און --- מלשון אני, אנן // און = 57 / אלף ויו נון = 239
הון --- מלשון הן // הון = 61 = אני / הא ואו נון = 125
עון --- מלשון עניות, ענן // עון = 126 / עין וו נון = 248
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9F
און
1 אוֹן א
2 אוֹן ב
3 אָוֶן
אוֹן א
שורש א־ו־ן א, גזור שם
לשון המקרא כוח, עוצמה.
"הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו; וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ." (איוב מ, פסוק טז)
"לוהט בזמר און / בלבבות האל / של נערי ציון / ורכב ישראל." (מול הר סיני, מאת יחיאל מוהר)
בפרט: כוח גברא, כוח ההולדה של הזכר.
"רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז." (בראשית מט, פסוק ג)
אין אונות
רב אונים
אין אונים
חסר אונים
צעדי און
ראשית און
אנגלית: power, vigor, strength
אוֹן ב
ניתוח דקדוקי
שורש א־נ־ן
לשון המקרא צער, יגון, אבל (נדיר, רק בתנ"ך).
"וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי." (בראשית לה, פסוק יח)
"וְלֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ." (הושע ט, פסוק ד)
מלה מקראית. מאנינות "לֹא אָכַלְתִי בְאֹנִי מִמֶּנוּ..." (דברים כו, פסוק יד)
אנגלית: mourning, sorrow
אָוֶן
הגייה* aven
שורש א־ו־ן
רשע, עול, רעה.
"לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע." (משלי יב, פסוק כא)
"אָדָם בְּלִיַּעַל, אִישׁ אָוֶן, הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה." (משלי ו, פסוק יב)
"הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי." (תהלים נט, פסוק ג)
חקקי און
מילים נרדפות
רשע
תרגום אנגלית: evil
.............. Breath, nothingness; idolatry, falsehood, sin, toil; Heliopolis; wealth; strength. ... here is the nature of life mixed with the seed of death.
.............. to avert, hinder, refuse, frustrate. ... here is the seeming nature of death. Avert thine eyes
from the Sun which is darkened by thy Idolatry O'h Israel!
וכדברי הרד"ק בספר השורשים:
---------------------------------------------
http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/awn.html
אוון = אין והבל, שקר ומרמה, שימוש לרעה בכוח
חזרה לדף הראשי
מאת: אראל סגל הלוי, ללא הסמכה לפסיקת הלכה, לא עצבני, לא עיתונאי (erelvgalya+tnk1@gmail.com)
המילה אָוֶן נזכרת לפעמים כמילה נרדפת להבל וריק:
ישעיהו מא29: ""הֵן כֻּלָּם אָוֶן,אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם, רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם""
ולפעמים כמילה נרדפת לדבר רע:
ישעיהו לא2: ""וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים, וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן""
מהי המשמעות היסודית? שתי אפשרויות:
1. אָוֶן כמו אֵין; מכאן המשמעות "הבל וריק": ""שאין בהם ממש בעצמותם"" (מלבי"ם על ישעיהו מא29), ומכאן גם המשמעות "שקר ומרמה", כי המשקר אומר דבר שאינו נכון, ופועלי אוון הם אנשים העושים דברי מרמה, פעולות הכרוכות בשקרים והטעיות.
2. אָוֶן כמו אוֹן, הוֹן, כוח; מכאן המשמעות ""הכוח החופשי, שלא במשפט, ובא לרוב על השתמשות באונו וכוחו זה נגד חברו להעביר דינו"" (מלבי"ם על ישעיהו י1; ודומה לזה רש"ר הירש על בראשית לה18); מכאן המשמעות "שקר ומרמה", שהיא דוגמה לעיוות דין; ומכאן המשמעות "אין והבל", כי המשקר אומר דברי הבל.
ישנם פסוקים שמתאימים יותר למשמעות 1 - אין והבל:
עמוס ה5: ""וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ, כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן"" = לאין, כי יחרב;
זכריה י2: ""כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן..."" = התרפים אמרו דברי שוא והבל, דברים שאין להם קשר למציאות.
תהלים צ10: ""יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה"" = הגאוה שאנו מתגאים בחיינו היא כאין, כי חיינו עוברים במהירות ואינם.
ישנם פסוקים שמתאימים יותר למשמעות 2 - חטא ורע:
במדבר כג21: ""לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ"" - ה' לא רואה כל רע בעם ישראל.
שמואל א טו23: ""כִּי חַטַּאֶת קֶסֶם מֶרִי, וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר..."" - און נרדף לחטאת.
ישעיהו כט20: ""כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן""
ישעיהו לב6: ""כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל ידוד תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר""
ישעיהו נה7: ""יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ידוד וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ""
ישעיהו נח9: ""אָז תִּקְרָא וה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן""
ישעיהו סו3: ""שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן, גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה""
יחזקאל יא2: ""אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַחֹשְׁבִים אָוֶן וְהַיֹּעֲצִים עֲצַת רָע בָּעִיר הַזֹּאת"" = און נרדף אל רע.
הושע ו8: ""גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן, עֲקֻבָּה מִדָּם"" = און נרדף אל שפיכות דמים (הביטוי " פועלי אוון " מופיע פעמים רבות, במיוחד בספר תהלים).
מיכה ב1: ""הוֹי חֹשְׁבֵי אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ כִּי יֶשׁ לְאֵל יָדָם""
חבקוק א3: ""לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא""
תהלים צד23: ""וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם,וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם ה' אֱלֹהֵינוּ"" = און נרדף אל רעה.
משלי ו12: ""אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה"" = און נרדף אל בליעל ואל עקשות פה.
משלי ו18: ""לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה"" = און נרדף אל רעה.
משלי י29: ""מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ ה', וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן"" = לעושי רע בכוח הזרוע (פירוט)
משלי יב21: ""לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע"" = מעשה רע (פירוט)
משלי כא15: ""שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן"" = לעושי רע בכוח הזרוע (פירוט)
וישנם פסוקים שיכולים להתאים לשתי המשמעויות:
ישעיהו א13: ""לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא, קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה"" = 1 און נרדף אל שוא; ה' לא יכול לסבול שאנשים עושים עצרות לשווא, עצרות ריקניות שאינן מבטאות את התוכן האמיתי של החג. 2 ה' לא יכול לסבול שאנשים שעושים רע עורכים לכבודו עצרות חגיגיות.
ישעיהו י1: ""הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן, וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ"" = 1 חוקים שלא מתכוונים לקיים אותם, "אות מתה"; 2 חוקי רשע.
ישעיהו נט4: ""אֵין קֹרֵא בְצֶדֶק וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה, בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ וְדַבֶּר שָׁוְא הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן... קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם, מעשיהם מעשי אָוֶן ופעַל חמס בכפיהם... רגליהם לרע ירצו וימהָרוֹ לשפך דם נקי, מחשבותיהם מחשבות אָוֶן שד ושבר במסלותם"" = 1 און נרדף אל תהו ואל שוא; 2 און נרדף אל חמס ואל שוד ושבר.
ירמיהו ד14: ""כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלִַם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי; עַד מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ? כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים"" 2 מחשבות אונך = מחשבות של רוע; 1 משמיע און = משמיע נבואות-שלום שאינן נכונות (מלבי"ם).
הושע י8: ""וְנִשְׁמְדוּ בָּמוֹת אָוֶן, חַטַּאת יִשְׂרָאֵל..."" = 1 במות שאין בהן שום קדושה; 2 במות של מעשים רעים.
הושע יב12: ""אִם גִּלְעָד אָוֶן אַךְ שָׁוְא הָיוּ, בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי"" = נרדף אל שווא; 2 נרדף אל " בגלגל שוורים זיבחו " לעבודה זרה.
תהלים ה6: ""לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן"" = 1 אנשים שעושים "אין", שלא עושים כלום; נרדף ל הוללים. 2 אנשים שעושים רע (הפירוש השני מתאים יותר למשמעות הביטוי " פועלי אוון " ברוב הפסוקים).
תהלים נה4: ""מִקּוֹל אוֹיֵב מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע, כִּי יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי"" = 1 יאשימו אותי בהאשמות שאינן נכונות; 2 יעשו לי מעשים רעים, או יאשימו אותי במעשים רעים.
משלי יז4: ""מֵרַע מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן, שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת"" = 1 שפת שקר, 2 לשון הרע (פירוט).
משלי יט28: ""עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט, וּפִי רְשָׁעִים יְבַלַּע אָוֶן"" = מסתירים את השקר או את הרוע (פירוט).
משלי כב8: ""זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור[יִקְצָר] אָוֶן, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה"" = 1 יקצור אין והבל; 2 יקצור מעשים רעים שאחרים יעשו כנגדו (פירוט).
משלי ל20: ""כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה 'לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן'"" = 1 לא עשיתי שום דבר, 2 לא עשיתי רע.
פסוקים נוספים
חבקוק ג7: ""תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן, יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן"" - 2 בגלל מעשיהם הרעים של ישראל (רש"י).
תהלים ז15: ""הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר""
תהלים י7: ""אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ, תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן""
תהלים לו4: ""דִּבְרֵי פִיו אָוֶן וּמִרְמָה, חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב. אָוֶן יחשב על משכבו, יתיצב על דרך לא טוב, רע לא ימאס""
תהלים מא7: ""וְאִם בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ, יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר""
תהלים נה11: ""יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ""
תהלים נו8: ""עַל אָוֶן פַּלֶּט לָמוֹ בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד אֱלֹהִים""
תהלים נט6: ""וְאַתָּה ידוד אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה""
תהלים סו17-18: ""אֵלָיו פִּי קָרָאתִי וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי. אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי""
תהלים קיט133: ""פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן""
איוב ד8: ""כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ""
איוב ה6: ""כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל""
איוב יא11: ""כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן""
איוב יא14: ""אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה""
איוב טו35: ""הָרֹה עָמָל וְיָלֹד אָוֶן וּבִטְנָם תָּכִין מִרְמָה""
איוב כב15: ""הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי אָוֶן""
איוב לד36: ""אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח עַל תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי אָוֶן""
איוב לו10: ""וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן""
איוב לו21: ""הִשָּׁמֶר אֶל תֵּפֶן אַל אָוֶן כִּי עַל זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי""
משלי יא7: ""בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה, וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה"" = במקרה זה, לדעתי, אונים הם כוחות, ריבוי של אוֹן (פירוט)
-----------------------------
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9F
און
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר במצרים העתיקה.
און הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים שמונה ק"מ מזרחית לגדת הנילוס צפונית לממפיס, צפונית לקצה הדרומי של דלתת הנילוס, בקרבת קהיר. און הייתה אחת הערים העתיקות ביותר במצרים ונוסדה עוד לפני התקופה הקדם-שושלתית (לפני 3100 לפנה"ס).
תוכן עניינים
שמות העיר
שמה המצרי הקדום של העיר היה אַנוּ, ומכאן נבע השם העברי הנזכר במקרא, "און". העיר הייתה מרכז עיקרי לפולחן אל השמש אתום וכן לאל רע ולכן נקראה גם בפי המצרים בית השמש או בית רע.
שם העיר ביוונית היה הליופוליס (Ἡλίου πόλις or Ἡλιούπολις ) שפירושו עיר השמש. על פי דיודורוס סיקולוס, היסטוריון יווני מהמאה ה-1 לפנה"ס, העיר נבנתה על ידי אקטיס אשר היה בנו של הליוס מהמיתולוגיה היוונית, אשר קרא לעיר על שם אביו. השם "הליופוליס" משמש היום לשם שכונת יוקרה בקהיר במצרים המודרנית
העיר נזכרת במקרא בספר בראשית[1], בספור יוסף, בשם "און": "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם...וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן". ובספר ירמיהו[2], בסיפור המספר מה קרה לנשארים לאחר חורבן בית ראשון (שם מזהיר ירמיהו את העם לא לרדת למצרים), בשם "בית שמש": "וְשִׁבַּר, אֶת-מַצְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ, אֲשֶׁר, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְאֶת-בָּתֵּי אֱלֹהֵי-מִצְרַיִם, יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ".
היסטוריה
העיר הייתה מאוכלסת עוד מהתקופה הקדם-שושלתית, שהסתיימה בסוף האלף ה-4 לפנה"ס. בעיר נעשתה בנייה מסיבית בתקופת הממלכה הקדומה. העיר שימשה כמרכז דתי גדול וחשוב והתחרתה בעיר ממפיס. לכוהני העיר הייתה השפעה רבה על ענייני ארץ מצרים ועל התפתחות הדת המצרית במשך כל זמן קיומה, ובמיוחד בתקופת השושלת החמישית. באון היו קובעים את מועד עליית הכוכב סותיס אשר שימש בסיס לחישוב לוח השנה המצרי.
בתקופת הממלכה התיכונה בימי השושלת ה-12 בנה המלך אמנמחת הראשון מייסד השושלת, מקדש מפואר. בנו שנוסרת הראשון הקים שני אובליסקים. אחד האובליסקים עומד עד היום באתרו, (ניתן לראותו ברובע הליופוליס בקהיר המודרנית). האובליסק עשוי מאבן שחם אדומה, מתנשא לגובה 20.7 מטר ומשקלו 120 טון. בתקופת החיקסוס יש הסכמה במחקר כי האתר היה שייך לממלכתם[3]. בתקופת הממלכה החדשה המתוארכת בין המאה ה-16 לפנה"ס – המאה ה-11 לפנה"ס היה המקדש באון אחד המקדשים הגדולים והעשירים במקדשי מצרים.
תחותמס השלישי מהשושלת ה-18 (המאה ה-15 לפנה"ס) הקים באון שני אובליסקים. האובליסקים עשויים שחם שנחצבו במחצבות הנמצאות ליד האשדות הראשונים של הנילוס באסואן, גובהם 21 מטר ומשקל כל אחד 180 טון. הם מעוטרים בכתב חרטומים אשר נחרתו 200 שנה מאוחר יותר בתקופת רעמסס השני. הכתובות מפארות את ניצחונותיו בקרבות. האובליסקים הועברו על ידי המלכה קלאופטרה למקדש שהיא בנתה באלכסנדריה לכבוד מרקוס אנטוניוס. היום אחד האובליסקים מוצב בסנטרל פארק בניו יורק והשני מוצב ברובע הסיטי של וסטמינסטר בלונדון. המלך אחנתון בנה בעיר מקדש לאל אמון.
בעקבות התגברות השפעתם של כוהני נא אמון החלה השפעתם של כוהני און במצרים לרדת, אבל הם המשיכו להיות ידועים בלמדנותם. הרודוטוס, היסטוריון יווני שחי במאה ה-5 לפנה"ס ביקר אותם ושאב מהם ידיעות. אלכסנדר הגדול בצעדתו מאזור החוף לממפיס, עצר בעיר. בתקופת בית תלמי עברו כוהני און לאלכסנדריה, ומרכז כוחה של העיר אבד. הגאוגרף והפילוסוף היווני סְטְרָאבּוֹן ביקר בעיר בשנת 20 לפנה"ס ומצא עיר חרבה, ריקה מאנשים. המקדשים עדיין עמדו על תילם.
און הייתה ידועה בתקופת יוון העתיקה ובתקופת הקיסרות הרומית. העיר הוזכרה בכתביהם של רוב הגאוגרפים החשובים של התקופה, כולל תלמי, הרודוטוס, דיודורוס סיקולוס, אריאנוס, פלוטארכוס, יוסף בן מתתיהו[4] ועוד.
משרידיה של העיר לא נותר היום כמעט דבר. המבנים ואבני העיר שימשו בשימוש משני כמקור אבן לבנית העיר קהיר. ניתן היום לראות בשערי העיר קהיר, אבנים שמקורם במקדש שבנה אחנתון.
--------------------------
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9F
הון
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הון
|
| הגייה* |
hon
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ה־ו־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קוֹל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא נכסים, רכוש.
- "הוֹנֵךְ
וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך
וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ וְכָל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר בָּךְ וּבְכָל
קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתוֹכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיוֹם
מַפַּלְתֵּךְ." (יחזקאל כז, פסוק כז)
- "כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל." (משלי א, פסוק יג)
- לשון המקרא כסף, עושר.
- "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד." (תהלים קיב, פסוק ג)
- "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ." (שיר השירים ח, פסוק ז)
- "הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד." (משלי יט, פסוק ד)
- לשון המקרא מחיר.
- "תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם." (תהלים מד, פסוק יג)
- עברית חדשה בהשאלה (1): סך המשאבים הבלתי-חומריים הזמינים.
צירופים
- אַיִל הוֹן, גיוס הון, קרן הון סיכון, שוק ההון (1)
- הוֹן כֶּסֶף, הוֹן עָתָק, הלבנת הון (2)
- בלא הון, בְּשׁוּם הוֹן שֶׁבְּעוֹלָם, הוֹן תּוֹעָפוֹת (3)
- בַּעַל הוֹן, הון עצמי, הון שחור, עָשָׂה הוֹן (2,3)
- הון אנושי, הון חברתי, הוֹן פּוֹלִיטִי, הון תרבותי (4)
מילים נרדפות
- קפיטל, רכוש
- ממון, כסף, עושר
- מחיר, שווי
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
 ערך בוויקיפדיה: הון
|
הוֹן ב
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הון
|
| הגייה* |
hon
|
| חלק דיבר |
מילת קריאה
|
| מין |
|
| שורש |
ה־ו־ן
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא די.
- "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן." (משלי ל, פסוק טו)
- "שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן." (משלי ל, פסוק טז)
פרשנים מפרשים
מילים נרדפות
תרגום
--------------------------------
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9F
עָוֺן (גם: עָווֺן)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
|---|
| כתיב מלא | עוון |
| הגייה* | avon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ו־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
| נטיות | ר׳ עֲוֺנוֺת; עֲוֹן־ |
- לשון המקרא פשע, מעשה הנחשב כפסול במסגרת מערכת חוקים נתונה.
- "וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְהוָה צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת." (ישעיהו כב, פסוק יד)
- לשון המקרא אשמה על ביצוע פשע.
- "כִּי יְאַלֵּף עֲוֹנְךָ פִיךָ וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים." (איוב טו, פסוק ה)
- לשון המקרא עונש המוטל על פשע (של עצמך או של אחרים).
- "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְהוָה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא." (בראשית ד, פסוק יג)
- "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם." (במדבר יח, פסוק א)
- מן עוה. השוו לערבית: غَوَى (ğawā) - "סטיה מן הדרך"; לגעז ዐየየ፡ (שגגה).[1][2]
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- מתוך ההקשר של הפסוק "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְהוָה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא." (בראשית ד, פסוק יג) משתמע ש"עֲוֹנִי" מובא כאן במשמעות "עונש המוטל על פשע", אך הפרשנים מפרשים "אשמה".
| ניתוח דקדוקי - פועל |
|---|
| כתיב מלא | עון |
| שורש וגזרה | |
| בניין | |
- גר, התגורר.
- "וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ." (ישעיהו יג, פסוק כב)
- השוו לערבית: عون, عَانَ.[1]
---------------------------------
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9F
נושא עוון
נשא עוון הוא אחד מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין. עניינו ענין התוכחה שבוידוי שהוא העלאתו לשרשו שעל ידו נמחל העוון.
הבעל שם טוב מבאר את פירוש הפסוק[1] נושא עון ועובר על פשע, ורצה לומר שהוא על דרך משל, שהיה ריב בין שני אנשים, וכשרוצין להתפייס זה עם זה, אז מתווכחין לידע מי חטא נגד מי, מה שאין כן כשאין רוצה להתפייס אינו נושא עונו, להוכיחו נגד פניו מה שחטא לו, וזהו שאמר נושא עון, רצה לומר שנושא עונו ומוכיחו על פניו, היינו כשרוצה לעבור על פשע, ודפח"ח, והכי נמי מצינו לשון שאת הוא שמחל על עונו, כמו שכתוב אם תיטיב שאת והוא על דרך הנ"ל[2].
העלאת החיות שבעוון לשרשו[עריכה]
במסכת ראש השנה[3] נחלקו בפירוש הכתוב נושא עון חד אמר נושא וחד אמר כובש וכך הוא המדה וכו' ועון עצמו אינו נמחק.
וביאר הבעל שם טוב כי אלו ג' קוין חג"ת [חסד גבורה תפארת] מתפשטין מן רום המעלות עד התהום מקום הקליפה, וחסד במקום הקדושה למעלה הוא עונג, וכשנתפשט למטה בקליפה הוא זנות, וזהו שאמרו[4] אין למעלה מענג ואין למטה מנגע, וקו התפארת בהתפשטו למטה במקום הקליפה הוא הגאוה, וקו הגבורה למטה הוא כעס ועבודה זרה, והוא כשלהבת קשורה בגחלת זה בזה עד למעלה, רק למטה הוא בלי דעת, בסוד מאמר חכמינו ז"ל[5] נשים דעתן קלה, שהרשעים הם בחינת נוקבא דעתן קלה עליהם, ולמעלה הוא עם הדעת שנותן דעתו שיתענג יותר בעבודת השם יתברך ולא במקום הטינופת, ובחינת התשובה הוא הדעת.
ובזה יובן נושא עון וכו' ועון עצמו אינו נמחק, כי דבר גשמיי ומאוס אינו יכול לעלות למעלה במקום שורש התענוג וכו' וכך הוא המדה, ר"ל מדת רב חסד שהוא התענוג שהוא חסד, התענוג נתלבש זה בתוך זה וכו', וחד אמר כובש וכו'[6].
על דרך זה מבאר גם אדמו"ר הזקן את הפסוק "ונושא עוון... לשארית נחלתו" ודרשו חז"ל "למי שמשים את עצמו כשיריים". דהיינו שמשים עצמו בהיותו מלובש בגוף בהשתלשלות המדרגות בבחינת זמן ומקום. כשיריים שמלמעלה מן ההשתלשלות הנמשך לו בבחינת מקיף, והיינו כשיעמיק ויתבונן בשפלותיו איך שהוא מוטבע ומלובש מאד בנפשו הטבעית, אשר על ידי זה רחוק הוא מאוד מאור א"ס ב"ה שאינו נמשך אליו אלא בבחינת מקיף, שעל ידי זה נעשה בחינת נדכה כנ"ל, מזה נמשך שיהא הוא בטל לבחינת המקיף שעליו. וזהו לשארית נחלתו שהשיריים שהם למעלה מבחינת ההשתלשלות הם בחינת נחלתו - נחלת יעקב - נחל מלשון המשכה, דהיינו ההמשכה וההארה שמאור א"ס ב"ה ויעקב חבל נחלתו, אך הנחלה וההמשכה היא באה בבחינת מקיף בלבד, וזהו נחלה עבר על נפשנו שאינה נכנסה בפנימיות הלב להיות תוכו רצוף אהבה לה' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא.
ומאחר שנעשה על ידי זה בחינת נדכה יצר לו מאד מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו, הרי הוא בטל לבחינת המקיף שעליו ומשים עצמו כשיריים, ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל, ועל ידי זה יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' א"ס ברוך הוא וקדושתו, ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן, כי החסד נמשל למים ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את הבהמה. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית'[7].
הערות שוליים
