AbracaAdabrá.Ediciones

יום רביעי, 30 בספטמבר 2015

גלם נח הפטרה

נח, דברי נבואה להפטיר. יש' נה,ג: "הטו אזנכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם; ואכרתה לכם ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים".

הטו אזנכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם; ואכרתה לכם ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים = 3343 (471 בסדרת המספרים הראשוניים)

רש"י
חסדי דוד - שאגמול לדוד חסדיו

מצודת דוד
חסדי - כחסדי ר"ל יהיה כמו החסדים הקיימים אשר הבטחתי לדוד שלא תופסק המלוכה מזרעו
שמעו וגו' - שמעו אלי ותזכו לעמוד בתחיה בימי המשיח
ואכרתה - אז אכרית לכם ברית אהבה להיות מתקיימת עד עולם
הטו אזנכם - לשמוע אמרי
ולכו אלי - לכו ממקומכם לבא אלי ללמוד תורתי


הטו אזנכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם = 1571 (248 בסדרת המספרים הראשוניים) = [ירמ' א,ו] "ואמר (ואומר) אהה אדנ-י י-הוה; הנה לא ידעתי דבר, כי נער אנכי" = [חבק' ב,יא] "כי אבן מקיר תזעק, וכפיס מעץ יעננה" = [איוב לב,כב] "כי לא ידעתי אכנה, כמעט ישאני עשני" = [איכה ג,מ] "נחפשה דרכינו ונחפרה, ונשובה עד י-הוה" = (ברא' כד,סה) "מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו" = (במ' ד,לב) "ויתדתם ומיתריהם" = (דב' ח,ה) "כאשר ייסר איש את בנו" = (שופ' ב,א) "לא אפר בריתי אתכם לעולם" = (ירמ' כט,יג) "ומצאתם כי תדרשני (תדרשוני)"

ואכרתה לכם ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים = 1772 (443 * 4) = [ירמ' ז,א ועוד ג הופעות בירמ') "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת י-הוה לאמר" = [תהי' פט,לו] "אחת נשבעתי בקדשי, אם לדוד אכזב" = [תהי' פו,ד] "שמח נפש עבדך, כי אליך אדנ-י נפשי אשא" = [תהי' טז,ו] "חבלים נפלו עלי בנעמים, אף נחלת שפרה עלי" = (במ' יא,יב) "אשר נשבעת לאבתיו" = (יהו' א,יד) "ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם" = (יהו' כא,מג) "אשר דבר י-הוה אל בית ישראל הכל" = (ירמ' לב,לה) "אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי"




יום שישי, 25 בספטמבר 2015

גלם בראשית הפטרה

בראשית, דברי נבואה להפטיר. יש' מב,ז: "לפקח עינים עורות; להוציא ממסגר אסיר, מבית כלא ישבי חשך".

לפקח עינים עורות; להוציא ממסגר אסיר, מבית כלא ישבי חשך = 2989 = [דב' ד,מד] "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" = [נחמ' ד,יב] "והבונים, איש חרבו אסורים על מתניו, ובונים; והתוקע בשופר אצלי" = (יח' לט,כט) "אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל"

לפקח אינים עורות, לדברי רש"י: שאינם רואין את גבורתו לתת לב לשוב אליו -עכ"ל.

לפקח עינים עורות = 1080 (2*2*2*3*3*3*5, ה' פע' ירא"ה) = [יח' לד, טו] "אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדנ-י י-הוה" = [תהילים קיז, א] "הללו את י-הוה כל גוים שבחוהו כל האמים" == [מספר החלקים בשעה, אשר המה ח"י חלקים לכל דקה; ובכן, הגדרת הזמן ממש טמונה בהגדרת המקום: השמים, הם כסאי, והארץ, השרפרף כבי' לרגלי -- ובכן, 1080 + 1 (הכולל) = תפארת] = (במ' ט,ה) "כן עשו בני ישראל, ויהי" = (יש' סו,א) "השמים כסאי, והארץ הדם רגלי" = (ברא' טו,טו) "בשלום תקבר (תיקבר)" = (ברא' מה,ה) "ועתה, אל תעצבו" = (שמ' ל,ו) "אשר על העדת (העדות)" = (ויק' כג,לו) "תקריבו אשה לי-הוה" = (במ' ד,ו) "כסוי עור תחש" = (במ' כ,טו) "וירדו אבתינו מצרימה" = (ירמ' י,ה) "אל תיראו מהם כי לא ירעו" = (יח' מו,ג) "פתח השער ההוא" = (דה"א יג,ה) "מקרית יערים" = (דה"א כו,כז) "מן המלחמות ומן השלל" = (דה"א כט,כח) "שבע ימים, עשר (עושר) וכבוד" (הוא דוד המלך לעת מותו) = (דה"ב כ,ט) "ונזעק אליך מצרתנו" = (תהי' יז,ב) "תחזינה מישרים" = (תהי' סח,כח) "שרי נפתלי" = (תהי' קיט,ח) "את חקיך אשמר" = (דניאל ו,כ) "בשפרפרא יקום בנגהה (בשחר יקום, בנוגה)"

להוציא ממסגר אסיר, מבית כלא ישבי חשך = 1909 = [יש' ס,כב] "הקטן (הקטון) יהיה לאלף, והצעיר לגוי אצום; אני י-הוה, בעתה אחישנה" = [תהי' קט,יז] "ויאהב קללה, ותבואהו; ולא חפץ בברכה, ותרחק ממנו" = [איוב כג,ד] "אערכה לפניו משפט, ופי אמלא תוכחות" = [אסתר א,כא] "וייטב הדבר בעיני המלך והשרים, ויעש המלך כדבר ממוכן" (כאשר ממכון = 156 = יוסף, אשר גם בו התקיים אותו מעשה) = (שמ' ו,כה) "ראשי אבות הלוים למשפחתם" = (שמ' י,טו) "ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה" = (שמ' יז,יג) "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו" = (שמ' לג,יב) "ואתה אמרת: ידעתיך בשם" = (ויק' כה,י) "את שנת החמשים שנה" = (ש"א ו,ז) "ואסרתם את הפרות בעגלה" = (ש"ב יד,ז) "את גחלתי אשר נשארה" = (ירמ' לז,ט) "אל תשאו נפשתיכם לאמר" = (יח' מג,כב) "תקריב שעיר עזים תמים" = (דה"א כא,כג) "ראה נתתי הבקר לעלות (לעולות)"






יום שבת, 12 בספטמבר 2015

los simaním de rosh hashanah

Los "simaním":

atamos lazos entre los Mundos
para un año de bendición


por daniEl I. Ginerman

Nos enseñan nuestros sabios que todo elemento de la Creación material, tiene un correlato en los mundos espirituales. Que la simetría es perfecta, y armónica es la interacción: que cuanto sucede en el mundo denso nuestro,  incide en los Mundos Superiores; y cuanto se inicia en ellos, incide decisivamente en nuestras vidas.

Al llegar Rosh HaShanáh, nos disponemos por todos los medios a atraer brajáh hacia nuestras vidas, hacia nuestros amores, hacia nuestro mundo. Elevamos nuestras plegarias, depuramos la peripecia del año vivido de todo mal pendiente, rogamos al Creador por expiación. Y junto con ello, aprovechamos la sabiduría transparente del idioma sagrado en que Hashém pronuncia la Creación, para convocar fuerzas de Kedusháh -sacralidad- y de Rajamím -misericordia- a conectarse íntimamente a nuestros días.

Es costumbre, la noche de Rosh HaShanáh aprovechar distintas frutas, legumbres, hortalizas, etc., para atraer sobre nosotros brajáh de buen sino, por medio de conectar lo que ingerimos a su raíz espiritual. Tras el kidúsh -la consagración del vino-, y antes de bendecir "hamotsí" (la bendición sobre el pan), entonces, cumplimos el ritual de los "simaním" -signos-. Las distintas tradiciones que han llegado hasta nosotros consignan unos pocos simaním que sintetizan cuanto es bueno que pidamos esa noche. Pero dado que no hay elemento de la Creación -como hemos dicho- que no cuente con una raíz espiritual a la que conectarse, el lenguaje sagrado nos habilita a extender la lista de símbolos para la construcción de un destino bendito, tanto como nos atrevamos a precisar y enfatizar nuestros ruegos para el año que comienza.

A continuación, un poco a modo de divertimento ritual y como medio para fortalecernos -en estos días especiales- en el diálogo directo a que se abren para nosotros las puertas del Creador b"H, les convido con una lista muy parcial de símbolos que podemos utilizar ritualmente en nuestros ruegos e invocaciones para el nuevo año. No menos que la lista misma, las explicaciones que acompañan a cada uno de los "simaním" son apenas un borrador muy incompleto: espero que valgan al menos de "rampa de lanzamiento" para el diálogo íntimo de cada uno con Hashém, en la unión más primaria de elementos de la Creación material con sus raíces espirituales; y quiera Hashém concedernos, desde el despertar nuestro y el deseo de conducir a la novia ante el Novio celestial, la GueUláh completa, el tikún final oficiado por el Mashíaj ben-David, muy pronto, en estos días, Amén.

Advertencias operativas:

Hay que asegurarse que, en el primer simán en que comamos una fruta (que será manzana o granada, seguramente), pronunciemos la brajáh "boré prí ha'éts" ("Creador del fruto del árbol"); y en el primer simán en que comamos un fruto de la tierra (legumbre, raíz, tubérculo u hortaliza), la brajáh "boré prí haAdamáh" ("Creador del fruto de la tierra"). La invocación correspondiente a cada simán la decimos antes de comer un trozo de él (y si se trata de un simán en que decimos brajáh, la invocación la pronunciamos antes de la brajáh). Es buena idea, antes de la invocación, pronunciar el nombre hebreo-arameo del simán.
(Pedimos disculpas por el carácter incompleto de la lista, con la esperanza de que igualmente atraerá bendición a todo quien la atienda, y con la esperanza de que el próximo año, be"H, nos halle habiendo resuelto ya lo necesario para convertir ésta y tantas otras ideas hasta hoy guardadas forzosamente, en libros disponibles para todos) 

Lista primaria de "simaním" para Rosh HaShanah

רוביא: מין קטניות
Rubia o Luvia (poroto estrecho y alargado; cuando fresco, viene dentro de su haba; cuando seco, es de color amarillento con una mancha negra). La raíz hebrea de la palabra "rubia" reish-bet, remite a "harbéh" = abundante. Por consiguiente, es símbolo idóneo para que solicitemos: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que abunden nuestros méritos y sean recibidos en Tu corazón".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שירבו זכיותינו ותלבבנו

כרתי: בצל ירוק גדול
Karti (cebolla verde grande). la raíz de su nombre es kaf-reish-tav, que conforman la palabra "karét", la única forma "completa" de muerte en que no sólo muere el cuerpo sino también el alma desaparece. Por consiguiente, tal pedimos para los enemigos de Hashém, para los enemigos de Israel: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que desaparezcan por karét los que odian a Hashém y a Israel". Al expresar el pedido, debemos poner nuestra intención íntima en esos "enemigos" de que somos responsables: todas las expresiones del iétser hará (instinto de mal) que toman fuerza de nuestros propios pecados y profanaciones; todas aquellas cáscaras oscuras que se nutren de algún modo de nosotros, y obstruyen el paso de la Luz.
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיכרתו שונאינו אויבינו ומקטרגינו


סלק או סלקא -היא תרד
Sélek (remolacha) o Silka (hojas de remolacha, o acelga, o espinaca). La raíz de su nombre samej-lamed-kof alude a expulsar algo, y su valor numérico es 190, igual a la palabra "kets" (kaf-tsadik) = final, e igual a la expresión en que promete Moshéh al pueblo de Israel que Hashém luchará y vencerá en nuestro lugar: "Hú ilajém lajém": El luchará para vosotros.
Todo ello la torna símbolo apto para solicitar la expulsión y el fin de todos quienes nos desean mal, y la provisión de milagros revelados y maravillas para que la Verdad se torne evidente a los ojos de todos: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que se vayan nuestros enemigos y odiadores y todos quienes nos desean mal, y que sea por Tu acción en milagro revelado, para que despierten los hombres a la Verdad".


יהי רצון ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו
ושאתה תלחם לנו בכל מאבקינו ובכל מלחמותינו למען יתקדש שם שמים בחיים
(en la invocación en hebreo, la segunda línea es nuestro agregado a la fórmula tradicional para la silka)

קרא: קישוא לבן

Krá (zapallito blanco) - Su nombre es la raíz kof-reish-Alef de "likró" = leer, que completa su sentido en la raíz kof-reish-'ain de rasgar o quebrar. De allí que lo utilizamos para pedir: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, rasgar (y quebrar y disolver) todo mal de nuestra sentencia".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתקרע את רוע גזר דיננו

רימון -מתוק
Rimón (Granada -dulce-): siendo que cada uno de los granos de la granada es un fruto en sí mismo, lo tomamos como ejemplo para solicitar: "Sea la Voluntad ante Tí, E-lohím nuestro y E-lohím de nuestros padres que abunden nuestros méritos como los granos de la granada". Un secreto adicional en el que poner la intención íntima al expresar la solicitud es que la palabra "rimón" reish-iod-mem-nun tiene el mismo valor numérico 306 que la palabra "dvásh" dalet-bet-shin, que significa miel; con lo que, al pedir ser capaces de mérito que se multiplica, estamos pidiendo dulzura para todos los órdenes de la vida.
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתרבו זכויותינו כרימון


תפוח בדבש
Tapúaj bidvásh (manzana sumergida en miel):  En el sistema de correspondencias de la Cabaláh, la manzana "es" el plano espiritual que media entre el néfesh motriz y la neshamáh espiritual. La manzana se ubica al nivel del rúaj = espíritu, a nivel del conjunto de las seis sefirót intermedias que reciben el nombre de "Hakadósh Baruj Hú", y el nombre de "Ish" Alef-iod-shin, que significa hombre, en el sentido más completo del término. El "dvásh" = miel, por su parte, tiene el mismo valor numérico 306 que "Isháh" = mujer. Aprendimos en la Cabaláh que la Redención completa de la creación puede ser simbolizada como el acto en el que el Creador (el gran novio cósmico) recibe de retorno a la Creación (su novia). Así, el súmum del bien es representado en la manzana sumergida en miel, la unión completa y redentora que sólo el pueblo de Israel puede atraer sobre el mundo.
Un sentido extra lo hallaremos en el hecho de que la expresión "tapúaj bidvásh" = "manzana en miel" suma en hebreo 802, igual que el verso de los Tehilím (Salmos) 118:25 completo:
אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא
(aclaración: la palabra hebrea "Ana" Alef-nun-Alef suele ser traducida como "por favor" mas en sentido estricto, su sentido es muy otro. es ciertamente una imploración, mas no una imploración "por favor", sino en nombre de la Shejináh, de la Presencia Revelada de Hashém, que se aloja en Maljút, a la que corresponde el nombre conocido como nun"bet = 52: el mismo valor numérico de la palabra "Ana")
"Ana Hashém Salva, Ana Hashém, Produce el Exito".

El nombre "tapúaj" tav-pei-vav-jet de la manzana, por su parte, tiene valor numérico 494, equivalente al verso (Tehilím -Salmos- 106,1)  הללו־יה הודו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו : "Halelui-áh Agradeced a Hashém porque es Bueno, porque para todo el (tiempo del) mundo es su Jésed" (bondad, piedad). Que a su vez equivale a la expresión talmúdica לא היו דברים מעולם : "No hubo cosas nunca"; o "eso jamás ocurrió". Una equivalencia maravillosa en cuanto a la enseñanza que nos deja: el Jésed infinito de Hashém puede permitir incluso que acciones u omisiones en que hayamos incurrido en el pasado se "borren del registro" hasta el punto de ser como si jamás hubieran tenido lugar. En la manzana, entonces, la fruta cuya ingestión es conocida como gran reforzadora de la memoria, hallamos la oportunidad de, literalmente, modificar el pasado (que es el "tikún" o enmienda de la memoria).

Por todo lo dicho, el "tapúaj bidvásh" es una combinación perfecta para la solicitud: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que renueves sobre nosotros un año bueno y dulce".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה
Quien lo desea, puede poner intención en el alma, tras la invocación, en el "borrado" completo de cuanta mácula o desvío le agobia desde el pasado, enumerándolos mentalmente, y más tarde, en hitbodedút ("reunión a solas con Hashém"), repetirlos y suplicar verse libre de sus rastros.


ראש
Rosh (cabeza, preferentemente de cordero, y si no de pescado, o de ave) - La cabeza torna propicio que roguemos "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que seamos cabeza y no rabo".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שניהיה לראש ולא לזנב
Si es de cordero, estará representando también al ciervo que fue sacrificado en lugar de Itsják; y se podrá agregar a la invocación: "y Recuerda -activa para nosotros  en presente- la 'akedáh en que Itsják se ató y entregó por completo a Tu voluntad, y el ciervo de Itsják nuestro padre, hijo de Avrahám nuestro padre, sobre él el Shalóm".
ותזכור לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליו השלום


חסה
Jasah (lechuga) - Su raíz es la del verbo "lajús", que es sentir el impulso de "jésed" (piedad, bondad, magnanimidad); la propia palabra jésed sale de la misma raíz. Agregado a ello, el valor numérico de la palabra "jasah" jet-samej-hei equivale al de la palabra "jojmáh" jet-kaf-mem-hei = sabiduría (que es de donde proviene la piedad). por tanto, podemos tomar la lechuga por señal para pedir: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que despierte en Tí siempre el Jésed y nunca el Dín (rigor) hacia nosotros".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתחוס לעניינו ולחוסר הבנתינו ולקושי גלותינו, ותתנהג בנו במדת החסד תמיד

בוטן
Bóten (maní) - Su raíz bet-tet-nun equivale a la palabra "béten" = panza.
Sumado a ello, la palabra "bóten" tiene el mismo valor numérico 67 que "bináh" = entendimiento: la tercera sefiráh, que representa a la madre de las 7 sefirót siguientes a ella... ésto es: la madre por excelencia.
Por consiguiente, el maní es símbolo propicio para solicitar: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, concedernos este año fruto de panza sano y luminoso", que son, naturalmente, descendencia.
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתתן לנו השנה פרי בטן חי, בריא ומאיר

גזר
Guézer (zanahoria) - La palabra guézer, en sus letras guimel-zain-reish, es raíz de la palabra "guezeráh" = decreto, que se aplica a los decretos de la Realeza (superior o inferior) contra los que nada hay en nuestras manos para combatir.
Agregado a ello, el valor numérico 210 de la palabra "guézer" equivale tanto al de "knafáim" kaf-nun-pei-iod-iod-mem = alas, como al de "na'aláim" nun-'ain-lamed-iod-iod-mem = zapatos: de allí que , estando aferrados por naturaleza a ambos extremos, depende en grado sumo de la "guezeráh" hacia qué extremo (alas o zapatos) se inclina el año entrante.
Por consiguiente, es símbolo hábil para solicitar: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que sean disueltos todos los malos decretos que pesan sobre nosotros".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתבטל מעלינו כל גזרות רעות ותגזור עלינו גזירות טובות

אבטיח
Avatíaj (sandía) - La raíz de su nombre bet-tet-jet nos remite a la palabra "bétaj", raíz de la seguridad que nos promete el profeta al decir: "Y moraréis sobre la tierra labétaj", con seguridad y sin peligros que les acechen.
Además, su valor numérico 30 la iguala al de Iehudáh iod-hei-vav-dalet-hei, origen de la dinastía del rey David y del mashíaj, y a la expresión "bekóaj" bet-kaf-jet = "en potencia", germen de lo que adviene. De todo ello, resulta símbolo hábil para solicitar de lo Alto: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que moremos este año con seguridad en nuestra tierra sagrada, y que siempre estemos ciertos en sólo confiar en Tu supervisión sagrada, y que de nada o nadie sino de Tí aguardemos la Redención".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שנשב השנה בביטחון בארצנו הקדושה, ושנהיה בטוחים תמיד בהשגחתך הקדושה בלבד ולא נבטח באשר משום נברא ובשום נדמה תבוא לנו גאולה כי אם ממך בלבד

נענע
Ná'na' (especie de menta silvestre) - Raíz del verbo lena'ané'a que remite a "menear". Es usado en el Talmud (Tratado de Berajót 3a) para indicar que cuando el pueblo de Israel se reúne tres veces cada día en los batéi-kneset (sinagogas) a elevar su plegaria, en el momento en que todos responden al kadísh "Amén, iehéi shméi rabá meboráh le'olám u le'olmei 'almaiá", Hashém "menea Su cabeza" (es naturalmente figurativo) y se lamenta por el exilio de Israel y de la Shejináh. Por tanto, es indicador de Rajamím = misericordia, que despierta en lo Alto. Su valor numérico 240 la contrapone a "'Amalék", expresión del mal absoluto, que también tiene valor numérico 240.  En tiempos modernos, la palabra "dólar" (que se escribe en hebreo dalet-vav-lamed-reish, totalizando 240) puede abrirnos la puerta para una intención extra en la Solicitud. Y para quien vive en Israel, el hecho de que "mas hajnasáh" = "impuesto al ingreso" (al ingreso de dinero; un impuesto de magnitud cruel, y el más temido) también tenga valor numérico 240, puede agregar también otro sentido íntimo y otro ruego a la solicitud que sugerimos: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que la Misericordia y la Piedad despierten ante Tí y se impongan al Juicio y al Rigor, y nos Concedas Redención completa pronto en estos días"
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שהחסד והרחמים יתעוררו לפניך ויתגברו על הדין והגבורה, ותחונן לנו ישועה שלמה במהרה בימינו

בצל
Batsál (cebolla) - Las mismas letras bet-tsadik-lamed que la conforman pueden también ser leídas como "betsél" = "en la sombra", haciendo referencia al verso (Tehilím -Salmos- 121) que dice: "Hashém es tu sombra, sobre tu mano derecha". De este verso deducimos que cuando la persona da, entrega de sí para otros (se conduce de modo piadoso y con misericordia), Hashém actúa como si fuera "de modo reflejo" a su respecto: Hashém "es su sombra", en tanto que respalda y cubre las acciones sagradas del hombre, y provee sustento y prosperidad a quien  comparte con amor.
Por otra parte, la cebolla nos mueve a llanto, a contrición, a teshuváh, desde su valor numérico 122, igual al de la expresión "'éguel hazahav" 'ain-guimel-lamed hei-zain-hei-bet = "el becerro de oro", símbolo de nuestra terrible volubilidad, y del esfuerzo que debemos realizar cada día para no caer en las trampas del ietser hará (instinto de mal).
Por consiguiente, entendemos cabal sugerir el aprovechamiento de la cebolla para solicitar: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que siempre esté Tu Supervisión sagrada sobre nosotros, y nos guardes de cometer todo mal para que podamos realizar la Toráh en nuestros días, con alegría y sin llanto".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו הכתוב ה' צלך על יד ימינך, ותשרה תמיד השגחתך הקדושה עלינו, ותשמרנו מכל רע ומכל פיתויי היצר, לקיים את תורתך בשלמות, בשמחה ללא דמעה

שקד
Shakéd (almendra) - Sus letras shin-kof-dalet forman también la palabra "kadésh", raíz de la sacralidad "kedusháh" y de lo sagrado "kadósh". Estas mismas letras conforman la raíz del verbo "lishkód", que refiere a la prisa y la prestancia. Su valor numérico 404 la emparenta con la palabra "dat" dalet-tav, que es el sistema normativo completo de la Toráh, a cuyo cumplimiento sagrado estamos llamados a ser prestos; y equivale también a la expresión "'am E-lohéi Avrahám" (pueblo que se rige por los patrones de conducta y por la fe de Avraham, que es todo él puro Jésed = piedad y bondad). Por consiguiente, nos parece símbolo hábil para solicitar de lo Alto: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém nuestro E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que logremos este año ser prestos para el trabajo sagrado, y precavidos en el cumplimiento de la Torah y las mitsvót".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שנשקוד השנה אל הקדושה ונחיה ונתקיים בשלמות כדת משה וישראל

חטה
Jitáh (trigo) - la palabra "jitáh" jet-tet-hei tiene valor numérico 22, igual al número de letras que integran el alfabeto sagrado. Por consiguiente, representa al conocimiento oculto y profundo de la Torah, en complemento con el saber "lógico" de la Torah, representado por la paja que oculta al trigo (ver Zohar Ki-Tetsé hoja 275b). También enseña la guemará que un niño no comienza a pensar articuladamente hasta que no prueba el sabor del pan. Por todo ello, puede ser el trigo símbolo hábil para que solicitemos de Hashém: "Sea la Voluntad ante Tí, Hashém  nuestro
E-lohím y E-lohím de nuestros padres, que nutramos nuestras almas este año con conocimiento verdadero, y el pan para nuestros cuerpos nos lo proveerás Tú con amor".
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שנזין את נשמותינו השנה בדעת אמת בקדושה, והלחם לגופינו יגיע אלינו מתוך ידך הרחבה



יום שני, 7 בספטמבר 2015

גלם וזאת הברכה הפטרה

וזאת הברכה, דברי נבואה להפטיר. יהו' א,ח: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה; למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו. כי אז תצליח את דרכך, ואז תשכיל".

לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה; למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו. כי אז תצליח את דרכך, ואז תשכיל = 6561 = 3 ^8 (שלוש בחזקת שמונה)

לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה; למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו = 4566 = [ברא' ה,כב] "ויתהלך חנוך את הא-להים, אחרי הולידו את מתושלח, שלוש מאות שנה; ויולד בנים ובנות" = [ש"א ג,יז] "ויאמר: מה הדבר אשר דבר אליך? אל נא תכחד ממני. כה יעשה לך א-להים וכה יוסיף, אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך" = [עזרא ז,כז] "ברוך י-הוה א-להי אבתינו, אשר נתן כזאת בלב המלך, לפאר את בית י-הוה אשר בירושלם"


לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה = 2119 = [דה"א יד,יב] "ויעזבו שם את אלהיהם, ויאמר דויד, וישרפו (ויישרפו) באש" = [איוב כג,ג] "מי יתן, ידעתי ואמצאהו, אבוא עד תכונתו" = [מש' י,יג] "לא ירעיב י-הוה נפש צדיק, והות רשעים יהדף" = (ברא' מב,יג) "שנים עשר עבדיך אחים אנחנו, בני איש אחד, בארץ כנען" = (מ"א כ,לא) "נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו" = (חגי ב,ו) "מרעיש את השמים ואת הארץ" = (דה"א יז,ה) "מן היום אשר העליתי את ישראל"

תשמר לעשות = 1746 = [תהי' קיט,ד] "אתה צויתה פקדיך, לשמר מאד" = [איוב לג,ב] "הנה נא פתחתי פי, דברה לשוני בחכי" = (ברא' כג,ב) "בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען" = (שמ' כה,כה) "ועשית זר זהב למסגרתו" = (דב' לב,מט) "אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה" = (יהו' ח,לב) "משנה תורת משה" = (ש"א יב,ד) "לא עשקתנו ולא רצותנו" = (יח' כ,לט) "ואת שם קדשי לא תחללו עוד" = (עמוס ב,טו) "ותפש הקשת לא יעמד" = (דה"א ו,יז) "עד בנות שלמה את בית י-הוה"


ככל הכתוב בו = 511 = (ברא' טו,א) "אחר הדברים האלה" = (ברא' לט,יט) "עשה לי עבדך" = (ברא' מז,יט) "עבדים לפרעה" = (שמ' כב,ל) "תהיון לי" = (שמ' לב,ח) "סרו מהר" = (שמ' לג,ז) "הרחק מן המחנה" = (ויק' כב,לב) "ולא תחללו" = (דב' י,ה) "וארד מן ההר" = (דב' כד,יט) "בכל מעשה ידיך" = (דב' כט,ב) "המסות" = (יהו' כד,כו) "ויקימה שם" = (שופ' ו,מ) "ועל כל הארץ היה טל" = (ש"א ב,כו) "עם אנשים" = (ש"ב יד,לג) "וישק המלך" = (ש"ב יח,א) "וישם עליהם" = (ש"ב כא,ג) "מה אעשה לכם" = (מ"א ח,נט) "קרבים אל י-הוה א-להינו" = (יש' כא,יד) "התיו מים" = (ירמ' יא,ד) "והייתם לי" = (יח' יח,כט) "לא יתכן" = (יח' מ,כד) "כמדות האלה" = (דה"א ז,מ) "ראשי" = (דה"א כט,כה) "הוד מלכות" = (תהי' ב,י) "מלכים, השכילו" = (תהי' ט,יט) "תאבד לעד" = (תהי' לד,ח) "חנה מלאך י-הוה סביב ליראיו" = (תהי' מא,ב) "אשרי" = (תהי' מט,יט) "כי תיטיב לך" = (תהי' סה,א) "למנצח מזמור" = (תהי' צ,א) "היית לנו" = (תהי' צז,יא) "זרע (זרוע) לצדיק" = (איוב ז,טז) "מאסתי" = (יח' ח,ג) "ראשי"

ספר התורה הזה = 973 = [תהי' קיד,ג] "הים ראה וינס, הירדן יסב לאחור" = (ברא' יח,ד) "תחת העץ" = (שמ' ד,יד) "וגם הנה הוא יצא לקראתך" = (שמ' י,טו) "ויכס את עין כל הארץ" = (שמ' כח,מ) "ועשית להם אבנטים" = (דב' כג,ה) "בצאתכם ממצרים" = (דב' כז,יא) "ויצו משה את העם" = (יהו' כד,ה) "הוצאתי אתכם" = (שופ' טו,א) "אבאה אל אשתי החדרה" = (שופ' כ,לט) "ויהפך איש ישראל" = (ש"א יז,נח) "בן עבדך ישי בית הלחמי" = (מ"א ב,ח) "והוא ירד לקראתי" = (מ"א יז,יט) "תני לי את בנך" = (מ"א כ,לד) "בברית אשלחך" = (יש' מה,יג) "אנכי העירתהו בצדק" = (יש' נד,ח) "רחמתיך, אמר גאלך" = (ירמ' לד,יד) "ולא שמעו אבותיכם אלי" = (יח' כד,כב) "ולחם אנשים לא תאכלו" = (הוש' יג,ב) "מעשה חרשים" = (דה"ב ג,טו) "ויעש לפני הבית" = (דה"ב לב,א) "אחרי הדברים והאמת האלה" = (תהי' ז,יז) "ישוב עמלו בראשו" = (קו' ז,ב) "טוב ללכת אל בית אבל" = (דניאל ט,ח) "לנו בשת הפנים"


כי אז תצליח את דרכך, ואז תשכיל = 1995 = [ברא' לט,ב] "ויהי י-הוה את יוסף, ויהי איש מצליח; ויהי בבית אדניו המצרי" = [תהי' לה,כח] "ולשוני תהגה צדקך, כל היום תהלתך" = [תהי' קמו,ה] "אשרי שא-ל יעקב בעזרו, שברו על י-הוה א-להיו" = (דב' יד,כג) "במקום אשר יבחר לשכן שמו שם" = (יח' מח,יח) "לעמת תרומת הקדש"



יום ראשון, 6 בספטמבר 2015

גלם האזינו הפטרה

האזינו, דברי נבואה להפטיר. ש"ב כב,נ: "על כן אודך, י-הוה, בגוים, ולשמך אזמר".

על כן אודך, י-הוה, בגוים, ולשמך אזמר = 932 = [תהי' קיט,ב] "ברוך אתה י-הוה, למדני חקיך" = (ברא' ב,כג) "כי מאיש לקחה (לוקחה) זאת" = (ברא' יז,ח) "את כל ארץ כנען" = (ברא' מג,יא) "ויאמר אלהם ישראל אביהם" = (שמ' ט,ה) "יעשה י-הוה הדבר הזה בארץ" = (שמ' כ,יז) "אשר שם הא-להים" = (ש"א א,יט) "וישתחוו לפני י-הוה" = (ש"א כג,כג) "והלכתי אתכם" = (מ"א יח,ו) "ויחלקו להם את הארץ" = (מ"ב יג,יב) "וכל אשר עשה" = (ירמ' לח,כז) "ויבאו כל השרים אל ירמיהו" = (ירמ' מו,יד) "הגידו במצרים והשמיעו במגדול" = (יח' טו,ג) "לעשות למלאכה" = (יח' טז,מב) "וסרה קנאתי ממך" = (יח' כ,מא) "ונקדשתי בכם" = (יח' לג,טו) "חבל (חבול) ישיב רשע" = (הוש' ג,ה) "ובקשו את י-הוה א-להיהם" = (דה"ב כט,כו) "והכהנים בחצצרות" = (דה"ב לב,כו) "הוא, ויושבי ירושלם" = (תהי נט,יז) "חסדך, כי היית משגב לי" = (תהי' פו,ז) "אקראך כי תענני" = (תהי' קכט,ב) "צררוני מנעורי" = (מש' כג,יח) "ותקותך" = (איכה ג,מב) "נחנו פשענו ומרינו"

אודך, י-הוה, בגוים = 118 = (ברא' יח,י) "והנה בן" = (במ' יח,ט) "ולבניך" = (דב' ד,ח) "ומי גוי גדול" = (דב' יא,יג) "ולעבדו" = (דב' כח,ס) "ודבקו" = (יהו' ו,כג) "הוציאו" = (שופ' טז,ו) "הגידה נא לי" = (ש"א ח,יג) "יקח" = (ש"א יז,ו) "כאחד מהם" = (ש"א יח,ט) "מהיום ההוא" = (ש"ב טז,ה) "ובא המלך דוד" = (מ"א א,לה) "והוא ימלך" = (מ"ב ח,יז) "היה במלכו" = (ירמ' כח,ח) "הנביאים" = (ירמ' מח,כח) "והיו כיונה" = (דה"ב ו,מא) "וחסידיך" = (תהי' ד,ד) "חסיד לו" = (תהי' פא,ט) "ואעידה בך" = (תהי' צד,יח) "חסדך י-הוה" = (תהי' קיח,ט) "בנדיבים" = (תהי' קיט,נח) "חנני" = (איוב ח,י) "ומלבם" = (איוב לא,ז) "ובכפי" = (רות א,טז) "וא-להיך א-להי" = (דניאל יב,ג) "ככוכבים"

ולשמך אזמר = 644 = [דב' לב,יב] "י-הוה בדד ינחנו, ואין עמו א-ל נכר" = (ברא' א,כז) "ברא אתם" = (ברא' ד,ח) "ויקם קין אל הבל אחיו, ויהרגהו" = (ברא' יא,כו) "את אברהם" = (ברא' מה,טו) "דברו אחיו אתו" = (שמ' ו,ט) "מקצר רוח" = (שמ' יט,כב) "וגם הכהנים, הנגשים אל י-הוה" = (שמ' לב,ל) "ועתה, אעלה אל י-הוה" = (שמ' לד,טו) "ליושב הארץ" = (שמ' לח,ח) "פתח אהל מועד" = (יהו' ז,ג) "יעלו ויכו את הארץ" = (שופ' יז,ח) "באשר ימצא" = (ש"א י,יח) "הלחצים אתכם" = (ש"ב כד,א) "לחרות" = (מ"ב יז,יד) "אשר לא האמינו" = (מ"ב כג,כג) "לי-הוה בירושלם" = (יש' לג,יט) "את עם נועז" = (ירמ' יב,טו) "ואיש לארצו" = (ירמ' כב,ו) "ראש הלבנון" = (ירמ' לז,י) "הנלחמים אתכם" = (ירמ' מ,י) "הנני ישב במצפה" = (יח' לג,טו) "בקחות החיים הלך" = (יואל ב,יג) "הוא ארך אפים ורב חסד" = (עמוס ד,א) "שמעו הדבר הזה" = (זכ' א,טו) "והמה עזרו לרעה" = (מלא' ג,יח) "לאשר לא עבדו" = (דה"א יב,כג) "כי לעת יום ביום" = (דה"א כט,ה) "למלאות ידו היום לי-הוה" = 







יום שני, 31 באוגוסט 2015

גלם וילך הפטרה

וילך, דברי נבואה להפטיר. הוש' יד,ב: "שובה ישראל עד י-הוה א-להיך, כי כשלת בעונך"

שובה ישראל עד י-הוה א-להיך, כי כשלת בעונך = 1948 = [תהי' עד,יב] "וא-להים מלכי מקדם, פעל (פועל) ישועות בקרב הארץ" = [מש' ג,יז] "דרכיה דרכי נעם, וכל נתיבותיה שלום" = [שה"ש ב,י] "ענה דודי ואמר לי: קומי לך רעיתי יפתי, ולכי לך" = [שה"ש ח,א] "מי יתנך לא אח לי, יונק שדי אמי; אמצאך בחוץ, אשקך, גם לא יבזו לי"

שובה ישראל עד י-הוה א-להיך = 1020 = [יש' לז,טו] "ויתפלל חזקיהו אל י-הוה לאמר" = (ברא' נ,ז) "ויעלו אתו כל עבדי פרעה" = (שמ' יב,מט) "תורה אחת" = (שופ' יט,יח) "מאסף אותי הביתה" = (ש"ב כא,ט) "קציר שערים" = (מ"ב יג,ה) "וישבו בני ישראל באהליהם" = (ירמ' כה,ד) "ולא הטיתם את אזנכם" = (מיכה ה,ד) "והקמנו עליו שבעה רעים" = (דה"ב ז,יד) "וארפא את ארצם" = (תהי' עח,י) "ובתורתו" = (שה"ש ה,יד) "מעלפת ספירים" = (קו' ב,ט) "וגדלתי והושבתי"

שובה ישראל = 854. (יח' יד,ג) "האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם", = [במ' ו,כד] "יברכך י-הוה וישמרך" = [תהי' קלט,ז] "אנה אלך מרוחך, ואנה מפניך אברח" = (ברא' כו,לה) "מרת (מורת) רוח" = (ברא' כט,יא) "וישא את קלו" = (ברא' מא,ה) "ויחלם שנית" = (שמ' כא,כט) "והועד בבעליו ולא ישמרנו" = (ויק' י,יב) "וידבר משה אל אהרן" = (ויק' י,יט) "וידבר אהרן אל משה" = (במ' ל,ז) "או מבטא שפתיה" = (דב' ב,לו) "נתן י-הוה א-להינו לפנינו" = (דב' י,כב) "בשבעים נפש" = (דב' יא,כה) "לא יתיצב איש" = (דב' לב,מג) "ונקם ישיב לצריו" = (שופ' ג,כח) "ולא נתנו איש" = (ש"א ו,טו) "העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא לי-הוה" = (מ"א ג,ה) "נראה י-הוה אל שלמה בחלום הלילה" = (מ"א ג,יא) "ושאלת לך הבין" = (מ"א יב,כא) "להשיב את המלוכה" = (מ"א יח,ל) "ויאמר אליהו לכל העם: גשו אלי" = (יש' ה,כג) "וצדקת צדיקים" = (ירמ' לא,לז) "ונבנתה העיר לי-הוה" = (יח' יא,טז) "כי הרחקתים בגוים" =  = (יח' לו,כא) "על שם קדשי" = (מלא' ב,טז) "אמר י-הוה א-להי ישראל" = (דה"א כט,יט) "תן לבב שלם" = (תהי' קד,ו) "כלבוש כסיתו" = (איוב לח,יג) "בכנפות הארץ" = (מש' כד,לב) "לקחתי מוסר" = (מש' כט,י) "יבקשו נפשו" = (שה"ש ח,ה) "שמה חבלה ילדתך" = (דניאל יא,יג) "רב מן הראשון" = (עזרא ח,לד) "במספר, במשקל" = (נחמ' ט,ו) "לך משתחוים"

עד י-הוה א-להיך = 166 = (ברא' כ,ג) "בחלום הלילה" = (ברא' כד,כט) "אל העין" = (ברא' לא,נ) "עמנו" = (שמ' כה,לא) "ממנה יהיו" = (שמ' ל,לג) "מעמיו" = (דב' כח,א) "עליון" = (יהו' ו,יג) "הלכים הלוך" = (שופ' ג,כט) "ולא נמלט" = (שופ' ז,כב) "ובכל המחנה" = (ש"א ב,כט) "מעון" = (ש"א יד,כח) "ויעף" = (ש"ב יב,ח) "כהנה וכהנה" = (ש"ב טו,טו) "הנה עבדיך" = (ש"ב כד,ג) ואדני המלך" = (מ"א יג,טז) "ולא אכל לחם" = (מ"א כב,נד) "ויעכס" = (יש' ט,ז) "ונפל" = (יש' לה,ד) "הנה א-להיכם" = (יח' כז,כח) "לקול" = (יח' לט,ד) "ועמים" = (יח' מד,י) "עונם" = (זכ' ד,י) "עיני י-הוה" = (דה"א כח,טז) "וכסף" = (דה"ב ג,יא) "וכנפי" = (דה"ב לה,טו) "הכינו להם" = (תהי' טו,ה) "כספו" = (תהי' לד,יז) "פני י-הוה" = (תהי' קכא,ה) "י-הוה צלך" = (איוב לז,כג) "לא יענה" = (מש' א,יד) "יהיה לכלנו" = (קו' ב,כב) "כי מה הוה לאדם" = (נחמ' י,מ) "ולא נעזב"

כי כשלת בעונך = 928 = [תהי' קטו,ה & קלה,טז] "פה להם ולא ידברו, עינים להם ולא יראו" = (ברא' א,ו) "יהי רקיע בתוך המים" = (ברא' כב,ג) "וישכם אברהם בבקר" = (ברא' נ,ו) "כאשר השביעך" = (שמ' לג,ח) "כצאת משה אל האהל" = (שמ' לד,כא) "בחריש ובקציר" = (במ' טז,יח) "ויתנו עליהם אש" = (במ' כ,ח) "והוצאת להם מים מן הסלע" = (דב' ה,טו) "כבד את אביך ואת אמך" = (דב' לג,כ) "ברוך מרחיב גד כלביא שכן" = (יהו' ג,טז) "ויעמדו המים הירדים מלמעלה, קמו נד אחד" = (שופ' טו,יט) "ותשב רוחו" = (ש"א ט,ז) "והנה נלך, ומה נביא לאיש? כי הלחם אזל מכלינו" = (ש"א י,ט) "ויבאו כל האתות האלה" = (ש"א טו,ב) "בעלתו ממצרים" = (ש"א יז,כז) "לאיש אשר יכנו" = (ש"א כ,לא) "אתה ומלכותך" = (ש"ב י,יב) "חזק ונתחזק בעד עמנו" = (מ"א יח,כז) "ויהי בצהרים, ויהתל בהם אליהו" = (מ"ב ה,טו) "וישב אל איש הא-להים, הוא וכל מחנהו" = (יש' כח,יג) "צו לצו צו לצו, קו לקו קו לקו" = (ירמ' א,יא) "מה אתה ראה, ירמיהו" = (ירמ' ו,א) "מקרב ירושלם" = (ירמ' יט,ט) "ומבקשי נפשם" = (ירמ' כד,ג) "התאנים הטבות" = (ירמ' כה,ז) "ולא שמעתם אלי" = (יח' לט,כט) "ולא אסתיר עוד פני" = (תהי' לד,כב) "ושנאי צדיק יאשמו" = (תהי' סב,יא) "אל תבטחו בעשק" = (תהי' קכז,א) "אם י-הוה לא ישמר עיר" = (איוב לד,ז) "ישתה לעג כמים" = (איכה ב,כא) "טבחת לא חמלת" = (אסתר ב,כג) "בספר דברי הימים לפני המלך" = (נחמ' יב,כט) "בנו להם המשררים"



יום שישי, 28 באוגוסט 2015

מעלות האמונה בצד הסתר האמונה


עצם הטענה של מי שלדבריו אינו מאמין כי פשוט ככה קורה לו, ואיננו מסוגל להכריח את עצמו להאמין, טענתו מצביעה על כך שהוא בשכלו יודע (אם לא, למי יפנה את תביעתו זו, ולמה יטען כזאת בכלל?), רק שכלו אינו מצליח לשכנע את לבו להאמין. ויש אשר חושב שהוא מאמין, אפילו מצהיר זאת בתפלה כמה פעמים ביום, אך אורחות חייו אינן מוכיחות אמונתו. ויש שמאמין, אך אינו בדיוק בטוח במה הוא מאמין, מתוך מערבולת התאורים שלאמונה נכונה נמטרים עלינו תדיר.
ולצורך המקרה, ובכלל טוב לכל אדם, לנו סולם של כמה מעלות בדרכי האמונה, לעקוף דרכו את המחסום של יצרים ופחדים ותאוות והבלי שוא המתגבשים למנוע מהשכל הישר שיכבוש את הלב (מצורת הסולם יפיק החפץ מספיק, לפי צרכו, סולמות המסוגלים לעקוף גם כל מחסום אחר).
והנה מעלות האמונה בצד הסתר האמונה. כמו ענף יפה וחזק מלא עלים משובחים, הנעקר מהעץ וננטע באדמה, והוא, הגלוי לעולם, נאלץ להשקיע את כל כוחותיו ליצור ולשלוח שורשים טובים אל תוך האדמה פנימה, שבלעדיהם לא ישרוד. כלים להוביל את שרשי האמונה (גם אם "שמא הם קיימים"...) להתחזק במקורם העמוק, והן כדלהלן:  *** אמן *** - דהיינו שעונה אמן לכל המצוי לו, שמקבל את כל אשר יש ואת כל אשר אין בצחות רוח, ומתוך קבלה זו ישכיל ויקבע את ההשפעה אשר ישפיע במעשיו על עולמו; ואז, *** מתאמן *** - שיאמן האדם את שכלו וישים עליו קביעות לחשוב שרשורים של מחשבות בהקפדה על יושר שכלו, ולחפש אך טוב בכל מה שתביאנה מחשבותיו לו; וכן, *** נאמן *** - שגם במעשה יהיה נאמן לערכים הטובים אשר משיג בשכלו הישר, ואז יהיה טוב לעצמו וטוב לרעיו; וכן, *** אומן ואמן *** - שמתוך כל דבר טוב שהשיג בשכלו או למד, יצור יצירות בעצמו להידמות לבוראו, ויעשה כדוגמתו לחדש את עולמו תמיד מתוקן יותר, מתוק, יפה וטוב.
וחשוב להזהיר: לא די בשלב של אמירת "אמן", של הקבלה השכלית של המצוי ותו לא. כל ענין התהליך הוא לגלות כיוון מתוך תודעה עמוקה, מתוך שחרור הנשמה מכל החונק אותה. בסוף הדרך, אותו "אמן" אשר אמרנו, מתפתח עד כדי פעולה. כשנתוספים לו האותיות ו-ה אחרונות של שם הוי', והן אות ו' כנגד ו' מידות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד (דרכם המחשבה הופכת לאור המסוגל להאיר בפועל), ואות ה' היא המלכות, פרי עמלנו בעולם המעשה, אז "אמן" פורח בצורה של "אמונה" בתוך הלב, אמונה הכי טהורה וזכה, ושערי שמים פתוחים לפניה. ככה, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, כי בעת שאני זוכה להיות מודע להיות ה' רועי, אז לא אחסר, אך טוב וחסד ירדפוני, והושבתי את כל אחיי עמי בבית ה' ממש, לאורך ימים.



יום חמישי, 27 באוגוסט 2015

גלם נצבים א


דב' לא,ג: "הוא עבר לפניך" = 474, בבחינת (יהו' ד,כד) "דעת" המחברת בין עולם המחשבה לעולם המעשה. "כאשר דבר י-הוה" = 753 (ברא' כט,יג) "את כל הדברים האלה" אשר בתורתו הקדושה, אשר (ש"א יג,ג) "ישמעו העברים" = (ש"א יד,ו) "להושיע ברב או במעט" = (ש"א כח,יז) "כאשר דבר בידי" = (יש' לז,כט) "והשיבתיך" = (ירמ' ג,ח) "שלחתיה" = (ירמ' מה,ד) "ואת כל הארץ" = (יח' א,י) "לארבעתן" = (יח' מג,כד) "והקרבתם" = (הוש' א,א) "דבר י-הוה אשר היה" = (הוש' ד,ח) "ישאו נפשו" = (תהי' כו,ד) "לא ישבתי" = (תהי' קמז,ב) "נדחי ישראל יכנס" = (איוב ט,ב) "ומה יצדק אנוש עם א-ל" = (איוב לב,כא) "אשא פני איש" = (שה"ש א,ז) "שאהבה נפשי" = (שה"ש ב,יב) "וקול התור" = (קו' ה,טו) "ומה יתרון לו" = (דניאל יא,ג) "ועשה כרצונו" = (נחמ' ח,ד) "ויעמד עזרא הספר"

גלם נצבים הפטרה

נצבים, דברי נבואה להפטיר. יש' סא,יא: "כי כארץ תוציא צמחה, וכגנה זרועיה תצמיח, כן אדנ-י י-הוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים".
כל הבריאה פועלת לפי אותם חוקים, הכל לפי אותו תקן של מידה כנגד מידה. מעשה הקב"ה מוגדר גם כבי' בחוקים שהוא ית' הטביע בבריאה, אמנם רחבים דרכי הא-ל, וידו נטויה לחבר נמשלים למשלים המתאימים למחשבה שהוא עושה. לא יפליא אותנו אשר כמידת הבלתי מדיד, כדרך בה האדמה תוליד צמחים ותבשל פרי, ככה יבחר הקב"ה להצמיח תיקון התנהגותי ורוחני לכל יושבי תבל באמצעות תיקון ישראל.
כי כארץ תוציא צמחה, וכגנה זרועיה תצמיח, כן אדנ-י י-הוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים = 3056 = [ירמ' י,יב] "עשה (עושה) ארץ בכחו, מכין תבל בחכמתו; ובתבונתו, נטה שמים" = [דה"ב כט,כו] "ויאספו את אחיהם ויתקדשו, ויבאו כמצות המלך בדברי י-הוה, לטהר בית י-הוה"

כארץ תוציא צמחה, וכגנה זרועיה תצמיח = 1891 = [ברא' ח,כ] "ויבן נח מזבח לי-הוה, ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור, ויעל עלת במזבח" = [תהי' כב,יב] "אל תרחק ממני, כי צרה קרובה כי אין עוזר" = [מש' יב,ג] "לא יכון אדם ברשע, ושרש צדיקים בל ימוט" = (במ' ז,א) "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" = (מ"ב ב,ג) "הידעת כי היום י-הוה לקח את אדניך מעל ראשך" = (מ"ב ז,ז) "ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם" = (יש' לז,יח) "את כל הארצות, ואת ארצם" = (חגי א,ט) "נאם י-הוה צבאו-ת, יען ביתי אשר הוא חרב" = (אסתר ב,טו) "ותהי אסתר נשאת חן"

אדנ-י י-הוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים = 1065 = (ברא' מה,כא) "ויעשו כן בני ישראל" = (שמ' ט,טז) "הראתך את כחי" = (שמ' יב,מז) "כל עדת ישראל" = (שמ' לו,לז) "ויעש מסך לפתח האהל" = (במ' יח,ג) "ולא ימתו גם הם גם אתם" = (דב' ה,ה) "ולא עליתם בהר לאמר" = (יהו' יח,ט) "וילכו האנשים ויעברו בארץ" = (ש"א יא,ד) "וישאו כל העם את קולם" = (מ"א יב,כד) "וישמעו את דבר י-הוה" = (מ"ב ט,ו) "משחתיך למלך אל עם י-הוה" = (יש' ח,טז) "חתום תורה" = (יש' טז,יב) "ובא אל מקדשו להתפלל" = (מלא' ב,טו) "ובאשת נעוריך" = (דה"א טז,לז) "לפני ארון ברית י-הוה" = 


"צדקה ותהלה" = 645, (יש' לב,יז) "והיה מעשה הצדקה" = [תהי' קמד,ד] "אדם להבל דמה, ימיו כצל עובר" = (ברא' ד,ט) "השמר אחי אנכי" = (ברא' יט,כג) "השמש" = (ברא' כו,כב) "ופרינו בארץ" = (ברא' כח,א) "ויברך אתו" = (ברא' לג,א) "וישא יעקב עיניו" = (ברא' מא,מג) "וירכב אתו" = (ברא' מט,ב) "אל ישראל אביכם" = (ויק' כב,כ) "כל אשר בו מום" = (במ' לא,כב) "את הברזל" = (דב' יד,יא) "כל צפור טהרה" = (מ"א כב,לו) "ואיש אל ארצו" = (יונה א,ז) "גורלות" = (דה"א ב,יג) "השלשי" = (דה"א יא,ג) "כדבר י-הוה ביד שמואל" = (דה"ב ו,לח) "בארץ שבים" = (דה"ב כט,ו) "כי מעלו אבתינו" = (תהי' קא,ד) "ברכות טוב" = (תהי' נא,יא) "וכל עונתי מחה" = (איוב לד,כא) "על דרכי איש" = (איוב לו,ג) "אתן צדק" = (מש' ד,יא) "הריתיך (הוריתיך)" = (מש' ח,ט) "למצאי דעת" = (מש' טז,ו) "וביראת י-הוה"

יום רביעי, 26 באוגוסט 2015

גלם נצבים א

ירד בעריכה:

ונראה לע"ד שיש אדם אשר עמל ליל ויומם בסודות הבריאה ובתכליתה, המחכים ומתיגע לדעת ולרכוש את כל הכשרונות הנדרשים לזכך את חושיו ואת תבונתו, ומרוב אהבה וחמדה וחביבות שהוא מרגיש כלפי האמת שהיא היופי והיא אימה של השלום, הוא מפקיר את אשר למד ואשר בנה, ובאים זאבים ונוטלים את השורה התחתונה בחינם, ואינם יודעים אשר בלי שיטלו חלק בדרך וביגיעה ובבניה, לא יהיה אצלם כלי היכול לסבול את משמעות הדברים; ואז, כלפיהם, הנתינה עצמה היא בגדר של נשיפת הבל המתפזר באויר, ואפילו בגדר של "רעה רבה" = 482, של בלבול בין "מצוי לרצוי", של גזירת עניות קשה כתנאי להשיג את נפלאות התורה, כנסיון של רבי שמעון בר-יוחאי ובנו רבי אלעזר, אשר נזונו במשך י"ב שנים במערה מהיות בה בנס (תיקוני זוהר א,א) "חד חרוב וחד מעיינא דמיא", עץ חרוב אחד ומעין מים חיים; וזה נפלא מאוד; וזה גם עצוב.

גלם כי תבוא הפטרה

כי תבוא, דברי נבואה להפטיר. יש' ס,א: "קומי אורי כי בא אורך, וכבוד י-הוה עליך זרח".

קומי אורי כי בא אורך, וכבוד י-הוה עליך זרח = 1042 = (שמ' לג,י) "וקם כל העם, והשתחוו" = (ויק' יט,כז) "פאת ראשכם" = (ויק' כ,כה) "אשר הבדלתי לכם" = (במ' יח,ה) "משמרת המזבח" = (דב' ז,ד) "כי יסיר את בנך מאחרי" = (ש"א ג,ח) "בשלישת" = (ש"ב ז,כא) "את כל הגדולה הזאת, להודיע" = (ש"ב יד,כז) "אשה יפה מראה" = (ש"ב כג,ח) "אלה שמות הגבורים" = (יש' ס,י) "וברצוני רחמתיך" = (ירמ' ז,ו) "אל תשפכו במקום הזה" = (ירמ' כג,ד) "ולא ייראו עוד, ולא יחתו, ולא יפקדו" = (דה"ב ג,יז) "ויקם את העמודים על פני ההיכל" = (תהי' פ,ה) "בתפלת עמך" = (מש' יד,כג) "ודבר שפתים" = (אסתר ג,ט) "אשקול על ידי עשי המלאכה"

קומי אורי כי בא אורך = 633 = (ברא' ו,טו) "ארך התבה" = (ברא' כה,לד) "את הבכרה" = (ברא' לו,לא) "לבני ישראל" = (שמ' ו,כו) "על צבאתם" = (במ' טז,לא) "ותבקע האדמה" = (דב' ו,יד) "וזכרת" = (דב' כח,ח) "את הברכה" = (יהו' ט,ו) "וילכו אל יהושע אל המחנה" = (שופ' יח,טו) "ויסורו שמה" = (ש"א ב,א) "רמה קרני בי-הוה" = (ש"א טו,יג) "את דבר י-הוה" = (ש"א טז,ה) "ויאמר: שלום" = (ש"א כה,כא) "וישב לי רעה" = (ש"ב ז,כו) "ויגדל שמך עד עולם" = (מ"א א,ט) "את כל אחיו בני המלך" = (מ"א ב,מו) "ויפגע בו וימת" = (מ"ב ג,ה) "במלך ישראל" = (מ"ב ד,יח) "ויצא אל אביו, אל הקצרים" = (מ"ב טז,יג) "ויסך את נסכו" = (יש' יז,ב) "ורבצו, ואין מחריד" = (יש' מח,יב) "שמע אלי, יעקב" = (יש' נג,ו) "את עון כלנו" = (ירמ' יד,יד) "מתנבאים לכם" = (ירמ' כט,ו) "והולידו בנים ובנות" = (ירמ' מב,כ) "ויאמרו אל ירמיהו הנביא" = (עמוס ז,יא) "וישראל גלה יגלה" = (מיכה ב,יג) "ויעבר מלכם לפניהם" = (דה"ב ג,י) "ויצפו אתם" = (דה"ב ג,יג) "ופניהם לבית" = (דה"ב ז,יז) "כאשר הלך דויד אביך" = (תהי' ה,ח) "ביראתך" = (תהי' לה,א) "את יריבי" = (תהי' עג,יג) "וארחץ בנקיון כפי" = (איוב לה,ו) "מה תפעל בו" = (מש' ג,יז) "דרכיה דרכי נעם" = (קו' ב,יב) "שיבוא אחרי המלך" = (איכה ג,יט) "זכר עניי ומרודי" = (עזרא י,א) "בכה ומתנפל" = (נחמ' ט,כה) "ויתעדנו בטובך הגדול"

כי בא אורך = 260 (י' * י-הוה) = (ברא' ג,יא) "המן העץ" = (ברא' ז,כ) "ההרים" = (ברא' ט,כ) "כרם" = (דב' כא,כב) "על עץ" = (יהו' יג,לב) "מזרחה" = (שופ' ג,י) "ויצא למלחמה" = (שופ' כ,יא) "חברים" = (ש"א ב,א) "עלץ לבי בי-הוה" (ובהמשך, רמה קרני בי-הוה) = (ש"א ו,כ) "מי יוכל לעמד" = (ש"ב י,ז) "הגברים" = (ש"ב יג,כא) "ויחר לו" = (ש"ב כב,כב) "דרכי י-הוה" = (מ"ב כג,ב) "והכהנים והנביאים" = (מ"ב כג,לג) "וככר זהב" = (ירמ' ב,כו) "וכהניהם ונביאיהם" = (ירמ' יג,כו) "על פניך" = (ירמ' כח,יא) "לדרכו" = (יח' כז,כז) "יפלו בלב ימים" = (יח' לח,יז) "הנבאים בימים ההם" = (הוש' ד,יח) "סר" = (הוש' ח,ד) "כספם וזהבם" = (הוש' יד,ז) "וריח לו" = (צפ' ג,יד) "רני" = (דה"א א,כז) "הוא אברהם" = (דה"ב יג,ו) "וימרד" = (דה"ב לה,ב) "ויעמד הכהנים" = (תהי' יא,ז) "כי צדיק י-הוה" = (תהי' כ,ח) "אלה ברכב" = (תהי' פט,ד) "לבחירי" = (איוב ט,כה) "לא ראו טובה" = (איוב לב,יג) "מצאנו חכמה" = (מש' יז,ח) "בעיני בעליו" = (מש' כה,ה) "לפני מלך" = (מש' כח,א) "וצדיקים" = (מש' לא,ג) "ודרכיך" = (איכה א,יד) "בידי לא אוכל קום"

וכבוד י-הוה עליך זרח = 409 (במקום ה80 בסדרת המספרים הראשוניים) = (ברא' ב,יב) "ואבן השהם" = (ברא' ו,יח) "ובאת" = (ברא' ז,כג) "בתבה" = (ברא' יב,ב) "ואגדלה שמך" = (ברא' טז,ט) "ויאמר לה מלאך י-הוה" = (ברא' כד,נו) "וי-הוה הצליח דרכי" = (ברא' ל,כז) "ויברכני י-הוה בגללך" = (ברא' לח,ט) "כי לא לו יהיה הזרע" = (שמ' ה,י) "ויאמרו אל העם" = (שמ' לה,כא) "הקדש (הקודש)" = (ויק' א,טו) "והקריבו הכהן" = (דב' ט,ה) "אתה בא" = (דב' יז,ט) "ובאת" = (יהו' ד,ב) "קחו לכם מן העם" = (שופ' ז,טו) "ויאמר: קומו" = (שופ' כ,מד) "אנשי חיל" = (ש"א ד,ו) "וידעו כי ארון י-הוה" = (ש"ב א,כג) "הנאהבים והנעימם בחייהם" = (ש"ב יח,יא) "אחת" = (מ"א ב,ט) "כי איש חכם" = (מ"א ז,לג) "אופן המרכבה" = (מ"ב ג,כו) "כי חזק ממנו המלחמה" = (ירמ' כח,א) "ויהי בשנה ההיא" = (ירמ' לז,ה) "וחיל פרעה" = (יש' כז,כ) "בבגדי חפש" = (הוש' ט,ט) "יזכור עונם" = (חב' א,יד) "לא משל (מושל) בו" = (דה"א י,יב) "כל איש חיל" = (דה"א טז,טו) "זכרו לעולם" = (דה"ב כו,ח) "כי החזיק עד למעלה" = (תהי' לא,ח) "אגילה ואשמחה" = (תהי' לז,ה) "גול על י-הוה דרכך" = (תהי' מט,כ) "תבוא" = (תהי' נא,כ) "היטיבה ברצונך" = (מש' כט,ח) "ישיבו אף" = (איכה א,יב) "ביום חרון אפו" = (איכה ב,ב) "הגיע לארץ" = (דניאל ו,יא) "ומצלא ומודא קדם אלהה" = (דניאל יא,מא) "ובא בארץ הצבי"




יום שבת, 22 באוגוסט 2015

גלם כי תצא הפטרה

כי תצא: דברי נבואה להפטיר: [יש' נד,ה] "כי בעליך עשיך, י-הוה צבאו-ת שמו; וגאלך קדוש ישראל, א-להי כל הארץ יקרא".

כי בעליך עשיך, י-הוה צבאו-ת שמו; וגאלך קדוש ישראל, א-להי כל הארץ יקרא = 3147 = [ירמ' טז,יט] "י-הוה עזי ומעזי ומנוסי ליום צרה, אליך גוים יבאו מאפסי ארץ, ויאמרו: אך שקר נחלו אבותינו, הבל, ואין בם מועיל"

בעליך עשיך = 532 = (ברא' כו,כד) "כי אתך אנכי" = (שמ' ב,כ) "קראן לו ויאכל לחם" = (שמ' ג,טו) "זה שמי לעלם" = (שמ' ו,ט) "ומעבדה קשה" = (ויק' טז,ב) "דבר אל אהרן אחיך" = (ויק' כב,ד) "בכל טמא נפש" = (במ' כא,לה) "ויירשו" = (שופ' יא,לב) "ויתנם י-הוה" = (ש"א ג,ט) "וישכב במקומו" = (מ"א ה,ד) "עבר הנהר" = (מ"א כב,יב) "ונתן י-הוה" = (מ"ב ו,לג) "עודנו מדבר עמם" = (יש' נח,יג) "לקדוש י-הוה מכבד" = (דה"ב א,יח) "למלכותו" = (תהי' ז,יח) "שם י-הוה עליון" = (תהי' לו,ו) "עד שחקים" = (תהי' קיח,יז) "לא אמות כי אחיה" = (תהי' קמז,יח) "ישב (מלשון להשיב) רוחו" = (איוב ה,יז) "אל תמאס" = (מש' ל,כג) "כי תבעל (תיבעל)" = (איכה א,ב) "בכו תבכה בלילה" = (אסתר ו,יד) "עודם מדברים עמו" = (דניאל ב,לח) "ראשה די דהבא" = (עזרא ז,יח) "תעבדון"

י-הוה צבאו-ת שמו = 871 = 

בעליך עשיך, י-הוה צבאו-ת שמו = 1403 = [ברא' כז,כו] "ויאמר אליו יצחק אביו: גשה נא ושקה לי, בני" = (ברא' לא,מג) "הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני" = (ברא' לג,יד) "לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים" = (שמ' כא,ל) "ככל אשר יושת עליו" = (במ' יט,יז) "שרפת החטאת" = (שופ' יט,יא) "לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת, ונלין שם" = (יש' ב,ג) "ואמרו: לכו ונעלה אל הר י-הוה, אל בית א-להי יעקב" = (יש' כז,יג) "והשתחוו לי-הוה בהר הקדש" = (יש' נ,א) "הן בעונתיכם נמכרתם" = (יש' סו,י) "שמחו את ירושלם וגילו בה" = (ירמ' ה,א) "וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה" = (יח' ו,ט) "ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם" = (דה"א כח,ח) "ועתה, לעיני כל ישראל, קהל י-הוה" = (תהי' טז,יא) "ארח חיים שבע שמחות" = (תהי' פט,לג) "ופקדתי בשבט פשעם" = (מש' ב,יז) "ואת ברית א-להיה שכחה"

(דה"א כח,ח) "קהל י-הוה" = 161 (ערך המילוי הגדול של שם אהי-ה בנצח), (דב' ד,ד) "הדבקים" במשימה (ויק' ז,לה) "לכהן לי-הוה", (במ' כז,יז) "כצאן" (מ"א יח,לה) "סביב למזבח" = (מ"א יח,לה) "מלא (מילא) מים" = (ד"א כט,יג) "ומהללים" = (תהי' סה,י) "מלא מים" = (תהי' עב,ד) "לבני אביון" = (תהי' עג,ה) "ועם אדם" = (תהי' עז,כ) "לא נדעו (נודעו)" = (תהי' עח,נז) "נהפכו" = (תהי' צא,יא) "יצוה לך" = (תהי' קד,ז) "יחפזון" = (איוב ח,טו) "ולא יעמד" = (איוב יא,י) "ויקהיל" = (איוב טו,ט) "ולא נדע" = (איוב לו,ד) "כי אמנם" = (איוב לח,ג) "והודיעני"

וגאלך קדוש ישראל, א-להי כל הארץ יקרא = 1714 = [ויק' כה,לט] "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך, לא תעבד בו עבדת עבד" = [תהי' קו,יב] "ויאמינו בדבריו, ישירו תהלתו" = [איוב כו,ז] "נטה צפון על תהו, תלה ארץ על בלי מה" = (שמ' טז,לג) "למשמרת לדרתיכם" = (שמ' לב,יא) "אשר הוצאת מארץ מצרים" = (מ"א ט,כא) "אשר נתרו אחריהם בארץ" = (נחמ' ח,ב) "ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל"

א-להי כל הארץ = 392 = (ברא' יח,יט) "הביא י-הוה על אברהם" = (ברא' כד,נז) "ונשאלה" = (ברא' לד,יא) "אמצא חן בעיניכם" = (שמ' יב,נ) "ויעשו" = (שמ' לב,ו) "וישכימו" = (ויק' ו,ח) "והקטיר המזבח" = (ויק' כא,י) "ובגדיו לא יפרם" = (ויק' כא,כד) "אל אהרן ואל בניו" = (דב' א,כח) "בשמים" = (יהו' כג,א) "מימים רבים" = (שופ' יז,יא) "ויהי הנער לו" = (מ"א יח,לט) "ויאמרו: י-הוה הוא הא-להים" = (יש' י,יב) "רום עיניו" = (יש' מח,יט) "ויהי כחול זרעך" = (ירמ' יד,טו) "לכן, כה אמר י-הוה" = (יח' טז,ט) "בשמן" = (יואל ב,יב) "שבו (שובו) עדי" = (עמוס ג,ד) "וטרף אין לו" = (עמוס ד,ו) "בכל עריכם" = (תהי' קו,לח) "לעצבי כנען" = (תהי' קלב,ה) "עד אמצא מקום" = (מש' יג,יז) "יפל ברע" = (מש' כט,ג) "איש אהב חכמה" = (מש' כט,כב) "איש אף" = (קו' ב,טו) "שגם זה הבל" = (נחמ' א,יא) "והצליחה נא לעבדך היום" = (נחמ' ב,ד) "ויאמר לי המלך" = (נחמ' ו,י) "ולילה באים להרגך"












יום שני, 10 באוגוסט 2015

גלם שופטים הפטרה

שופטים: דברי נבואה להפטיר. יש' נא,יג: "ותשכח י-הוה עשך, נוטה שמים ויסד ארץ, ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק, כאשר כונן להשחית. ואיה חמת המציק?".
עוד מחוקי סיבה ומסובב: אם תשכח ותעלים מעיניך את היותך מחויב וכפוף אך לעליון אשר אין כמותו זולתו, סופך שתתכופף ותשתעבד לתחתון. ואין זה קורה כי אם בתוכך, בתודעה שלך: אם תאחז בעולם העליון, תחת השגחתו הגלויה של בורא עולם תתנהל בעולם המעשה; ולא, אז ההשגחה תסתלק ממך להפקירך לידי כל אשר כח בידו בעולם הזה. ומה כח יהיה לבן אנוש אל מול האלוהים, אשר העולם כולו שלו? רק מתוך הכח המדמה שלך, יכול להיות שתשים בידיו כח לשלוט עליך.

ותשכח י-הוה עשך, נוטה שמים ויסד ארץ, ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק, כאשר כונן להשחית. ואיה חמת המציק = 6032 (232 * 26) = [דניאל ט,טז] "אדנ-י, ככל צדקתך (צדקותך): ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך; כי בחטאינו ובעונות אבתינו, ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו"


ותשכח י-הוה עשך (מצודת ציון: עושך - ענין הגדלה והרמה; רש"י: ולא נשענת עליו), נוטה שמים ויסד ארץ, ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק (רש"י: מושלי העכו"ם המשעבדים בכם), כאשר כונן להשחית. ואיה חמת המציק (רש"י: מחר בא ואיננו)


ותשכח י-הוה עשך, נוטה שמים ויסד ארץ = 1981 = [ויק' יט,ד] "אל תפנו אל האלילם, ואלהי מסכה לא תעשו לכם. אני י-הוה א-להיכם" = (ירמ' יא,י) "אשר כרתי את אבותם" = (נחמ' ז,כג) "שלש מאות עשרים וארבעה"


ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק, כאשר כונן להשחית = 3336 = [ויק' כו,יח] "ואם עד אלה לא תשמעו לי, ויספתי ליסרה אתכם, שבע על חטאתיכם" = [יונה א,ו] "ויקרב אליו רב החבל, ויאמר לו: מה לך נרדם? קום, קרא אל אלהיך, אולי יתעשת הא-להים לנו, ולא נאבד" = (יהו' יא,כ) "כי מאת י-הוה היתה לחזק את לבם, לקראת המלחמה את ישראל"

ואיה חמת המציק = 715 = בתשובה (כדברי רבי יעקב במשנה אבות ד,כב: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, כחיי העולם הבא -עכ"ל) = (ברא' יז,ג) "וידבר אתו א-להים" = (שמ' ד,כג) "את בנך בכרך" = (דב' כח,יא) "והותרך י-הוה לטובה" = (ש"א י,ג) "עלים אל הא-להים בית א-ל" = (מ"א יז,ו) "ישתה" = (ירמ' מב,יב) "ורחם אתכם" = (יח' לג,כא) "הכתה (הוכתה) העיר" = (יואל ד,ט) "קראו זאת" = (חגי ב,כב) "חזק (חוזק) ממלכות הגוים" = (דה"ב כט,ז) "וקטרת" = (דה"ב כט,כז) "כלי דויד מלך ישראל" = (תהי' ח,ט) "ארחות חיים" = (תהי' יא,ב) "כי הנה הרשעים" = (תהי' קג,ז) "יודיע דרכיו למשה" = (תהי' קלז,ד) "אדמת נכר" = (איוב ה,יב) "תשיה (תושיה)" = (מש' כח,כח) "יסתר אדם" = (מש' לא,כט) "עלית על כלנה" = (קו' ג,ה) "ועת כנוס אבנים" = (נחמ' יב,כו) "ועזרא הכהן הסופר"





יום שבת, 8 באוגוסט 2015

גלם הפטרה שופטים

ואתה תבער הדם הנקי מקרבך, כי תעשה הישר בעיני י-הוה = 3148 = 


1.וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר-הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ; עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם.(בראשית, מח,ו)
2.וְהַלְוִיִּם--לֹא הָתְפָּקְדוּ, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה.(במדבר, ב,לג)
3.וְאַתָּה, תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי--מִקִּרְבֶּךָ  כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה.(דברים, כא,ט)
4.כִּי לֹא-יִטֹּשׁ יְהוָה, אֶת-עַמּוֹ--בַּעֲבוּר, שְׁמוֹ הַגָּדוֹל  כִּי הוֹאִיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם.(שמואל, א יב,כב)
5.אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְנָשָׁא-בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ; וּבָא, אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ--בַּבַּיִת הַזֶּה.(מלכים, א ח,לא)
6.הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, מֵי תְּהוֹם רַבָּה; הַשָּׂמָה, מַעֲמַקֵּי-יָם--דֶּרֶךְ, לַעֲבֹר גְּאוּלִים.(ישעיהו, נא,י)
7.וּמָדַד אֹרֶךְ-הַבִּנְיָן אֶל-פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל-אַחֲרֶיהָ ואתוקיהא (וְאַתִּיקֶיהָא), מִפּוֹ וּמִפּוֹ--מֵאָה אַמָּה; וְהַהֵיכָל, הַפְּנִימִי, וְאֻלַמֵּי, הֶחָצֵר.(יחזקאל, מא,טו)
8.  וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם--    אֲשֶׁר זִבְּחוּ, לַעֲצַבֵּי כְנָעַן; וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ,    בַּדָּמִים.(תהילים, קו,לח)


יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

גלם ראה הפטרה

מדרש אשאביאל להפטיר, פרשת ראה. יש' נה,א: "הוי כל צמא לכו למים. ואשר אין לו כסף: לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב".

העיקרון הוא פשוט: אם אתה צמא, סימן שיש מים. ומחויב ממנו: אם יש לך מים ואינך צמא, סימן שעליך להרוות את הצמאון של מישהו אחר. במציאות, לא תמיד זוכים לחוות את המשוואות האלו בפשטותם המדהימה. אז מה יעשה האדם הצמא, שאינו רואה בעיניו מים כלשהם להחיות את נפשו? "הוי, כל צמא, לכו למים"! = 378: אל תישאר במקום התודעתי של החסרון אלא צא החוצה, השתחרר מחישובי הסבירות ורק תבקש את אשר בידי ה' לברכך.  = (ברא' יח,ד) "יקח (יוקח) נא מעט מים" = (ברא' כד,נ) "מי-הוה יצא הדבר" = (ברא' מז,יג) "כי כבד הרעב מאד" = (ברא' נ,ד) "וידבר יוסף" = (שמ' ט,יז) "שלחם" = (ויק' א,י) "יקריבנו" = (ויק' יד,לו) "ואחר כן יבא הכהן" = (במ' א,יט) "במדבר סיני" = (במ' י,יד) "ויסע דגל מחנה יהודה" = (במ' כו,ו) "לחצרן (לחצרון)" = (דב' לג,ט) "האמר לאביו ולאמו" = (יהו' כד,כד) "ויאמרו העם" = (שופ' יג,כד) "ויגדל הנער" = (שופ' יט,יח) "ואין איש" = (שופ' כ,לג) "קמו ממקומו" = (ש"א כב,יז) "וכי ידעו כי ברח (בורח) הוא" = (יש' א,יד) "היו עלי לטרח (לטורח)" = (ירמ' כח,יז) "בשנה ההיא" = (ירמ' מג,יב) "בשלום" = (מיכה ג,ב) "שנאי (שונאי) טוב" = (מיכה ג,יא) "בכסף יקסמו (יקסומו)" = (מיכה ד,ב) "והלכו גוים רבים" = (זכ' יד,יז) "יהיה הגשם" = (דה"א ד,לט) "עד למזרח הגיא" = (דה"א טו,כט) "עד עיר דויד" = (דה"א טז,כט) "כבוד שמו" = (דה"א כח,ג) "והא-להים אמר לי" = (תהי' ה,יב) "אהבי שמך" = (תהי' י,ח) "יהרג (יהרוג) נקי" = (תהי' כה,יב) "מי זה האיש" = (תהי' מו,ו) "יעזרה א-להים" = (תהי' עח,סד) "בחרב נפלו" = (תהי' פט,ה) "אכין זרעך" = (תהי' קד,יד) "ועשב" = (תהי' קמד,טו) "שי-הוה אלהיו" = (איוב ד,יא) "אבד (אובד) מבלי טרף" = (איוב כ,כו) "כל חשך" = (איוב כג,ה) "הן קדם אהלך (אהלוך) ואיננו" = (איוב מ,ד) "מה אשיבך" = (מש' ו,טז) "ושבע" = (איכה ב,ג) "גדע בחרי אף" = (נחמ' ג,לג) "ויכעס הרבה"


ואשר אין לו כסף = 764 = (ברא' ט,ו) "אנכי מגן לך, שכרך" = (ברא' כב,א) "נסה את אברהם" = (ברא' לב,ה) "ואחר עד עתה" = (ברא' לז,כו) "כי נהרג את אחינו" = (ברא' מד,כה) "שברו לנו מעט אכל" = (ברא' מו,ז) "וכל זרעו הביא אתו" = (שמ' כג,כה) "והסרתי מחלה" = (ויק' טז,כד) "ולבש את בגדיו" = (ויק' כג,מג) "ידעו דרתיכם" = (ויק' כה,ו) "ולתושבך" = (ויק' כה,יג) "איש אל אחזתו" = (במ' כ,י) "ויקהלו משה ואהרן" = (דב' כד,ה) "שנה אחת" = (שופ' יד,יג) "ויאמרו לו: חודה חידתך" = (ש"א כח,יב) "ותזעק בקול גדול" = (מ"א ה,י) "מחכמת כל בני קדם" = (מ"ב כד,טז) "גבורים עשי מלחמה" = (יש' יד,כו) "זו העצה היעוצה" = (תהי' כג,ב) "בנאות דשא" = (תהי' לה,ז) "חפרו לנפשי" = (תהי' מה,יד) "כל כבודה בת מלך פנימה" = (תהי' קמט,ג) "בתף וכנור" = (איוב מ,כ) "ישחקו שם" = (מש' ח,ד) "אליכם, אישים, אקרא" = (דניאל ב,יח) "למבעא מן קדם אלה שמיא" = (נחמ' ה,י) "את המשא הזה" = (נחמ' ט,יט) "להנחתם בהדרך"


לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב = 1815 = [הוש' יב,יא] "ודברתי על הנביאים, ואנכי חזון הרביתי; וביד הנביאים אדמה" ("יד הנביאים" = 134, "על הנביאים" = 218; "ואנכי חזון הרביתי" = 785 = מדינת כל אזרחיה) = (ברא' לא,מד) "לכה נכרתה ברית אני ואתה" = (שמ' לג,יט) "ורחמתי את אשר ארחם" = (דב' ז,יט) "המסת הגדלת אשר ראו עיניך" = (ירמ' לא,יח) "כי נשאתי חרפת נעורי" = (מש' ב,כ) "וארחות צדיקים תשמר"



הוי כל צמא לכו למים, ואשר אין לו כסף, לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב = 2957 = [במ' כג,כז] "ויאמר בלק אל בלעם: לכה נא, אקחך אל מקום אחר; אולי יישר בעיני הא-להים, וקבתו לי משם" = [במ' כד,יד] "ועתה הנני הולך לעמי; לכה, איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים" = [יהו' ח,כח] "וישרף יהושע את העי, וישימה תל עולם, שממה, עד היום הזה" = [ש"א א,כו] "ותאמר: בי, אדני; חי נפשך, אדני; אני האשה הנצבת עמכם בזה להתפלל אל י-הוה" = [יש' סה,יד] "הנה עבדי ירנו מטוב לב; ואתם תצעקו מכאב לב, ומשבר רוח תילילו"





יום חמישי, 30 ביולי 2015

גלם עקב הפטרה

מדרש אשאביאל להפטרה: לחם משנה, עקב. יש' נ,ה: "אדנ-י י-הוה פתח לי אזן; ואנכי לא מריתי, אחור לא נסוגתי".
ישעיהו בן אמוץ קנאי הוא, משקיע ומוסר את כל כולו לתיקון עולם בשם ה'; הוא רואה אמת ודורש צדק, ומסרב לקבל ארחיות על מי שאינו מאמץ דרכי ה' בכל לבו.
יד מדרגה בתודעה, בה האדם המתוקן משיג, קולט, מבין, את אשר נמצא תמיד לעיני כל, ועיניים ערלות לא תראינה. למעלה מזו, יש את המדרגה בה ה' עצמו פוקח עורים, פותח את עיני נפשו של האדם לראות את המצוי בערכים מוחלטים: 

אדנ-י י-הוה פתח לי אזן = 677 (מקום 123 בסדרת המספרים הראשוניים) = (ברא' מב,לג) "האיש אדני הארץ" = (שמ' יח,כג) "על מקמו יבא בשלום" = (במ' ט,כב) "יחנו בני ישראל" = (במ' טז,ב) "ויקמו לפני משה" = (דב' ד,ה) "כאשר צוני" = (יהו' י,ב) "וכל אנשיה גבורים" = (ש"א יב,טז) "את הדבר הגדול הזה" = (ש"א יד,מח) "ויך את עמלק" = (ש"ב יח,יא) "והנה ראית" = (מ"א ח,ל) "ועמך ישראל" = (מ"א טז,ל) "אשר לפניו" = (יח' כה,יד) "ביד עמי ישראל" = (עמוס ז,יז) "גלה יגלה מעל אדמתו" = (זכ' ט,י) "ודבר שלום לגוים" = (דה"א י,א) "נלחמו בישראל" = (דה"א יז,יז) "וראיתני" = (דה"ב כג,יא) "ויוציאו את בן המלך" = (דה"ב לה,כ) "אחרי כל זאת" = [תהי' יח,ב] "ויאמר: ארחמך, י-הוה חזקי" = (איוב כא,כה) "בנפש מרה" = (איכה א,יח) "שמעו נא כל עמים (העמים)" = (אסתר ט,ב) "ואיש לא עמד לפניהם" = (נחמ' ח,יב) "אשר הודיעו להם"

ואנכי לא מריתי, אחור לא נסוגתי = 1553 (מקום 245 בסדרת המספרים הראשוניים) = [תהי' נא,יב] "לב טהור ברא לי א-להים, ורוח נכון חדש בקרבי" = [נחמ' א,י] "והם עבדיך ועמך, אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה" = (יהו' ו,כה) "ותשב בקרב ישראל" = (מ"א ה,יז) "תחת כפות רגלו (רגליי)" = (יח' א,יג) "ודמות החיות מראיהם כגחלי אש" = (יח' כב,כט) "ואת הגר עשקו בלא משפט" = (דה"א טז,מ) "ולכל הכתוב בתורת י-הוה" = (דה"ב א,טו) "ויתן המלך את הכסף ואת הזהב"



אדנ-י י-הוה פתח לי אזן, ואנכי לא מריתי, אחור לא נסוגתי = 2230 = [ש"ב כב,מג] "ואשחקם כעפר ארץ, כטיט חוצות אדקם, ארקעם" = [יש' ס,כ] "לא יבוא עוד שמשך, וירחך לא יאסף, כי י-הוה יהיה לך לאור עולם, ושלמו ימי אבלך" = [ירמ' לז,יט] "ואיו (ואיה) נביאיכם אשר נבאו לכם לאמר לא יבא מלך בבל עליכם ועל הארץ הזאת?" = [הוש' יב,יד] "ובנביא העלה י-הוה את ישראל ממצרים, ובנביא נשמר" = [תהי' קיט,קא] "מכל ארח רע כלאתי רגלי, למען אשמר דברך" = [דניאל ט,כב] "ויבן, וידבר עמי, ויאמר: דניאל, עתה יצאתי להשכילך בינה" = (יח' לד,יא) "ודרשתי את צאני ובקרתים"


יום רביעי, 29 ביולי 2015

גלם הפטרה ואתחנן נחמו

לחם משנה מהפטרת ואתחנן, מדרש אשאביאל. [יש' מ,ה] "ונגלה כבוד י-הוה, וראו כל בשר יחדו כי פי י-הוה דבר".

ונגלה כבוד י-הוה, וראו כל בשר יחדו כי פי י-הוה דבר = 1297 (במקום יר"א בסדרת המספרים הראשוניים) = [יש' א,כח] "ושבר פשעים (פושעים) וחטאים, יחדו; ועזבי י-הוה יכלו" = [מש' כא,כח] "עד כזבים יאבד; ואיש שומע, לנצח ידבר" = (ברא' לז,ב) "ויבא יוסף את דבתם רעה" = (שמ' כב,כג) "והרגתי אתכם בחרב" = (שמ' כג,כב) "כי אם שמוע תשמע" = (דב' כח,סח) "לא תסיף עוד לראתה" = (ירמ' טו,יג) "חילך ואוצרותיך לבז אתן" = (יח' ו,ב) "שים פניך אל הרי ישראל" = (תהי' עח,ד) "מספרים תהלות י-הוה" = (מש' ח,כ) "נתיבות משפט" = התגלות מלך המשיח = 

מתוך מדרש אשאביאל, צו עליה ו:
"ויקרב את האיל השני, איל המלאים" = 1297. ומול התמיהה של כל אשר לא יבין למה צריכים לעשות כאלו דברים, יאשרו מעשי משה את הבטחון בצדק הא-להי ולהבנתו לעתיד לבוא, כאשר ישקעו בצער [יש' א,כח] "ושבר, פשעים וחטאים, יחדו; ועזבי (ועוזבי) י-הוה יכלו"; [יש' מ,ה] "ונגלה כבוד י-הוה, וראו כל בשר יחדו כי פי י-הוה דבר". (שמ' כג,כב) "כי אם שמוע תשמע" בקול ה' המוליכך בדרך ישרה, לא תשוב לעולם אל צרות מצרים, וגם (דב' כח,סח) "לא תסיף עוד לראתה" כי לא יהיה מקום לשום חושך מעורבב באור. לכן, (יח' ו,ב) "שים פניך אל הרי ישראל", אל האבות הקדושים והצדיקים הגדולים, העומדים לך, (תהי' עח,ד) "מספרים תהלות י-הוה" אשר פתח לך (מש' ח,כ) "נתיבות משפט".

גלוי "כבוד י-הוה" = 58 הוא גלוי "חן", אותה נקודה בה היופי מתיחד עם האמת ונהיים זהות אחת, שובה בנועם את השכל ואת הלב כאחד. גלוי כבוד ה' אינו דבר הקורה מאת ה' ברגע מסוים, אלא מדרגה תודעתית אליה עולה האדם בעמלו ברגע הראוי לו.

ונגלה כבוד י-הוה = 152 = (ברא' ו,ד) "בימים ההם" = (ברא' כו,לג) "עד היום הזה" = (ברא' מד,יב) "בנימין" = (שמ' ז,כו) "ויעבדני (ויעבדוני)" = (שמ' לד,ב) "והיה (שתהיה) נכון" = (במ' יט,ז) "יבא אל המחנה" = (שופ' טז,יז) "מבטן אמי" = (ש"א יא,א) "ונעבדך" = (יהו' יג,טז) "ויהי להם הגבול" = (מ"א א,ה) "אני אמלך" = (יש' ה,כא) "נבנים (נבונים)" = (הוש' ח,ח) "נבלע" = (חב' ב,טז) "על כבודך" = (תהי' קמה,יד) "סומך י-הוה" = (איוב יט,יח) "אקומה" = (איוב לז,יג) "ימצאהו" = (מש' לא,ז) "ועמלו" = (קו' ג,ט) "הוא עמל" = (עזרא ח,טז) "מבינים" = (נחמ' ח,יז) "עד היום ההוא" = כל הזמן = עין טובה


פי י-הוה דבר = 322 = (ברא' א,ט) "היבשה" = (ברא' ג,יז) "ולאדם אמר" = (ברא' ז,כד) "ויגברו המים" = (ברא' כד,סז) "וינחם יצחק" = (במ' יא,ו) "אל המן עינינו" = (במ' יא,כד) "מזקני העם" = (דב' ד,כב) "עברים" = (דב' י,ג) "ואעל ההרה" = (ש"א ה,ט) "מקטן (מקטון) ועד גדול" = (מ"ב ג,יז) "כי כה אמר י-הוה" = (מ"ב טו,יט) "להחזיק הממלכה בידו" = (יש' כה,ט) "ואמר ביום ההוא" = (ירמ' לא,ב) "י-הוה נראה לי" = (ירמ' לא,כו) "זרע אדם" = (ירמ' נ,מג) "ורפו ידיו" = (יח' מד,כז) "יקריב" = (זכ' יא,טז) "לא ירפא" = (דה"א יד,ח) "ויצא לפניהם" = (תהי' לז,לד) "וירוממך" = (איוב לב,ז) "ימים ידברו" = (דניאל ז,כג) "כל ארעא" = (איוב מ,כד) "בעיניו יקחנו" = הפוך על הפוך = יצר הטוב = כבש = שכב = מעריב = ערבים




---------------

ד"א: ונגלה כבוד י-הוה + פי י-הוה דבר = 474 = דעת


---------------

מצודת דוד: ונגלה . אז יגלה כבוד ה' וכולם יראו כי פי ה' דבר הנחמות האלו הואיל ונתקיימו :

מלבי"ם: ונגלה, מבאר כי ההופעה האלהית תתעלה לעתיד בששה מעלות על זמן העבר. א) כי עד עתה ההשגה האלהית היתה מעוטפת בכמה לבושים ומסכים ומחיצות ענן וערפל, אבל לעתיד ונגלה יהיה הכבוד מגולה ונראה באספקלריא המאירה. ב) עד עתה לא השיגו רק כבוד אלהים, שהוא ההנהגה שבו מנהיג ומסדר ומשגיח שהיא מיוחסת לשם אלהים או שדי או צבאות. לא כבוד ה' שהוא שם העצם המורה על כבודו מצד עצמו ומהותו כמ''ש וארא אל האבות באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם, אבל אז יתראה כבוד ה' וידעוהו. ג) עד עתה לא ראו, רק השיגו וידעו, לא ראו כבוד ה' בהשגת העין החושיי, אבל עתה עין בעין יראו. ד) עד עתה גם הרואים והצופים במחזות אלהים, לא ראו בעין בשר רק בעין הנפש בעין הנבואיי, אבל עתה יראו כל בשר גם הבשר בעינו יראה המראה הנוראה מכבוד ה' והתגלות אלהותו. ה) עד עתה היו הרואים והמשיגים מכבוד ה' מועטים, יחידים השרידים אשר ה' קורא, ובני עליה מועטים, אבל אז יראו כל בשר כי מלאה הארץ דעה את ה'. ו) עד עתה לא ראו כולם במדרגה אחת, כמ''ש ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו, והעם לא יעלו עמו, שמדרגת משה היתה הגשה ומדרגת הזקנים עליה ומדרגת העם פחותה גם מזה כמ''ש שם, אבל עתה יראו כל בשר יחדו במדרגה אחת בשוה. כי פי ה' דבר והבטיח זאת :
















יום ראשון, 19 ביולי 2015

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

בס"ד

[תהי' צ,יז] "ויהי נעם אדנ-י א-להינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו"

ויהי נעם אדנ-י א-להינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו = 1960 = (ירמ' לה,טו) "אשר נתתי לכם ולאבתיכם" = (דה"ב ט,ה) "אשר שמעתי בארצי על דבריך" = (דה"ב לד,ל) "ויעל המלך בית י-הוה, וכל איש יהודה, וישבי ירושלם" = (ש"ב יז,יט) "ותפרש את המסך על פני הבאר"

ויהי נעם אדנ-י א-להינו עלינו = 524 = (ברא' ל,לט) "עקדים נקדים וטלאים" = (ברא' מ,יד) "מן הבית הזה" = (שמ' יט,יז) "ויתיצבו" = (שמ' ל,לב) "קדש יהיה לכם" = (ויק' ד,כח) "על חטאתו" = (במ' יד,כז) "עד מתי" = (במ' כט,יב) "וחגתם חג לי-הוה" = (במ' ל,ג) "דברו ככל היצא מפיו" = (במ' לד,ב) "כי אתם באים" = (דב' ו,ז) "ובשכבך ובקומך" = (דב' לא,כט) "כי ידעתי" = (ש"א א,ח) "ירע לבבך, הלוא אנכי טוב לך" = (ש"א כא,ג) "אל מקום פלני אלמוני" = (ש"ב יא,כג) "ויצאו אלינו השדה" = (מ"א כב,נג) "בדרך אביו ובדרך אמו" = (מ"ב ג,כ) "והנה מים באים מדרך אדום" = (מ"ב טו,ל) "ויכהו וימיתהו" = (מ"ב כג,כא) "עשו פסח" = (יש' מ,כו) "מרב אונים ואמיץ כח" = (יש' מח,ד) "מדעתי" = (ירמ' ז,כז) "ולא ישמעו אליך" = (ירמ' כט,א) "ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם" = (דה"א יז,כה) "לבנות לו" = (דה"ב ז,ג) "והדות לי-הוה כי טוב" = (תהי' קג,טו) "כציץ השדה" = (תהי' קטז,א) "תחנוני" = (תהי' קטז,ד) "מלטה נפשי" = (תהי' קמב,ו) "אתה מחסי" = (איוב ל,כ) "עמדתי" = (קו' ד,טו) "את כל החיים"

ומעשה ידינו כוננה עלינו = 798 = [איוב יד,כא] "יכבדו בניו ולא ידע, ויצערו ולא יבין למו" = [איוב לא,יח] "כי מנעורי גדלני כאב, ומבטן אמי אנחנה" = (ברא' לח,ז) "ער בכור יהודה, רע" = (ברא' נא,יג) "וישאו אתו בניו" = (שמ' ה,כב) "שלחתני" = (שמ' כב,י) "שבעת (שבועת) י-הוה" = (ויק' ט,כד) "ותצא אש" = (במ' לב,יז) "מפני ישבי הארץ" = (דב' א,כא) "ראה נתן י-הוה א-להיך" = (דב' ד,לט) "והשבת (והשבות) אל לבבך" = (דב' כט,י) "טפכם נשיכם וגרך" = (דב' ל,ג) "אשר הפיצך י-הוה א-להיך" = (דב' לג,ד) "תורה צוה לנו" = (יהו' כב,ד) "אל ארץ אחזתכם" = (ש"א ו,י) "ויעשו האנשים" = (יש' לח,ו) "על העיר הזאת" = (ירמ' יד,ט) "ואתה בקרבנו, י-הוה" = (ירמ' טז,טו) "ומכל הארצות" = (צפ' ג,ט) "שפה ברורה" = (זכ' יד,ז) "והיה לעת ערב" = (זכ' יד,יט) "חטאת מצרים" = (תהי' סד,י) "ומעשהו השכילו" = (תהי' צא,טז) "בישועתי" = (תהי' צד,א) "א-ל נקמות הופיע" = (תהי' קו,לג) "בשפתיו" = (מש' ז,ד) "לבינה תקרא" = (מש' כ,יג) "פקח עיניך, שבע לחם" = (רות ד,יג) "ויתן י-הוה לה הריון"

ומעשה ידינו כוננהו = 638 = (ברא' כא,יב) "יקרא לך זרע" = (שמ' כב,כא) "כל אלמנה ויתום" = (שמ' לג,טז) "בלכתך עמנו" = (במ' יא,כט) "ויאמר לו משה" = (דב' ז,ב) "ונתנם י-הוה א-להיך" = (דב' טו,יא) "מקרב הארץ" = (דב' כו,ו) "ויתנו עלינו" = (שופ' ז,יח) "סביבות כל המחנה" = (מ"א יז,יד) "גשם על פני האדמה" = (מ"ב ה,כא) "ויאמר: השלום" = (יש' ט,ה) "בן נתן (ניתן) לנו" = (יש' ט,ו) "במשפט ובצדקה" = (יש' ל,י) "לא תראו" = (הוש' יב,ט) "מצאתי און לי" = (דה"ב כג,יז) "לפני המזבחות" = (תהי' ו,ב) "אל באפך תוכיחני" = (תהי' צח,ב) "גלה צדקתו" = (תהי' קיב,א) "ירא את י-הוה" = (תהי' קמד,ב) "חסדי ומצודתי" = (מש' ו,ל) "למלא נפשו" = (איכה א,ג) "גלתה יהודה מעני"


הכנעה-הבדלה-המתקה
חש-מל-מל
נעם אדנ-י א-להינו - ומעשה ידינו - ומעשה ידינו


נעם אדנ-י א-להינו = 327 = (ברא' יב,א) "אל הארץ" = (שמ' ג,יב) "על ההר הזה" = (שמ' כד,יג) "אל הר הא-להים" = (שמ' לג,א) "לזרעך" = (שמ' לג,ח) "יקומו כל העם" = (במ' יא,ג) "אש י-הוה" = (במ' יז,ח) "אל פני אהל מועד" = (דב' א,מד) "עד חרמה" = (דב' כה,טו) "יאריכו ימיך" = (מ"ב ד,כז) "וי-הוה העלים ממני" = (יש' יד,ב) "והביאום אל מקומם" = (ירמ' כא,ב) "ויעלה מעלינו" = (ירמ' כב,יב) "לא יראה עוד" = (ירמ' כה,כ) "כל הערב" = (יח' לט,כא) "וראו כל הגוים" = (הוש' ח,ח) "ככלי אין חפץ בו" = (הוש' יא,ז) "לא ירומם" = (יואל ב,יח) "לארצו" = (עמוס ב,יד) "וחזק לא יאמץ כחו" = (עמוס ה,כב) "לא ארצה" = (מלא' ג,כ) "ומרפא" = (דה"א כא,ל) "חרב מלאך י-הוה" = (תהי' טו,יא) "מי יגור באהלך" = (תהי' נט,ז) "אמר א-להים" = (תהי' קג,יא) "על יראיו" = (תהי' קמז,יא) "רוצה י-הוה"


ומעשה ידינו = 501 = (ברא' ב,ו) "יעלה מן הארץ" = (ברא' ג,ג) "ומפרי העץ" = (ברא' כג,ט) "אשר" = (ברא' ו,ב) "כי טבת הנה" = (ברא' י,ה) "מאלה נפרדו איי הגוים" = (ברא' מה,יג) "והגדתם לאבי" = (שמ' ז,כג) "ויפן פרעה" = (שמ' כד,יג) "ויקם משה" = (שמ' כח,כג) "טבעות זהב" = (שופ' כא,כא) "והלכתם" = (ש"א כב,טז) "וכל בית אביך" = (ש"א כו,כ) "אל יפל דמי ארצה" = (מ"ב ז,ז) "אל נפשם" = (יש' ו,ד) "ימלא עשן" = (יש' כח,כג) "האזינו ושמעו" = (יש' לג,כב) "כי י-הוה שפטנו (שופטנו)" = (יש' מ,יח) "ומה דמות" = (ירמ' יג,טו) "שמעו והאזינו" = (ירמ' כד,ג) "תאנים" = (יח' ה,ג) "מעט במספר" = (יח' ה,ה) "וסביבותיה" = (יח' מב,ט) "מהחצר החצנה" = (הוש' יב,י) "עד (עוד) הושיבך באהלים" = (חגי ב,יח) "שימו נא לבבכם" = (זכ' ג,ב) "מצל (מוצל) מאש" = (דה"א יט,טז) "וישלחו מלאכים" = (דה"א כא,כ) "מתחבאים" = (דה"א כט,כ) "ויאמר דויד לכל הקהל" = (דה"ב ט,כו) "ועד גבול מצרים" = (דה"ב יא,כג) "המון נשים" = (תהי' סא,ב) "שמעה א-להים" = (תהי' פו,ה) "כי אתה אדנ-י" = (תהי' צב,ב) "להדות לי-הוה" = (איוב ד,יג) "על אנשים" = (איוב ט,כ) "תם אני" = (שה"ש ב,ז) "בצבאות" = (דניאל ז,כז) "מלכותה" (מלכותו) = (נחמ' ה,יג) "ויעש העם"


מעשה ידינו = 495 = (ברא' ב,ז) "עפר מן האדמה" = (ברא' ח,כ) "ויקח מכל הבהמה הטהרה" = (ברא' כב,יז) "כי ברך אברכך" = (ברא' מה,י) "וצאנך ובקרך" = (שמ' ט,כג) "על השמים" = (שמ' לב,לג) "אמחנו מספרי" = (שמ' לט,טז) "טבעת (טבעות) זהב" = (ויק' יד,י) "תמימה" = (במ' כא,יח) "מתנה" = (במ' לב,לא) "כן נעשה" = (דב' כא,ה) "ונגשו הכהנים" (יהו' ב,יד) "אם לא תגידו" = (יהו' יח,ו) "והבאתם אלי" = (יהו' כד,כג) "את לבבכם" = (שופ' ט,נז) "ותבא אליהם" = (שופ' טז,כו) "הניחה אותי" = (ש"ב ז,ו) "מתהלך" = (ש"ב יא,ד) "מטמאתה (מטומאתה)" = (ש"ב יב,לד) "ואם יש בי עון" = (מ"ב א,ב) "וישלח מלאכים" = (יש' ח,ז) "ואת כל כבודו" = (יש' לד,ג) "וחלליהם ישלכו (יושלכו)" = (יש' מה,י) "מה תוליד" = (ירמ' ד,ב) "ובו יתהללו" = (ירמ' ז,ט) "הגנב (הגנוב), רצח (רצוח) ונאף (ונאוף)" = (ירמ' כא,יב) "רע מעלליהם" = (ירמ' נא,לב) "ואנשי המלחמה" = (יח' ג,ב) "ואפתח" = (הוש' ה,ט) "הודעתי" = (תהי' יז,יב) "יכסוף לטרף (לטרוף)" = (תהי' כו,ה) "קהל מרעים" = (תהי' נ,יח) "ועם מנאפים חלקך" = (תהי' קיג,יד) "כי עפר אנחנו" = (תהי' קה,י) "ויעמידה ליעקב לחק" = (איוב ו,כג) "ומלטוני מיד צר" = (קו' ח,ט) "לכל מעשה" = (אסתר ח,יא) "טף ונשים" = (דניאל ב,יט) "לדניאל, בחזוא די ליליא, רזא גלי" = (נחמ' ו,יז) "באות אליהם"