חגיגה יא,ב
חכם ומבין מדעתו = 696 = 3 * 232
א משנה אין דורשין בעריות בשלשה שהחכם הדורש בדיני עריות החמורים לא יעשה זאת בפני קהל, אלא בפני פחות משני תלמידים, שהוא והם ביחד שלושה, ולא דורשים במעשה בראשית ובסודות הבריאה בשנים, הוא ותלמיד, ולא דורשים במעשה מרכבה שהם ענייני הסוד הקשורים בדרך הנהגתו של העולם ביחיד, אלא אם כן היה אותו יחיד חכם ומבין מדעתו את רובם של דברים.
י-הוה נתן וי-הוה לקח = 696 = (ברא' טו,ו) והאמן בי-הוה ויחשבה לו צדקה = חסידי אומות העולם = שמשון = (ברא' א,ה) ויקרא א-להים לאור יום = (ברא' א,כז) א-להים ברא אתו = (ברא' כו,יט) וימצאו שם באר {וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים } = אלעזר בן אהרן הכהן = קרבן אליסף בן דעואל = (במ' טז,כב) אל א-להי הרוחת = (דב' ג,יח) א-להיכם נתן לכם = (דב' ב,לז) נחל יבק וערי ההר = (דב' ד,א) אשר אנכי מלמד {וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם } = (דב' ה,ו) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי = בהמתך וגרך
יש' סו,א
כה אמר י-הוה = 292
השמים כסאי והארץ הדם רגלי = 1080
חגיגה יב,א
וחכמים אומרים: זה וזה כאחת נבראו, שנאמר: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיהו מח, יג), משמע שנבראו יחד.
ושואלים: ואידך [והאחרים] בית שמאי ובית הלל, לדעתם מאי [מה פירוש] "יחדו"? ומשיבים: דלא משתלפי מהדדי [שאינם נפרדים זה מזה] והביטוי "יחדיו" איננו מתאר את זמן בריאתם, אלא את האופן שבו הם עומדים.
תהי' קד,ו: על הרים יעמדו מים = 575 = עשרה
על הרים = 355 = בורא עולם
יעמדו = 130 = סיני
מים = 90 = מלך
חגיגה יב,ב
son las 7, dispuestas en círculos concéntricos, desde afuera hacia dentro, tal que la más externa se apoya sobre la interior a ella:
א תניא [שנויה ברייתא], ר' יוסי אומר: אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות. והוא מפרט: הארץ על מה עומדת — על העמודים, שנאמר: "המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון" (איוב ט, ו). העמודים האלה עומדים על המים — שנאמר: "לרקע הארץ על המים" (תהלים קלו, ו). מים אלה עומדים על ההרים — שנאמר: "על הרים יעמדו מים" (תהלים קד, ו). הרים עומדים על הרוח — שנאמר: "כי הנה יוצר הרים וברא רוח" (עמוס ד, יג). רוח עומד בסערה — שנאמר: "רוח סערה עשה דברו" (תהלים קמח, ח). סערה תלויה בזרועו של הקדוש ברוך הוא — שנאמר: "ומתחת זרעת עולם" (דברים לג, כז), לומר שהעולם כולו נתון על זרועותיו של הקדוש ברוך הוא.
חסד: זרועו של הקב״ה
גבורה: סערה
תפארת: רוח
נצח: הרים
הוד: מים
יסוד: עמודים (1, 7 או 12)
מלכות: ארץ
וחכמים אומרים: על שנים עשר עמודים עומדת הארץ, שנאמר: "יצב גבלת עמים למספר בני ישראל" (דברים לב, ח). וכשם שמספר בני ישראל (יעקב) שנים עשר, כך עמודי העולם הם שנים עשר. ויש אומרים: שבעה עמודים הם, שנאמר: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט, א). ר' אלעזר בן שמוע אומר: הארץ עומדת על עמוד אחד, וצדיק שמו, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה).
ערבות, הרקיע השביעי כנגד המלכות שבשמים (התחתונים. אני תוהה אם כל זה נמצא בעשיה עליונה או-עד ביצירה תחתונה), מכיל ט׳ ספירות קדושות
ערבות הוא רקיע שבו צדק משפט וצדקה, גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה, ונשמתן של צדיקים, ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות, וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים. וראיה לדברים: צדק ומשפט מצויים בשמים דכתיב [שנאמר]: "צדק ומשפט מכון כסאך" (תהלים פט, טו). צדקה — דכתיב [שנאמר]: "וילבש צדקה כשרין" (ישעיה נט, יז). גנזי חיים — דכתיב [שנאמר]: "כי עמך מקור חיים" (תהלים לו, י). וגנזי שלום דכתיב [שנאמר]: "ויקרא לו ה' שלום" (שופטים ו, כד), משמע ש"שלום" הוא שמו של הקדוש ברוך הוא, וסמוך אליו. וגנזי ברכה — דכתיב [שנאמר]: "ישא ברכה מאת ה'" (תהלים כד, ה).
תהי' קד,ו: על הרים יעמדו מים = 575 = עשרה
יח' א,כב: ודמות על ראשי החיה (דהי' בבריאה) רקיע כעין הקרח הנורא.
הקרח הנורא = 575
על הרים = 355 = בורא עולם
יעמדו = 130 = סיני
מים = 90 = מלך
זוהר ויקהל קצה,בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְבָּרוּ תְרֵין לוּחֵי אַבְנָא דַהַווֹ בְּקַדְמִיתָא. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּאִינּוּן אִתְיָיקָרוּ עַל יְדוֹי דף קצה׃ וְנָפְלוּ וְאִתְבָּרוּ. מָאי טַעְמָא. בְּגִין דְּפָרְחוּ אַתְוָון מִגּוֹ לוּחֵי אֲבָנִין.
כאשר יהושוע שמע קול מלחמה במחנה, נשברו הלוחות, כי נפלו מידי משה מכיוון שנהיו כבדות
עת פרחו מהם האותיות שהיו מחזיקות אותן ולמשה היו קלות
por eso estoy hurgando en esa comunicación.
de lo divino que hay en mí a lo divino que hay en tí.
confiando en que lo divino que hay en tí querrá exportar lo que siento por tí a tu conciencia
como lo que estudiamos ayer en el 616
