בהשראת ספר "סוד לשון הקודש" של מניטו, על שערי אורה:
צדק צדק תרדוף
למען תחיה = 613: צדק עליון בבינה
וירשת = 915 = ראשיתה
את הארץ = 696 = תצור = ?: צדק תחתון במלכות
(ויק' יט,לב) ויראת = 617 {ואהבת = 414 = יתד = אור אינסוף = דתי}
*כשיש המלך אין צריך לחותמו*
לא ידעתי את י-הוה = 932 = תתקבל = ?
לא ידעתי = 525
החיים = 73 = חכמה
ספר החיים = 413
מפי הגבורה = 351
י-הוה אלהי = 72 = חסד {החסד מתעורר ומתגלה כשאני מקבל את י-הוה -מצד החסד
בקרב הארץ = 600
לעבדך באמת = 559 = ישראל חי
https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/1103658-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/
מהות ימי החנוכה היא היותם ימי הלל והודיה. ההודיה לבורא עולם ככלל היא חלק בלתי נפרד מתפילות החובה, ובכל תפילת עמידה יש ברכות שבח והודיה. המידה של הכרת הטוב ראויה לכל עת ולכל שעה, כמוזכר בבראשית רבה שעל כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבוראו (בראשית רבה יד, ט, מהדורת תיאודור-אלבק עמ' 133–134). ההודיה על העבר היא למעשה מעין תנאי לבקש על העתיד, כפי שנזכר במשנה שאדם אמור לתת הודיה על העבר ולאחר מכן לצעוק על העתיד (משנת ברכות ט, ד).
מוטיב ההודיה מופיע במקומות שונים במפוזר ב"ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, ולקראת חנוכה ערכתי לקט של שמונה תפילות הודיה באופן שראוי לומר בכל אחד מהימים לאחר הדלקת הנרות תפילה אחת. התפילה הראשונה המובאת היא תפילת הודיה הקשורה לחנוכה עצמה. השנייה מזכירה את הצורך להודות לקב"ה תדיר, ובמיוחד בשבתות ובימים טובים, והיא מובאת במיקום הזה מאחר ובשנה הנוכחית, שנת תשפ"א, חל יומה השני של חנוכה בשבת. אחת התפילות אמנם מעמידה במוקדה את הצורך להודות לה' על כל נשימה ונשימה. שאר התפילות מתייחסות בעיקרו של דבר לחסדי הבורא התמידיים שעלינו להודות עליהם.
למרות שראוי לדעתי להותיר על כנם את סדרן של שתי התפילות הראשונות, אפשר בהמשך לשנות את סדר אמירת התפילות, ואין חובה להיצמד להצעה המובאת כאן. נוסח התפילות מובא לפי הדפוסים הראשונים. באשר לנוסח הפסוקים, לעיתים מילים אחדות מופיעות בדפוסים הנזכרים בכתיב מלא בהשוואה לתנ"ך, והבאנו את הכתובים המקראיים בצורה מנוקדת לפי נוסחם בתנ"ך.
--------------------------
תפילת הודיה לחנוכה
וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה כָּרָאוּי, בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל חֲנֻכָּה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְבָרֶכְךָ וְלוֹמַר הַלֵּל שָׁלֵם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וּבְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹלָ[ה] בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קָבַעְתָּ לָנוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁהֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא.
זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא תָּמִיד שֶׁהוּא הוֹדָאָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּבִפְרָט בִּימֵי הַחֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהוֹדוֹת לְךָ וּלְבָרֶכְךָ סֶלָה בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהילים קיח, א). (ליקוטי תפילות, חלק שני, ב)
הודיה על ריבוי החסדים והטובות
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת בְּשִֹמְחָה תָמִיד, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת שָֹמֵחַ תָּמִיד בְּשִֹמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְאָגִיל וְאֶשְֹמַח בְּךָ וּבִישׁוּעָתְךָ תָמִיד עַל כָּל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמָּנוּ, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ, וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִזְכֹּר הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה תָמִיד, וְלִשְֹמֹחַ בָּזֶה מְאֹד תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְיוֹתֵר בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, כִּי אֵין שִׁעוּר וָעֵרֶךְ לְרִבּוּי הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אַתָּה גוֹמֵל עִמִּי בְּכָל עֵת, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמִּי, "מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי" (תהילים קטז, יב).
אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין, וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִים וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים, לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר וּלְסַפֵּר, אַחַת מִנִּי אֶלֶף וּרְבָבוֹת רִבּוּי הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים וְהַהַצָּלוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת, נִסִּים רַבִּים וְנִפְלָאוֹת, פִּלְאֵי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ אֲדוֹן הַצְּבָאוֹת, אֲשֶׁר הִצִּיל נַפְשֵׁנוּ מִכָּל הַתְּלָאוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת, "רַבּוֹת עָשִֹיתָ אַתָּה ה' אֱ-לֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר" (שם מ, ו), עַל כֵּן בְּוַדַּאי חוֹבָה עָלַי בְּכָל עֵת לִזְכֹּר טוֹבוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַתְּמִידִיּוֹת וְהַמִּתְחַדְּשׁוֹת עָלַי בְּכָל עֵת תָּמִיד, וְלִשְֹמֹחַ בִּישׁוּעָתְךָ תָּמִיד. (ליקוטי תפילות, מא)
תפילה על הודיה לה' על כל נשימה
וְנִזְכֶּה לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְבָרֶכְךָ תָּמִיד, וְיִמָּלֵא פִי תְהִלָּתֶךָ, וְנוֹדֶה לְךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ תָמִיד עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ" (תהילים לה, י), "הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱ-לֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַֹגְּבֵנִי" (שם נט, ב), "חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי" (שם קמ, ב), "כִּי אֵלֶיךָ ה' אֱ-לֹהִים עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי" (שם קמא, ח), "ה' אֱ-לֹהַי בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רוֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי" (שם ז, ב), וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי" (שם נה, יט), "יִרְאֵי ה' הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ" (שם כב, כד).
"כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי" (שם שם, כה) "וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ" (שם), "הִנֵּה אֱ-לֹהִים עוֹזֵר לִי ה' בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי. יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם. בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָךְ אוֹדֶה שִׁמְךָ ה' כִּי טוֹב. כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" (שם נד, ו-ט), "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ הַלְלוּיָהּ" (שם קנ, ו). "כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ הַלְלוּיָהּ" (שם). (ליקוטי תפילות, נה)
הודאה על החסדים מאוצר מתנת חינם
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ, וְגַם עִמִּי... גָמַלְתָּ חֲסָדִים וְטוֹבוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, וְאִלּוּ פִי מָלֵא שִׁירָה כַיָּם וּלְשׁוֹנִי רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְכוּ', לֹא אַסְפִּיק כָּל יָמַי לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְסַפֵּר אַחַת מִנִּי אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וַחֲסָדִים רַבִּים וַעֲצוּמִים חַסְדֵי חִנָּם אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, "בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵא-לֹהֵי מָרוֹם" (מיכה ו, ו), וּמֵאֵיזֶה אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ עִמִּי אַתְחִיל לְדַבֵּר תְּחִלָּה, כִּי כָל חֶסֶד וָחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמִּי... הוּא אוֹצַר מָלֵא מַתְּנוֹת חִנָּם אֲשֶׁר בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים חִזַּקְתַּנִי בִּתְשׁוּקַת אֱמוּנָתֶךָ, וְזִכִּיתַנִי לִהְיוֹת בִּכְלַל יִשְֹרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ... אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי בְּרַחֲמֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לַעֲסוֹק מְעַט בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וּלְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת... וְהִכְנַסְתָּ בִּי בְּכָל עֵת לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיךָ... מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמִּי בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת יִשְֹרָאֵל עַמֶּךָ. (ליקוטי תפילות, חלק שני, לט)
הודאה על הנסים הגלויים והנסתרים בכל עת
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶֹה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְּהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶֹה בְּכָל יוֹם תָּמִיד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ וְשָֹגְבוּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֹצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶֹה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת, וְכָל עֲסָקֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כֻּלָּם כְּאֶחָד אֵינָם כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא כְּדֵי לְסַבֵּב סִבּוֹת שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר תַּכְלִית הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת, וְרַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶֹה חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְֹרָאֵל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לְטַהֵר וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ... וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אַתָּה עוֹשֶֹה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע, אַתָּה מַפְלִיא לַעֲשֹוֹת לְשַׁנּוֹת הַנְהָגַת הָעוֹלָמוֹת בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים וְנִפְלָאִים עַד אֵין קֵץ וָסוֹף, וְהַכֹּל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, לְטוֹבָתָם הָאֲמִתִּיִּית וְהַנִּצְחִיִּית. (ליקוטי תפילות, קג)
הודאה על מתן תורה ובחירת ישראל
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה עָשִֹיתָ עִמָּנוּ חֶסֶד גָּדוֹל, וְהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה, וְהִבְדַלְתָּנוּ מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִֹפְתוֹתֵנוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְכוּ', לֹא נוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמָּנוּ אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּמִימָה, וּבָחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְמִצְוֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת, "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" (תהילים יט, יא). (ליקוטי תפילות, ד)
הודאה על ריבוי החסדים וקדושת ישראל
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא טוֹב, זַכֵּנוּ לְהוֹדוֹת לְךָ סֶלָה. עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ... וְאֶזְכֶּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם לוֹמַר בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְבָרֶכְךָ עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם.
"בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵא-לֹהֵי מָרוֹם" (מיכה ו, ו). מִי יְפָאֵר מִי יְהַדֵּר מִי יְהַלֵּל מִי יְמַלֵּל, מִי יְשַׁבֵּחַ מִי יְסַפֵּר אַחַת מִנִּי אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִֹיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר נְקֻדָּה אַחַת כְּטִפָּה מִן הַיָּם מִכָּל רִבּוּי הַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁעָשִֹיתָ עִמָּנוּ עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַזֻּהֲמוֹת וְקֵרַבְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהִכְנַסְתָּנוּ בִּקְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל.
וְאַתָּה עוֹשֶֹה פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתֶךָ, כְּדֵי לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה לְמַעַן נִזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים לְחַיִּים נִצְחִיִּים... מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר, מַה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ. (ליקוטי תפילות, חלק שני, ב)
תפילה בנושא הודיה תמידית על הנפלאות והטובות
וְנִזְכֶּה לְהוֹדוֹת לְךָ תָמִיד עַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁעָשִֹיתָ עִמָּנוּ מֵעוֹלָם, וַאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶֹה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, "רַבּוֹת עָשִֹיתָ אַתָּה ה' אֱ-לֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר" (תהילים מ, ו), וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "ה' אֱ-לֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִֹיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן" (שם כה, א), וְנֶאֱמַר: "אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ" (שם ט, ב), "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶֹיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד" (שם קלט, יד). (ליקוטי תפילות, חלק שני, ה)
| 1 | . | וַיֵּדַע קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-חֲנוֹךְ; וַיְהִי, בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ. | (בראשית, ד,יז) |
| 2 | . | וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת, עַל-רֹאשׁוֹ; וְנָתַתָּ אֶת-נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, עַל-הַמִּצְנָפֶת. | (שמות, כט,ו) |
| 3 | . | וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם--וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם; וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת-חֶרֶב וְנָפְלוּ, וְאֵין רֹדֵף. | (ויקרא, כו,לו) |
| 4 | . | וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי, אֶל-סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. | (ישעיהו, לז,כא) |
| 5 | . | וָאֵלֵךְ פְּרָתָה--וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת-הָאֵזוֹר, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-טְמַנְתִּיו שָׁמָּה; וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר, לֹא יִצְלַח לַכֹּל. | (ירמיהו, יג,ז) |
כי אל גדול י-הוה ומלך גדול על כל אלהים
כי אל גדול י-הוה = 130
ומלך גדול על כל אלהים = 375 = (ברא' ז,יט) כל ההרים הגבהים = (ברא' ח,ג) הלוך ושוב = (ברא' כב,יח) כל גויי הארץ = (ברא' כד,ב) המשל {המושל} = (ברא' כט,לא) עקרה = (ברא' מד,יח) כפרעה = (שמ' ב,כא) למשה = (שמ' יח,יז) עשה {עושה} = (שמ' כב,בד) כנשה {כנושה} = (ויק' יד,ו) והקטיר החלב = (ויק' כ,כ) חטאם ישאו = (ויק' כו,לו) קול עלה נדף (במ' כא,כז) באו חשבון = (ש"ב כד,יד) צר לי מאד = (מ"א ח,מח) ושבו אליך = (מ"א יב,ל) וילכו העם לפני האחד = (מ"ב ב,כד) מן היער = (מ"ב ז,יב) ואל העיר נבא = (מ"ב יא,יב) וימשחהו {וימשחוהו} = (יש' ו,ו) רצפה = (ירמ' ב,יא) ההימיר גוי אלהים = (ירמ' יט,יג) לאלהים אחרים = (יח' י,יב) מלאים עינים סביב = (יח' כה,ז) אשמידך = (הוש' ז,ו) בארבם כל הלילה = (עמוס ג,ו) ועם לא יחרדו = (דה"א טז,לב) ירעם הים = (תהי' כב,יט) יפילו גורל = (תהי' מד,כג) הרגנו {הורגנו} כל היום = (תהי' עט,ג) ואין קובר = (איוב ה,ט) ואין חקר (מש' טו,א) ישיב חמה = (מש' כא,כו) ולא יחשך {יחשוך} = (מש' כה,ה) ויכון בצדק כסאו = (מש' כח,כז) אין מחסור = (קו' י,יד) מה שיהיה = (איכה א,יח) הלכו בשבי = (נח' ד,ה) לא ידעו ולא יראו
פרעה = נשה = שנה = בורא עולם
[ויק' כו,לו] והנשארים בכם, והבאתי מרך בלבבכם בארצת איביהם; ורדף אתם קול עלה נדף, ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף
