AbracaAdabrá.Ediciones

יום חמישי, 27 ביוני 2019

ומדוע תתנשאו על קהל י-הוה



ומדוע תתנשאו על קהל י-הוה



קהל י-הוה = (דה"א כח,ח) "קהל י-הוה" = 161 (ערך המילוי הגדול של שם אהי-ה בנצח), (דב' ד,ד) "הדבקים" במשימה (ויק' ז,לה) "לכהן לי-הוה", (במ' כז,יז) "כצאן" (מ"א יח,לה) "סביב למזבח" = (מ"א יח,לה) "מלא (מילא) מים" = (ד"א כט,יג) "ומהללים" = (תהי' סה,י) "מלא מים" = (תהי' עב,ד) "לבני אביון" = (תהי' עג,ה) "ועם אדם" = (תהי' עז,כ) "לא נדעו (נודעו)" = (תהי' עח,נז) "נהפכו" = (תהי' צא,יא) "יצוה לך" = (תהי' קד,ז) "יחפזון" = (איוב ח,טו) "ולא יעמד" = (איוב יא,י) "ויקהיל" = (איוב טו,ט) "ולא נדע" = (איוב לו,ד) "כי אמנם" = (איוב לח,ג) "והודיעני" = כי לא יהיה לו גאל = 161 = (ברא' כז,לג) "גדלה עד מאד" = (שמ' יג,ג) "כי בחזק יד" = (שמ' טז,יז) "וילקטו" = (שמ' לד,ז) "ונקה" = (ויק' ז,לה) "לכהן לי-הוה" = (ויק' כה,מב) "כי עבדי הם" = (במ' כז,יז) "כצאן" = (דב' ד,ד) "הדבקים" = (דב' לב,יז) "לא ידעום" = (יהו' ו,ו) "אל הכהנים" = (ש"א יז,י) "ונלחמה יחד" = (ש"א כח,ח) "העלי לי" = (ש"ב יז,י) "והוא גם בן חיל" = (מ"א יח,לה) "סביב למזבח" = (מ"א יח,לה) "מלא מים" = (מ"ב יט,ט) "הנה יצא" = (יש' כח,א) "הלומי יין" = (יש' ל,כט) "כהולך בחליל" = (ירמ' מד,א) "אל כל היהודים" = (ירמ' מז,ד) "על היום" = (ירמ' מ,ד) "הלוך ובכו ילכו" = (יח' א,יט) "אצלם" = (זכ' ב,יג) "לעבדיהם" = (דה"א ב,כא) "והוא לקחה" = (תהי' עב,ד) "לבני אביון" = (תהי' עח,נז) "נהפכו" = (תהי' צא,יא) "יצוה לך" = (תהי' קד,ז) "יחפזון" = (איוב ח,טו) "ולא יעמד" = (איוב יא,י) "ויקהיל" = (איוב טו,ט) "ולא נדע" = (איוב לח,ג) "והודיעני" = (איוב מא,ח) "לא יבא ביניהם"









קורח - כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה'



כל העדה = 134 = בינה בינה = דלק = דקל = יד הנביאים {הוש' יב,יא: וביד הנביאים אדמה} = מס' הופעות השם אדנ"י שבמלכות בכל התנ"ך \\ = ככל הגוים (התמורה חו"ח) = אף חמה = עידן = אני אני הוא = חלוץ = גוף אדם



כל העדה כלם = 224 = דרך = רוחי = ריחו = חירו = כדר = מפקד



קדשים = 454 = דתן = חותם 



כל העדה כלם קדשים = 678 = ויצעק משה אל י-הוה = 678 = (ברא' ה,יג) "ארבעים שנה" = (ברא' ז,ה) "ככל אשר צוהו" = (ברא' כה,לב) "הנה אנכי הולך למות" = (ברא' כו,ט) "ואיך אמרת" = (ברא' כז,ב) "הנה נא זקנתי" = (ברא' כז,כא) "ויאמר יצחק אל יעקב" = (ברא' לב,יז) "בין עדר ובין עדר" = (ברא' לה,טז) "ותלד רחל" = (שמ' ד,יד) "ויחר אף י-הוה במשה" = (במ' יט,ט) "ואסף איש טהור" = (במ' כב,כג) "להטתה הדרך" = (במ' לב,כט) "ויאמר משה אלהם" = (ש"א ט,יט) "ואכלתם עמי היום" = (ש"א כט,ג) "ולא מצאתי בו מאומה" = (מ"א טו,ב) "מלך בירושלם" = (יש' מ,ו) "קול אמר (אומר) קרא" = (יח' כ,טז) "יען במשפטי מאסו" = (הוש' ג,א) "אהבת רע (כמו ואהבת לרעך)" = (זכ' ג,ב) "ויאמר י-הוה אל השטן" = (תהי' פט,יג) "בשמך ירננו" = (תהי' לז,יא) "על רב שלום" = (מש' יד,לב) "ברעתו" = (מש' כ,יז) "לחם שקר" = (איכה א,ג) "כל רדפיה השיגוה" = בערות



}}}



מה בצעקה של משה? ויצעק משה אל י-הוה = 678 = ערבות. לא משנה על מה קבלה מרים את עונשה, אין שום תקשורת בין משה לבין עלבון, הרי הוא עניו מכל אדם. משה רואה את מרים מצורעת כשלג ומצטער עליה, וזועק לפני בורא עולם שהוא ערב בה, שכולם ערבים זה בזה, שלא יהיה טוב לעם ישראל אם לאחד מהם יהיה רע. 

ומה יצעק? שני דברים יוציא מלבו לתבוע את טובת הזולת. את המילה "נא", המבקשת לזרז את הספקת המבוקש, יכניס בשניהם. "אל נא רפא", רומז בערכו 363 להזכרת "רצון טוב" = 363. תרצה טוב ויהיה טוב. מכוון אל השם "אל", המושל על החסדים. ראשית כל, לעורר רצון טוב. ובדבר השני: "נא לה", הרצון הטוב דוקא עכשיו ודוקא כלפיה, בכוונת לייזר. ולא מתוך חסדים שבאים להתגבר על הדינים, אלא דוקא "נא לה", השווה בגימטריה "א-להים", השם הממונה על כל הדינים. מתוך ערבות, משה רבנו דורש המתקה הכי גבוהה ומושלמת, בה הדינים פשוט הופכים לחסדים שלמים, מידה כנגד מידה. 

ובכן, יש כאן שיטה. ראשית כל, ערבות: אני ניגש לה' כי כואב לי הכאב של מישהו אחר, של חלק כלשהו מהגוף השלם שגם אני איבר לו. מתוך הערבות, לעורר רצון טוב בהזרמת זכויות של מצוות בין אדם לחברו. ושלישית, דרישת ההכי גבוה ונעלה ומושלם, המרת הדינים לחסדים לגמרי, מהר ולא פחות. במקביל לשלבי התיקון של הבעש"ט הקדוש, ערבות היא הכנעה (לעולם לא יהיה לי טוב אם לחבר שלי רע), רצון טוב עושה את ההבדלה, ומכל זה, המתקה שלמה.

{{{



ובתוכם = 474 = דעת = חכמות = 

דב' לא,ג: "הוא עבר לפניך" = 474, בבחינת (יהו' ד,כד) "דעת" המחברת בין עולם המחשבה לעולם המעשה.  ונגלה כבוד י-הוה + פי י-הוה דבר = אלה בני עשו = (ברא' ד,ט) "ויאמר י-הוה אל קין" = (ברא' יח,כא) "ארדה נא ואראה" = (ברא' יט,ג) "ויבאו אל ביתו" = (ברא' כז,כח) "מטל השמים" = (ברא' לא,כד) "ויבא א-להים אל לבן הארמי" = (שמ' כה,לט) "ככר זהב טהור" = (דב' לב,א) "האזינו השמים" = (ש"א א,כא) "וכל ביתו" = (ש"ב יט,מג) "כי קרוב המלך אלי" = (ש"ב כב,יא) "על כנפי רוח" = (מ"ב כא,י) "וידבר י-הוה ביד עבדיו הנביאים" = (יש' ח,יד) "למקדש" = (יח' כח,יח) "מקדשיך" = (יח' לז,ו) "וחייתם" = (יח' לז,י) "והנבאתי" = (יח' לח,יד) "כי אמר אדנ-י י-הוה הלוא ביום ההוא" = (דה"ב לד,ג) "והוא עודנו נער" = (תהי' קה,מ) "ולחם שמים" = (מש' א,כ) "חכמות" = (מש' כב,כג) "יריב ריבם" = (שה"ש ד,ט) "אחתי כלה" 

ובתוכם י-הוה = 500 = כתף = נתן = יצת = כפת = עתל = מכתם = סתם = עדת י-הוה = 

וישב יעקב = 500 = (ברא' ט,ז) "פרו ורבו" = (ברא' יד,כב) "ויאמר אברם" = (ברא' מב,יא) "בני איש אחד נחנו" = (שמ' ב,יג) "למה תכה" = (שמ' כד,ה) "עלת (עולות)" = (ויק' ח,לד) "לכפר עליכם" = (ויק' טז,ו) "ובעד ביתו" = (ויק' יז,יד) "דמו בנפשו הוא" = (במ' כז,יז) "עדת י-הוה" = (ש"ב ה,ו) "לא תבוא הנה" = (ש"ב כד,ב) "וידעתי" = (מ"א יח,ד) "את נביאי י-הוה" = (ירמ' יז,יב) "מקדשנו" = (ירמ' כו,טז) "כי בשם י-הוה א-להינו" = (יח' ד,יד) "הנה נפשי" = (דה"א יז,י) "את כל אויביך" = (דה"א יט,יא) "נתן" = (תהי' לג,כ) "עזרנו ומגננו הוא" = (תהי' נה,טו) "בבית א-להים" = (קו' ב,ה) "עץ כל פרי" = (נחמ' ג,ט) "שר" = משפיע = פרו ורבו = קרבן פסח = שר  = השקיפה = 

פרו ורבו //מצוה ראשונה לאנושות//  = קרבן פסח //מצוה ראשונה לבני ישראל/



כל העדה כלם קדשים ובתוכם י-הוה =  1178 = עגלה משלשת

בנוגע לפסוק 
"הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע", 
א"א בדלתועדזאאכלתר"ג = 1178 = כשש מאות אלף (עליהן חלתה הגזרה לכתחילה כנ"ל) = ויברך א-להים את יום השביעי = וַהֲרִיקתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי = לא-תִרְאֶה אֶת-פָּנַי = חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלהִים חַיִּים (דוד מתכונן לנצח את גלית [ש"א יז,כו] וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר, מַה-יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז, וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל: כִּי מִי, הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, כִּי חֵרֵף, מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים )
= 1178 = 
[יהושוע יט, כה] ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף
[משלי יב, ט] טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם
[תהילים צ, יג] שובה יהוה עד־מתי והנחם על־עבדיך


{{{ניתוח הפסוק כולו: https://dibydoc.blogspot.com/2009/06/1806.html }}}