וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה

בס"ד

וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה (זכרי' יד,ב)  = 1842 = קשים גרים לישראל כספחת = [תהי' ט,ט] והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים = (ברא' מה,ח) לא אתם שלחתם אתי הנה כי הא-להים = (ברא' מז,ז) ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה = (שמ' ו,ז) ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-להים = (שמ' טז,יג) ותעל השלו ותכס את המחנה = (שמ' כא,י) שארה כסותה וענתה לא יגרע = (במ' יג,ב) אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד {כל הפסוק: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם ‎} = (במ' יד,לא) וידעו את הארץ אשר מאסתם בה {הפסוק השלם: וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ:} = (במ' טו,כה) וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם = (במ' טז,ו) זאת עשו קחו לכם מחתות = (דב' כו,טו) כאשר נשבעת לאבתינו = (דב' כד,יח) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:  {כל הפסוק, החוזר בשינוי קל בפס' כב: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: } = (דב' כז,א) את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום = (יהו' כג,יד) לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם = (יהו' כג,טו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם כָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם  = [שופ' ז,ט - גדעון במלחמה נגד מדין] וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְקֹוָק קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ  = (ש"ב ל,ט) י-הוה אשר פדה את נפשי מכל צרה = (ש"ב כב,א) וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיקֹוָק אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת  (ישע' מב,ו) וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם  (ירמ' טז,י) וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מֶה  {פסוקים י-יב: וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מֶה דִבֶּר יְקֹוָק עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וּמֶה עֲוֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ: וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי נְאֻם יְקֹוָק וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְאֹתִי עָזָבוּ וְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ: וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת מֵאֲבוֹתֵיכֶם וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי: } = (תהי' קא,ב) מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי  = (איוב א,ח) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ  = (איכה א,ג) מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ  = (אסת' ל,ג)  וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל   = (דה"א טו,ג) אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְקֹוָק  {הפסוק השלם: וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְקֹוָק אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ }  

(זכ' יד,ג) וְיָצָא יְ-הוָה וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם  = 378 = משיחך = אשכנז = בשלום = ואיש אין (ברא' כד,נ) מי-הוה יצא הדבר = במדבר סיני = קרבן י-הוה = אין יאוש   =

= הוי-ה ארך אפים = מלבוש