AbracaAdabrá.Ediciones

יום שישי, 30 ביולי 2010

והיה עקב תשמעון

בס"ד

ענין עקב קצה הרגלים לאחור. הס"א יונקת את כוחה מהקדושה, ותכלית התיקון לבטל את הס"א בכך שהקדושה סותמת את פי הס"א למנוע ממנה יניקה וסוחטת את כוחותיה להמתיק את דיניה לרחמים, וכן יעקב אשר אוחז בעקב עשו

והיה --> י-הוה
עקב == קבע == בקע = 172 = א-להים * 2 
לשון הרמב"ן: כל לשון עקיבה גלגול וסבוב (...) ענין גלגולין וסבות. ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב מישור. וכן אחורי הרגל שנקרא עקב (...) יקראנו כן בעבור היותו מעוגל, כאשר יקרא הלשון אמצע היד והרגל "כפות" בעבור היותם כמו בפות הזהב עכ"ל

תשמעון ושמרתם ועשיתם = 2678 = [שמ' ד,ג] ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו (ושמ' ד,ד ממשיך ויאמר יהוה אל־משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו -דהי' אם תלך בדבר ה' ותקח את הנחש בזנבו לבלתי ראות פניו, הנחש ישמש לך למטה-; ואז פסוק ה אומר למען יאמינו וגו')  = [תהי' ה,ח] ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל־היכל־קדשך ביראתך (ואז  ה' נחני בצדקתך למען שוררי, הישר לפני דרכך) = (ברא' כה,לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ  = (שמ' כ,ט) אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר  (כאשר אשר = דצ"ך עד"ש באח"ב = אם הבנים שמחה = תצוה)

את המשפטים האלה אתם = 1367 = [דב' כה,ד] לא־תחסם שור בדישו   (ריקאנטי: פשטו ידוע להדריכנו במידת רחמים. ואולי ירמוז עוד למה שכתוב [יחזקאל א, י] ופני שור מהשמאל, החוסם שור למטה כאילו חוסם שור של מעלה, שלא יורה עליו זכות. ויש עוד מפרשים כי עונש המשורר עם הנשים שירים של טפלות, להתגלגל בשור אם לא שב בתשובה, ולפי שפער פיו לבלי חק, אמרה תורה לא תחסום שור בדישו כי הותרה לו, ועל כן סמכו לפרשת יבום ; )  = [מש' כג,כה] ישמח־אביך ואמך ותגל יולדתך = (ברא' ט,כד) וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה  = (שמ' כו,ל) והקמת את המשכן = [במ' יא,ל]  וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל  (כאשר הפסוק הקודם אומר וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְקֹוָק נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְקֹוָק אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם )


ולקמן, ח,א:

כל המצוה אשר אנכי מצוך היום = 995 = [תהי' צ,טז] ירא אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם = (ברא' ג,ח) וישמעו את קול י-הוה = (שמ' יב,כח) ויעשו בני ישראל = (ויק' יז,יא) נפש הבשר בדם הוא = (ויק' כ,כו) לי קדשים כי קדוש אני = משקלה מזרק אחד כסף = (במ' לו,יג) ביד משה אל בני ישראל = (דב' ב,גי) עתה קמו ועברו לכם = (דב' ג,כב) לא תיראום כי י-הוה א-להיכם הוא הנלחם = (דב' כט,טו) כי אתם ידעתם

תשמרון לעשות = 1802 = (ויק' כ,כד) תירשו את אדמתם = (ויק' כג,כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה  (זה חג השבועות, והוא מקרא קדש דוקא כי תשמרון לעשות את התורה אשר קבלתם והתחייבתם לקיימה) = (ויק' כד,ח) מאת בני ישראל ברית עולם (לבונה זכה ביום השבת) = (ויק' כה,לח) לתת לכם את ארץ כנען = (דב' ב,כה) השמים אשר ישמעון שמעך = (דב' ל,ח) את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום

יום חמישי, 22 ביולי 2010

אגב זוהר ואתחנן ער ע"א

יום חמישי, 22 ביולי 2010
בס"ד

(ברא' כט,ז) הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה


הן עוד היום גדול = 239 = ברזל = גורל = גליל עליון = (ברא' ב,כ) ויבן נח מזבח לי-הוה = לגור = (ברא' מג,כה) עד בוא יוסף = (שמ' ח,ו) כי אין כי-הוה א-להינו = (במ' יא,לג) ויך י-הוה בעם מכה = (דב' יא,יב) עיני י-הוה א-להיך בה = (דב' כו,ט) אל המקום הזה = (ש"א יב,י) חטאנו כי עזבנו

לא עת האסף המקנה = 847 = (דה"א יא,ט] וילך דויד הלוך וגדול וי-הוה צבאו-ת עמו = [מש' ג,ד] ומצא חן ושכל טוב בעיני א-להים ואדם = [תהי' צד,ה] עמך י-הוה ידכאו ונחלתך יענו = [תהי' קח,א] שיר מזמור לדוד = (ברא' יג,יד) שם צפנה ונגבה וקדמה וימה = (ברא' יט,כה) ויהפך את הערים = (ברא' כו,יט) ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו = (ברא' לג,י) כראת פני א-להים = (ברא' לה,יא) פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך = (שמ' לד,י) בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם = (שמ' לח,יט) ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה = (ויק' כו,יד ועוד) לא תשמעו = (במ' ד,מט) על פי י-הוה פקד אותם = (במ' ה,ל) והעמיד את האשה = (במ' י,יד) ועל צבאו נחשון בן עמינדב = (במ' כא,ז) ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו = (במ' ל,ז) מבטא שפתיה = (דב' ג,ד) ונלכד את כל עריו = (דב' טו,כג) תאכל על הארץ = (דב' כ,ח) מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב  = (דב' כח,י) שם י-הוה נקרא עליך

הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה = 1086 = התפארת = ספר שמות = על אדמת ישראל = שיר למעלות = שרה רבקה רחל לאה = (ברא' א,כז) א-להים ברא אתו זכר ונקבה = (ברא' ז,ד) ומחיתי את כל היקום {ומחיתי = דעת; את כל היקום = ברית = 3 * צדיק = תלמידי חכמים} =  (ברא' כז,כט) הוה גביר לאחיך וישתחוו לך = (במ' לו,לא) המלכים אשר מלכו בארץ אדום = (שמ' יב,טז) קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה = (שמ' יז,ט) אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה הא-להים בידי = (שמ' לא,ג) בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל = (במ' כד,ט)  כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ = (במ' כו,נה) בגורל יחלק את הארץ = (דב' טז,ב) לשכן שמו שם = (דב' טז,טז) יראה כל זכורכך את פני י-הוה



יום שלישי, 20 ביולי 2010

תשעה באב ה'תש"ע חלק ב


בס"ד


בס"ד


השיבנו הוי"ה אליך ונשוב = 824 = בית + בית (ראשון ושני) = שאינו יודע

לשאול = "אם תרצו אין זו אגדה" = ואצרתיהם אמלא = הוי"ה לי לא אירא מה
יעשה לי אדם

חדש ימינו כקדם = 592 = לאחזת עולם = בקצה השמים = השיבני אחור = הקרה נא לפני היום


השיבנו הוי"ה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם = 1416 = כמה מעלות טובות למקום עלינו
= (ברא' א,כז) בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה = (ברא' ז,א) אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי = (ברא' נ,כד) פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם  (בדיוק כפי ש"השיבנו" כנג' ביהמ"ק הראשון ונשוב כנג' ביהמ"ק השני וחדש כנג' ביהמ"ק השלישי, גם כך פקד כנג' א, יפקד כנג' ב, והעלה כנגד ג) = משמרת משכן י-הוה = (דב' טו,טו) כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ 





פנו וסעו לכם... (דברים א,ז)


פנו = 136 = סעו = קול (עניין גישור הקול בין המחשבה לדיבור בתהליך המצוה המעשית, עיניין הצהרת כוונת המצוה...?)


פנו וסעו לכם = 368 = בשם הוי"ה (זו הצהרת הכוונה של המצוה... לשם יחוד

קב"ה ושכינתיה...) = יום חדש = רוח א-להים חיים = רוח קדים (פונים ונוסעים
"על כנפי נשרים" הרי, ו-"רוח קדים" בבחינת תחמושת?)

דברים א, י: הוי"ה א-להיכם הרבה אתכם, והנכם היום ככוכבי השמים לרב = 
1692 = (תהלים עב,יד) מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו

ככוכבי השמים לרב = 705 = (ברא' א,ה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד = מלאה הארץ חמס מפניהם = (ברא' כד,מד) שתה = (ברא' כח,כ) ונתן לי לחם לאכל = (ברא' כז,לד) ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי = (שמ' טו,א) כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם = (ויק' טז,ל) לטהר אתכם = (במ' יח,יא) אתך לחק עולם = עלה אשה ריח ניחח = (במ' לב,יג) תם כל הדור = (דב' ד,מ) נתן לך כל הימים = (דב' יב,י) א-להיכם מנחיל אתכם = (יהו' א,א) ויאמר י-הוה אל יהושע 




\\

מתוך ומחמס = 620 = כתר = חכמה בינה ודעת = צפנת = אשירה לי-הוה כי גאה גאה = דור קדוש = יפתח הגלעדי = רעש אדמה = רשעים
יגאל נפשם = 514 = (ברא' מט,ח - מברכת יעקב ליהודה) יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ = (שמות א,יט - הנשים העבריות) כי חיות הנה = (שמ' לב,ו) וישב העם לאכל =  (דב' י,יז) אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל

תוך = 426 = ביעור חמץ = יעקב ורחל = עמוד האש

חמס = 108 = גהינם = גם זו לטובה = (יהו' ט,יח - את החוי היושב בגבעון, אשר השביע את נשיאי ישראל במרמה) ולא הכום
{אבן עזרא על ברא' ו,יא: חמס - בגזל ועשק, וקחת גם הנשים בחזקה. ומה שאמרו קדמונינו ז"ל כי טעם השחית כל בשר את דרכו, שכל חי לא שמר דרך תולדתו ועוד הנתיב הנטוע הידוע נכון הוא}
מתוך = 466 = אלף שנה = העולם המודרני = הרהורים = הר מוריה = חסד למשיחו = כישופים = שמעון = רבן יוחנן בן זכאי = הגאון רבי אליהו מוילנא = (ברא' טז,יא) כי שמע י-הוה = (ברא' יז,יב) יליד בית = (ברא' מא,כה) הא-להים עשה = (שמ' כב,ח) א-להים ישלם = (שמ' כד,ז) ונשמע = (שמ' לד,כט) ומשה לא ידע = (ויק' ג,א) אם זכר אם נקבה = (במ' ב,יד) ונשיא לבני גד = (במ' ז,נט) קרבן גמליאל = (במ' יד,כח) אעשה לכם  = (במ' יד,מג) העמלקי והכנעני = (במ' יז,כא) כל נשיאיהם = (דב' ח,ג) כי על כל מוצא פי י-הוה יחיה = (דב' ט,יט) קצף י-הוה עליכם = (דב' יא,כ) מזוזות = (דב' טז,א) בחדש האביב הוציאך = (דב' כה,יז) עמלק בדרך = (דב' כח,י) כל עמי הארץ = (דב' לא,ח) וי-הוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך
ומחמס = 154 = הצבא האדום = חילונים = לחם ויין = עולם הבא =  (ברא' ל,א) הבה לי בנים = (ברא' לט,ו) כי אם הלחם = (ברא' נ,א) ויבך עליו = (שמ' יד,כה) י-הוה נלחם = (שמ' כג,כז) כל איביך אליך = (שמ' לה,ה) כל נדיב לבו = ונסלח = (דב' ה,כב) א-להים חיים = (דב' ו,ד) י-הוה א-להינו י-הוה = (דב' ו,ו) על לבבך = (דב' יט,ג) ינחילך י-הוה = (דב' כז,יז) מסיג גבול

וייקר דמם בעיניו = 588 = בירושלם = (ברא' יב,יח) למה לא הגדת לי = (ברא' טו,יג) ידע תדע = (ברא' יח,ה) פת לחם = (ברא' יט,יט) הנה נא מצא עבדך חן בעיניך = (ברא' כד,יד) וגם גמליך אשקה = (ברא' כה,טז) הם בני ישמעאל = (ברא' כז,לד) צעקה גדלה ומרה = (ברא' כח,יב) סלם מצב ארצה = (ברא' כח,יח) וישכם יעקב = (שמ' כה,כ) ופניהם איש אל אחיו = (שמ' לג,יט) בשם י-הוה לפניך = (במ' יג,כט) עמלק יושב = (דב' טז,א) בחדש האביב הוציאך י-הוה א-להיך
\\


חצי ראשון של הפסוק: הוי"ה א-להיכם הרבה אתכם = 801 = אזי מלך שמו נקרא

(הרי, רק כשעם ישראל עבדי השם מתרבים עד מספר ששים ריבוא, הבורא ית' נמלך
כבי' על הבריאה, ובכך יש תיקון ראשוני לחפצו ית' מתוכו ברא עלמא?)



פסוק יא: הוי"ה א-להי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דבר לכם


הוי"ה א-להי אבותיכם = ישראל


יסף עליכם ככם אלף פעמים = 751 = (תהלים י,טז) הוי"ה מלך עולם ועד אבדו

גוים מארצו = (עשיו מצד הס"א) שלטון כופרים (המגיע לנו מתוך שה' מוסיף לנו
כפי שעשינו, אלף פעמים?!!!) = (בראשית לו,יט) ואלה בני עשו ואלה אלופיהם
הוא אדום

-----


רק נקודות למחשבה:

דברים א,ל: ... הוא ילחם לכם = קץ
פסוק לב: ובדבר הזה = רל"א

ולתיקון ציור ההסטוריה?:

דברים א,לה: ... הדור הרע הזה = 507 = בנימין זאב הרצל = עין לציון צופיה = זרש = בית המן

ובסוף הפרשה, דברים ג,כב: הוי"ה א-להיכם הוא הנלחם לכם = 367 = בשס"ה

(דהיינו, בכח קיום המצוות לא תעשה בנו, בזה הקב"ה משתמש, זה כביכול הדלק
המניע את מנוע הגאולה מן הגולים אותנו)

הוא הנלחם לכם = 235 = אהבה ויראה = צפניה = (ברא' יז,ו) לגוים ומלכים = (שמ' ט,כז) י-הוה הצדיק = (שמ' יב,כז) ויקד העם = (ויק' יא,כז) טמאים הם לכם = (במ' כא,ה) לחם ואין מים = (דב' ה,ג) היום כלנו חיים

----------------------------

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
Tratamiento del sintoma para provocar la transformacion del problema d fondo, como en el ejemplo de los grafologos

Mas aun, si se trata de hacer el mikdash individual d jok umishpat y torah y mitsvot, para q haya kli (mikdash) para la shejinah

Para el 3o, esta prometido q

כי ביה"מ ירד מן השמים

וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם
ומלתי את בשר לבבכם וכו

אך יש הזדמנות לאחישנה, לבנות לו את המקדש ולהביא את השכינה
הקניית הצורה תהיה בכפיה

יום ראשון, 18 ביולי 2010

תשעה באב ה'תש"ע

בס"ד

תשעה באב = 780
תשעה באב ה'תש"ע (780 + 5770) = 6550 = [עזרע ז,יא] וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת יְקֹוָק וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל 

עזרא הוא צאצא של פינחס בן אלעזר דור י"ד אחריו, ארתשסתא הוא דריוש בן אסתר המלכה
עזרא עולה מבבל לירושלים עם כל כלי המקדש ועם המכתב מהמלך דריוש, להגיע לביה"מ שרק נבנה וללמד את ישראל חוק ומשפט

כל עזרא פרק ז, כדלקמן:
(א) וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה:
(ב) בֶּן שַׁלּוּם בֶּן צָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב:
(ג) בֶּן אֲמַרְיָה בֶן עֲזַרְיָה בֶּן מְרָיוֹת:
(ד) בֶּן זְרַחְיָה בֶן עֻזִּי בֶּן בֻּקִּי:
(ה) בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ:
(ו) הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד יְקֹוָק אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ: פ
(ז) וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וְהַנְּתִינִים אֶל יְרוּשָׁלִָם בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ:
(ח) וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ:
(ט) כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בָּא אֶל יְרוּשָׁלִַם כְּיַד אֱלֹהָיו הַטּוֹבָה עָלָיו:
(י) כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת יְקֹוָק וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט: ס
(יא) וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת יְקֹוָק וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל: פ
(יב) אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת:
(יג) מִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל מִתְנַדַּב בְּמַלְכוּתִי מִן עַמָּה יִשְׂרָאֵל וְכָהֲנוֹהִי וְלֵוָיֵא לִמְהָךְ לִירוּשְׁלֶם עִמָּךְ יְהָךְ:
(יד) כָּל קֳבֵל דִּי מִן קֳדָם מַלְכָּא וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי שְׁלִיחַ לְבַקָּרָא עַל יְהוּד וְלִירוּשְׁלֶם בְּדָת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ:
(טו) וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַב דִּי מַלְכָּא וְיָעֲטוֹהִי הִתְנַדַּבוּ לֶאֱלָהּ יִשְׂרָאֵל דִּי בִירוּשְׁלֶם מִשְׁכְּנֵהּ:
(טז) וְכֹל כְּסַף וּדְהַב דִּי תְהַשְׁכַּח בְּכֹל מְדִינַת בָּבֶל עִם הִתְנַדָּבוּת עַמָּא וְכָהֲנַיָּא מִתְנַדְּבִין לְבֵית אֱלָהֲהֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם:
(יז) כָּל קֳבֵל דְּנָה אָסְפַּרְנָא תִקְנֵא בְּכַסְפָּא דְנָה תּוֹרִין דִּכְרִין אִמְּרִין וּמִנְחָתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן וּתְקָרֵב הִמּוֹ עַל מַדְבְּחָה דִּי בֵּית אֱלָהֲכֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם:
(יח) וּמָה דִי עליך עֲלָךְ וְעַל אחיך אֶחָךְ יִיטַב בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּד כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם תַּעַבְדוּן:
(יט) וּמָאנַיָּא דִּי מִתְיַהֲבִין לָךְ לְפָלְחָן בֵּית אֱלָהָךְ הַשְׁלֵם קֳדָם אֱלָהּ יְרוּשְׁלֶם:
(כ) וּשְׁאָר חַשְׁחוּת בֵּית אֱלָהָךְ דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּן תִּנְתֵּן מִן בֵּית גִּנְזֵי מַלְכָּא:
(כא) וּמִנִּי אֲנָה אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מַלְכָּא שִׂים טְעֵם לְכֹל גִּזַּבְרַיָּא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה דִּי כָל דִּי יִשְׁאֲלֶנְכוֹן עֶזְרָא כָהֲנָה סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא אָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד:
(כב) עַד כְּסַף כַּכְּרִין מְאָה וְעַד חִנְטִין כֹּרִין מְאָה וְעַד חֲמַר בַּתִּין מְאָה וְעַד בַּתִּין מְשַׁח מְאָה וּמְלַח דִּי לָא כְתָב:
(כג) כָּל דִּי מִן טַעַם אֱלָהּ שְׁמַיָּא יִתְעֲבֵד אַדְרַזְדָּא לְבֵית אֱלָהּ שְׁמַיָּא דִּי לְמָה לֶהֱוֵא קְצַף עַל מַלְכוּת מַלְכָּא וּבְנוֹהִי:
(כד) וּלְכֹם מְהוֹדְעִין דִּי כָל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא וּפָלְחֵי בֵּית אֱלָהָא דְנָה מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם:
(כה) וְאַנְתְּ עֶזְרָא כְּחָכְמַת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ מֶנִּי שָׁפְטִין וְדַיָּנִין דִּי לֶהֱוֹן דאנין דָּאיְנִין לְכָל עַמָּה דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה לְכָל יָדְעֵי דָּתֵי אֱלָהָךְ וְדִי לָא יָדַע תְּהוֹדְעוּן:
(כו) וְכָל דִּי לָא לֶהֱוֵא עָבֵד דָּתָא דִי אֱלָהָךְ וְדָתָא דִּי מַלְכָּא אָסְפַּרְנָא דִּינָה לֶהֱוֵא מִתְעֲבֵד מִנֵּהּ הֵן לְמוֹת הֵן לשרשו לִשְׁרֹשִׁי הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין: פ
(כז) בָּרוּךְ יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר נָתַן כָּזֹאת בְּלֵב הַמֶּלֶךְ לְפָאֵר אֶת בֵּית יְקֹוָק אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם:
(כח) וְעָלַי הִטָּה חֶסֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו וּלְכָל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַגִּבֹּרִים וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי כְּיַד יְקֹוָק אֱלֹהַי עָלַי וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים לַעֲלוֹת עִמִּי: פ

 Pasadas estas cosas, en el reinado de Artajerjes rey de Persia, Esdras hijo de Seraías, hijo de Azarías, hijo de Hilcías, 2 hijo de Salum, hijo de Sadoc, hijo de Ahitob, 3 hijo de Amarías, hijo de Azarías, hijo de Meraiot, 4 hijo de Zeraías, hijo de Uzi, hijo de Buqui, 5 hijo de Abisúa, hijo de Finees, hijo de Eleazar, hijo de Aarón, primer sacerdote, 6 este Esdras subió de Babilonia. Era escriba diligente en la ley de Moisés, que Jehová Dios de Israel había dado; y le concedió el rey todo lo que pidió, porque la mano de Jehová su Dios estaba sobre Esdras.
7 Y con él subieron a Jerusalén algunos de los hijos de Israel, y de los sacerdotes, levitas, cantores, porteros y sirvientes del templo, en el séptimo año del rey Artajerjes. 8 Y llegó a Jerusalén en el mes quinto del año séptimo del rey. 9 Porque el día primero del primer mes fue el principio de la partida de Babilonia, y al primero del mes quinto llegó a Jerusalén, estando con él la buena mano de Dios. 10 Porque Esdras había preparado su corazón para inquirir la ley de Jehová y para cumplirla, y para enseñar en Israel sus estatutos y decretos.
11 Esta es la copia de la carta que dio el rey Artajerjes al sacerdote Esdras, escriba versado en los mandamientos de Jehová y en sus estatutos a Israel: 12 Artajerjes rey de reyes, a Esdras, sacerdote y escriba erudito en la ley del Dios del cielo: Paz. 13 Por mí es dada orden que todo aquel en mi reino, del pueblo de Israel y de sus sacerdotes y levitas, que quiera ir contigo a Jerusalén, vaya. 14 Porque de parte del rey y de sus siete consejeros eres enviado a visitar a Judea y a Jerusalén, conforme a la ley de tu Dios que está en tu mano; 15 y a llevar la plata y el oro que el rey y sus consejeros voluntariamente ofrecen al Dios de Israel, cuya morada está en Jerusalén, 16 y toda la plata y el oro que halles en toda la provincia de Babilonia, con las ofrendas voluntarias del pueblo y de los sacerdotes, que voluntariamente ofrecieren para la casa de su Dios, la cual está en Jerusalén. 17 Comprarás, pues, diligentemente con este dinero becerros, carneros y corderos, con sus ofrendas y sus libaciones, y los ofrecerás sobre el altar de la casa de vuestro Dios, la cual está en Jerusalén. 18 Y lo que a ti y a tus hermanos os parezca hacer de la otra plata y oro, hacedlo conforme a la voluntad de vuestro Dios. 19 Los utensilios que te son entregados para el servicio de la casa de tu Dios, los restituirás delante de Dios en Jerusalén. 20 Y todo lo que se requiere para la casa de tu Dios, que te sea necesario dar, lo darás de la casa de los tesoros del rey.
21 Y por mí, Artajerjes rey, es dada orden a todos los tesoreros que están al otro lado del río, que todo lo que os pida el sacerdote Esdras, escriba de la ley del Dios del cielo, se le conceda prontamente, 22 hasta cien talentos de plata, cien coros de trigo, cien batos de vino, y cien batos de aceite; y sal sin medida. 23 Todo lo que es mandado por el Dios del cielo, sea hecho prontamente para la casa del Dios del cielo; pues, ¿por qué habría de ser su ira contra el reino del rey y de sus hijos? 24 Y a vosotros os hacemos saber que a todos los sacerdotes y levitas, cantores, porteros, sirvientes del templo y ministros de la casa de Dios, ninguno podrá imponerles tributo, contribución ni renta.
25 Y tú, Esdras, conforme a la sabiduría que tienes de tu Dios, pon jueces y gobernadores que gobiernen a todo el pueblo que está al otro lado del río, a todos los que conocen las leyes de tu Dios; y al que no las conoce, le enseñarás. 26 Y cualquiera que no cumpliere la ley de tu Dios, y la ley del rey, sea juzgado prontamente, sea a muerte, a destierro, a pena de multa, o prisión.
27 Bendito Jehová Dios de nuestros padres, que puso tal cosa en el corazón del rey, para honrar la casa de Jehová que está en Jerusalén, 28 e inclinó hacia mí su misericordia delante del rey y de sus consejeros, y de todos los príncipes poderosos del rey. Y yo, fortalecido por la mano de mi Dios sobre mí, reuní a los principales de Israel para que subiesen conmigo. 


אַרְתַּחְשַׁסְתְּא   = 1370 = פתיל תכלת 
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס  = 1800 = (שמ' ג,טו) אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם 



יום שני, 12 ביולי 2010

אגב ברכות פ"א משנה ב: בין תכלת ללבן

בס"ד

בין תכלת ללבן = 1024 = 2 ^10 = [דב' יז,יג] וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד = זאת התורה = בעזרת השם = אתרוג לולב הדס ערבה = (ברא' ז,ב ועוד) איש ואשתו = (ברא' ט,יב) אות הברית = (שמ' ג,יג) א-להי אבותיכם שלחני אליכם = (שמ' טז,לד ועוד) כאשר צוה הוי-ה אל משה = (דב' י,א) פסל לך שני לוחת 

(קהתי:
חכמים אמרו: "תכלת דומה לים, וים דומר לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד":
והרמב"ם כותב: "תכלת האמורה בתורה... זו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע
 )

ומכאן, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם
ומכאן, מצוות ראיית הצצית שאיננה אלא ביום, משמשת סימן להתחלת זמן קריאת שמע בשחרית

ובפנימיות: תכלת מורה על מידת המלכות המשקיפה את גוון השמים שבאימא, ולבן הוא בחי' חכמה. תכלת הוא תכלית המעשה ולבן הוא מחשבה תחילה, וצריך להבחין ביניהם לפני שאומרים ה' א-להינו (הכבי' נשמע כאילו שניים חו"ח) ה' הוא רק אחד, כי מה שרואים בתכלת רק משקיף את גוון השמים הניזון מהאור של החכמה.

ד"א תכלת בהוד ולבן בחסד, וצריך להבחין בין בחינת הוד קו שמאל לבחי' חסדים דקו ימין לפני שמייחדים אותם

ד"א ההפרש בין "תכלת" ל"לבן" הוא 768 = (ברא' א,כו) ויאמר א-להים נעשה {דהי' ויאמר א-להים נעשה לבן, מנפיק תכלת!} = אבן שתיה {עלה במחשבה דהי' בחכמה בחי' לבן לברוא, + אבן שתיה, יש לך עולם העשיה במלכות בחי' תכלת}


רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי (קהתי: קוונים דומים הם ואי אפשר להכיר ביניהם אלא כשהאיר כבר היום; וזה מאוחר מזמן ההיכר בין תכלת ללבן. כרתי תרגומו של "חציר" -במ' יא,ה-. גוון הכרתי ירוק הדומה לשל תכלת. רבי אליעזר נותן סימן היכר לפי הגוונים הדומים שבטבע: משיכיר בין תכלת השמים לירקרק החציר שעל פני האדמה)
 
בין תכלת לכרתי = 1572 = [קה' ז,ד] לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה = [תהי' יד,קט] עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו = (שמ' כח,לג ועוד) וארגמן ותולעת שני  = (שמ' לב,טז) מעשה א-להים המה והמכתב מכתב א-להים = (במ' ט,ג) בין הערבים תעשו אתו = (דב' ל,יב) לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו 

ההפרש בין תכלת לכרתי = 220 = (ברא' יג,טו) עד עולם = טהור = פסל לך = אהבה רבה = הלומד מכל אדם = מה למעלה = מכספך 
רבי יהושע אומר עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים וגו' (קהתי: שמשמעו של הכתוב "ובקומך" עד שעה שכל בני אדם קמים ממטתם - ההלכה כרבי יהושע בן חנניה)