פורים = 336 = שאלה = (ברא' ג,א) היה ערום = (ברא' ב,כב) לאשה = (ברא' מו,כב) אלה בני רחל {בעוד מנהיגי העלילה מרדכי ואסתר הם משבט בנימין} = (שמ' לג,כב) והיה בעבר כבדי {כשיעבור כבודי, בהסתר פנים} = (שופ' כ,י) לבואם לגבע בנימן = (ש"א א,כד) שלו {שילו} = (יש' כד,טז) צבי לצדיק = (ירמ' ז,ג) היטיבו דרכיכם = (חב' ב,יח) מה הועיל פסל = (דה"א ו,לד) ולכפר = (דה"א כב,יא) דבר עליך = (קוה' ו,ד) ובחשך = (אס' ב,ד) והנערה = אהרן הכהן (גם פורים גם אהרן בבחי' הוד)
חוקת עליה ג, תפארת בשבוע. במ' כ,י: "ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע, ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים".
והיכן הקהילו משה ואהרן את הקהל? "אל פני הסלע", שבערכו 336 מצביע על העמדתם במצב של "שאלה" מול יכולתם להיות "בני חורין". אל פני הסלע מהוה הכרח להכרעה, בין תודעה המחזיקה בשאלות לבין תודעה שקנתה לעצמה תורה, וחרתה אותה על קורות לבו של האדם: בין עבד אף אם להגיון המוגבל, לבין קהילת "בני חורין". "אל פני הסלע" מזכיר לנו את המצב של איום בהר סיני, כאשר לדברי רש"י הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית, והיה ענין של פיקוח נפש להישבע בלשון נעשה ונשמע. כאן, בכל דור ודור, מלבד ענין של הצלת החיים הגשמיים, ההכרעה היא בענין להשתעבד לחוקי הטבע או להתעלות לחיים בנס מודע.
עד דלא ידע = 193 = אמונה וביטחון
נכנס יין יצא סוד = 421 = [ברא' ו,ח] ונח מצא חן בעיני י-הוה {פסוק המציג סימטריה פנים אל פנים של נח-חן, מקבילה לסימטריה פחות צלולה של יין-סוד} = (שמ' יט,יט) והאלהים יעננו בקול = (שמ' כא,לא) יעשה לו = (דב' ה,ה) אנכי עמד בין י-הוה וביניכם = (ש"א כה,כו) והושע ידך = (ש"ב י,יא) לישועה = (מ"א ז,לג) ומעשה = (מ"ב ב,יט) והמים רעים = (תהי' צ,ג) שובו בני אדם = (תהי' קד,לג) אזמרה לאלהי בעודי = (עז' ג,יב) להרים קול
יין (= 70) + יוד יוד נון (= 146) = 216 = יראה = גבורה = (ברא' כו,כח) בינינו ובינך = (ברא' מא,ד) וייקץ = (שמ' יב,יא) פסח הוא לי-הוה = (ויק' כד,יב) על פי י-הוה = (ויק ' כה,מ) יעבד עמך = (דב' ה,יט) וההר = (ש"ב י,יז) וילחמו עמו = (ש"ב יג,טו) קומי לכי = (ש"ב יד,יב) דברי = (מ"א ז,כה) והים עליהם = (יש' כח,יא) ידבר = (דה"ב כט,יח) ויבואו פנימה = (דה"ב לה,כב) מפי אלהים = (תהי' כב,ט) כי חפץ בו = (תהי' כב,יד) אריה = (תהי' לג,יח) הנה עין י-הוה = (תהי' נב,ג) הגבור = (מש' ד,כב) למצאיהם = (קו' א,ב) הבל הבלים הכל הבל = (דנ' ב,ח) ענה מלכא = (עז' ז,כח) כיד י-הוה אלהי עלי
סוד (= 70) + סמך וו דלת (= 566) = 636 = (ברא' א,ה) ויהי ערב ויהי בקר = (ברא' כד,לד) את דברי אביו = (ברא' ל,לט) ותלדן הצאן = (ברא' לז,כב) הציל אתו מידם = (במ' כב,יב) לא תלך עמהם = (דב' כא,טז) ביום הנחילו את בניו = (ש"א ב,כה) מי יתפלל לו = (ש"ב ז,כז) להתפלל אליך = (מ"א ט,ח) והבית הזה יהיה עליון = (מ"ב יד,כב) אחרי שכב המלך = (יש' י,י) לממלכת האליל {לממלכות} = (יש' יד,יג) ואשב בהר מועד {מועד, בזמן, כפרט של הר, במרחב} = (יש' מה,כ) ומתפללים = (יש' סב,י) הרימו נס על העמים = (יש' סג,טז) גאלנו מעולם שמך = (ירמ' יב,א) צדיק אתה י-הוה = (ירמ' לט,יז) והצלתיך ביום ההוא = (יח' לז,ז) והנה רעש = (דה"א כא,י) שלוש = (דה"ב יג,יח) על י-הוה אלהי אבותיהם = (תהי' קמב,ד) רוחי ואתה = (איוב ל,כג) ובית מועד לכל חי = (מש' כא,כג) שמר פיו = (קו' י,ו) ועשירים = (אסתר ב,ו) מירושלים = (דנ' ז,כז) מלכות עלם
נכנס יין = 250 = (ברא' ח,כא) וירח י-הוה = (ברא' יח,כה) והיה כצדיק = (ויק' יא,לו) יהיה טהור = (ש"א טו,יא) ויזעק אל י-הוה = (יש' יא,ט) לים מכסים = (יש' כט,ז) כחלום חזון לילה = (ירמ' ח,יט) הי-הוה אין בציון = (מש' י,כט) דרך י-הוה
יצא סוד = 171 = (ברא' מג,כב) לא ידענו = (שמ' לד,יז) אלהי מסכה = (ויק' ט,ה) אל פני = (ויק' יד,נא) ובמים החיים = (דב' יא,כו) וקללה = (מ"ב ג,יז) ימלא מים = (יש' מה,ו) כי אפס = (יש' מח,כ) צאו מבבל = (יונה א,ז) על יונה (זכ' י,יא) והכה בים גלים = (דה"ב יז,י) ולא נלחמו = (דה"ב ח,ה) העליון = (תהי' עא,ח) ימלא פי = (עז' ה,א) עליהון
