בהעלתך, עליה ו, יסוד בשבוע.
ויאמר י-הוה אל משה: היד י-הוה תקצר? עתה תראה היקרך דברי אם לא = 3198 = [ברא' ו,ב] "ויראו בני הא-להים את בנות האדם כי טבת הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" = [במ' יד,מ] "וישכמו בבקר, ויעלו אל ראש ההר לאמר: הננו, ועלינו אל המקום אשר אמר י-הוה, כי חטאנו"
היד י-הוה תקצר = 835 = [תהי' קמג,ט] "הצילני מאיבי י-הוה, אליך כסתי" = (ברא' לד,טז) "וישבנו אתכם" = (שמ' ד,כב) "בני בכרי ישראל" = (שמ' טו,ז) "תהרס קמיך" = (דב' ד,כא) "ולבלתי בא אל הארץ הטובה" = (דב' י,ג) "ושני הלחת (הלוחות) בידי" = (דב' לט,יד) "לא תסיג גבול רעך" = (דב' כד,א) "והיה אם לא תמצא חן בעיניו" = (יהו' כד,כח) "איש לנחלתו" = (שופ' יט,כג) "האיש, בעל הבית" = (ש"א כ,לב) "ויאמר אליו: למה יומת?" = (מ"א ג,ז) "תחת דוד אבי" = (מ"א ה,ד) "כי הוא רדה בכל עבר הנהר" = (מ"א טז,יח) "אל ארמון בית המלך" = (יש' יא,ז) "כבקר יאכל תבן" = (יש' סב,יא) "אמרו לבת ציון" = (ירמ' ל,יט) "והרביתים ולא ימעטו" = (ירמ' מח,מא) "נתפשה" = (יח' לג,ל) "מה הדבר היוצא מאת י-הוה" = (יואל ד,יט) "לשממה תהיה" = (מש' כ,כז) "נשמת אדם" = (שה"ש א,יא) "עם נקדות הכסף" = (איכה ב,ג) "ויבער ביעקב כאש להבה"
עתה תראה היקרך דברי אם לא = 1704 = [יש' נו,ח] "נאם אדנ-י י-הוה, מקבץ נדחי ישראל: עוד אקבץ עליו לנקבציו" = [איוב לה,ה] "הבט שמים וראה, ושור שחקים גבהו ממך" = (יהו' ו,כ) "ויהי כשמע העם את קול השופר" = (יהו' ט,כד) "ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם" = (ש"ב ז,כד) "ותכונן לך את עמך ישראל לך" = (יח' יא,ה) "כן אמרתם, בית ישראל" = (יח' טז,יח) "ותקחי את בגדי רקמתך"
בהעלתך, עליה ו - יסוד בשבוע. במ' י,כג: "ויאמר י-הוה אל משה: היד ה' תקצר? עתה תראה היקרך דברי אם לא". עם ישראל כמהים לבשר, ואמונתם ובטחונם נחלשים ונטשטשים כפי טפיחת התאוה. משה רבנו לא חושב שמופת מאת ה' יאה לזעקת העם להרגיעו. ואז התשובה הקשה מאת ה'.
אותו נס יכול לבוא בדרך של דינים או בדרך של חסדים; הכל תלוי באופן בו נתבקש, בכלים המוכנים לקבלו. יכול היה להיות שהעם יתאוה לבשר, ובמקום לכפור בביטחון ובחרות יתחזק דוקא, ויתחנן בטבעיות לבורא עולם לבשר כמו לכל צורך אחר, ויקבל מחסדי שמים בשר באופן מופתי כולו חסד. אך במצב שלפנינו, אין הזכות לאותם חסדים, ובכל זאת הנס יארע, הבשר יהיה, כולו דינים קשים. יבוא באופן של "מקרה" (לא נס גלוי אלא סתם רוח סוחבת כמות רבה של שליו מהים אל המדבר), ויהיה "עד שיצא מאפכם", עד שגם תשבעו וגם תתעבו את תאוותכם.
בשתי הדרכים, המבוקש יסופק; הן לברכה והן יתהפך לרעה לרפאנו מהתאוה המטמתמת.
ובמידת היסוד בה האיזון מתגלם והשלום נגלה, ראוי להכריע את הדרך, השיטה, בה נלך גם לזכות וגם להשפיע על זולתנו הנהגה של חסדים.
קיצורי דרך? :-)
היד י-הוה תקצר = 835 = דרך תורה = נשמת אדם. נשמה שלמה, ובה דרך תורה, משמשים מפתחות לתשובה "עתה תראה היקרך דברי אם לא", מתוקנת ממקור הרחמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה