AbracaAdabrá.Ediciones

יום רביעי, 28 באפריל 2010

לג בעומר

בס"ד

ספירת העומר = 1071 = (ברא' לב,יב) הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי = (ברא' לז,א) וישב יעקב בארץ מגורי אביו = (שמ' לד,ל) והנה קרן עור פניו וייראו = (במ' י,לה) ויהי בנסע הארן ויאמר משה = (דב' א,מ) ואתם פנו לכם וסעו המדברה = (דב' ד,י) יום אשר עמדת

ספירת העומר + י' אות' == 1081 = תפארת



ספירת העומר היא התהליך מ-"יציאת מצרים" = 891 עד "נעשה ונשמע" = 891 ( = התעוררי)
התעוררי התעוררי = 1782 = (ברא' א,כז) ויברא א-להים את האדם בצלמו בצלם א-להים ברא אתו

 
היום יום יד אייר: עניינו של פסח שני: אין מצב "אבוד"; תמיד אפשר לתקן ולהשלים. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה

הַ יּוֹם תִּ שְׁ עָ ה וְ עֶ שְׂ רִ ים יוֹם שֶׁ הֵ ם אַרְ בָּ עָ ה שָׁ בוּעוֹת וְ יוֹם אֶ חָ ד, לָ עוֹמֶ ר = 3346 = (ברא' כב,יז) אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם  (ולמה? הרי "יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך: הרי, חסד שבהוד!)


לג בעומר = 351 = (ברא' כד,סז) ויאהבה וינחם יצחק = (ברא' ל,ב) פרי בטן (בטן = אנ"י) = (ברא' ל,לה) ויסר ביום ההוא = (שמ' לב,לד) מלאכי ילך לפניך = (הרבה מקומות בויק') עד הערב = (ויק' כו,לו) ואין רדף = (במ' יב,ט) לא עלה עליה על = (דב' א,יא) אלף פעמים = (דב' ז,ט) לאלף דור = (דב' יז,כ) רום לבבו מאחיו (מדבר על המלך: לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל: ) = אנש

הוד שבהוד = 332 = [תהי' ד,ו] זבחו זבחי צדק ובטחו אל הוי-ה

הַ יּוֹם שְׁ לשָׁ ה וּשְׁ לשִׁ ים יוֹם שֶׁ הֵ ם אַרְ בָּ עָ ה שָׁ בוּעוֹת וַחֲ מִ שָּׁ ה יָמִ ים, לָ עוֹמֶ ר = 3650 = (ברא' ט,טז) וראיתיה לזכר ברית  (בקשת בענן: וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ) = (ברא' יג,טו) אתה ראה לך אתננה ולזרעך = (ברא' טו,א) היה דבר הוי-ה אל אברם לאמר אל תירא = (ברא' כד,כז) אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ = (שמ' לא,יז) ששת ימים עשה הוי-ה = (דב' כח,מז) אשר לא עבדת את הוי-ה א-להיך


יום שני, 19 באפריל 2010

וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה

בס"ד

וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה (זכרי' יד,ב)  = 1842 = קשים גרים לישראל כספחת = [תהי' ט,ט] והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים = (ברא' מה,ח) לא אתם שלחתם אתי הנה כי הא-להים = (ברא' מז,ז) ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה = (שמ' ו,ז) ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-להים = (שמ' טז,יג) ותעל השלו ותכס את המחנה = (שמ' כא,י) שארה כסותה וענתה לא יגרע = (במ' יג,ב) אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד {כל הפסוק: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם ‎} = (במ' יד,לא) וידעו את הארץ אשר מאסתם בה {הפסוק השלם: וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ:} = (במ' טו,כה) וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם = (במ' טז,ו) זאת עשו קחו לכם מחתות = (דב' כו,טו) כאשר נשבעת לאבתינו = (דב' כד,יח) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:  {כל הפסוק, החוזר בשינוי קל בפס' כב: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: } = (דב' כז,א) את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום = (יהו' כג,יד) לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם = (יהו' כג,טו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם כָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם  = [שופ' ז,ט - גדעון במלחמה נגד מדין] וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְקֹוָק קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ  = (ש"ב ל,ט) י-הוה אשר פדה את נפשי מכל צרה = (ש"ב כב,א) וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיקֹוָק אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת  (ישע' מב,ו) וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם  (ירמ' טז,י) וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מֶה  {פסוקים י-יב: וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מֶה דִבֶּר יְקֹוָק עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וּמֶה עֲוֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ: וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי נְאֻם יְקֹוָק וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְאֹתִי עָזָבוּ וְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ: וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת מֵאֲבוֹתֵיכֶם וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי: } = (תהי' קא,ב) מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי  = (איוב א,ח) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ  = (איכה א,ג) מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ  = (אסת' ל,ג)  וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל   = (דה"א טו,ג) אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְקֹוָק  {הפסוק השלם: וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְקֹוָק אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ }  

(זכ' יד,ג) וְיָצָא יְ-הוָה וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם  = 378 = משיחך = אשכנז = בשלום = ואיש אין (ברא' כד,נ) מי-הוה יצא הדבר = במדבר סיני = קרבן י-הוה = אין יאוש   =
= הוי-ה ארך אפים = מלבוש

יום שישי, 16 באפריל 2010

נגע צרעת

בס"ד

כמה פשוט! הרי כל ענין נגע צרעת מדובר על עוון לשון הרע, וכן מצורע נוט' מוציא-שם-רע... ובתוך אותה פרשה נמצא את הפיתרון לדבר:
נגע צרעת = 883 = (ויק' יט,טז) לא תלך רכיל בעמך
 
[ולמי שרוצה להעמיק במחשבת רמזים חשובים בנושא:] = 883 = שבי אלמנה בית אביך (כדברי יהודה לתמר אחרי מות שני בניו הראשונים) = ויהי יוסף יפה תאר (ובעקבות זה כל הנסיונות אשר עבר, כי היה מתפאר בשערו וכו') = אשת יעקב = כלי חמס מכרתיהם = החלב המכסה את הקרב = נטף ושחלת = שימו איש חרבו = התועבת  = המוציאך מארץ מצרים = אתו תעבד = עבד היית במצרים = שם בישראל = וילכו ויבאו בית אשה זונה = שרף באש = (... המון יותר, אך ד"ל בינתיים)