AbracaAdabrá.Ediciones

יום חמישי, 13 באפריל 2017

shiur salimos de mitsraim


מהמעשיות של רבי אושר:

מעשה באחד שהיה בודד, והרגיש שהוא הבודד של העולם. וגם אם היה מתערב קצת בעולם היה נשאר בודד בתכלית. והיה שבור מאד כי היה אצלו הבדידות רע ביותר. וחיפש לעצמו אור להידבק בו כנגד הבדידות. ושמע שיש בעולם אור הגנוז שיכול להחיות מתים כמוהו. והלך וחיפש ותעה ולא מצא כלום והגיע לחכם ושאל. ענה לו, הכאב של בדידות הוא האור הגנוז שלך....



תיקון הלב = 603 = בינ"ה * 9 = בני ישראל

ועוד 2 תיבות ועוד 8 אותיות = 613 = = [דה"א ז,כז] "נון בנו, יהושע בנו" = (יהו' י,ב) "י-הוה א-להי ישראל" = (מ"ב כ,ב) "ויתפלל אל י-הוה" = (יח' ג,יג) "רעש גדול" = (יח' לד,יז* "ואתה צאני" = אורות



El secreto del camino está insinuado en la propia palabra: 'omer, עמר: su valor numérico 310 es el de la palabra "iesh", יש, "Hay", como hemos dicho. ¿Y cómo develamos lo que hay? Dice Ben BagBag, al final del capítulo 5 de Pirkei Avot y también con valor 310, refiriéndose a la Torah: הפוך בה והפוך בה דכולא בה, "Vuélvela y vuélvela, pues todo está en ella". Hacia esa Torah comenzamos hoy el camino; para ser hábiles de recibirla en el día 50, en la festividad de Shavuót, cada quien sabiendo en su corazón qué esfuerzo ha realizado en honor al camino que nos ha sido dado recorrer.

אבות ו,ו:
גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות, והכהנה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים.

ואלו הן, בתלמוד, בשמיעת האזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, בטהרה, בשמוש חכמים, בדקדוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא, במשנה, במעוט סחורה, במעוט דרך ארץ, במעוט תענוג, במעוט שנה, במעוט שיחה, במעוט שחוק, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, בקבלת היסורין, המכיר את מקומו, והשמח בחלקו, והעושה סיג לדבריו, ואינו מחזיק טובה לעצמו, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את המישרים, אוהב את התוכחות, ומתרחק מן הכבוד, ולא מגיס לבו בתלמודו, ואינו שמח בהוראה, נושא בעל עם חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת, ומעמידו על השלום, ומתישב לבו בתלמודו, שואל ומשיב שומע ומוסיף, הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשות, המחכים את רבו, והמכון את שמועתו, והאומר דבר בשם אומרו, הא למדת כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאלה לעולם, שנאמר (אסתר ב), ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי: