mitsráim, hacia dentro de la opresión ("metsár") y de la vida atorada de materia y el trabajo extenuante, trabajo forzado que extenúa el cuerpo y amenaza opacar el alma hasta envilecer en el hombre la conciencia de sí; vivir vidas cuyo único desafío presente es la supervivencia, acaso cuidar algo de comida de hoy para mañana que no falte. Y quien no logre sobreponerse a esa vivencia de humillación cotidiana, quien olvide que una vez fuimos libres y elegimos nuestros caminos de vida, se nos perderá entre los lodos de Mitsráim, que estaban allí sólo a modo de obstáculo cuya superación nos haría fuertes. Y he aquí una escalera apoyada en tierra, y su cabeza llega a los cielos, y en la escalera se ven como ángeles de E-lokím, como creaturas que maravillan nuestros ojos en su verse tan felices y brillantes, y no están atados a nada con cadenas de hierro. Y he la escalera, y alguien se levantará de seguro, y se atreverá a imaginarnos levantándonos de nuestra indignidad, subiendo y bajando por ella.
Era terrible en Mitsráim. Cuenta el midrásh que el esclavo de Mitsráim no dispone de tiempo ni de lugar que le sean propios. Que podía suceder que duerma el iehudí con su esposa en el dormitorio entre los ambientes de su casa, y en medio de la noche entre el egipcio hasta su cama para despertarle, para que acuda a sostener una antorcha en su casa, para iluminar a los participantes de la fiesta de bebida que ofrece. Alguien debía pararse y gritar, arriesgarse, despertar voluntad de ser salvos. Y de boca del Creador, la redención comenzó, mas sólo quien era capaz aún de imaginar una vida fuera de la esclavitud terrible y la servidumbre, logró ser liberado de ella. Nuevamente acude el midrásh en nuestro auxilio: reducidos en cuatro quintas partes salieron los hijos de Israel de Mitsráim, que el ochenta por ciento del pueblo no sabían ya abrir sus conciencias a una nueva realidad, y perecieron en el azote de la oscuridad, y fueron sepultados allí.
¿Qué ganamos con nuestro haber salido de Mitsráim, hacia las profundidades del desierto seco y terrible, lleno de serpientes y escorpiones y fieras salvajes espantosas? He aquí nuestra adquisición primera en los caminos de la redención, que lleva en hebreo el nombre de "drór" (que se traduce por libertad), de la raíz de "diúr", morada. El drór da al hombre control absoluto sobre lo que sucede entre las paredes de la superficie mínima (4 Amót por 4 Amót, casi 4 metros cuadrados) que ocupa: todo tiempo que yo estoy en mi lugar, nadie puede ya venir a ordenarme qué hacer; y es fantástico y sorprendente; y de pronto despierta en mí un miedo atroz. Pues nunca fui preparado a elegir por mí mismo qué haré en mi tiempo, y ahora todos los tesoros del tiempo están en mis manos, y un mundo completo de opciones acuden a seducirme, y no sé distinguir entre bien y mal, no sé qué es de verdad bueno para mí; y sin duda, los habrá que intentarán aprovecharse de ésto en su propio beneficio, y atraerme a actuar para ellos con señuelos de pura apariencia. Y si quiero aprovechar la oportunidad que el drór abre ante mí, debo ser sabio para extrapolar, para comprender analógicamente muchas cosas a partir de cada una, y de entendimiento recto para ver lo que adviene.
Dame un instante para ver y buscar, pido. Y así me hallo de pronto en el segundo peldaño de la escalera, que lleva el nombre de "jófesh" (que también se traduce por libertad), de la raíz de "jipús" (búsqueda), y aún de la raíz de "lehitjapés" (disfrazarse). Tomo el jófesh con las dos manos; busco, me dejo llevar, deambulo y erro, voy hacia delante y atrás, vacilo un poco ante todo lo que se planta ante mis ojos para distraerme. Hoy elijo así y mañana elijo así, y el tiempo mío avanza y se pierde bajo mis pies sobre el suelo del drór, entre carnada y señuelo, en el campo de batalla de mis instintos. Quiero para mí todo mi mundo, mas también los dulces que son arrojados aquí y allá a mi paso, buenos para saborearlos y apetitosos son a los ojos y agradables de ver e inteligir. Y el proceso se trancará aquí, en un bucle infinito del hombre libre, que tiene jófesh, que corre sin brújula tras su propio rabo, si no provoco la aparición de un punto de inflexión que modifique el curso de la historia, y la subvierta en un pestañeo.
Un día, al despertar, me descubrí experimentando una gravosa y profunda desazón. Abunda belleza en derredor, es cierto. Mas también está lleno de fealdad. Este jófesh no me da derecho u mérito de justicia, no me proporciona una alegría basal y constante, no me conduce a experimentar ninguna realización personal que sea sustancialmente distinta de la que surgiría de la vieja y pasada esclavitud. Me observo a mí mismo con frustración, sintiendo que me liberaron en medio de un laberinto entre tinieblas, sin mapa, sin linterna, a golpearme la cabeza contra los muros que ni siquiera registro, pues su naturaleza me es desconocida. Me levanté entonces, aún de noche, un alarido irrumpió desde mi corazón: ¡Quiero verdad! Mapa, linterna. Saber exactamente cuál es mi situación, con qué herramientas cuento, sobre qué tierra verdeceré, por qué señal sabré que me será dada.
No es fácil saltar otra vez, ahora desde el jófesh. Al modo del bebé que crece en el útero de su madre y le consulta a su gemelo si él cree en la vida tras el parto, yo también soy visto como un loco a ojos de todo aquél con quien comparta mi certeza de que ha de haber algo mejor que ésto, pues racionalmente es inexorable que halla provecho y finalidad significativos para este viaje y esta carga. Cincuenta días recibí para caminar por el desierto, mientras soy entrenado para recibir cada día el sustento necesario para el mismo día (¡vive hoy!, me dice mi entrenador personal), busca las herramientas dentro tuyo, arréglalas, prepara, afila, alístate mediante la rectificación y enmienda de tus cualidades: tu Jésed-amor-piedad, voluntad de dar, tu vigor y tu juicio recta, el esplendor en que brillarás, tu capacidad de dirigir y de vencer sin miedo, tu habilidad para reconocer y expresar gratitud; fúndate, date cimiento, reina sobre cuanto tu majestad se extiende. Un camino largo pero corto, que me habilitará a completar la búsqueda a que me vi llamado, cuando me declaré hombre libre, hombre que tiene jófesh.
Recién entonces, se abren ante mí las puertas hacia el peldaño tercero en la escalera. Cree cuando te diga alguien que se esforzó y halló (y lo logró), dicen nuestros sabios en la Guemará. Acerca de las tablas del pacto se dijo que la escritura de E-lokím está grabada ("jarút") sobre las tablas, y explica Rash"i a modo de un abuelo bueno a sus nietos: Grabada-jarút está, sobre las paredes del corazón del hombre. He ante tí la ley verdadera que pediste, las leyes únicas que no podrá modificar el hombre pues están inscriptas en la naturaleza de la creación, y se cuentan entre ellas las leyes de la física y de la matemática y de la química, y se cuentan entre ellas los principios de tsedakáh y justicia que garantizarán, para tí y para cuanto es a tí, shalóm de largo aliento, completo y verdadero; todos grabados sobre las paredes de tu corazón, en la conciencia profunda del hombre, para atraerte hacia el "Jerút" (las mismas letras de "jarút", traducido también por libertad) verdadero, que constituye el salto mismo hacia la redención.
Desde aquí, la peripecia del hombre que accedió a la conciencia de "ben jorín" (hijo de la jerút, hombre libre) sólo comienza. A sus espaldas, todas las mentiras del mundo; ante sí, un camino maravilloso de revelación de divinidad en su interior, desde el secreto de la semblanza y la impronta divinas que laten dentro suyo. Y el hombre es árbol del campo que producirá fruto, y en la fiesta de Shavuót, en la ocasión en que se revela la verdad tallada en su tronco, traerá las primicias de su tierra hasta el peldaño más alto de la escalera, para dar fuerza a la luz que le alumbrará en la continuación de su camino. En la noche de la festividad, emocionados todos juntos a los pies del monte Sinái, nos sentaremos en casa, con ayuda de Hashém, por horas deleitables hasta el amanecer, para desbrozar y acceder a la profundidad del acertijo. ¡Jag shavuót saméaj!




*********************************************
La labor sagrada que compartimos demanda mucho esfuerzo; te invitamos a ayudar a sostenerlo, en: http://goo.gl/H9qkfI
Las meditaciones plásticas que realizamos cuando queremos decir lo que excede al poder de la palabra: http://goo.gl/D76QEq
Sets para la conexión sagrada, cotidiana, con las mitsvót de Hashém (mezuzáh, talít, tefilín, sidúr, etc.): http://goo.gl/fZIIww
Ritual del plomo líquido, para anular la influencia del mal de ojo, envidia, odio y hechicería: https://facebook.com/limpiartedemales
Nuestro grupo general "Comunidad de Torah": https://facebook.com/groups/comunidaddetorah
Obtén todos los méritos y conexión espiritual asociados al poseer una vid propia en la tierra de Israel: https://facebook.com/cultivarisrael
**********************************************

גלם בהעלתך ב

בהעלתך, עליה ב, גבורה בשבוע. במ' ט,כו: "ושרת את אחיו באהל מועד, לשמר משמרת, ועבדה לא יעבד; ככה תעשה ללוים במשמרתם".

ושרת את אחיו באהל מועד, לשמר משמרת, ועבדה לא יעבד; ככה תעשה ללוים במשמרתם = 5202 = [שמ' ה,כא] "ויאמרו אלהם: ירא י-הוה וישפט, אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו, לתת חרב בידם להרגנו" = [מ"ב א,יז] = וימת כדבר י-הוה אשר דבר אליהו, וימלך יהורם תחתיו, בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה, כי לא היה לו בן"

ושרת את אחיו באהל מועד, לשמר משמרת, ועבדה לא יעבד = 3244 = [במ' כו,לד] "אלה משפחת מנשה, ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות" = [שופ' טו,כ] "וישפט את ישראל, בימי פלשתים, עשרים שנה" = [ירמ' כז,ב] "כה אמר י-הוה אלי: עשה לך מוסרות ומטות (ומוטות), ונתתם על צוארך" = [מש' יג,יט] "תאוה נהיה, תערב לנפש; ותועבת כסילים סור מרע" = [קו' ז,טז] "אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר. למה תשומם?"

ועבדה לא יעבד = 204 = (ברא' לט,כג) "י-הוה מצליח" = (ברא' מו,ז) "בניו ובני בניו" = (שמ' יז,טז) "דר (דור)" = (יש' כט,כא) "צדיק" = (יש' מב,כא) "י-הוה חפץ" = (זכ' א,יד) "קנאה גדולה" = (דה"א ה,יח) "יצאי צבא" = (תהי' נו,ב) "חנני א-להים" = (תהי' פט,לא) "אם יעזבו בניו" = (איוב כז,יד) "וצאצאיו" = (איוב לז,ד) "בקול גאונו" = (מש' ג,יג) "מצא חכמה"

ככה תעשה ללוים במשמרתם = 1958 = [ברא' כב,טו] "ויקרא מלאך י-הוה אל אברהם, שנית, מן השמים" = [דב' יח,יא] "וחבר (וחובר) חבר, ושאל אוב וידעני, ודרש אל המתים" = [דב' לא,א] "וילך משה, וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל" = [ש"ב יג,לו] "ויהי ככלתו לדבר, והנה בני המלך באו, וישאו קולם, ויבכו; וגם המלך, וכל עבדיו, בכו בכי גדול מאד" = [ירמ' ד,כב] "כי אויל עמי, אותי לא ידעו; בנים סכלים המה, ולא נבונים המה; חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו" = [יח' לז,ה] "כה אמר אדנ-י י-הוה לעצמות האלה: הנה אני מביא בכם רוח, וחייתם" = [תהי' סז,ג] "לדעת בארץ דרכך, בכל גוים ישועתך" = [איוב מא,יט] "יחשב (יחשוב) לתבן ברזל, לעץ רקבון נחושה" = [מש' י,ה] "אגר (אוגר) בקיץ, בן משכיל; נרדם בקציר, בן מביש" = (ברא' ד,כג) "האזנה אמרתי, כי איש הרגתי לפצעי" = (יח' ב,ג) "בן אדם: שולח אני אותך אל בני ישראל, אל גוים המורדים" = (אסתר ב,יז) "ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות" = (אסתר ח,ז) "ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה"

גלם בהעלתך א

בהעלתך, עליה א, חסד בשבוע. במ' ח,ו: "קח את הלוים מתוך בני ישראל, וטהרת אתם".

קח את הלוים מתוך בני ישראל, וטהרת אתם = 2730 = [ברא' כד,סג] "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, וישא עיניו וירא, והנה גמלים באים" = [מ"א יח,כט] "ויהי כעבר הצהרים, ויתנבאו עד לעלות המנחה, ואין קול ואין ענה ואין קשב" = [יח' לא,ט] "יפה עשיתיו, ברב דליותיו; ויקנאהו (ויקנאוהו) כל עצי עדן אשר בגן האלהים"

מתוך בני ישראל = 1069 (במקום ה-180 בסדרת המספרים הראשוניים) = [יח' מד,לא] "כל נבלה וטרפה, מן העוף ומן הבהמה, לא יאכלו הכהנים" = [תהי' עח,מו] "וויתן לחסיל יבולם, ויגיעם לארבה" = [מש' כא,כב] "עיר גברים עלה חכם, וירד (ויורד) עז מבטחה" = (שמ' ז,ב) "את כל אשר אצוך" = (במ' כא,יז) "אז ישיר ישראל" = (במ' ל,יא) "או אסרה אסר על נפשה" = (דב' ד,ב) "את מצות י-הוה אלהיכם" = (דב' לב,טו) "וישמן ישרון ויבעט" = (יהו' ב,ז) "והשער סגרו אחרי" = (ש"א ג,יז) "מכל הדבר אשר דבר אליך" = (יש' סו,ד) "דברתי ולא שמעו" = (ירמ' ח,ח) "עט שקר ספרים (סופרים)" = (ירמ' טז,ד) "והיתה נבלתם למאכל" = (יח' יג,ג) "אשר הלכים אחר רוחם" = (יח' כ,לד) "וקבצתי אתכם" = (צפ' א,יח) "את כל ישבי הארץ" = (זכ' יב,ח) "יגן י-הוה בעד יושב ירושלם" = (דה"ב יד,יב) "כי נשברו לפני י-הוה ולפני מחנהו" = (דה"ב כז,ב) "ויעש הישר בעיני י-הוה" = (תהי' לא,ד) "תנחני ותנהלני" = (תהי' נב,ד) "כתער מלטש (מלוטש)" = (תהי' קטו,יב) "את בית אהרן" = (קו' יב,ז) "וישב (וישוב) העפר על הארץ" = (איכה ב,ד) "דרך קשתו כאויב" = (דניאל ב,יז) "ולחנניה, מישאל ועזריה חברוהי"

וטהרת אתם = 1061 (במקום ה-178 בסדרת המספרים הראשוניים) = [מ"ב ו,ז] "ויאמר: הרם לך; וישלח ידו, ויקחהו" = [תהי' ס,יא] "מי יבלני (יובילני) עיר מצור, מי נחני עד אדום" = [תהי' קה,לד] "אמר, ויבא ארבה, וילק ואין מספר" = [איוב יח,ו] "אור חשך באהלו, ונרו עליך ידעך" = (ויק' ג,ה) "והקטירו אתו בני אהרן" = (דב' יב,יט) "פן תעזב את הלוי" = (יהו' י,כח) "לא השאיר שריד" = (שופ' טו,יח) "ועתה אמות בצמא" = (ש"א ג,ו) "ויאמר: לא קראתי, בני" = (ש"א י,כג) "ויתיצב בתוך העם" = (מ"א יט,ז) "שש מאות זהב" = (יש' י,לב) "גבעת ירושלם" = (ירמ' נא,י) "את צדקתינו" = (יח' כג,ד) "ותלדנה בנים ובנות" = (זכ' ב,ו) "למד (למוד) את ירושלם" = (דה"ב ל,יג) "ויאספו ירושלם עם רב" = (תהי' יז,ו) "שמע אמרתי" = (תהי' קכב,א) "שיר המעלות" = (נחמ' י,לז) "ככתוב בתורה"

גלם נשא ז

נשא, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' ז,פט: "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו, וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת, מבין שני הכרבים, וידבר אליו".

ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו, וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת, מבין שני הכרבים, וידבר אליו = 5631 = 3 * 1877. 1877 = (ברא' ט,י) "ואת כל נפש החיה אשר אתכם" = (ויק' כג,לב) "ועניתם את נפשתיכם" = (יהו' כב,טז) "מה המעל הזה אשר מעלתם בא-להי ישראל" = (שופ' ג,ב) "למען דעת דרות בני ישראל" = (יח' כה,יז) "ועשיתי בם נקמות גדלות" = (דה"ב כו,יט) "והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית י-הוה" = (תהי' מו,י) "עד קצה הארץ קשת ישבר"

ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו = 1186 = [תהי' ד,ד] "ודעו כי הפלה י-הוה חסיד לו, י-הוה ישמע בקראי אליו" = [תהי' צד,ט] "הנטע אזן, הלא ישמע? אם יצר עין, הלא יביט?" = (ברא' כט,ג) "והשיבו את האבן על פי הבאר" = (ברא' מה,י) "והיית קרוב אלי, אתה" = (שמ' י,יב) "ואכל את כל עשב הארץ" = (שמ' טז,יג) "היתה שכבת הטל" = (שמ' לד,ב) "ועלית בבקר אל הר סיני" = (ויק' ד,כד) "על ראש השעיר" = (ויק' ו,ד) "והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה" = (ויק' כב,כ) "לא תקריבו, כי לא לרצון" = (ויק' דמ,ד) "אשר שם משה" = (מ"ב יט,טו) "אתה עשית" = (יש' א,ב) "שמעו שמים, והאזיני ארץ" = (יח' ט,ב) "ואיש אחד בתוכם לבש את הבדים" = (יח' יג,כא) "והצלתי את עמי מידכן" = (יח' כא,כט) "תתפשו" = (מיכה א,יב) "לשער ירושלם" = (חב' ב,ח) "ישלוך כל יתר עמים" = (דה"א יז,ח) "ועשיתי לך שם" = (תהי' לח,כג) "תשועתי" = (תהי' מד,ח) "ומשנאינו השיבות" = (תהי' סג,ד) "שפתי ישבחונך" = (דניאל יא,כח) "וישב (וישוב) ארצו ברכוש גדול"

וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת, מבין שני הכרבים = 4176 = [ברא' כב,יג] "וישא אברהם את עיניו, וירא והנה איל נאחז בסבך בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל, ויעלהו לעלה תחת בנו"

הקול מדבר אליו = 434 = (ברא' כב,טו) "ויקרא מלאך י-הוה" = (ברא' כט,יד) "וישב עמו" = (ברא' לא,מא) "בביתך" = (ברא' לט,ט) "וחטאתי" = (ברא' מג,לא) "שימו לחם" = (שמ' טו,ג) "איש מלחמה" = (שמ' יח,ט) "מיד מצרים" = (שמ' כח,לב) "בתוכו" = (ויק' יא,ד) "אך את זה" = (ויק' כז,ט) "יהיה קדש" = (במ' כג,ד) "ואעל פר ואיל" = (יהו' כא,יג) "ולבני אהרן הכהן" = (שופ' ו,לט) "ואדברה אך הפעם" = (ש"א יד,מח) "ויעש חיל = (ש"א טו,כה) "ושוב עמי" = (ש"א כ,טז) "ובקש י-הוה" = (ש"א כט,ז) "ולך בשלום" = (ש"ב ה,יא) "ועצי ארזים" = (ש"ב יג,ל) "והשמעה (והשמועה) באה" = (ש"ב יד,יד) "ולא ישא א-להים" = (מ"ב יא,יז) "בין י-הוה ובין המלך ובין העם" = (יש' ט,טז) "וכל פה דבר (דובר) נבלה" = (יש' כא,ז) "וראה רכב" = (יש' מב,י) "איים וישביהם" = (יש' סה,כה) "עפר לחמו" = (ירמ' כג,כח) "יספר חלום" = (יח' לח,טו) "קהל גדול וחיל רב" = (יח' לט,כג) "ויפלו בחרב כלם" = (הוש' ב,ד) "ואנכי לא אישה" = (זכ' ד,ו) "ויען, ויאמר אלי" = (זכ' יד,ט) "יהיה י-הוה אחד ושמו אחד" = (דה"א כט,ט) "כי בלב שלם" = (דה"א כט,כ) "ויברכו כל הקהל" = (דה"ב כט,יז) "לקדש" = (דה"ב ל,יח) "י-הוה הטוב יכפר בעד" = (תהי' נז,ד) "ישלח א-להים" = (תהי' ס,יד) "יבוס צרינו" = (תהי' עח,לו) "ובלשונם" = (תהי' עח,לח) "להשיב אפו" = (תהי' צ,ו) "ימולל ויבש" = (תהי' צד,ח) "בערים (בוערים) בעם" = (תהי' קיט,קמה) "חקיך אצרה" = (תהי' קלב,ט) "וחסידיך ירננו" = (איוב ה,י) "ושלח (ושולח) מים" = (איוב יא,י) "ומי ישיבנו" = (מש' כג,י) "אל תבא" = (איכה ב,ה) "בבת יהודה" = (עזרא י,ו) "ויקם עזרא"

וידבר אליו = 269 (במקום ה-57 בסדרת המספרים הראשוניים) = (ברא' טז,ז) "וימצאה מלאך י-הוה" = (ברא' יט,י) "סגרו" = (ברא' מ,יז) "ובסל העליון" = (ברא' מו,ד) "אעלך גם עלה (עלוה)" = (שמ' ל,יב) "לפקדיהם (לפקודיהם)" = (דב' לב,מ) "חי אנכי לעלם" = (יהו' יא,יט) "לקחו במלחמה" = (יהו' יב,ב) "גבול בני עמון" = (יהו' יג,כז) "הירדן" = (יהו' כג,יד) "והנה אנכי הולך היום" = (ש"א טז,יג) "מהיום ההוא ומעלה" = (יח' יג,ה) "לעמד במלחמה" = (יח' מד,א) "סגור" = (דה"א ז,ב) "גבורי חיל" = (תהי' מב,ה) "אלה אזכרה" = (תהי' סו,ה) "לכו וראו" = (תהי' צו,ד) "נורא הוא" = (תהי' קד,ל) "יבראון" = (תהי' קמט,א) "בקהל חסידים" = (איוב מא,ג) "מי הקדימני" = (איכה א,יא) "ראה י-הוה והביטה" = (נחמ' יב,א) "ואלה הכהנים והלוים"

גלם נשא ו

נשא, עליה ו, יסוד בשבוע.  במ' ז,מד: "כף אחת, עשרה זהב, מלאה קטרת".

כף אחת, עשרה זהב, מלאה קטרת = 1883 = [ש"א ד,יא] "וארון א-להים נלקח; ושני בני עלי מתו, חפני ופינחס" = [תהי' פ,יז] "שרפה (שרופה) באש כסוחה, מגערת פניך יאבדו" = [תהי' פט,ט] "י-הוה א-להי צבאו-ת, מי כמוך חסין י-ה, ואמונתך סביבותיך" = [מש' ב,כב] "ורשעים מארץ יכרתו, ובוגדים יסחו ממנה" = [תהי' כא,ז] "כי תשיתהו ברכות לעד"

כף אחת, עשרה זהב = 1098 = [מש' לא,ב] "מה ברי, ומה בר בטני, ומה בר נדרי" = (ברא' יא,ו) "הן עם אחד ושפה אחת לכלם", ובכל זאת יאה שיהיה קרבן שוה מכל אחד מהנשיאים, מפני יחודיות כל שבט וכל אדם גם במסגרת ההשתיכות הדומה ללאום, לשפה, לתרבות, למוסר. = (ברא' כד,ה) "ההשב אשיב את בנך" = (ברא' מח,ד) "הנני מפרך והרבתיך" = (שמ' ד,טו) "והוריתי אתכם" = (שמ' ח,א) "אמר (אמור) אל אהרן: נטה את ידך במטך" = (ויק' כו,לז) "ולא תהיה לכם תקומה" = (דב' ח,ח) "ארץ זית שמן" = (יהו' כג,ג) "ואתם ראיתם" = (ש"א יז,נה) "חי נפשך המלך אם ידעתי" = (ש"ב ו,יח) "מהעלות העולה והשלמים" = (ש"ב יט,מד) "מדבר איש ישראל" = (יש' יג,יט) "והיתה בבל צבי ממלכות" = (יש' מ,ט) "מבשרת ציון" = (יש' סו,יג) "ובירושלם תנחמו (תנוחמו)" = (ירמ' ב,ז) "ואביא אתכם אל ארץ הכרמל" = (ירמ' יא,יז) "וי-הוה צבאו-ת, הנוטע אותך" = (ירמ' לג,י) "ובחצות (ובחוצות) ירושלם" = (יח' ו,יג) "בהיות חלליהם בתוך גלוליהם" = (יח' מד,ה) "ולכל תורתו" = (זכ' ט,א) "משא דבר י-הוה בארץ חדרך" (חדרך הוא כינוי למשיח בן דוד, וערכו 232 הוא כל ד' שמות עב-סג-מה-בן ביחד) = (דה"ב ט,כט) "ושאר דברי שלמה" = (דה"ב יב,ה) "ואף אני עזבתי אתכם" = (תהי' לז,לא) "תורת י-הוה בלבו" = (תהי' פט,כז) "וצור ישועתי" = (אסתר ט,לב) "ומאמר אסתר קים"

מלאה קטרת = 785 = [תהי' קה,לא] "אמר, ויבא ערב, כנים בכל גבולם" = (ברא' לה,יא) "ויאמר לו א-להים: אני א-ל זד-י" = (ברא' מא,מט) "ויצבר יוסף בר כחול הים" = (שמ' כד,א) "ואל משה אמר: עלה אל י-הוה" = (יהו' ח,ט) "וישלחם יהושע" = (ש"ב א,טז) "את משיח י-הוה" = (ש"ב ז,ח) "אני לקחתיך מן הנוה" = (מ"א א,כח) "ותעמד לפני המלך" = (יש' לז,לד) "ואל העיר הזאת לא יבוא" = (ירמ' כ,יא) "בשו מאד כי לא השכילו" = (ירמ' לב,לא) "כי על אפי ועל חמתי" = (דה"א כד,יא) "התשיעי" = (דה"ב לב,ח) "זרוע בשר" = (תהי' קלד,ב) "שאו ידכם קדש" = (איוב א,ד) "בית איש יומו" = (איכה ג,כז) "כי ישא על בנעוריו" = (אסתר ג,ו) "את עם מרדכי" = (דניאל יב,י) "ולא יבינו כל רשעים"

גלם נשא ה

נשא, עליה ה, הוד בשבוע. במ' ז,א: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו, וימשחם, ויקדש אתם".

ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו, וימשחם, ויקדש אתם = 6269 (במקום 815 בסדרת המספרים הראשוניים) = [במ' א,נ] "ואתה, הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו, ועל כל אשר לו; המה ישאו את המשכן ואת כל כליו, והם ישרתהו (ישרתוהו); וסביב למשכן יחנו"

בסידרת המספרים האטומיים (משמעות המילה אטום היא בלתי שביר), המכונים ראשוניים כי מתחלקים רק ב1 ובעצמם, 6269 נמצא במקום ה-815: (שמ' כ,כ) "תעשה לי", (ויק' ח,כא) "עלה הוא לריח ניחח, אשה הוא לי-הוה", (ויק' טז,טז) "וכפר על הקדש"; (במ' כג,יז) "והנו נצב על עלתו" ויקום (במ' לד,יח) "לנחל את הארץ". (דב' טו,ח) "אשר יחסר לו" = (דב' כב,כה) "ואם בשדה ימצא האיש" = (ש"א טז,ה) "התקדשו" = (מ"א ח,יח) "יען אשר היה עם לבבך" = (יש' ה,ז) "כי כרם י-הוה צבאו-ת" = (יח' יח,כז) "ויעש משפט" = (יח' כה,יא) "אעשה שפטים" = (יח' לו,כז) "אתן בקרבכם" = (זכ' ו,ז) "לכו, התהלכו בארץ" = (זכ' ו,י) "ובאת, אתה" = (דה"ב כד,כד) "עשו שפטים" = (איוב לג,כח) "באור תראה"

ביום כלות משה להקים את המשכן = 1860 = [דה"ב ה,ד] "ויבאו כל זקני ישראל, וישאו הלוים את הארון" = [תהי' סו,ב] "זמרו כבוד שמו, שימו כבוד תהלתו" = [תהי' קמז,ג] "הרפא לשבורי לב, ומחבש לעצבותם" = (דב' ו,ט) "וכתבתם על מזזות ביתך" = (יהו' כד,יג) "ויתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה"

וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו, וימשחם, ויקדש אתם = 3386 = [ברא' ז,א] "ויאמר י-הוה לנח: בא אתה וכל ביתך אל התבה, כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" = [ויק' ה,י] "ואת השני יעשה עלה, כמשפט; וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא, ונסלח לו" = [דב' יז,ז] "יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו, ויד כל העם באחרנה, ובערת הרע מקרבך" = [שופ' י,יג] "ואתם עזבתם אותי, ותעבדו אלהים אחרים. לכן, לא אוסיף להושיע אתכם" = [תהי' מ,ט] "לעשות רצונך, אלהי, חפצתי, ותורתך בתוך מעי"

גלם נשא ד

נשא, עליה ד, נצח בשבוע. במ' ה,כח: "ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא, ונקתה, ונזרעה זרע".

ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא, ונקתה, ונזרעה זרע = 1907 (במקום ה-292 בסדרת המספרים הראשוניים) = [ברא' יח,ט] "ויאמרו אליו: איה שרה אשתך? ויאמר: הנה באהל" = [תהי' ע,א-ב] "למנצח, לדוד, להזכיר: א-להים, להצילני; י-הוה, לעזרתי חושה" = [תהי' קמד,ז] "שלח ידך ממרום, פצני והצילני, ממים רבים, מיד בני נכר" = [מש' כד,יא] "הצל לקחים (לקוחים) למות, ומטים להרג, אם תחשוך" = (ברא' כא,לא) "קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו" = (דב' כז,ב) "ביום אשר תעברו את הירדן" = (ירמ' יב,י) "נתנו את חלקת חמדתי" = (ירמ' מ,ז) "וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה" = (יח' ה,ב) "והשלשית תזרה לרוח" = (אסתר ט,לא) "כאשר קים עליהם מרדכי ואסתר המלכה" = (עזרא ב,סב) "בקשו כתבם המתיחשים, ולא נמצאו" (... ויגאלו מן הכהנה)

ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא = 731 = (ברא' ז,ג) "לחיות זרע" = (ברא' כד,נט) "ואת עבד אברהם" = (ברא' לה,כט) "ויקברו אתו" = (ברא' לז,כה) "וישאו עיניהם ויראו" = (ברא' נ,ה) "אבי השביעני לאמר" = (ברא' נ,טו) "את כל הרעה" = (שמ' ז,ו) "ויעש משה" = (שמ' לז,ה) "לשאת" = (ויק' ד,כה) "ולקח הכהן מדם החטאת" = (ויק' יח,כח) "אשר לפניכם" = (ויק' כו,לו) "ורדף אתם" = (במ' ט,יב) "ככל חקת הפסח" = (יהו' ח,כג) "ויקרבו אתו" = (יהו' יא,יט) "לא היתה עיר" = (שופ' יט,יט) "וגם תבן גם מספוא" = (ש"א ה,ג) "וישבו (וישיבו) אתו" = (ש"א יג,א) "מלך על ישראל" = (ש"א יג,ב) "ויתר העם" = (ש"א יג,ב) "שלח (שילח) איש לאהליו" = (ש"א כא,טז) "חסר משגעים (משוגעים)" = (ש"ב טו,יד) "מהרו ללכת" = (מ"א טז,לג) "מכל מלכי ישראל" = (יש' יב,ד) "כי נשגב שמו" = (יש' יד,יח) "איש בביתו" = (יש' כה,ח) "בלע המות לנצח" = (יש' לט,ה) "דבר י-הוה צבאו-ת" = (ירמ' כט,י) "והקמתי (והקימותי) עליכם" = (יח' ג,יג) "וקול כנפי החיות" = (דה"ב ב,טז) "ויספר (ויספור) שלמה" = (דה"ב לב,לב) "בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא" = (תהי' טז,ז) "אשר יעצני" = (תהי' לג,יז) "שקר הסוס" = (תהי' צט,ה) "והשתחוו" = (תהי' קה,מב) "את אברהם עבדו" = (תהי' קז,יד) "ממצקותיהם" = (תהי' קכא,ו) "השמש לא יככה" = (איוב טז,יג) "ישפך לארץ" = (מש' ח,לא) "בתבל ארצו" = (מש' יב,יד) "מפרי פי איש" = (מש' יב,כה) "דאגה בלב איש ישחנה" = (מש' ל,ז) "אל תמנע ממני" = (נחמ' ו,ג) "וירדתי אליכם"

ונקתה, ונזרעה זרע = 1176 = [תהי' קטז,יז] "לך אזבח זבח תודה, ובשם י-הוה אקרא" = [איוב מא,יד] "בצוארו ילין עז, ולפניו תדוץ דאבה" = (ברא' יח,כה) "חלילה לך מעשת כדבר הזה" = (ברא' יט,לז) "ותקרא שמו מואב, הוא אבי מואב" = (שמ' טז,כא) "וילקטו אתו בבקר בבקר" = (שמ' כט,לה) "ועשית לאהרן ולבניו" = (שמ' לה,ח) "ובשמים לשמן המשחה" = (במ' יד,כד) "אל הארץ אשר בא שמה" = (יח' מ,ו) "וימד את סף השער" = (דה"ב יט,ג) "והכינות לבבך לדרש האלהים" = (תהי' מד,טו) "תשימנו משל" = (איוב יג,יד) "אשא בשרי בשני" = (איוב מ,יט) "ראשית דרכי אל" = (איוב מב,יד) "ויקרא שם האחת ימימה"

גלם נשא ג

נשא, עליה ג, תפארת בשבוע. במ' ה,ו: "דבר אל בני ישראל: איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, למעל מעל בי-הוה; ואשמה הנפש ההוא".

דבר אל בני ישראל: איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, למעל מעל בי-הוה; ואשמה הנפש ההוא = 3580 = [יש' לו,טו] "ואל יבטח אתכם חזקיהו אל י-הוה, לאמר: הצל יצילנו י-הוה, לא תנתן העיר הזאת ביד מלא אשור" = [איוב לב,ג] "ובשלשת רעיו חרה אפו, על אשר לא מצאו מענה, וירשיעו את איוב"

איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, למעל מעל בי-הוה = 1936 = [ברא' ו,ו] "וינחם י-הוה כי עשה את האדם בארץ, ויתעצב אל לבו" = [ברא' מט,ב] "הקבצו ושמעו, בני יעקב, ושמעו אל ישראל אביכם" = [יח' כד,יט] "ויאמרו אלי העם: הלא תגיד לנו מה אלה לנו? כי אתה עשה" = [איוב טו,יט] "להם לבדם נתנה (ניתנה) הארץ, ולא עבר זר בתוכם" = (ברא' מא,יג) "ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם" = (דב' ד,ט) "רק השמר לך ושמר נפשך מאד" = (ויק' כו,יט) "ונתתי את שמיכם כברזל" = (יהו' א,ח) "למען תשמר לעשות" = (ש"א כב,יג) "אתה ובן ישי, בתתך לו לחם וחרב" = (יש' נא,יג) "ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק" = (ירמ' כב,יב) "במקום אשר הגלו אתו, שם ימות" = (ירמ' כד,י) "אשר נתתי להם ולאבותיהם"

ואשמה הנפש ההוא = 804 = (נשיא לבני גד אליסף בן דעואל = 804 = טוב שם משמן טוב = (ברא' א,כ) ועוף יעופף על הארץ = (ברא' א,כט) עז זרע זרע לכם = (ברא' ז,ב) לך שבעה שבעה =  (ברא' יח,כד) למקום למען חמשים = (ברא' יט,יד) ויאמר קומו צאו מן המקום הזה = (ברא' כ,יז) ויתפלל אברהם = (ברא' כח,ד) לך ולזרעך אתך = (ברא' לא,לט) טרפה לא הבאתי אליך = (ברא' לא,נב) לא אעבר אליך את הגל (לבן אל יעקב) = (ברא' לב,כה) ויותר יעקב = (ברא' לז,ט) משתחוים = (ברא' לז,לה) ויקמו כל בניו וכל בנתיו = (ברא' מד,כו) כי לא נוכל לראות = (שמ' כג,ד) תשיבנו לו = (ויק' יד,ו) את הצפר החיה = (ויק' כו,כה) והבאתי עליכם חרב (ויק' כו,לז) תקומה לפני איביכם = (במ' יב,ד) ויאמר הוי-ה פתאם (קרא למשה אהרן ומרים בענין לשוה"ר על משה) = (במ' יד,ל) כלב בן יפנה ויהושע בן נון = (במ' טז,לה) את החמשים = (במ' כו,לד) שנים וחמשים = (במ' לב,כא) חלוץ את הירדן = (דב' ד,יא) באש עד לב השמים (וההר בער וכו) = (דב' ד,יג) שני לחות = (דב' ד,לה) לדעת כי הוי-ה הוא הא-להים אין עוד = (דב' י,יח) עשה משפט = (דב' טז,ד* ולא יראה לך שאר = (דב' כב,ט) תקדש = (דב' כט,ט) אתם נצבים היום כלכם

בעל הטורים: למעול מעל בה' - לומר שכל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של מעלה

גלם נשא א

נשא, עליה א, חסד בשבוע. במ' ד,לז: "אלה פקודי משפחת הקהתי, כל העבד באהל מועד; אשר פקד משה ואהרן על פי י-הוה ביד משה".

אלה פקודי משפחת הקהתי, כל העבד באהל מועד; אשר פקד משה ואהרן על פי י-הוה ביד משה = 3742 = [שמ' טז,טו] "ויראו בני ישראל, ויאמרו איש אל אחיו: מן הוא? כי לא ידעו מה הוא; ויאמר משה אלהם: הוא הלחם אשר נתן י-הוה לכם לאכלה" = [דב' לג,א] "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו" = [ש"א כד,ז] "וישסע דוד את אנשיו בדברים, ולא נתנם לקום אל שאול; ושאול קם מהמערה וילך בדרך" = [תהי' לא,כג] "ואני אמרתי בחפזי: נגרזתי מנגד עיניך, אכן שמעת קול תחנוני, בשועי אליך"

אלה פקודי משפחת הקהתי, כל העבד באהל מועד = 1873 (במקום ה-287 בסידרת המספרים הראשוניים) = [מ"ב יח,ה] "בי-הוה אלהי ישראל בטח, ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה, ואשר היו לפניו" = [תהי' ח,ו] "ותחסרהו מעט מא-להים, וכבוד והדר תעטרהו" = [קו' ז,כג] "כל זה נסיתי בחכמה; אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני" = (ברא' כא,יז) "כי שמע א-להים אל קול הנער באשר הוא שם"

כל העבד באהל מועד = 289 = (ברא' א,א) "ברא א-להים" = (ברא' יט,יד) "ויהי כמצחק" = (ברא' כח,י) "ויצא יעקב" = (ויק' יג,ב) "או אל אחד מבניו הכהנים" = (במ' ב,לא) "כל הפקדים" = (במ' יג,כב) "ילידי הענק" = (דב' כה,י) "חלוץ הנעל" = (ש"ב ח,א) "אחרי כן" = (ש"ב טז,יב) "אולי יראה י-הוה" = (יש' ל,כה) "בנפל מגדלים" = (נחום ג,א) "טרף" = (דה"א ה,כב) "כי מהאלהים המלחמה" = (תהי' ז,יא) "מגני על א-להים" = (תהי' לג,ב) "זמרו לו" = (תהי' לה,ו) "יהי דרכם" = (תהי' קמט,ה) "יעלזו חסידים בכבוד" = (נחמ' ה,ה) "לאחרים"

אשר פקד משה ואהרן על פי י-הוה ביד משה = 1869 = [יש' כז,ה] "או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי; שלום יעשה לי"

אשר פקד משה ואהרן = 1292 = [תהי' קיב,ה] "טוב איש חונן ומלוה, יכלכל דבריו במשפט" = (ברא' ל,לא) "אשובה ארעה, צאנך אשמר" = (שמ' כב,א) "אם במחתרת ימצא הגנב" = (ויק' יג,מז) "כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר" = (במ' ג,ז) "את עבדת המשכן" = (מ"א ו,יט) "ודביר בתוך הבית מפנימה" = (מ"א יט,ז) "וישב מלאך י-הוה שנית ויגע בו" = (יש' מ,כב) "וימתחם כאהל לשבת" = (יש' סו,ב) "ואת כל אלה ידי עשתה" = (ירמ' יז,כג) "ולבלתי קחת מוסר" = (יח' ג,יח) "מות תמות" = (תהי' קמד,י) "הנותן תשועה" = (קו' א,יג) "נתן א-להים לבני האדם לענות בו"

גלם במדבר ז

במדבר, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' ד,כ: "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש, ומתו".

מכל חושיו ניזון האדם, והראיה בראש המזינים אותו. אדם אשר יעמוד שם בעת שמפרקים את המשכן ויראה את הקודש טרם יכוסה בבדי תכלת ועורות תחשים, ואינו ראוי לכך, הוא יבלע כפשוטו את הקודש דרך עיניו, ומהיעדר לו כלים לאור החזק הזה, ישבר תחתיו וימות.

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש, ומתו = 2077 = [שמ' לד,ה] "וירד י-הוה בענן, ויתיצב עמו שם, ויקרא בשם י-הוה" = [יש' ט,יב] "והעם לא שב עד המכהו, ואת י-הוה צבאו-ת לא דרשו" = [תהי' פט,כה] "ואמונתי וחסדי עמו, ובשמי תרום קרנו" = [תהי' קיא,ה] "טרף נתן ליראיו, יזכר לעולם בריתו" = [תהי' קמה,יח] "קרוב י-הוה לכל קראיו, לכל אשר יקראהו באמת" = (ש"א ב,כב) "את כל אשר יעשון בנין לכל ישראל" = (ירמ' נא,יא) "כי על בבל מזמתו להשחיתה, כי נקמת י-הוה היא" = (מש' טז,לא) "עטרת תפארת, שיבה"

כבלע את הקדש = 932 = [ש"ב כב,נ] "על כן אודך י-הוה בגוים, ולשמך אזמר", ובכך אתקין לעצמי כלי המסוגל לאור עליון, כי צדקה תהיה במעשי ידי כלפי האדם ומעשה של אהבה נלהבת לאלהים, ובכך אזכה להתבשם בקודש בכל עת, להביא עולם אל תיקונו. = [תהי' קיט,יב] "ברוך אתה י-הוה, למדני חקיך" = (ברא' ב,כג) "כי מאיש לקחה (לוקחה) זאת" = (ברא' יז,ח) "את כל ארץ כנען" = (ברא' ל,מג) "ושפחות ועבדים" = (ברא' מג,יא) "ויאמר אלהם ישראל אביהם" = (שמ' ט,ה) "יעשה י-הוה הדבר הזה בארץ" = (שמ' כ,יז) "אשר שם האלהים" = (במ' ג,ו) "והעמדת אתו" = (במ' יט,יד) "יטמא שבעת ימים" = (במ' כ,יז) "לא נעבר בשדה ובכרם" = (במ' כא,כו) "ויקח את כל ארצו מידו" = (דב' כא,טז) "את אשר יהיה" = (שופ' כא,יב) "אשר לא ידעה איש" = (ש"א א,יט) "וישתחוו לפני י-הוה" = (ש"א ה,ט) "ותהי יד י-הוה בעיר, מהומה גדולה מאד" = (ש"א יד,לט) "כי מות ימות" = (ש"א כג,כג) "והלכתי אתכם" = (מ"א יח,ו) "ויחלקו להם את הארץ" = (מ"ב ח,ה) "על ביתה ועל שדה" = (מ"ב יג,יב) "וכל אשר עשה" = (יש' ט,יב) "ואת י-הוה צבאו-ת" = (יח' טו,ג) "לעשות למלאכה" = (יח' טז,מב) "וסרה קנאתי ממך" = (יח' כ,מא) "ונקדשתי בכם" = (הוש' ג,ה) "ובקשו את י-הוה אלהיהם" = (תהי' ד,ג) "תבקשו כזב סלה" = (תהי' נט,יז) "חסדך, כי היית משגב לי" = (תהי' פו,ז) "אקראך, כי תענני" = (מש' כג,יח) "ותקותך"

גלם במדבר ו

במדבר, עליה ו, יסוד בשבוע. במ' ג,מב: "ויפקד משה, כאשר צוה י-הוה אתו, את כל בכור בבני ישראל".

ויפקד משה, כאשר צוה י-הוה אתו, את כל בכור בבני ישראל = 2884 = [ש"ב יא,ו] "וישלח דוד אל יואב: שלח אלי את אוריה החתי; וישלח יואב את אוריה אל דוד" = [יש' מח,יט] "ויהי כחול זרעך, וצאצאי מעיך כמעתיו (כמעותיו), לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני" = [ירמ' י,א] "שמעו את הדבר אשר דבר י-הוה עליכם, בית ישראל" = [יח' ג,יב] "ותשאני רוח, ואשמע אחרי קול רעש גדול: ברוך כבוד י-הוה ממקומו"

כל בכור בבני ישראל = 883 (במקום ה-153 בסדרת המספרים הראשוניים) = [דב' יד,כ] "כל עוף טהור תאכלו" = (ברא' מב,ל) "דבר האיש אדני הארץ" = (שמ' טז,טו) "ויאמרו איש אל אחיו: מן הוא? כי לא ידעו" = (שמ' לב,כז) "שימו איש חרבו" = (ויק' ט,יא) "שרף באש" = (ויק' י,ו) "ולא תמתו" = (ויק' יג,ט) "נגע צרעת" = (ויק' יט,טז) "לא תלך רכיל בעמיך" = (ויק' כה,כז) "והשיב את העדף" = (במ' כג,כד) "ודם חללים ישתה" = (במ' כח,יז) "חג שבעת ימים" = (במ' כח,כג) "מלבד עלת הבקר" = (דב' י,כ) "אתו תעבד" = (דב' יג,יא) "המוציאך מארץ מצרים" = (שופ' ד,ט) "ותאמר: הלך אלך עמך" = (ש"א ד,ה) "וירעו (ויריעו) כל ישראל" = (ש"ב ז,ג) "ויאמר נתן אל המלך" = (ש"ב יד,ב) "ויקח משם אשה חכמה" = (ש"ב יט,כג) "כי היום אני מלך על ישראל" = (מ"א ח,יב) "אמר שלמה: י-הוה אמר" = (מ"א יג,טו) "לך אתי הביתה" = (מלא' א,ו) "במה בזינו את שמך" = (תהי' עד,א) "בצאן מרעיתך" = (תהי' קלב,יז) "שם אצמיח קרן לדוד" = (מש' יב,י) "נפש בהמתו"

גלם במדבר ה

במדבר, עליה ה, הוד בשבוע. במ' ג,לב: "ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן אהרן הכהן: פקדת שמרי משמרת הקדש".

ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן אהרן הכהן: פקדת שמרי משמרת הקדש = 4008 = [ברא' מג,טו] "ויקחו האנשים את המנחה הזאת, ומשנה כסף לקחו בידם, ואת בנימין; ויקמו וירדו מצרים, ויעמדו לפני יוסף" = [יח' לו,יב] "והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל, וירשוך, והיית להם לנחלה; ולא תוסף עוד לשכלם" = [תהי' יב,ז] "אמרות י-הוה אמרות טהרות, כסף צרוף, בעליל לארץ מזקק שבעתים"

ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן אהרן הכהן = 1485 = [במ' לה,כב] "ואם בפתע, בלא איבה, הדפו, או השליך עליו כל כלי, בלא צדיה" = [יהו' ח,ל] "אז יבנה יהושע מזבח לי-הוה אלהי ישראל, בהר עיבל" = [מש' כב,יא] "אהב טהור לב, חן שפתיו, רעהו מלך" = (ברא' לט,יב) "ותתפשהו בבגדו לאמר" = (שמ' יד,ז) "שש מאות רכב בחור" = (שמ' כד,יז) "כאש אכלת בראש ההר" = (שמ' לו,ו) "לתרומת הקדש" = (ויק' ה,י) "וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא" = (דב' יט,ב) "נתן (נותן) לך לרשתה" = (דב' כב,יז) "והנה הוא שם עלילת דברים לאמר" = (שופ' ו,ד) "וישחיתו את יבול הארץ" = (ש"א ו,א) "ויהי ארון י-הוה בשדה פלשתים" = (ש"א טו,כ) "אשר שמעתי בקול י-הוה" = (מ"א ט,א) "אשר חפץ לעשות" = (עמוס א,ט) "על שלשה פשעי צר"

פקדת שמרי משמרת הקדש = 2523 = [במ' ז,יב] "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו, נחשון בן עמינדב, למטה יהודה" = [יונה א,ב] "קום, לך אל נינוה העיר הגדולה, וקרא עליה, כי עלתה רעתם לפני" = [דה"ב יט,ה] "ויעמד שפטים בארץ, בכל ערי יהודה הבצרות, לעיר ועיר" = [מש' לא,כד] "סדין עשתה ותמכר, וחגור נתנה לכנעני" = (ברא' יז,טו) "לא תקרא את שמה שרי, כי שרה"

גלם במדבר ד

במדבר, עליה ד, נצח בשבוע. במ' ג,ז: "ושמרו את משמרתו, ואת משמרת כל העדה, לפני אהל מועד, לעבד את עבדת המשכן".

הלויים ישמרו את משמרת אהרן הכהן ואת משמרת כל העדה, להבטיח את קיום עבודת המשכן כתיקונה בהידור.

ושמרו את משמרתו, ואת משמרת כל העדה, לפני אהל מועד, לעבד את עבדת המשכן = 5184 (מספר מסידרת האמינג, שאפשר לבטאו באמצעות הכפלת מספרים ראשוניים עד 5 ועד בכלל - 5184 = 6^2 + 4^3) = [ברא' כז,לו] "ויאמר: הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמים: את בכרתי לקח, והנה עתה לקח ברכתי. ויאמר: הלא אצלת לי ברכה?" = [יש' סא,א] "רוח אדנ-י י-הוה עלי, יען משח י-הוה אתי לבשר ענוים; שלחני לחבש לנשברי לב, לקרא לשבוים דרור, ולאסורים פקח-קוח"

לפני אהל מועד, לעבד את עבדת המשכן = 1724 = [שמ' כא,יב] "מכה איש ומת, מות יומת" = [ויק' כז,יב] "והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע, כערכך הכהן כן יהיה" = [הוש' יב,ד] "בבטן, עקב את אחיו; ובאונו, שרה את א-להים" = [תהי' סט,כג] "יהי שלחנם לפניהם לפח, ולשלומים למוקש" = [מש' יד,טז] "חכם ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח" = [מש' כו,ג] "שוט לסוס, מתג לחמור, ושבט לגו כסילים" = (ברא' לח,יד) "ותכס בצעיף ותתעלף" = (דב' ח,ט) "ומהרריה תחצב נחשת" = (דב' יא,כה) "על פני כל הארץ אשר תדרכו בה" = (ש"א ז,טו) "וישפט שמואל את ישראל" = (שופ' יח,כ) "ואת התפרים ואת הפסל" = (מ"א ה,לא) "ויצו המלך ויסעו (ויסיעו) אבנים גדלות, אבנים יקרות" = (מ"ח יב,לו) "ולא ענו אתו דבר, כי מצות המלך היא לאמר" = (ירמ' ז,כ) "הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה" = (זכ' ב,טו) "ושכנתי בתוכך, וידעת" = (רות ב,כג) ללקט, עד כלות קציר השערים"

גלם במדבר ג

במדבר, עליה ג, תפארת בשבוע. במ' ב,לג: "והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל, כאשר צוה י-הוה את משה".

והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל, כאשר צוה י-הוה את משה = 3148 = [ברא' מח,ו] "ומולדתך אשר הולדת אחריהם, לך יהיו; על שם אחיהם יקראו בנחלתם" = [דב' כא,ט] "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך, כי תעשה הישר בעיני י-הוה" = [ש"א יב,כב] "כי לא יטש י-הוה את עמו בעבור שמו הגדול, כי הואיל י-הוה לעשות אתכם לו לעם" = [תהי' קו,לח] "וישפכו דם נקי, דם בניהם ובנותיהם, אשר זבחו לעצבי כנען; ותחנף הארץ בדמים"

והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל = 1754 = [שופ' ה,ט] "לבי לחוקקי ישראל, המתנדבים בעם, ברכו י-הוה" = [ש"א כ,יד] "ולא, אם עודני חי, ולא תעשה עמדי חסד י-הוה ולא אמות?" = [איוב לב,ז] "אמרתי: ימים ידברו, ורב שנים ידיעו (יודיעו) חכמה" = [מש' כג,כו] "תנה, בני, לבך לי; ועיניך, דרכי תרצנה (תיצורנה)" = (ברא' לה,טז) "ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" = (יהו' יב,ז) "ויתנה יהושע לשבטי ישראל" = (יהו' כד,ה) "ואשלח את משה ואת אהרן" = (מ"א ז,ל) "וארבעה אופני נחשת למכונה האחת" = (מ"ב ב,טז) "ילכו נא ויבקשו את אדניך, פן נשאו רוח י-הוה" = (יח' ד,יא) "ומים במשורה תשתה" = (דה"א כד,ה) "אלה עם אלה, כי היו שרי קדש ושרי האלהים" = (דה"ב לה,א) "בארבעה עשר לחדש הראשון" = (קו' א,יב) "הייתי מלך על ישראל בירושלם"

בתוך בני ישראל = 1031 = (ויק' כא,ח) "כי קדוש אני י-הוה מקדשכם" = [שה"ש ז,יב] "לכה דודי נצא השדה, נלינה בכפרים" = (ברא' לז,לב) "הכתנת בנך הוא, אם לא" = (שמ' יב,לד) "וישא העם את בצקו" = (שמ' כב,כו) "ושמעתי, כי חנון אני" = (שמ' כט,מה) "בתוך בני ישראל" = (ויק' יט,לה) "במשקל ובמשורה" = (ויק' כה,מז) "משפחת גר" = (במ' לב,כא) "עד הורישו את איביו" = (דב' לב,יא) "ישאהו על אברתו" = (יהו' א,ו) "תנחיל את העם הזה" = (יהו' ח,יח) "ויט יהושע בכידון אשר בידו" = (מ"א א,כא) "כשכב אדני המלך עם אבתיו" = (מ"א י,כא) "וכל כלי משקה המלך שלמה" = (מ"א יא,מא) "על ספר דברי שלמה" = (מ"ב טו,יא) "דברי זכריה הנם כתובים" = (ירמ' ז,כ) "ועל עץ השדה ועל פרי האדמה" = (ירמ' יג,ג) "שנית לאמר" = (ירמ' נ,מב) "קשת וכידן יחזיקו" = (דה"א יד,יז) "וי-הוה נתן את פחדו" = (תהי' קיא,ה) "יזכר לעולם בריתו" = (דניאל ד,לא) "ומלכותה עם דר ודר"

גלם במדבר ב

במדבר, עליה ב, גבורה בשבוע. ויק' א,נא: "ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים, ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים, והזר הקרב יומת".

ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים, ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים, והזר הקרב יומת = 3863 (מספר במקום 536 בסדרת המספרים הראשוניים) = [שמ' כג,כט] "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת, פן תהיה הארץ שממה, ורבה עליך חית השדה" = [דב' ח,ג] "ויענך וירעבך, ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך, למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי י-הוה יחיה האדם" = [שופ' ג,יט] "והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל, ויאמר: דבר סתר לי אליך, המלך; ויאמר: הס; ויצאו מעליו כל העמדים עליו" = [ש"א כח,יח] "כאשר לא שמעת בקול י-הוה, ולא עשית חרון אפו בעמלק; על כן הדבר הזה עשה לך י-הוה ביום הזה"

ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים = 1337 = [ברא' יז,יח] "ויאמר אברהם אל האלהים: לו ישמעאל יחיה לפניך" = [תהי' כה,ט] "ידרך ענוים בשמפט, וילמד ענוים דרכו" = [איוב כא,כב] "הלא-ל ילמד דעת, והוא רמים ישפוט" = (ויק' יט,טו) "במשפט, לא תשא פני דל" = (דב' כט,כז) "וישלכם אל ארץ אחרת" = (שופ' יג,יח) "למה זה תשאל לשמי, והוא פלאי" = (איוב כב,כו) "על שד-י תתענג"

ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים = 1545 = [ש"א ב,ב] "אין קדוש כי-הוה, כי אין בלתך; ואין צור כאלהינו" = [תהי' ז,ט] "י-הוה ידין עמים: שפטני י-הוה כצדקי וכתמו (וכתומי) עלי" = [תהי' פג,ג] "כי הנה אויביך יהמיון, ומשנאיך נשאו ראש" = [תהי' קג,טו] "אנוש כחציר ימיו, כציץ השדה כן יציץ" = (ויק' ד,לה) "וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא" = (במ' כב,לד) "כי אתה נצב לקראתי בדרך" = (יח' לז,יד) "והנחתי אתכם על אדמתכם"

והזר הקרב יומת = 981 = [שמ' א,ו] "וימת יוסף וכל אחיו, וכל הדור ההוא" = [דב' ד,ד] "ואתם, הדבקים בי-הוה אלהיכם, חיים כלכם היום" = [ירמ' נא,מב] "עלה על בבל הים, בהמון גליו נכסתה" = [תהי' פד,י] "מגננו ראה, א-להים; והבט פני משיחך" = [איוב ח,י] "הלא הם יורוך, יאמרו לך; ומלבם יוציאו מלים" = (ברא' כב,ג) "ויחבש את חמרו" = (שמ' יג,ו) "תאכל מצת" = (שמ' לד,כח) "ויכתב על הלחת (הלוחות)" = (במ' טו,יד) "ועשה אשה ריח ניחח" = (דב' כ,יז) "כי החרם תחרימם" = (דב' כח,ז) "ובשבעה דרכים ינוסו לפניך" = (מ"א ו,כב) "עד תם כל הבית" = (מ"א יז,כד) "עתה זה ידעתי" = (מ"ב ה,כב) "תנה נא להם ככר כסף" = (יש' מד,ט) "יצרי (יוצרי) פסל כלם תהו" = (ירמ' יא,טז) "קרא י-הוה שמך לקול המולה גדלה" = (ירמ' לב,כט) "הנלחמים על העיר הזאת" = (ירמ' לח,טז) "ואם אתנך ביד האנשים האלה" = (יח' לז,ג) "אדנ-י י-הוה: אתה ידעת" = (יח' מח,כ) "בחמשה ועשרים" = (מיכה ד,ח) "הממשלה הראשנה" = (קו' ה,ה) "לחטיא את בשרך"

הזר הקרב = 519 = (ויק' ד,כח) "אשר חטא" = (במ' ט,כב) "ובהעלתו" = (דב' ג,טז) "תוך הנחל" = (יהו' ב,יד) "חסד ואמת" = (יהו' כד,כב) "לעבד אותו" = (ש"א ד,טז) "אנכי, הבא מן המערכה" = (ש"ב י,ב) "ארץ בני עמון" = (ש"ב יב,יט) "כי מת הילד" = (ש"ב יג,טו) "וישנאה אמנון" = (ש"ב יט,י) "מעל אבשלום" = (ש"ב יט,כא) "כי אני חטאתי" = (מ"א טז,לב) "בית הבעל" = (יש' א,ב) "והם פשעו בי" = (יש' כא,ד) "תעה לבבי" = (יש' לט,ב) "וישמח עליהם" = (יש' נב,טו) "התבוננו" = (יש' סד,ד) "בדרכיך יזכרוך" = (ירמ' א,טז) "למעשי ידיהם" = (ירמ' ח,כ) "לוא נושענו" = (ירמ' טז,יב) "מאבותיכם" = (ירמ' מא,א) "ויאכלו שם לחם יחדו" = (ירמ' מו,ד) "והתיצבו" = (ירמ' מח,כו) "והיה לשחק גם הוא" = (יח' ח,טו) "גדלות מאלה" = (יח' מ,ב) "ועליו במבנה עיר" = (יח' מ,מח) "אל אלם הבית" = (צפ' א,יב) "והיה בעת ההיא" = (זכ' ו,ח) "בארץ צפון" = (מלא' א,יד) "וארור נוכל" = (דה"א ט,כט) "כל כלי הקדש" = (דה"א יט,ב) "וישלח דויד מלאכים" = (דה"א כא,ז) "וירע בעיני האלהים" = (תהי' ט,ה) "משפטי ודיני" = (תהי' מא,יג) "ואני, בתמי" = (תהי' סח,ו) "אבי יתומים" = (תהי' פט,נ) "באמונתך" = (איוב יא,ח) "מה תדע" = (מש' א,כד) "ואין מקשיב" = (מש' ו,ו) "ראה דרכיה וחכם" = (מש' יג,ד) "מתאוה ואין" = (מש' כב,טו) "ירחיקנה ממנו" = (רות ד,טו) "משבעה בנים" = (נחמ' ז,ד) "ואין בתים"

גלם במדבר א

במדבר, עליה א, חסד בשבוע. במ' א,טז: "אלה קריאי (קרואי) העדה, נשאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם".

אלה קריאי העדה, נשיאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם = 2934 = [ברא' לז,לג] "ויכירה, ויאמר: כתנת בני, חיה רעה אכלתהו, טרף טרף יוסף" = [דב' י,יח] "עשה משפט יתום ואלמנה, ואהב גר, לתת לו לחם ושמלה" = [מ"א ח,יט] "רק אתה לא תבנה הבית, כי אם בנך היצא מחלציך, הוא יבנה הבית לשמי" = [מ"ב כא,כא] "וילך בכל הדרך אשר הלך אביו, ויעבד את הגללים אשר עבד אביו, וישתחו להם" = [ירמ' ח,כג] "מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה, ואבכה יומם ולילה על חללי בת עמי" = [מש' כא,ו] "פעל אצרות בלשון שקר, הבל נדף מבקשי מות" = [נחמ' ט,א] "וביום עשרים וארבעה לחדש הזה, נאספו בני ישראל בצום ובשקים, ואדמה עליהם" = (מ"א יח,כא) "ויאמר: עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים? אם י-הוה האלהים לכו אחריו"

ראשי אלפי ישראל = 1173 = [מש' כט,יא] "כל רוחו יוציא כסיל, וחכם באחור ישבחנה" = [שה"ש ו,ג] "אני לדודי ודודי לי, הרעה בשושנים" = (ברא' ב,ב) "וישבת ביום השביעי" = (ויק' י,יט) "ותקראנה אתי" = (ויק' יד,יח) "בשמן אשר על כף הכהן" = (ויק' כג,טז) "והקרבתם מנחה חדשה" = (במ' ו,יט) "וחלת מצה אחת מן הסל" = (ש"א א,ז) "וכן יעשה שנה בשנה" = (ש"א ב,יט) "ומעיל קטן תעשה לו אמו" = (ש"א יח,ד) "את המעיל אשר עליו" = (ש"ב יב,ד) "ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו" = (יש' ה,כו) "ושרק לו מקצה הארץ" = (יש' מח,טז) "קרבו אלי, שמעו זאת" = (דה"ב י,יג) "את עצת הזקנים" = (דה"ב כד,יד) "ויהיו מעלים עלות בבית י-הוה" = (עזרא ב,ז) "מאתים חמשים וארבעה" = (עזרא ב,סו) "מאתים ארבעים וחמשה"