רמזים ראשוניים לפתרון והצלה כנגד שפעת החזירים

בס"ד

שפעת החזירים = 1130

[ויקרא כד, כא] ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת [משלי יט, ט] עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד [שמואל ב׳ כב, כט] כי־אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי חוקת התורה שמירת עינים

ד"א
[נחמיה י,כא] מגפיעש משלם חזיר = 1138 = ארבעה שנכנסו לפרד"ס =
=

[איוב כג, טו]	על־כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו
[דברי הימים א׳ ו, יט]	בן־אלקנה בן־ירחם בן־אליאל בן־תוח
[נחמיה י, כא]	מגפיעש משלם חזיר ♥ השאילתא שלך
[תהילים מח, טו]	כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על־מות

[ישע' סו,ג] (...) מעלה מנחה דם חזיר (...)
מעלה = 145 = מסילה = לעזאזל = מהפך = סעודה = נסיכה = על מה = עלילה
מנחה דם חזיר = 372 = שבע = בן ישי = חזקני ואמצני = יום כיפור = כלי חדש = עקרב
מעלה מנחה דם חזיר = 517 = בתפלה = בשירה = אור יקר = אין קדוש כהוי-ה =

[משלי יא,כב] נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרח טעם
נזם זהב באף חזיר = 419 = אחדות = אידרא רבא = צדיק הדור = מטריקס = אושוויץ
נזם זהב = 111 = אל"ף = פלא = אדמוני = מגדל בבל
באף חזיר = 308

[תהי' פ,יד] יכרסמנה חזיר מיער וזיו שדי ירענה
יכרסמנה חזיר מיער = 930 = כל הנשמה תהלל יה
=

[איוב יד, ב]	כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד
[במדבר ז, ד]	ויאמר יהוה אל־משה לאמר
[במדבר טו, לז]	ויאמר יהוה אל־משה לאמר
[במדבר כז, ו]	ויאמר יהוה אל־משה לאמר
[במדבר לא, כה]	ויאמר יהוה אל־משה לאמר
[שמואל א׳ ב, יב]	ובני עלי בני בליעל לא ידעו את־יהוה
[שמות לא, יב]	ויאמר יהוה אל־משה לאמר

וזיו שדי ירענה = 678 = ערבות = אתרוג לולב = קליפת נגה = רבי שמעון

כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי, וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי

בס"ד

ישעיהו פרק סו, פסוק א

כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי, וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.

כה אמר הוי"ה = 292 = צבר = בצר = קץ הזמן = רביעי = רפואה

הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי = 1080 = [יחזקאל לד, טו]אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה = [תהילים קיז, א]הללו את־יהוה כל־גוים שבחוהו כל־האמים == [מספר החלקים בשעה, אשר המה ח"י חלקים לכל דקה; ובכן, הגדרת הזמן ממש טמונה בהגדרת המקום: השמים, הם כסאי, והארץ, השרפרף כבי' לרגלי -- ובכן, 1080 + 1 (הכולל) = תפארת]

כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלי = 1372 = [דברי הימים א׳ יז, טו]ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל־דויד = [נחמיה ז, כה]בני גבעון תשעים וחמשה = [שמואל ב׳ ז, יז]ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל־דוד = אחרי מות קדושים אמור = משנכנס אדר מרבים בשמחה

אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי = 1434 = [קוהלת ז, ט]אל־תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח = [תהילים נט, ג]הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני

וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי = 729 = [שמות ד, ב]ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה = השבת אבידה = ישתחוה = לא תרצח = קר"ע שט"ן

אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי, וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי = 2163 = [במדבר ה, כג]וכתב את־האלת האלה הכהן בספר ומחה אל־מי המרים = [ויקרא כה, לד]ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי־אחזת עולם הוא להם = [תהילים סו, ד]כל־הארץ ישתחוו לך ויזמרו־לך יזמרו שמך סלה = [שמואל ב׳ יג, יא]ותגש אליו לאכל ויחזק־בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי


כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי, וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי = 3535 = [בראשית יא, ד]ויאמרו הבה נבנה־לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה־לנו שם פן־נפוץ על־פני כל־הארץ = [יחזקאל ח, ט]ויאמר אלי בא וראה את־התועבות הרעות אשר הם עשים פה

השמים כסאי = 486 = [ירמיהו לב, לח]והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים = עבד נרצע = כסות = יחי המלך המשיח
והארץ הדם רגלי = 594
(בלי ו') הארץ הדם רגלי = 588 = [תהילים סז, ד + ו]יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם = לחם לכל נפש = מלחמת גוג ומגוג = ספר במדבר

בית אשר תבנו לי = 1411 = [ויקרא כו, לח]ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם = [ישעיהו יא, ה]והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו = [משלי יב, כא]לא־יאנה לצדיק כל־און ורשעים מלאו רע = תפילין של ראש
מקום מנוחתי = 700 = [דברי הימים א׳ טז, כז]הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו = כתר יסוד = פרעה משה = רפאנו י-הוה ונרפא
אי-זה ואי-זה = 52 = ב"ן = אימא = אליהו = אמא ואבא = אנא = בהמה = לטובה = מגוג

ר"ת
כאיהכוה"ר = 267 = אסור = חרבונא = הוי"ה מלך העולם = מרכבה = מרכז = נזיר
אזבאתלוזמ"מ = 534 (= 267 * 2 !!!) = [תהילים ע, א]למנצח לדוד להזכיר = לא ינום ולא ישן = תחכמוני
כאיהכוה"ר אזבאתלוזמ"מ = 801 = חזק חזק ונתחזק = מטעמים לאביך כאשר אהב = שמונים שנה

ס"ת
הרהמיצמ"י = 400 = [ויקרא כא, ד]לא יטמא בעל בעמיו להחלו = אל מלא רחמים = קש = מחשבים = נשים = שנים
יהתרוייהמ"י = 696 = [בראשית טו, ו]והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה = אבא שבשמים = חסידי אומות העולם = שמשון
הרהמיצמ"י יהתרוייהמ"י = 1096 = אשה משכלת = בית נאמן בישראל = ליהודים היתה אורה ושמחה = ממשלת אולמרט


א"ת
מהושמיסאהארדג"ל = 705 = תירצה = לכל הרוחות
יִשֶׁבְנאֵקוֹנוּחָ"תִ = 933 = [דברי הימים א׳ טז, יד] + [תהילים קה, ז] הוא יהוה אלהינו בכל־הארץ משפטיו = תכלית החיים
מהושמיסאהארדג"ל יִשֶׁבְנאֵקוֹנוּחָ"תִ = 1638 = [משלי יב, יד]מפרי פי־איש ישבע־טוב וגמול ידי־אדם ישוב לו = [שמות ט, יז]עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם = [תהילים קד, כא]הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם = בניין בית המקדש השלישי

• רש"י
  • השמים כסאי - איני צריך לבית המקדש שלכם
  • איזה בית - אשר הוא כדאי לשכינתי
  
  
• מצודת דוד
  • ואי זה מקום מנוחתי - כפל הדבר במ"ש
  • אי זה בית - מהו הבית אשר תוכלו לבנות לי שיהיה הגון לי לפי רוב גדולתי
  • השמים כסאי - עתה שב להוכיחם ואמר הלא השמים הוא מקום המכון לשבתי והארץ היא הדום רגלי ואחז במשל מבן אדם היושב על הכסא ורגליו יורדות לנוח על השרפרף
  
  
• מצודת ציון
  • הדום - ענין שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי האדם כשהוא יושב וכן והשתחוו להדום רגליו (תהלים צט)

הכנעה הבדלה המתקה - לימוד מתוך ואגב שיעור של הרה"ג סטבסקי שליט"א

בס"ד - מתוך ואגב שיעור של הרה"ג דניאל סטבסקי בענין הכנעה-הבדלה-המתקה

תורה מקדשת מחשבה
תפלה מקדשה רצונות
מצוות מקדשות מעשים ואיברים שך היהודים

הכנעה (הכנעת החיצוניות) ע"י מצוה
תפלה היא הבדלה, בתפלה מתבדל מהעה"ז ומכל הטירדות וכו' ונדבק בבורא
המתקה בתורה כי בלימוד התורה יש המתקה לכל כוחות הנפש, מאשר גם התפלה וגם המצוות הם בתורה. והוא לומד את כל כללי הבריאה להפוך לשותף לבורא בהנהלת ותיקון הבריאה

ע"י עבודת המצוות שבמצוות אפשר להגיע לבחינת התבודדות, לרכז את עצמו רק בזה
ע"י תפלה מגיע לדבקות
ע"י תורה מגיע להתבוננות

מצוות גורמות לביעור בנפש האדם
אשר קדשנו - דוקא במצוותיו
וצוהו- זה דבקות, יחוד
והתפלה פועלת פדיון לכוחות האדם משיעבוד היצר
והתורה היא תיקון של כל כוחות הנפש הנתקנים בסדרם הנכון

בכל מטבע ברכות הנהנין והמצוות יש י מלים (עד "וצונו")
יש בהן ענין של הכנעה-הבדלה-המתקה וכן של ביעור-פדיון-תיקון

ברוך אתה ה' - התבודדות בתפלה (הרהורי הבדלה לתקן רצון ודיבור) מתוך עבודת המצוות (הכנעה לתיקון המעשה); בברכה נגשים בלשון "אתה" (בחינת "צותא" עם הבורא ביחידות עמו, בשורש המצוה וכן "צו" ענין צווי)
א-להינו מלך העולם - הכנעה, קבלת עול, תיקון המעשה לזיכוך האיברים-כלים
אשר קדשנו במצוותיו - בירור בין הקדוש לבין האינו קדוש - הבדלה
וצונו - יחוד, חיבור בין הבריאה לבורא -המתקה



שורש של עבודה זרה: האדם עובד את עצמו
(וכבך ענין ביטול ה-"אגו" כתני לעבודת ה')


אליפז בן עשו התחתן עם תמנה-בשמת בת ישמעאל
מהם יצא בנם עמלק

מתוך תהילים סז, הנאמר על מלחמת גוג ומגוג כשיהיה ה' אחד ושמו אחד

פסוק א
למנצח בגנינת מזמור שיר = 1536 = [תהילים קלד, ג]יברכך יהוה מציון עשה שמים וארץ

פסוק ב
אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה = 1413 = [תהילים קמה, ה]הדר כבוד הודך ודברי נפלאתיך אשיחה

פסוק ג
לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך = 1958 = [דברים לא, א] וילך משה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישראל = מצוות מידות טובות ומעשים טובים

פסוק ד
יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם = 588 = לחם לכל נפש = מלחמת גוג ומגוג = [יהושוע טו, כו]אמם ושמע ומולדה

פסוק ה
יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּיםכִּי-תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה = 3349 = [איוב א, א]איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע = [במדבר כ, י] ויקהלו משה ואהרן את־הקהל אל־פני הסלע ויאמר להם שמעו־נא המרים המן־הסלע הזה נוציא לכם מים = [יהושוע יט, ט]מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי־היה חלק בני־יהודה רב מהם וינחלו בני־שמעון בתוך נחלתם

פסוק ו
יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם = 588 = לחם לכל נפש = מלחמת גוג ומגוג = [יהושוע טו, כו]אמם ושמע ומולדה

[פסוק ד + ו = 1176 = [תהילים קטז, יז]לך־אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא]

פסוק ז
אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ = 1325 = [תהילים יג, ה]פן־יאמר איבי יכלתיו צרי יגילו כי אמוט = [תהילים נז, יב]רומה על־שמים אלהים על כל־הארץ כבודך

פסוק ח
יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ = 1512 = [ויקרא יז, טז]ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו [ונשא עונו = 489 = מעמד הר סיני = צהלה ושמחה; ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ = 1023 = [זכריה יד, א]הנה יום־בא ליהוה וחלק שללך בקרבך = [תהילים קד, לג]אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי = ואהבת את הגר] = [ישעיהו כד, טו]על־כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל



כל הפרק = 12269: המספר הראשוני מס' 1467 ( = רוח גדולה + רעש + אש + קול דממה דקה )

על-תחת כנפי השכינה

בס"ד

השכינה = 390 = זכר ונקבה (בחינת זכר ונקבה היא הגבול בין עולם הזה לבין עולם הבא. "על כנפי השכינה" זה מעבר לתיקון הפירוד בין זכר לנקבה, בבחי' "זכר ונקבה ברא אותם" בגוף אחד. "תחת כנפי השכינה" זה בעולם הפירוד בין זכר לנקבה טרם נתקנו הכלים ליחוד השלם).

כנפי השכינה = 550 = נשר (ואכן, על כנפי נשרים נשאנו ה')

על כנפי השכינה = 650 = קדוש ברוך הוא (בחי' "על" כנפי השכינה, התפארת עלתה למעלה ומשפיעה למטה, אבל ללא אתערותא דלתתא לא יהיה יחוד בין התפארת לבין חגנה"י. כאשר התפארת מתחברת אל ה' הספירות שתחתיה -ספירות המפעילות דיבור ומעשה-, מוסיפים ה=5 ומקבלים "הקדוש ברוך הוא", הכינוי השלם אליו אנחנו רגילים, בערך 655 = [תהילים קיח, ח]טוב לחסות ביהוה מבטח באדם (וזה ענין אור אמת שבת"ת בחי' הקב"ה) = צדיקי אמת (אשר כנגד הקב"ה בעוה"ז) = קודשא בריך הוא (המקור הארמי של הכינוי; הזכר ביחוד העליון של "קודשא בריך הוא ושכינתיה" = 1456 = 2 * 728 = חור שחור )


תחת כנפי השכינה = 1358 = [תהילים כ, ח]אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם־יהוה אלהינו נזכיר (זה מה שמכניס אותנו תחת כנפי השכינה!) = [תהילים עב, כ]כלו תפלות דוד בן־ישי (וכל עוד מתפללים, עדין מנסים להשפיע... אך מעת שכלות התפלות, נכנסים אך לגן האמונה, בחי' תחת כנפי השכינה... ומאז, "ה' יעזור"!) = נרות שבת

[ואגב, משתלם:
כנפי נשרים = 760 = כתר חכמה בינה (ובכן, "על כנפי נשרים" זה מעל לכח"ב, בבחינות רצון-תענוג-אמונה כנגד תורה-תפלה-מצוות *לא ללמדתי את התאמת הסדר*** כנגד הכנעה-הבדלה-המתקה גם יחד ביחוד מושלם) = לשם שמים (נקודת הגבול:) = [תהילים צו, ד]כי גדול יהוה ומהלל מאד נורא הוא על־כל־אלהים
על כנפי נשרים = 860 = הנך יפה רעיתי

(continuará)

דצ"ך כנגד הכנעה
עד"ש כנגד הבדלה
באח"ב כנגד המתקה

פתיחה ללימוד שורשי לשון הקודש הארוגים בשמות מכות מצרים

בס"ד

דם
דם - יסוד לא-דם ולא-דמ-ה
דם - שורש לענין דמות והידמות
למפרע מ"ד, לשון מדידה ומידות האדם, המחייבים תיקון למדוד בגדים חדשים


צפרדע
צפ - לשון לצוף על פני המים
צפר - לשון צפירה (קול קורא) ,ציפור, צפורן
פר - לחרוש בו
פרד - לשון פירוד
פר-פרד - לא תחרוש עם שניהם יחדיו....
רד - ענין ירידה
דע - לשון דעת
צפר דע: קול צפירה לצוות ולזרז: "דע!", פקח עיניים וראה מה קורה לך בדרך בה תלך
למפרע: עדר פ"ץ (פץ שורש לפצ"ה ענין פתיחה ופדיון ממאסר; פצ"ח ענין הרמת קול ושבר; פצ"ל ענין הסרת הקלף מעל העץ בעודו חי; פצ"מ ענין הבקעה; פצ"ע ענין פציעה, ענין בקוע, מכה שמוציאה דם; פצ"ר כמו ויפצר בם מאד וכו' ענין העברה על רצון האדם וההכרח - רד"'ק) - ענין הבקעת ופיצוח העדר לברור ממנו את הנצוצות הקדושות ולהקים תחתיו אנשים מסוגלים להיות בני חורין אראיים על עצמם

כנים
כנ - ענין כינות, שורש להכנעה גם כמו ויעשו כן החרטמים


ערוב

ערב - הקדמה להבא

דבר
ענין דיבור
וכן דב בר, אף דב בער


שחין
[נגע הבא מצד החמימות זולתי האש - אמרו בנגעים פרק ט משנה א כל שאינו מחמת האש זהו שחין, הבא מחמת האש זה מכוה. ותרגום ויקח מהם ויחם: ונסיב מנהון ושחין, וכן בתפלתו של כהן גדול ביומא נג ע"ב: יהי רצון שתהא שנה זו שחונה וגשומה --רד"ק]
שח - שורש לשחר כנגד ערב, וכן לשחרור
חן - היופי והנועם מתוך חכמת הנסתר

ברד
הפך הדבר
בר - שורש לבריאה
רד - שורש לירידה, יכול להיות בחי' השתלשלות מטה, מהבריאה אל היצירה ואל העשיה

ארבה
אר - לשון אור
בה - שורש לבהלה, מכניסים אורות דתיקון אל תוך כלים של תוהו (בחי' חזרה בתשובה) וזה גורם לבהלה

חושך
חש - ענין שורש החושים, המציאות המוחשית, וכן שורש חשמל חשמלמל
שכ - ענין הנחה (כמו וישכו המים, וחמת המלך שככה), שורש לשכיבה, לשכיחה ולשיכול (כאשר שכלתי שכלתי, מה אשכל גם שניכם), לשכם, לשכן זה לשכינה הנעשית מוחשית כאשר יתר המציאות המוחשית נעלמת אל תוך החושך - בחי' פקיחת עינים לאמת מתוך עבודת התבודדות וניתוק מאורות התוהו

בכורות
בכ - ענין בכיה
כר - כר הוא כבש, כמו עם חלב כריםת כרים לטבוח וכו