אחד לעלה ואחד לחטאת (קרבן יולדת)

אחד לעלה ואחד לחטאת = 615 בת"ת

והנה, מאת מוה"ר יצחק גינזבורג שליט"א

http://jewish-education.info/pnimi.org.il/hodeshim/elul/aechadLechatatVeAechadLeola.asp.htm

אחד לעלה ואחד לחטאת

הרבה סימנים, בראשי תבות של פסוקי תנ"ך, ניתנו לחדשאלול: "אני לדודי ודודי לי"; "את לבבך ואת לבב"; "אנה לידו ושמתי לך"; "איש לרעהו ומתנות לאביונים", ועוד.

הרמז "אחד לעלה ואחד לחטאת", ראשי תבות אלול, מופיע שלש פעמים בתורה, אך בשינוי הסדר של שני סוגי הקרבנות:>
בסוף פרשת ויקרא (בפרשת קרבן עולה ויורד, קרבן המשתנה במיניו לפי הישג יד החוטא) נאמר: "ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה להוי' אחד לחטאת ואחד לעלה" - חטאת לפני עולה. בתחילת פרשת תזריע (בפרשת יולדת) נאמר: "ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת" - עולה לפני חטאת. בפרשת נשא (בפרשת נזיר [טמא]) נאמר: "וביום השמיני [לטומאתו, בתוך ימי נזרו] יבא שתי תרים או שני בני יונה... אחד לחטאת ואחד לעלה" - חטאת לפני עולה.

חז"ל מסבירים שלמעשה, קרבן החטאת קודם תמיד לקרבן העולה - "למה הדבר דומה, לפרקליט שנכנס לרצות, ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו". הפרקליט הוא קרבן החטאת, הבא לרצות, והדורון הוא קרבן העולה, שכולו עולה כליל לה'. אם כן, למה נאמר בפרשת יולדת "אחד לעלה ואחד לחטאת" - עולה לפני חטאת?

"מקרא" ו"הקרבה"

כך מתרצים חז"ל את השאלה הנ"ל: "לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל להקרבה חטאת קודם לעולה". על פי הקבלה והחסידות, ה"מקרא" (הקריאה בתורה) הוא ענין ההמשכה של אור-אין-סוף ב"ה מלמעלה למטה ("כאדם הקורא לחבירו שיבוא אליו וכבן קטן הקורא לאביו לבוא אליו להיות עמו בצוותא חדא"), ואילו ה"הקרבה" בפועל היא ענין ההעלאה מלמטה למעלה - "רזא דקורבנא עולה עד רזא דאין-סוף".

כלל גדול בתורה, שבכל תופעה של שנים, שתי בחינות שונות ואף הפוכות זו מזו, צריכה להיות התכללות של שתי הבחינות זו בזו - שנים שהם ארבעה. ולעניננו, בכל אחת משתי התנועות של המשכה והעלאה צריכה להיות התכללות של השתים. ועל כן, בכל אחד מן השנים, פסוק ה"מקרא" (בפרשת יולדת) ופסוקי ה"ההקרבה" (בשאר הפרשיות), באים שני מינים - עולה וחטאת.

העולה היא לשון העלאה, כולה עולה כליל לה' כנ"ל. החטאת היא בחינת המשכה, שעל ידי אכילת המזבח והכהנים מתכפרים ומתרצים הבעלים (החוטא) לה'. האור האלקי יורד עד למקום החוטא, לחדש את עצם מציאותו באשר הוא שם ולבראו בריאה חדשה וטהורה - "לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי".

דוקא בפסוק ה"מקרא" (שעיקרו המשכה מלמעלה למטה) - "אחד לעלה ואחד לחטאת" - העולה, עבודת ההעלאה מלמטה למעלה (היפך ענין ההמשכה, לכאורה), קודמת לחטאת, ההמשכה בפועל לטהר את הטמא! אך הוא בסוד הנאמר בתחילת הפרשה: "אשה כי תזריע וילדה זכר", ופרשו חז"ל: "אשה מזריעה תחילה יולדת זכר".

ידוע הרמז: "אשה מזריעה תחילה" - ראשי תבות אמת. וסוד הדבר: "איהו [הוא, בחינת זכר והמשכה מלמעלה למטה] אמת", לומר שהמשכת הזכר תלויה ב"אמת" של "אשה מזריעה תחילה", ובסוד "אמת מארץ [בחינת 'אשה מזריעה תחילה'] תצמח". והיינו עבודת ה"קריאה באמת" - "קרוב הוי' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת" (ראה תניא סוף פרק לז).

המזל של חדש אלול הוא מזל בתולה - בתולת ישראל. בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו תזריע בתולת ישראל ותלד זכר - "צמח שמו ומתחתיו יצמח" ("אמת מארץ תצמח").

מה למעלה ומה למטה?

בעבודה הפנימית של הנפש, קרבן העולה (שהוא כליל לה') הוא ענין "שויתי הוי' לנגדי תמיד". קרבן החטאת הוא ענין "וחטאתי נגדי תמיד". על צורך היחוד וההתכללות של שני קרבנות אלה בא הרמז: הוי' ? חטאתי = תמיד.

מובא בספרי החסידות, שבחדש אלול מתקנים את צורת האות א שבנפש, צורת ה"צלם אלקים" שבו נברא האדם. בצורת ה-א יש י למעלה ו-י למטה וקו המחברן - ו המחבר - באמצע (יוי = הוי'). והנה, באמצע המזבח היה "חוט סיקרא" שהיה מבדיל בין הדמים הניתנים למעלה במזבח לבין הדמים הניתנים למטה. עיקר הקרבת הקרבן הוא מתנת הדם על המזבח. בקרבן החטאת, הדם ניתן למעלה, בקרבן העולה, הדם ניתן למטה. דם מלמעלה ודם מלמטה וחוט באמצע רומז לצורת ה-א, צורת האדם - א דם.

בסוד ה-א, ה-י התחתונה רומזת לכח ה"רצוא" בנפש, העלאה מלמטה למעלה - קרבן העולה (שדמו ניתן למטה), "שויתי הוי' לנגדי תמיד". ה-י העליונה רומזת לכח ה"שוב" בנפש, המשכה מלמעלה למטה - קרבן החטאת (שדמו ניתן למעלה), "וחטאתי נגדי תמיד". ה-ו שבאמצע רומזת לכח הנושא הפכים בנפש, הכח המווסת ומחבר יחד את שתי התנועות ההפכיות של "רצוא ושוב" (ו זו היא סוד התורה, תורה = רצוא ושוב).

לכאורה, היה נדמה בהשקפה ראשונה שמן הראוי היה להיות הפוך - "שויתי הוי'" למעלה ו"חטאתי" למטה (ה"רצוא" אל ה' למעלה וה"שוב" אל מציאות האדם למטה). ואכן בפסוקי ה"הקרבה" בפועל, שבהם החטאת קודמת לעולה (הפרקליט קודם לדורון) - "אחד לחטאת ואחד לעלה" - ה"חטאת" רומזת לבחינת "מטה" ואילו ה"עולה" רומזת לבחינת "מעלה" (שהרי בכל עבודת עבד, הסדר הוא מ"מטה" ל"מעלה"). זוהי א "חיצונית" יחסית (א של מעשה בפועל), שבה ה"רצוא" מלמעלה וה"שוב" מלמטה. בעבודת ההתבוננות היא ההתבוננות ברוממות א-ל ושפלות האדם.

אך ה-א הפנימית, ה-א של "מקרא" (שעיקרו תלוי בכוונה הפנימית שבלב), היא כנ"ל, העולה בתחילה מלמטה, והחטאת בסוף מלמעלה, מקודם הדורון ואחר כך הפרקליט. ובעבודה הפנימית: בתחילה - המסירה והנתינה של כל כולי לה' יתברך (ויהי מה, בין אם יסלח לי על עווני ובין אם לאו, חלילה), ולבסוף - ההרגשה איך שה"ריצוי" נשלח ממרום כ"מתנת חנם" (איך שהפרקליט שלי, ממונה להגן עלי מטעם המלך עצמו).

משינוי הסדר, פעם "אחד לחטאת ואחד לעלה" ופעם "אחד לעלה ואחד לחטאת", מתגלה - בחדש אלול - שהכל בעצם אחד: "אחד ל... ואחד ל..." (במספר קטן, אלול = אחד).

620 בכתר

בעזרת המחשבון של
temani.co.il

1	.	וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.	(בראשית, ג,ד)
2	.	וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, הָלוֹךְ וָשׁוֹב; וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם--מִקְצֵה, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם.	(בראשית, ח,ג)
3	.	וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר.	(בראשית, י,י)
4	.	וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.	(בראשית, יב,ו)
5	.	וַיִּקְחוּ אֶת-כָּל-רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְאֶת-כָּל-אָכְלָם--וַיֵּלֵכוּ.	(בראשית, יד,יא)
6	.	וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.	(בראשית, יז,יז)
7	.	וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֶשְׂרִים; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.	(בראשית, יח,לא)
8	.	וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.	(בראשית, כב,א)
9	.	וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.	(בראשית, כה,כז)
10	.	וַיַּעֲזֹב כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, בְּיַד-יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר-הוּא אוֹכֵל; וַיְהִי יוֹסֵף, יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה.	(בראשית, לט,ו)
11	.	וּבְנֵי, יִשָּׂשכָר--תּוֹלָע וּפֻוָה, וְיוֹב וְשִׁמְרֹן.	(בראשית, מו,יג)
12	.	וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ  כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.	(שמות, יח,טו)
13	.	וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, לִפְאַת צָפוֹן, עֶשְׂרִים, קָרֶשׁ.	(שמות, כו,כ)
14	.	וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; סֹלֶת חִטִּים, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.	(שמות, כט,ב)
15	.	וַהֲסִרֹתִי, אֶת-כַּפִּי, וְרָאִיתָ, אֶת-אֲחֹרָי; וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ.	(שמות, לג,כג)
16	.	לְכָל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת, וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה--טְמֵאִים הֵם, לָכֶם; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם, יִטְמָא.	(ויקרא, יא,כו)
17	.	וְאִם-פָּשֹׂה יִפְשֶׂה הַנֶּתֶק, בָּעוֹר, אַחֲרֵי, טָהֳרָתוֹ.	(ויקרא, יג,לה)
18	.	וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב.	(ויקרא, יד,ד)
19	.	כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם  מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ.	(ויקרא, טז,ל)
20	.	בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.	(ויקרא, כג,לה)
21	.	כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ  מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, מֵחַרְצַנִּים וְעַד-זָג--לֹא יֹאכֵל.	(במדבר, ו,ד)
22	.	קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם.	(במדבר, ח,ו)
23	.	וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם.	(במדבר, טו,לט)
24	.	וַיֹּאמֶר, אֶל-בָּלָק, הִתְיַצֵּב כֹּה, עַל-עֹלָתֶךָ; וְאָנֹכִי, אִקָּרֶה כֹּה.	(במדבר, כג,טו)
25	.	לְיָשׁוּב, מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי; לְשִׁמְרֹן, מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרֹנִי.	(במדבר, כו,כד)
26	.	בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ  כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.	(במדבר, כח,יח)
27	.	וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן.	(דברים, לד,ב)
28	.	וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֵׁשׁ שָׁנִים; וַיָּמָת, יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, וַיִּקָּבֵר, בְּעָרֵי גִלְעָד.	(שופטים, יב,ז)
29	.	וַיִּתְיַצְּבוּ פִּנּוֹת כָּל-הָעָם, כֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל--בִּקְהַל, עַם הָאֱלֹהִים; אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי, שֹׁלֵף חָרֶב.	(שופטים, כ,ב)
30	.	וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת-בִּנְיָמִן, לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּשְׁחִיתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ  כָּל-אֵלֶּה, שֹׁלֵף חָרֶב.	(שופטים, כ,לה)
31	.	וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ, קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וְקַח-לְךָ, כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ; וְאָמַר לו (לֹא), כִּי עַתָּה תִתֵּן--וְאִם-לֹא, לָקַחְתִּי בְחָזְקָה.	(שמואל, א ב,טז)
32	.	וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-יְהוֹנָתָן, הִנֵּה-חֹדֶשׁ מָחָר, וְאָנֹכִי יָשֹׁב-אֵשֵׁב עִם-הַמֶּלֶךְ, לֶאֱכוֹל; וְשִׁלַּחְתַּנִי וְנִסְתַּרְתִּי בַשָּׂדֶה, עַד הָעֶרֶב הַשְּׁלִשִׁית.	(שמואל, א כ,ה)
33	.	וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל-יוֹאָב, וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב--הֲלוֹא יָדַעְתָּה, כִּי-מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה; וְעַד-מָתַי לֹא-תֹאמַר לָעָם, לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם.	(שמואל, ב ב,כו)
34	.	וַיַּךְ אֶת-מוֹאָב, וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה, וַיְמַדֵּד שְׁנֵי-חֲבָלִים לְהָמִית, וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת; וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד, לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה.	(שמואל, ב ח,ב)
35	.	וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר-יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה; וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ, אֶל-יַד הַשַּׁעַר, וְכָל-הָעָם יָצְאוּ, לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים.	(שמואל, ב יח,ד)
36	.	וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב, וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ.	(שמואל, ב כד,ט)
37	.	וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ--זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה-בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת; וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי, בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי.	(מלכים, א ג,כג)
38	.	וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה, וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר, וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים; וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר, קְחִי-נָא לִי מְעַט-מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה.	(מלכים, א יז,י)
39	.	וַתֵּלֶךְ, לָקַחַת; וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר, לִקְחִי-נָא לִי פַּת-לֶחֶם בְּיָדֵךְ.	(מלכים, א יז,יא)
40	.	וַתֹּאמֶר, חַי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם-יֶשׁ-לִי מָעוֹג, כִּי אִם-מְלֹא כַף-קֶמַח בַּכַּד, וּמְעַט-שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת; וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים, וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי, וַאֲכַלְנֻהוּ, וָמָתְנוּ.	(מלכים, א יז,יב)
41	.	וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד; וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.	(מלכים, ב טו,ז)
42	.	כִּי אִם-יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם--שְׁאָר, יָשׁוּב בּוֹ; כִּלָּיוֹן חָרוּץ, שׁוֹטֵף צְדָקָה.	(ישעיהו, י,כב)
43	.	חָזוּת קָשָׁה, הֻגַּד-לִי  הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד, וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד, עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי, כָּל-אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי.	(ישעיהו, כא,ב)
44	.	פִּתְחוּ, שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים.	(ישעיהו, כו,ב)
45	.	יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר-אֱלֹהֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם.	(ישעיהו, מ,ח)
46	.	מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא-נַעֲשׂוּ; אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם, וְכָל-חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה.	(ישעיהו, מו,י)
47	.	הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם, לֹא-יַצִּילוּ אֶת-נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה; אֵין-גַּחֶלֶת לַחְמָם, אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ.	(ישעיהו, מז,יד)
48	.	פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם  כִּי-נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם.	(ישעיהו, נב,ט)
49	.	רָאִיתִי, הֶהָרִים, וְהִנֵּה, רֹעֲשִׁים; וְכָל-הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ.	(ירמיהו, ד,כד)
50	.	כֹּה-אָמַר יְהוָה אֵלַי, הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים, וְשַׂמְתּוֹ, עַל-מָתְנֶיךָ; וּבַמַּיִם, לֹא תְבִאֵהוּ.	(ירמיהו, יג,א)
51	.	וְהָיְתָה כָּל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה; וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל--שִׁבְעִים שָׁנָה.	(ירמיהו, כה,יא)
52	.	וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל-גְּדַלְיָה בֶן-אֲחִיקָם, הַמִּצְפָּתָה; וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם, הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ.	(ירמיהו, מ,ו)
53	.	וַיָּבֹאוּ אֶל-גְּדַלְיָה, הַמִּצְפָּתָה; וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָהוּ וְיוֹחָנָן וְיוֹנָתָן בְּנֵי-קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן-תַּנְחֻמֶת וּבְנֵי עופי (עֵיפַי) הַנְּטֹפָתִי, וִיזַנְיָהוּ בֶּן-הַמַּעֲכָתִי--הֵמָּה, וְאַנְשֵׁיהֶם.	(ירמיהו, מ,ח)
54	.	וַיָּשֻׁבוּ כָל-הַיְּהוּדִים, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם, וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ-יְהוּדָה אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּתָה; וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ, הַרְבֵּה מְאֹד.	(ירמיהו, מ,יב)
55	.	וְיוֹחָנָן, בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה--בָּאוּ אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּתָה.	(ירמיהו, מ,יג)
56	.	מִהְיוֹתָם בָּא אֶל-עֲרֵמַת עֶשְׂרִים, וְהָיְתָה עֲשָׂרָה; בָּא אֶל-הַיֶּקֶב, לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה, וְהָיְתָה, עֶשְׂרִים.	(חגיי, ב,טז)
57	.	וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף, עַל-הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט, וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה.	(זכריה, א,טו)
58	.	וּבֶרֶכְיָה, וְאֶלְקָנָה, שֹׁעֲרִים, לָאָרוֹן.	(דברי הימים, א טו,כג)
59	.	וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב.	(דברי הימים, א כא,ה)
60	.	וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים, שֹׁעֲרִים; וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים, מְהַלְלִים לַיהוָה, בַּכֵּלִים, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְהַלֵּל.	(דברי הימים, א כג,ה)
61	.	לַפַּרְבָּר, לַמַּעֲרָב--אַרְבָּעָה, לַמְסִלָּה, שְׁנַיִם, לַפַּרְבָּר.	(דברי הימים, א כו,יח)
62	.	וַיְהִי, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים, בִּימֵי זְכַרְיָהוּ, הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים; וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת-יְהוָה, הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים.	(דברי הימים, ב כו,ה)
63	.	וַיִּשְׁכַּב עֻזִּיָּהוּ עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם-אֲבֹתָיו בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה אֲשֶׁר לַמְּלָכִים--כִּי אָמְרוּ, מְצוֹרָע הוּא; וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.	(דברי הימים, ב כו,כג)
64	.	וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה בֵית-יְהוָה, לְטַהֵר, וַיּוֹצִיאוּ אֵת כָּל-הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל יְהוָה, לַחֲצַר בֵּית יְהוָה; וַיְקַבְּלוּ, הַלְוִיִּם, לְהוֹצִיא לְנַחַל-קִדְרוֹן, חוּצָה.	(דברי הימים, ב כט,טז)
65	.	מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ, לְיֹדְעֶיךָ;    וְצִדְקָתְךָ, לְיִשְׁרֵי-לֵב.	(תהילים, לו,יא)
66	.	וְיֵקַר, פִּדְיוֹן נַפְשָׁם;    וְחָדַל לְעוֹלָם.	(תהילים, מט,ט)
67	.	מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס, יִגְאַל נַפְשָׁם;    וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו.	(תהילים, עב,יד)
68	.	וְלִבָּם, לֹא-נָכוֹן עִמּוֹ;    וְלֹא נֶאֶמְנוּ, בִּבְרִיתוֹ.	(תהילים, עח,לז)
69	.	הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ;    וְצִדְקָתְךָ, בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה.	(תהילים, פח,יג)
70	.	אוֹדְךָ, כִּי עֲנִיתָנִי;    וַתְּהִי-לִי, לִישׁוּעָה.	(תהילים, קיח,כא)
71	.	אִם-יַחְפֹּץ, לָרִיב עִמּוֹ--    לֹא-יַעֲנֶנּוּ, אַחַת מִנִּי-אָלֶף.	(איוב, ט,ג)
72	.	גַּם-לִי לֵבָב, כְּמוֹכֶם--לֹא-נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם;    וְאֶת-מִי-אֵין כְּמוֹ-אֵלֶּה.	(איוב, יב,ג)
73	.	אִם-לֹא הֲתֻלִים, עִמָּדִי;    וּבְהַמְּרוֹתָם, תָּלַן עֵינִי.	(איוב, יז,ב)
74	.	דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ;    יֹרְדוֹת, אֶל-חַדְרֵי-מָוֶת.	(משלי, ז,כז)
75	.	בָּז-לְרֵעֵהוּ חֲסַר-לֵב;    וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ.	(משלי, יא,יב)
76	.	בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ;    וְצַדִּיק, יָרוּן וְשָׂמֵחַ.	(משלי, כט,ו)
77	.	וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי, אָז יֹתֵר; וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל.	(קוהלת, ב,טו)
78	.	בֶּן-אֲבִישׁוּעַ, בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הָרֹאשׁ.	(עזרא / נחמיה, ע ז,ה)
79	.	כִּי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן--הוּא יְסֻד, הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל; וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בָּא אֶל-יְרוּשָׁלִַם, כְּיַד-אֱלֹהָיו, הַטּוֹבָה עָלָיו.	(עזרא / נחמיה, ע ז,ט)
80	.	וְאֶת-חֲשַׁבְיָה--וְאִתּוֹ יְשַׁעְיָה, מִבְּנֵי מְרָרִי  אֶחָיו וּבְנֵיהֶם, עֶשְׂרִים.	(עזרא / נחמיה, ע ח,יט)
81	.	וַיֹּאמְרוּ, לִי--הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר-נִשְׁאֲרוּ מִן-הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה, בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה; וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ.	(עזרא / נחמיה, נ א,ג)
82	.	וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ--אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, וְאִם-יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ  אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל-יְהוּדָה, אֶל-עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי--וְאֶבְנֶנָּה.	(עזרא / נחמיה, נ ב,ה)
83	.	וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים, מְפֹרָשׁ; וְשׂוֹם שֶׂכֶל, וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא.	(עזרא / נחמיה, נ ח,ח)

עוד 615 בתפארת

בעזרת המחשבון של temani.co.il

			1 . וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל, חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-יָרֶד. (בראשית, ה,טו) 2 . וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. (בראשית, יא,ג) 3 . וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. (בראשית, כח,י) 4 . וַיָּקָם יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְאֶת-טַפָּם וְאֶת-נְשֵׁיהֶם, בָּעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ. (בראשית, מו,ה) 5 . וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת, עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת, הַקִּיצֹנָה, בַּחֹבָרֶת; וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת, עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה, הַחֹבֶרֶת, הַשֵּׁנִית. (שמות, כו,י) 6 . וַיַּעַשׂ לֻלָאֹת חֲמִשִּׁים, עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה, הַקִּיצֹנָה, בַּמַּחְבָּרֶת; וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת, עָשָׂה עַל-שְׂפַת הַיְרִיעָה, הַחֹבֶרֶת, הַשֵּׁנִית. (שמות, לו,יז) 7 . שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה, עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ, לְהָנִיף תְּנוּפָה, לִפְנֵי יְהוָה; וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם, כַּאֲשֶׁר, צִוָּה יְהוָה. (ויקרא, י,טו) 8 . וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ, דֵּי שֶׂה--וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת; וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן, וְטָהֵרָה. (ויקרא, יב,ח) 9 . וְאִם-לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה, וּטְהֹרָה הִוא--וְנִקְּתָה, וְנִזְרְעָה זָרַע. (במדבר, ה,כח) 10 . וְעָשָׂה הַכֹּהֵן, אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה, וְכִפֶּר עָלָיו, מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל-הַנָּפֶשׁ; וְקִדַּשׁ אֶת-רֹאשׁוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא. (במדבר, ו,יא) 11 . בַּיּוֹם, הַשִּׁשִּׁי, נָשִׂיא, לִבְנֵי גָד--אֶלְיָסָף, בֶּן-דְּעוּאֵל. (במדבר, ז,מב) 12 . וַיָּשָׁב אֵלָיו, וְהִנֵּה נִצָּב עַל-עֹלָתוֹ--הוּא, וְכָל-שָׂרֵי מוֹאָב. (במדבר, כג,ו) 13 . וַיִּסְעוּ, מִמַּקְהֵלֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּתָחַת. (במדבר, לג,כו) 14 . כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן. (דברים, טו,ז) 15 . לֹא תוּכַל, לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. (דברים, טז,ה) 16 . וְלֹא יִשָּׁפֵךְ, דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וְהָיָה עָלֶיךָ, דָּמִים. (דברים, יט,י) 17 . וְהָיָה הָעִיר, הַקְּרֹבָה אֶל-הֶחָלָל--וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר, אֲשֶׁר לֹא-עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא-מָשְׁכָה, בְּעֹל. (דברים, כא,ג) 18 . כִּי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו, וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד, לְהַצִּיל אֶת-אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ; וְשָׁלְחָה יָדָהּ, וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו. (דברים, כה,יא) 19 . וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה, לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה--בְּכֹל, הָעַמִּים, אֲשֶׁר-יְנַהֶגְךָ יְהוָה, שָׁמָּה. (דברים, כח,לז) 20 . עַד אֲשֶׁר-יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם, כָּכֶם, וְיָרְשׁוּ גַם-הֵמָּה, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם; וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם, וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. (יהושוע, א,טו) 21 . וְלֹא הִכּוּם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי-נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלֹּנוּ כָל-הָעֵדָה, עַל-הַנְּשִׂיאִים. (יהושוע, ט,יח) 22 . וַיֹּאמְרוּ כָל-הַנְּשִׂיאִים, אֶל-כָּל-הָעֵדָה, אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם, בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה, לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם. (יהושוע, ט,יט) 23 . אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. (יהושוע, י,יב) 24 . כִּי הַר יִהְיֶה-לָּךְ, כִּי-יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו  כִּי-תוֹרִישׁ אֶת-הַכְּנַעֲנִי, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ--כִּי חָזָק, הוּא. (יהושוע, יז,יח) 25 . גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת. (יהושוע, יח,כה) 26 . בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן  עֲנָת,    בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ, אֳרָחוֹת;    וְהֹלְכֵי  נְתִיבוֹת--יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. (שופטים, ה,ו) 27 . וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח-לָךְ, ואתי (וְאַתְּ) אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי, הִנֵּה-הַכֶּסֶף אִתִּי, אֲנִי לְקַחְתִּיו; וַתֹּאמֶר אִמּוֹ, בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוָה. (שופטים, יז,ב) 28 . וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל, יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּישׁוּעַ; וְשֵׁם, שְׁתֵּי בְנֹתָיו--שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב, וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל. (שמואל, א יד,מט) 29 . וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ--רֻץ מְצָא נָא אֶת-הַחִצִּים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה; הַנַּעַר רָץ, וְהוּא-יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ. (שמואל, א כ,לו) 30 . וַיָּבִאוּ אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, בְּתוֹךְ הָאֹהֶל, אֲשֶׁר נָטָה-לוֹ דָּוִד; וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי יְהוָה, וּשְׁלָמִים. (שמואל, ב ו,יז) 31 . וַיִּקַּח אֶת-עֲטֶרֶת-מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב, וְאֶבֶן יְקָרָה, וַתְּהִי, עַל-רֹאשׁ דָּוִד; וּשְׁלַל הָעִיר הוֹצִיא, הַרְבֵּה מְאֹד. (שמואל, ב יב,ל) 32 . וְהָיָה, בִּקְרָב-אִישׁ, לְהִשְׁתַּחֲוֹת, לוֹ; וְשָׁלַח אֶת-יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ, וְנָשַׁק לוֹ. (שמואל, ב טו,ה) 33 . וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. (מלכים, א יב,יד) 34 . וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ, לַעֲבָר-בָּהּ  אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד, לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ-אֶחָד, לְבַדּוֹ. (מלכים, א יח,ו) 35 . וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן-גָּדִי מִתִּרְצָה, וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן, וַיַּךְ אֶת-שַׁלּוּם בֶּן-יָבֵישׁ, בְּשֹׁמְרוֹן; וַיְמִיתֵהוּ, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו. (מלכים, ב טו,יד) 36 . בַּיהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, בָּטָח; וְאַחֲרָיו לֹא-הָיָה כָמֹהוּ, בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה, וַאֲשֶׁר הָיוּ, לְפָנָיו. (מלכים, ב יח,ה) 37 . וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ  יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. (ישעיהו, א,טו) 38 . שִׁמְעוּ רְחוֹקִים, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וּדְעוּ קְרוֹבִים, גְּבֻרָתִי. (ישעיהו, לג,יג) 39 . יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף-יַצְרִיחַ--עַל-אֹיְבָיו, יִתְגַּבָּר. (ישעיהו, מב,יג) 40 . וְאַל-יֹאמַר בֶּן-הַנֵּכָר, הַנִּלְוָה אֶל-יְהוָה לֵאמֹר, הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה, מֵעַל עַמּוֹ; וְאַל-יֹאמַר הַסָּרִיס, הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ. (ישעיהו, נו,ג) 41 . וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד  כִּי-כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת, וּנְכֹחָה לֹא-תוּכַל לָבוֹא. (ישעיהו, נט,יד) 42 . הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-חֲנַנְיָה לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, מוֹטֹת עֵץ, שָׁבָרְתָּ; וְעָשִׂיתָ תַחְתֵּיהֶן, מֹטוֹת בַּרְזֶל. (ירמיהו, כח,יג) 43 . וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי, שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה, יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר, וְהַשְׁלֵךְ אֶל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל-הָאָח  עַד-תֹּם, כָּל-הַמְּגִלָּה, עַל-הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל-הָאָח. (ירמיהו, לו,כג) 44 . כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנֵּה-מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ, הָאָדָם, וְהֵילִל, כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. (ירמיהו, מז,ב) 45 . צֹאן אֹבְדוֹת, היה (הָיוּ) עַמִּי--רֹעֵיהֶם הִתְעוּם, הָרִים שובבים (שׁוֹבְבוּם); מֵהַר אֶל-גִּבְעָה הָלָכוּ, שָׁכְחוּ רִבְצָם. (ירמיהו, נ,ו) 46 . וַיֹּאמֶר, אֵלָי  בֶּן-אָדָם עֲמֹד עַל-רַגְלֶיךָ, וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ. (יחזקאל, ב,א) 47 . וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ-שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה, וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ, וְאִישׁ-אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים, וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו; וַיָּבֹאוּ, וַיַּעַמְדוּ, אֵצֶל, מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת. (יחזקאל, ט,ב) 48 . כְּצֹאן קָדָשִׁים, כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ--כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת, מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה. (יחזקאל, לו,לח) 49 . וְאַנְשֵׁי תָמִיד יַבְדִּילוּ, עֹבְרִים בָּאָרֶץ, מְקַבְּרִים אֶת-הָעֹבְרִים אֶת-הַנּוֹתָרִים עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ, לְטַהֲרָהּ--מִקְצֵה שִׁבְעָה-חֳדָשִׁים, יַחְקֹרוּ. (יחזקאל, לט,יד) 50 . הוֹי, בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע--לְבֵיתוֹ  לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ, לְהִנָּצֵל מִכַּף-רָע. (חבקוק, ב,ט) 51 . וְאֶת-הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל-הַגַּגּוֹת, לִצְבָא הַשָּׁמָיִם; וְאֶת-הַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנִּשְׁבָּעִים לַיהוָה, וְהַנִּשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם. (צפניה, א,ה) 52 . הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן, וּבַבָּרָד--אֵת, כָּל-מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם; וְאֵין-אֶתְכֶם אֵלַי, נְאֻם-יְהוָה. (חגיי, ב,יז) 53 . וַיֹּאמֶר אֵלַי, לִבְנוֹת-לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר; וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם, עַל-מְכֻנָתָהּ. (זכריה, ה,יא) 54 . אֹצֶם, הַשִּׁשִּׁי, דָּוִיד, הַשְּׁבִעִי. (דברי הימים, א ב,טו) 55 . וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר, וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה; אֵלֶּה בְנֵי-חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה, אֲבִי בֵּית לָחֶם. (דברי הימים, א ד,ד) 56 . עַתַּי, הַשִּׁשִּׁי, אֱלִיאֵל, הַשְּׁבִעִי. (דברי הימים, א יב,יב) 57 . לְמַלְכִּיָּה,  הַחֲמִישִׁי,    לְמִיָּמִן, הַשִּׁשִּׁי. (דברי הימים, א כד,ט) 58 . וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת-הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ--קָהָל, גָּדוֹל מְאֹד  מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-נַחַל מִצְרָיִם. (דברי הימים, ב ז,ח) 59 . גַּם-הוּא הָלַךְ, בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב  כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ, לְהַרְשִׁיעַ. (דברי הימים, ב כב,ג) 60 . וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים (הַמְּבִינִים) לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיהוָה, תְּנוּ אֶת-אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--אֵין-לָכֶם מַשָּׂא, בַּכָּתֵף; עַתָּה, עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְאֵת, עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. (דברי הימים, ב לה,ג) 61 .   רַבִּים אֹמְרִים, מִי-יַרְאֵנוּ-טוֹב    נְסָה עָלֵינוּ, אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה. (תהילים, ד,ז) 62 .   גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד--    בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, הַר-קָדְשׁוֹ. (תהילים, מח,ב) 63 .   אֱלֹהִים, לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי;    וְעַד-הֵנָּה, אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ. (תהילים, עא,יז) 64 .   יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ;    וְלַמָּוֶת, לֹא נְתָנָנִי. (תהילים, קיח,יח) 65 .   אַשְׁרֵי, נֹצְרֵי עֵדֹתָיו;    בְּכָל-לֵב יִדְרְשׁוּהוּ. (תהילים, קיט,ב) 66 .   אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן;    הֱקִיצֹתִי, וְעוֹדִי עִמָּךְ. (תהילים, קלט,יח) 67 .   כִּי-נָטָה אֶל-אֵל יָדוֹ;    וְאֶל-שַׁדַּי, יִתְגַּבָּר. (איוב, טו,כה) 68 .   וַתִּקְמְטֵנִי, לְעֵד הָיָה;    וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי, בְּפָנַי יַעֲנֶה. (איוב, טז,ח) 69 .   מַה-יָּעַצְתָּ, לְלֹא חָכְמָה;    וְתֻשִׁיָּה, לָרֹב הוֹדָעְתָּ. (איוב, כו,ג) 70 .   יְהִי כְרָשָׁע, אֹיְבִי;    וּמִתְקוֹמְמִי כְעַוָּל. (איוב, כז,ז) 71 .   עֵינַיִם הָיִיתִי, לַעִוֵּר;    וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי. (איוב, כט,טו) 72 .   לְכָה נִרְוֶה דֹדִים, עַד-הַבֹּקֶר;    נִתְעַלְּסָה, בָּאֳהָבִים. (משלי, ז,יח) 73 .   הוֹן--יֹסִיף, רֵעִים רַבִּים;    וְדָל, מֵרֵעֵהוּ יִפָּרֵד. (משלי, יט,ד) 74 . עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר-יִקְצֹרוּן, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן--הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת-הַנְּעָרִים, לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ; וְצָמִת, וְהָלַכְתְּ אֶל-הַכֵּלִים, וְשָׁתִית, מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים. (רות, ב,ט) 75 . נִתַּן הַסֶּכֶל, בַּמְּרוֹמִים רַבִּים; וַעֲשִׁירִים, בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ. (קוהלת, י,ו) 76 . כְּעַן הֵן אִיתֵיכוֹן עֲתִידִין, דִּי בְעִדָּנָא דִּי-תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרס (קַתְרֹס) שַׂבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצַלְמָא דִי-עַבְדֵת, וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן, בַּהּ-שַׁעֲתָא תִתְרְמוֹן לְגוֹא-אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא; וּמַן-הוּא אֱלָהּ, דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן-יְדָי. (דנייאל, ג,טו) 77 . קָרֵא מַלְכָּא, בְּחַיִל, לְהֶעָלָה לְאָשְׁפַיָּא, כשדיא (כַּשְׂדָּאֵי) וְגָזְרַיָּא; עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְחַכִּימֵי בָבֶל, דִּי כָל-אֱנָשׁ דִּי-יִקְרֵה כְּתָבָה דְנָה וּפִשְׁרֵהּ יְחַוִּנַּנִי, אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ והמנוכא (וְהַמְנִיכָא) דִי-דַהֲבָא עַל-צַוְּארֵהּ, וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא, יִשְׁלַט. (דנייאל, ה,ז) 78 . וְיִשְׁלַח יָדוֹ, בַּאֲרָצוֹת; וְאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה. (דנייאל, יא,מב) 79 . דִּי יְבַקַּר בִּסְפַר-דָּכְרָנַיָּא דִּי אֲבָהָתָךְ, וּתְהַשְׁכַּח בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא וְתִנְדַּע, דִּי קִרְיְתָא דָךְ קִרְיָא מָרָדָא וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן, וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ מִן-יוֹמָת עָלְמָא; עַל-דְּנָה--קִרְיְתָא דָךְ, הָחָרְבַת. (עזרא / נחמיה, ע ד,טו) 80 . כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם, לְבַטָּלָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ; וְקִרְיְתָא דָךְ לָא תִתְבְּנֵא, עַד-מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם. (עזרא / נחמיה, ע ד,כא) 81 . וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים, וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה--אֵין זֶה, כִּי-אִם רֹעַ לֵב; וָאִירָא, הַרְבֵּה מְאֹד. (עזרא / נחמיה, נ ב,ב) 82 . וְהָיָה הַכֹּהֵן בֶּן-אַהֲרֹן עִם-הַלְוִיִּם, בַּעְשֵׂר הַלְוִיִּם; וְהַלְוִיִּם יַעֲלוּ אֶת-מַעֲשַׂר הַמַּעֲשֵׂר, לְבֵית אֱלֹהֵינוּ, אֶל-הַלְּשָׁכוֹת, לְבֵית הָאוֹצָר. (עזרא / נחמיה, נ י,לט)

מלאכי אלהים עלים וירדים בו = 615 = יותר

מלאכי אלהים עלים וירדים בו = 615 = יותר

רת"ס

מאעוב = 119 = דמעה = אחד יחיד ומיוחד = עיגול = אבן בוחן

 = לאכלהיליירדי = 360 = מים טהורים = שלל = עזר כנגדו

רוח חכמה ובינה = חלק א-לוה ממעל = כמים לים מכסים

ימממו = 136 = קול = ממון = צום = ביד חזקה = סולם = 

עכו"ם = חן וחסד = טוב טעם = מי כמוך

עלים וירדים = 420 --> י' פעמים מ"ב

-- 

-------------

Org. Siftei Mevaser, Inc. NFP  
POB 50127 - Carmiel 21605 - Israel
Voice / SMS / Whatsapp: +972-525-801088

Fax: +972-4-8141581

Skype: free-press

http://kolisrael.tv/facebook
http://kolisrael.tv
http://ginerman.com/facebook
http://benadam.net/facebook
http://eduplanet.net

Donaciones a la Comunidad de Torah: http://todosjuntos.ieshivah.net 
Paypal.com: todosjuntos@ieshivah.net
E-Store:  http://benadam.net/facebook
Youtube: http://youtube.com/kolisraeltv
Twitter: http://twitter.com/danielginerman

כסלו ה'תשע"ג = 5889 - מבצע עמוד ענן

בס"ד

כסלו 5773 = 5889 = 

[ברא' מז,ט]  ויאמר יעקב אל־פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את־ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם

=  [חבק' ג,טז] שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו

= [יחז' יז,ז] ויהי נשר־אחד גדול גדול כנפים ורב־נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה־לו להשקות אותה מערגות מטעה

= [ירמ' כה,כט] כי הנה בעיר אשר נקרא־שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על־כל־ישבי הארץ נאם יהוה צבאות

= [שמ' לט,ו] ויעשו את־אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על־שמות בני ישראל

to be continued

-----------

מבצע עמוד ענן = 492

אנחנו במלחמה. כל הנאמנים לאלהי ישראל במלחמה כבר מזמן; אך מרוב הסכלות והעיוורון, נגזר על המלחמה האמתית להתגלות ב"ה.
ונגד מי נלחמים? נגד תנועה בשם חמס, על שמה נאמר (רש"י על "ומלאה הארץ חמס" בסו"פ נח): לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. ובכן, נלחמים נגד הגזל בכל אופניו, המעכב את הגאולה.
ובאיזה כלי נלחמים? בפעילות אשר כונתה "מבצע עמוד ענן" השווה בגימטריה 492, בדיוק כמו "לא תגנוב", בדיוק כמו איך שזה מבוטא בעשרת הדברות של ספר דברים: "ולא תגנב".
בתוך תיקון המידות של הפרט -אני, את, אתה- וכלל העם והמדינה, צריך לתפוס את מצוות "ולא תגנב" בתור כלי זין, ואז, ממש לכלות את החמס מתוכנו.
ומי יתן, וזה ממש יהווה את הנקודת מפנה העלומה למציאות חדשה וגאולה שלמה ותורה חדשה מאתי תצא; אכיה"ר

 — 

--------------------

492  ברצפי מלים בתנ"ך
באדיבות temani.co.il

1	.	וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת  כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן.	(בראשית, ד,כה)
2	.	וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.	(בראשית, ה,כד)
3	.	וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן.	(בראשית, כט,לג)
4	.	וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, לֵוִי.	(בראשית, כט,לד)
5	.	וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.	(בראשית, ל,כג)
6	.	זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ, רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ; וְאֵילֵי צֹאנְךָ, לֹא אָכָלְתִּי.	(בראשית, לא,לח)
7	.	וַיִּקָּחֵם--וַיַּעֲבִרֵם, אֶת-הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ.	(בראשית, לב,כד)
8	.	וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, עֵר.	(בראשית, לח,ג)
9	.	וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אוֹנָן.	(בראשית, לח,ד)
10	.	וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ; אֶת-הָאֱלֹהִים, אֲנִי יָרֵא.	(בראשית, מב,יח)
11	.	וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל-הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר, הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח, וַנַּגֶּד-לוֹ, עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲיָדוֹעַ נֵדַע--כִּי יֹאמַר, הוֹרִידוּ אֶת-אֲחִיכֶם.	(בראשית, מג,ז)
12	.	וַיְחַפֵּשׂ--בַּגָּדוֹל הֵחֵל, וּבַקָּטֹן כִּלָּה; וַיִּמָּצֵא, הַגָּבִיעַ, בְּאַמְתַּחַת, בִּנְיָמִן.	(בראשית, מד,יב)
13	.	וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה.	(בראשית, מח,ב)
14	.	אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה.	(בראשית, מט,יא)
15	.	וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים.	(שמות, א,יז)
16	.	וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים.	(שמות, ב,ב)
17	.	וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם  כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.	(שמות, ב,כב)
18	.	עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי  לִישׁוּעָה;    זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ,    אֱלֹהֵי  אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.	(שמות, טו,ב)
19	.	וַיִּצְעַק אֶל-יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ.	(שמות, טו,כה)
20	.	וְאֶל-אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ; וַיֶּחֱזוּ, אֶת-הָאֱלֹהִים, וַיֹּאכְלוּ, וַיִּשְׁתּוּ.	(שמות, כד,יא)
21	.	כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה--וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת,מִקֶּרֶב עַמָּם.	(ויקרא, יח,כט)
22	.	וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב אֶת-אִשָּׁה דָּוָה, וְגִלָּה אֶת-עֶרְוָתָהּ אֶת-מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, וְהִוא, גִּלְּתָה אֶת-מְקוֹר דָּמֶיהָ--וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם, מִקֶּרֶב עַמָּם.	(ויקרא, כ,יח)
23	.	וְחִשַּׁב, עִם-קֹנֵהוּ, מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל; וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ, בְּמִסְפַּר שָׁנִים, כִּימֵי שָׂכִיר, יִהְיֶה עִמּוֹ.	(ויקרא, כה,נ)
24	.	וְנָתַתָּה, אֶת-הַלְוִיִּם, לְאַהֲרֹן, וּלְבָנָיו  נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.	(במדבר, ג,ט)
25	.	קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם.	(במדבר, ח,ו)
26	.	וְהִקְרַבְתָּ, אֶת-הַלְוִיִּם, לִפְנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד; וְהִקְהַלְתָּ--אֶת-כָּל-עֲדַת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.	(במדבר, ח,ט)
27	.	וְהַעֲמַדְתָּ, אֶת-הַלְוִיִּם, לִפְנֵי אַהֲרֹן, וְלִפְנֵי בָנָיו; וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה, לַיהוָה.	(במדבר, ח,יג)
28	.	וְהִבְדַּלְתָּ, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיוּ לִי, הַלְוִיִּם.	(במדבר, ח,יד)
29	.	וָאֶקַּח, אֶת-הַלְוִיִּם, תַּחַת כָּל-בְּכוֹר, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.	(במדבר, ח,יח)
30	.	וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.	(במדבר, כא,ו)
31	.	לֹא תִרְצָח,    וְלֹא תִנְאָף;    וְלֹא תִגְנֹב,    וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא.	(דברים, ה,טז)
32	.	וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, מִלִּבְנָה--לָכִישָׁה; וַיִּחַן עָלֶיהָ, וַיִּלָּחֶם בָּהּ.	(יהושוע, י,לא)
33	.	וַיִּתֵּן יְהוָה, לְיִשְׂרָאֵל, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם; וַיִּרָשׁוּהָ, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ.	(יהושוע, כא,מא)
34	.	וְאַחַר, יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה, לְהִלָּחֵם, בַּכְּנַעֲנִי--יוֹשֵׁב הָהָר, וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה.	(שופטים, א,ט)
35	.	וַיִּקְחוּ אֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ, אֶת-אֱלֹהֵיהֶם.	(שופטים, ג,ו)
36	.	וַיְהִי-לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים, רֹכְבִים, עַל-שִׁבְעִים עֲיָרִם; וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹנֶה שָׁנִים.	(שופטים, יב,יד)
37	.	וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה, אֶל-סֶלַע הָרִמּוֹן, וַיְעֹלְלֻהוּ בַּמְסִלּוֹת, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ; וַיַּדְבִּיקוּ אַחֲרָיו עַד-גִּדְעֹם, וַיַּכּוּ מִמֶּנּוּ אַלְפַּיִם אִישׁ.	(שופטים, כ,מה)
38	.	וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה, אֶל-סֶלַע הָרִמּוֹן, שֵׁשׁ מֵאוֹת, אִישׁ; וַיֵּשְׁבוּ בְּסֶלַע רִמּוֹן, אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים.	(שופטים, כ,מז)
39	.	וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים, כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד, מָחָר תִּהְיֶה-לָכֶם תְּשׁוּעָה, בחם (כְּחֹם) הַשָּׁמֶשׁ; וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים, וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ--וַיִּשְׂמָחוּ.	(שמואל, א יא,ט)
40	.	וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי, וְלִשְׁפָּךְ-דָּם חִנָּם,וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי, לוֹ; וְהֵיטִב יְהוָה לַאדֹנִי, וְזָכַרְתָּ אֶת-אֲמָתֶךָ.	(שמואל, א כה,לא)
41	.	וַיְנַחֵם דָּוִד, אֵת בַּת-שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ; וַתֵּלֶד בֵּן, ויקרא (וַתִּקְרָא) אֶת-שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, וַיהוָה, אֲהֵבוֹ.	(שמואל, ב יב,כד)
42	.	וְהָיָה, בִּקְרָב-אִישׁ, לְהִשְׁתַּחֲוֹת, לוֹ; וְשָׁלַח אֶת-יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ, וְנָשַׁק לוֹ.	(שמואל, ב טו,ה)
43	.	וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי-חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה; וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע-מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב, לְהַבְקִיעַ אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם--וְלֹא יָכֹלוּ.	(מלכים, ב ג,כו)
44	.	וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן, לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע.	(מלכים, ב ד,יז)
45	.	אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית יְהוָה, סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת, כָּל-כְּלִי זָהָב, וּכְלִי-כָסֶף--מִן-הַכֶּסֶף, הַמּוּבָא בֵית-יְהוָה.	(מלכים, ב יב,יד)
46	.	וְיוֹזָכָר בֶּן-שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן-שֹׁמֵר עֲבָדָיו, הִכֻּהוּ וַיָּמֹת, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם-אֲבֹתָיו, בְּעִיר דָּוִד; וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ, תַּחְתָּיו.	(מלכים, ב יב,כב)
47	.	אַךְ, לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת, אֶל-מִזְבַּח יְהוָה, בִּירוּשָׁלִָם  כִּי אִם-אָכְלוּ מַצּוֹת, בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם.	(מלכים, ב כג,ט)
48	.	הַטַּבָּעוֹת, וְנִזְמֵי הָאָף.	(ישעיהו, ג,כא)
49	.	עַל-כֵּן חָרָה אַף-יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ, וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים, וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה, בְּקֶרֶב חוּצוֹת; בְּכָל-זֹאת לֹא-שָׁב אַפּוֹ, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.	(ישעיהו, ה,כה)
50	.	וָאֶקְרַב, אֶל-הַנְּבִיאָה, וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן;    וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי, קְרָא שְׁמוֹ, מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז.	(ישעיהו, ח,ג)
51	.	בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת, נֶעְתַּם אָרֶץ; וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ, אִישׁ אֶל-אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ.	(ישעיהו, ט,יח)
52	.	הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד  כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה.	(ישעיהו, יב,ב)
53	.	אַךְ-אֱוִלִים, שָׂרֵי צֹעַן, חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה, עֵצָה נִבְעָרָה; אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, בֶּן-חֲכָמִים אֲנִי בֶּן-מַלְכֵי-קֶדֶם.	(ישעיהו, יט,יא)
54	.	וַיְגַל, אֵת מָסַךְ יְהוּדָה; וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא, אֶל-נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר.	(ישעיהו, כב,ח)
55	.	בִּטְחוּ בַיהוָה, עֲדֵי-עַד  כִּי בְּיָהּ יְהוָה, צוּר עוֹלָמִים.	(ישעיהו, כו,ד)
56	.	כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ, מָוֶת יְהַלְלֶךָּ; לֹא-יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי-בוֹר, אֶל-אֲמִתֶּךָ.	(ישעיהו, לח,יח)
57	.	כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ, וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ  כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ.	(ישעיהו, מט,יט)
58	.	קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן.	(ישעיהו, נב,ח)
59	.	חָשַׂף יְהוָה אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.	(ישעיהו, נב,י)
60	.	אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה.	(ישעיהו, נג,ד)
61	.	אָז, תִּתְעַנַּג עַל-יְהוָה, וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ, נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי יְהוָה, דִּבֵּר.	(ישעיהו, נח,יד)
62	.	וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם, וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי; וְלֹא-יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד, קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה.	(ישעיהו, סה,יט)
63	.	בַּת-עַמִּי חִגְרִי-שָׂק, וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר--אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ, מִסְפַּד תַּמְרוּרִים  כִּי פִתְאֹם, יָבֹא הַשֹּׁדֵד עָלֵינוּ.	(ירמיהו, ו,כו)
64	.	הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל, וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה, וִידֵי עַם-הָאָרֶץ, תִּבָּהַלְנָה; מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹתָם, וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם, וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה.	(יחזקאל, ז,כז)
65	.	בְּלֶכְתָּם, אֶל-אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם יֵלֵכוּ--לֹא יִסַּבּוּ, בְּלֶכְתָּם  כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִפְנֶה הָרֹאשׁ, אַחֲרָיו יֵלֵכוּ--לֹא יִסַּבּוּ, בְּלֶכְתָּם.	(יחזקאל, י,יא)
66	.	בְּלֶכְתָּם, אֶל-אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם יֵלֵכוּ--לֹא יִסַּבּוּ, בְּלֶכְתָּם  כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִפְנֶה הָרֹאשׁ, אַחֲרָיו יֵלֵכוּ--לֹא יִסַּבּוּ, בְּלֶכְתָּם.	(יחזקאל, י,יא)
67	.	וְאַתָּה בֶן-אָדָם, הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אֶל-בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶל-חֶרְפָּתָם; וְאָמַרְתָּ, חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה, לְהָכִיל, לְמַעַן בָּרָק.	(יחזקאל, כא,לג)
68	.	וַתִּגְמֹל, אֶת-לֹא רֻחָמָה; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן.	(הושע, א,ח)
69	.	מָה אֶעֱשֶׂה-לְּךָ אֶפְרַיִם, מָה אֶעֱשֶׂה-לְּךָ יְהוּדָה; וְחַסְדְּכֶם, כַּעֲנַן-בֹּקֶר, וְכַטַּל, מַשְׁכִּים הֹלֵךְ.	(הושע, ו,ד)
70	.	הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ, בַּגּוֹיִם  בָּזוּי אַתָּה, מְאֹד.	(עובדיה, א,ב)
71	.	וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר  הִנֵּה-אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ, וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח, וּבָנָה, אֶת-הֵיכַל יְהוָה.	(זכריה, ו,יב)
72	.	הֲלוֹא אֶת-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר קָרָא יְהוָה בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים, בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה, וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ; וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה, יֹשֵׁב.	(זכריה, ז,ז)
73	.	וַיּוֹלֶד עֲזַרְיָה, אֶת-אֲמַרְיָה; וַאֲמַרְיָה, הוֹלִיד אֶת-אֲחִיטוּב.	(דברי הימים, א ה,לז)
74	.	וַיָּבֹא, אֶל-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בְּרִיעָה, כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ.	(דברי הימים, א ז,כג)
75	.	וַיַּעַזְבוּ שָׁם, אֶת-אֱלֹהֵיהֶם; וַיֹּאמֶר דָּוִיד, וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ.	(דברי הימים, א יד,יב)
76	.	וַיְהִי, בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים, אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה; וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה-פָרִים, וְשִׁבְעָה אֵילִים.	(דברי הימים, א טו,כו)
77	.	וְאֵלֶּה הוּסַד שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית הָאֱלֹהִים  הָאֹרֶךְ אַמּוֹת בַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה, אַמּוֹת שִׁשִּׁים, וְרֹחַב, אַמּוֹת עֶשְׂרִים.	(דברי הימים, ב ג,ג)
78	.	כִּי-אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ, עִם עַבְדֵי חוּרָם  אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים, וְתוּכִּיִּים.	(דברי הימים, ב ט,כא)
79	.	כִּי יִהְיוּ-לוֹ, לַעֲבָדִים; וְיֵדְעוּ, עֲבוֹדָתִי, וַעֲבוֹדַת, מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת.	(דברי הימים, ב יב,ח)
80	.	וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי; וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נִכְלְמוּ וַיִּתְקַדְּשׁוּ, וַיָּבִיאוּ עֹלוֹת בֵּית יְהוָה.	(דברי הימים, ב ל,טו)
81	.	וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלִַם פֶּסַח, לַיהוָה; וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.	(דברי הימים, ב לה,א)
82	.	וּקְרָאֵנִי, בְּיוֹם צָרָה;    אֲחַלֶּצְךָ, וּתְכַבְּדֵנִי.	(תהילים, נ,טו)
83	.	יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים;    וְיִירְאוּ אוֹתוֹ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ.	(תהילים, סז,ח)
84	.	שָׁם בִּנְיָמִן, צָעִיר רֹדֵם--שָׂרֵי יְהוּדָה, רִגְמָתָם;    שָׂרֵי זְבֻלוּן, שָׂרֵי נַפְתָּלִי.	(תהילים, סח,כח)
85	.	בַּמֵּתִים,    חָפְשִׁי כְּמוֹ חֲלָלִים, שֹׁכְבֵי קֶבֶר--    אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד; וְהֵמָּה,    מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ.	(תהילים, פח,ו)
86	.	כִּי, לֹא-יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ;    וְנַחֲלָתוֹ, לֹא יַעֲזֹב.	(תהילים, צד,יד)
87	.	וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת, כִּבְנוֹת אִיּוֹב--בְּכָל הָאָרֶץ; וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם.	(איוב, מב,טו)
88	.	תַּהְפֻּכוֹת, בְּלִבּוֹ--חֹרֵשׁ רָע בְּכָל-עֵת;    מדנים (מִדְיָנִים) יְשַׁלֵּחַ.	(משלי, ו,יד)
89	.	וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת-רוּת וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ; וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן,וַתֵּלֶד בֵּן.	(רות, ד,יג)
90	.	אנתה (אַנְתְּ), מַלְכָּא; אֱלָהָא, עליא (עִלָּאָה), מַלְכוּתָא וּרְבוּתָא וִיקָרָא וְהַדְרָא, יְהַב לִנְבֻכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ.	(דנייאל, ה,יח)
91	.	וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים, אֶת-הֵיכַל יְהוָה; וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהַלְוִיִּם בְּנֵי-אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם--לְהַלֵּל אֶת-יְהוָה, עַל-יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל.	(עזרא / נחמיה, ע ג,י)
92	.	וְעַל-יָדָם הֶחֱזִיק מְלַטְיָה הַגִּבְעֹנִי, וְיָדוֹן הַמֵּרֹנֹתִי, אַנְשֵׁי גִבְעוֹן, וְהַמִּצְפָּה--לְכִסֵּא, פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר.	(עזרא / נחמיה, נ ג,ז)
93	.	וַיְהִי מִן-הַיּוֹם הַהוּא, חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה, וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים, וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים; וְהַשָּׂרִים--אַחֲרֵי, כָּל-בֵּית יְהוּדָה.	(עזרא / נחמיה, נ ד,י)
94	.	וַיָּקָם עַל-מַעֲלֵה הַלְוִיִּם, יֵשׁוּעַ וּבָנִי קַדְמִיאֵל שְׁבַנְיָה בֻּנִּי שֵׁרֵבְיָה--בָּנִי כְנָנִי; וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם.	(עזרא / נחמיה, נ ט,ד)

-----------------------

----------------------------------------------

כסלו 5773 = 5889 = 

[ברא' מז,ט]  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם  

los shnei jaiai podrían ser los 2 batei mikdash y los dias de las vidas de mis padres etc el tercero, ajarit predicho en el reshit....



[חבקוק ג,טז] שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ.





[יחזקאל יז,ז]  וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה אֲשֶׁר לוֹ הָרִקְמָה בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז.

sigue en líbano? quién es el nesher hagadol etc? y quién es tsameret haerez?



[ירמיהו כה,כט] כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ לֹא תִנָּקוּ כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת

y entonces, ierushalaim? quiénes son kol ioshvei haArets?

[שמות לט,ו] וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

hay que ver qué es lo que hicieron al shemót bnei israel, ya al final de la guerra, ya como llave para culminarla con Bien