גלם יתרו א

יתרו, עליה א, חסד בשבוע. שמ' יח,יא: "עתה ידעתי כי גדול י-הוה מכל האלהים, כי בדבר אשר זדו עליהם".

עתה ידעתי כי גדול י-הוה מכל האלהים, כי בדבר אשר זדו עליהם = 2160 = [שמ' ד,כב] "ואמרת אל פרעה, כה אמר י-הוה: בני בכרי ישראל" = [תהי' לז,לא] "תורת א-להיו בלבו, לא תמעד אשריו" (רש"י: לא יחליקו צעדיו) = [מש' י,יג] "בשפתי נבון תמצא חכמה, ושבט לגו חסר לב" (רש"י: כשאדם מוכיח לנבון, משיב לו חטאתי, וגו'; אבל חסר לב אינו שומע עד שילקה כמו פרעה) = (דב' טו,ז) "אשר י-הוה א-להיך נתן לך: לא תאמץ את לבבך" = (זכ' א,יד) "כה אמר י-הוה צבאו-ת: קנאתי לירושלם ולציון" 

ידעתי כי גדול י-הוה מכל האלהים = 774 = [תהי' לה,יח] "אודך בקהל רב, בעם עצום אהללך" = (ברא' מח,יא) "והנה הראה אתי א-להים" = (שמ' כב,י) "במלאכת רעהו" = (שמ' כד,יב) "והתורה והמצוה" = (יהו' א,ח) "ואז תשכיל" = (מש' יז,כז) "איש תבונה" = (נחמ' ח,יז) "ותהי שמחה"

בדבר אשר זדו עליהם = 881 = (ברא' ט,ה) "את נפש האדם" = (ברא' כו,כט) "אתה עתה" = (ויק' יט,יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני" = (דב' כו,יב) "לגר, ליתום ולאלמנה" = (ש"א ב,ט) "רגלי חסידו (חסידיו) ישמר" = (מ"א כ,כ) "וירדפם ישראל" = (מיכה ג,יא) "לא תבוא עלינו רעה" = (דה"ב כב,ז) "אשר משחו י-הוה" = (מש' לא,ל) "היא תתהלל"

גלם בשלח ז

בשלח, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. שמ' יז,טו: "ויבן משה מזבח, ויקרא שמו: י-הוה נסי".

ויבן משה מזבח, ויקרא שמו: י-הוה נסי = 1279 = [תהי' קלה,יג] "י-הוה שמך לעולם, י-הוה זכרך לדר ודר" = (שמ' לז,ט) "ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה" = (ויק' כו,ד) "ונתתי גשמיכם" = (ש"א ח,כב) "ויאמר י-הוה אל שמואל: שמע בקולם" = (דה"ב ו,ה) "להיות נגיד על עמי ישראל" = (דה"ב ח,יז) "על שפת הים, בארץ אדום" = (קו' ד,ד) "וראיתי אני את כל עמל" = (קו' יא,ו) "בבקר, זרע את זרעך"

ויבן משה מזבח = 470 = (תהי' קיט,קכו) "עת" = [תהי' קמח,ב] "הללוהו כל מלאכיו, הללוהו כל צבאו" = (ברא' כב,ה) "ונשובה אליכם" = (שמ' ה,ד) "מלך מצרים" = (שמ' ט,ח) "פיח כבשן" = (שמ' ל,יט) "את ידיהם" = (דב' כו,יד) "למת" = (דב' כו,יט) "לתהלה" = (דב' כח,ח) "ובכל משלח ידך" = (דב' לד,ח) "ימי בכי אבל משה" = (יהו' כד,ג) "ואולך אתו" = (שופ' יח,ה) "שאל נא בא-להים" = (ש"א ו,ב) "מה נעשה" = (מ"ב ט,ג) "ולא תחכה" = (מ"ב כה,יח) "כהן משנה" = (יש' מג,טו) "קדושכם" = (יש' סה,כג) "לא ייגעו לריק" = (ירמ' ה,ל) "נהיתה" = (ירמ' לח,כז) "ויגד להם ככל הדברים האלה" = (יח' ב,ט) "והנה יד שלוחה אלי" = (חב' ב,ה) "ויקבץ אליו כל העמים" = (דה"ב ב,ג) "ולמועדי י-הוה א-להינו לעולם" = (תהי' ב,ב) "ועל משיחו" = (תהי' קב,ב) "אליך תבוא" = (תהי' קז,כו) "נפשם" = (תהי' קיט,מח) "ואשיחה בחקיך" = (מש' ב,ה) "אז תבין" = (רות ג,ט) "כי גאל אתה" 

ויקרא שמו: י-הוה נסי = 809 = (ברא' כא,כה) "על אדות באר המים" = (ברא' מא,לח) "אשר רוח א-להים בו" = (שמ' ג,כ) "ישלח אתכם" = (שמ' לב,י) "ואעשה אותך" = (במ' ח,ג) "אהרן, אל מול פני המנורה" = (במ' לה,כח) "כי בעיר מקלטו ישב" = (ש"ב ג,כג) "וישלחהו, וילך בשלום" = (מ"א ח,מב) "את שמך הגדול" = (יש' נא,ג) "תודה וקול זמרה" = (יש' ס,ב) "כי הנה החשך יכסה ארץ" = (ירמ' כט,כח) "ואכלו (ואיכלו) את פריהן" = (ירמ' נא,מט) "לנפל חללי ישראל" = (מיכה ז,ט) "אראה בצדקתו" = (חגי ב,ט) "גדול יהיה כבוד הבית הזה, האחרון" = (זכ' א,יא) "התהלכנו בארץ" = (תהי' כג,ב) "על מי מנחות ינהלני" = (איוב יט,כב) "לא תשבעו" = (שה"ש ב,יב) "נשמע בארצנו" = (דניאל י,יא) "שלחתי (שולחתי) אליך"

י-הוה נסי = 146 = (ברא' ט,יב) "עולם" = (ברא' כט,ח) "הצאן" = (ברא' לב,ז) "המלאכים" = (שמ' ג,ו) "פניו" = (שמ' ד,טז) "אל העם" = (שמ' לה,לה) "כל מלאכה" = (דב' יא,יג) "בכל לבבכם" = (דב' לא,ו) "ולא יעזבך" = (מ"ב ג,כא) "על הגבול" = (יש' א,כו) "נאמנה" = (יח' לא,ט) "בגן הא-להים" = (יונה א,ו) "קום" = (יונה ב,ו) "סוף" = (דה"ב כט,ו) "כי לא-להים" = (תהי' א,ו) "כי יודע י-הוה" = (תהי' קמב,ב) "קולי" = (איוב י,יב) "חיים וחסד" 

גלם בשלח ו

בשלח, עליה ו, יסוד בשבוע. שמ' טז,יט: "ויאמר משה אלהם: איש אל יותר ממנו עד בקר".

ויאמר משה אלהם: איש אל יותר ממנו עד בקר = 2148 = [ברא' מט,לג] "ויכל יעקב לצות את בניו, ויאסף רגליו אל המטה, ויגוע, ויאסף אל עמיו" 

ויאמר משה אלהם = 678 = (ברא' ז,ה) "ככל אשר צוהו" = (ברא' כה,לב) "הנה אנכי הולך למות" = (ברא' כז,ב) "הנה נא זקנתי" = (ברא' כח,יא) "כי בא השמש" = (שמ' ד,יד) "ויחר אף י-הוה במשה" = (שמ' ח,ח) "ויצעק משה אל י-הוה" = (ש"א ט,יט) "ואכלתם עמי היום" = (ש"א כט,ג) "ולא מצאתי בו מאומה" = (מ"ב טו,ב) "מלך בירושלם" = (ירמ' לו,ח) "ככל אשר צוהו" = (יח' כט,ז) "יען במשפטי מאסו" = (תהי' לז,יא) "על רב שלום" = (תהי' פט,יג) "בשמך ירננו" 

איש אל יותר ממנו עד בקר = 1470 = (שמ' מ,כ) "ויקח, ויתן את העדת" = (דב' יג,ד) "לדעת הישכם אהבים את י-הוה א-להיכם" = (ש"ב ז,יט) "וזאת תורת האדם" = (מ"ב ט,ג) "משחתיך למלך על ישראל" 

אל יותר ממנו עד בקר = 1159 = [במ' יב,ז] "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא" = (ברא' כב,יב) "אל תשלח ידך אל הנער" = (במ' כד,ב) "וירא את ישראל" = (במ' לג,יז) "מקברת התאוה" = (ש"א ב,לה) "והתהלך לפני משיחי כל הימים" = (איוב י,ט) "ואל עפר תשיבני" = (מש' ג,ו) "יישר ארחתיך" 

אל יותר ממנו = 783 = [תהי' כב,ו] "אליך זעקו ונמלטו, בך בטחו ולא בושו" = (ברא' כב,ח) "א-להים יראה לו השה לעלה" = (שמ' א,יב) "מפני בני ישראל" = (שמ' כד,ד) "ויכתב משה" = (שמ' כט,ח) "והלבשתם" = (ויק' כו,כד) "והלכתי אף אני עמכם" = (במ' כג,כו) "אתו אעשה" = (זכ' א,י) "להתהלך בארץ" = (דה"א יז,ה) "כי לא ישבתי" = (איוב ג,טו) "הממלאים בתיהם כסף" = (איוב לג,ל) "להשיב נפשו" = (דניאל יא,לו) "ידבר נפלאות" 

עד בקר = 376 = (תהי' קג,ד) "חסד ורחמים" = (במ' כה,יב) "שלום" = (ירמ' טו,י) "לכל הארץ

גלם בשלח ג

בשלח, עליה ג, תפארת בשבוע. שמ' יד,טו: "ויאמר י-הוה אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל, ויסעו".

ויאמר י-הוה אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל, ויסעו = 2397 = [דב' כח,לד] "והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה" 

מה תצעק אלי = 746 = [תהי' קט,כב] "כי עני ואביון עני, ולבי חלל בקרבי" = [תהי' קטז,ה] "חנון י-הוה וצדיק, וא-להינו מרחם" = (שמ' לד,ל) "את משה" = (תהי' נד,ט) "ראתה עיני" = (מש' יט,כז) "לשמע מוסר" = (מש' כז,יד) "תחשב לו" 

מה תצעק = 705 = (במ' כה,יח) "כי צררים הם לכם" = (דב' א,י) "ככוכבי השמים לרב" = (דב' לא,כז) "כי אחרי מותי" = (יהו' ז,י) "ויאמר י-הוה אל יהושע" 

תצעק אלי = 701 = (שמ' טז,ז) "היש י-הוה בקרבנו" = (במ' טו,יג) "כל האזרח יעשה ככה" = (במ' כב,יא) "הנה העם היצא ממצרים" 

דבר אל בני ישראל, ויסעו = 992 = [שמ' לג,יד] "ויאמר: פני ילכו, והנחתי (והניחותי) לך" = (מ"ב ג,ו) "את כל ישראל" = (מ"ב ג,יא) "ונדרשה את י-הוה" = (ירמ' לג,ט) "אשר אנכי עשה לה" 

גלם בשלח ב

בשלח, עליה ב, גבורה בשבוע. שמ' יד,יג: "ויאמר משה אל העם: אל תיראו. התיצבו וראו את ישועת י-הוה אשר יעשה לכם היום. כי כאשר ראיתם את מצרים היום, לא תספו לראתם עוד עד עולם".

התיצבו וראו את ישועת י-הוה אשר יעשה לכם היום = 2976 = [מ"ב ב,ח] "ויקח אליהו את אדרתו ויגלם, ויכה את המים ויחצו הנה והנה, ויעברו שניהם בחרבה" = [ירמ' כט,יג] "ובקשתם אתי, ומצאתם כי תדרשני (תדרשוני) בכל לבבכם" = (ירמ' יא,ה) "למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם" = (נחמ' ט,כה) "ויירשו בתים מלאים כל טוב, ברות חצובים, כרמים וזיתים ועץ מאכל" 

התיצבו וראו = 726 = [יש' ה,כא] "הוי חכמים בעיניהם, ונגד פניהם נבנים (נבונים)" = [תהי' קיח,ט] "טוב לחסות בי-הוה מבטח בנדיבים"

ישועת י-הוה = 812 = (ברא' מה,ב) "וישמעו מצרים" = (במ' יח,לא) "חלף עבדתכם באהל מועד" = (דב' א,כה) "ויקחו בידם מפרי הארץ" = (יש' לג,טו) "ודבר (ודובר) מישרים" = (ירמ' לב,לז) "והשבתים (והושבתים) לבטח" = (דה"א כט,כ) "ברכו נא את י-הוה א-להיכם" = (דה"ב ז,יז) "ולעשות" = (תהי' קד,לא) "ישמח י-הוה במעשיו" = (איוב ה,ד) "ירחקו בניו מישע" = (מש' כד,כח) "בשפתיך" = (שה"ש ג,א) "בקשתי" 

כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תספו לראתם עוד עד עולם = 3572 = [עמוס ח,יא] "הנה ימים באים, נאם אדנ-י י-הוה, והשלחתי רעב בארץ: לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמע את דברי י-הוה" = (תהי' עא,טו) "יספר צדקתך, כל היום תשועתך, כי לא ידעתי ספרות" 

גלם בשלח א

בשלח, עליה א, חסד בשבוע. שמ' יד,ו: "ויאסר את רכבו, ואת עמו לקח עמו".

בני ישראל יצאו ממצרים. מאחוריהם, פרעה וכל עמו המומים, עורים מרב אשר קרה להם הבלתי מובן והחיים בכלל יצאו משליטתם; כלום נותר כשהיה מקודם. ועדיין, לעת היודע להם אשר אין בני ישראל מתכוונים לשוב לעבודתם במצרים, נהפך לבם ועוד חושבים על לכבוש אותם בחזרה, בכח אשר בידם, בדרכי הטבע מול דרכי הא-להים. ויקם פרעה, "ויאסר את רכבו, ואת עמו לקח עמו" = 1683 לרדוף אחרי ישראל; פרעה בעצמו יודע שצריכים לגמור את העבודה, אשר [יש' יט,יט] "ביום ההוא יהיה מזבח לי-הוה בתוך ארץ מצרים, ומצבה אצל גבולה לי-הוה" = [איוב לג,לא] "הקשב אויב שמע לי, החרש ואנכי אדבר" = (ויק' טז,ו) "והקריב אהרן את פר החטאת" = (במ' יח,א) "תשאו את עון המקדש" = (תהי' עב,יח) י-הוה א-להים א-להי ישראל, עשה נפלאות לבדו" = (שה"ש ב,י) "ואמר לי קומי ליך רעיתי יפתי" = (קו' יא,ז) "לראות את השמש"

ויאסר את רכבו = 906 = (ברא' לא,כו) "ותגנב את לבבי" = (ברא' מח,טז) "המלאך הגאל אתי מכל רע" = (שמ' ז,יז) "כי אני י-הוה, הנה אנכי מכה במטה אשר בידי" = (יהו' כב,יא) "אל עבר בני ישראל" = (שופ' יח,יח) "מה אתם עשים" = (ש"ב יא,יא) "יושב בירושלם" = (ש"ב יג,יב) "את הנבלה הזאת" = (מ"ב כא,יד) "ונתתים" = (יח' כד,כא) "מחמד עיניכם ומחמל נפשכם" = (יח' ל,ח) "ונשברו כל עזריה" = (עמוס ד,ט) "הכיתי אתכם" = (דה"א ח,כח) "ישבו בירושלם" = (דה"ב לא,יז) "לבית אבותיהם" = (תהי' מא,ו) "מתי ימות" = (תהי' קמז,יב) "שבחי ירושלם" = (איוב כב,כב) "קח נא מפיו תורה" = (קו' ה,ה) "וחבל את מעשה ידיך" = (מש' כט,כה) "יתן מוקש" = (אסתר ח,יז) "ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר" 

ואת עמו לקח עמו = 777 = (שמ' ט,כח) "ולא תספון לעמד" = (שמ' יא,ז) "לא יחרץ כלב לשנו" = (דב' יג,ט) "ולא תחוס עינך עליו" = (דב' טו,ו) "כאשר דבר לך" = (שופ' ג,י) "ותהי עליו רוח י-הוה" = (תהי' יט,ז) "ואין נסתר" = (דניאל י,יז) "ואני מעתה לא יעמד בי כח" 

גלם בא ז

בא, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. שמ' יג,י: "ושמרת את החקה הזאת למועדה, מימים ימימה".

ושמרת את החקה הזאת למועדה, מימים ימימה

ושמרת את = 1347 = [תהי' מד,כז] "קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך" = (שמ' כ,ח) "ועשית כל מלאכתך" 

החקה הזאת למועדה = 686 = חסיד אומות העולם = (ברא' יט,יד) "את העיר" = (ברא' מה,ג) "ויאמר יוסף אל אחיו: אני יוסף" = (שמ' ח,כו) "ויעתר" = (שמ' יט,ז) "חטאתי לי-הוה א-להיכם ולכם" = (שמ' יג,כב) "לא ימיש עמוד הענן" = (שמ' יד,כג) "וירדפו מצרים" = (במ' יד,מ) "וישכמו בבקר" = (דב' טו,ד) "כי לא יהיה בך אביון, כי ברך יברכך" = (ש"א טז,ד) "ויחרדו זקני העיר" = (ש"ב טו,כו) "כאשר טוב בעיניו" = (מ"א יד,כה) "על ירושלם" = (מ"ב יז,יג) "ככל התורה" = (מ"ב יח,כ) "כי מרדת בי" = (מ"ב יח,כט) "להציל אתכם מידו" = (מ"ב כ,טו) "מה ראו בביתך" = (מ"ב כג,יב) "וירץ משם" = (יש' יז,ג) "ככבוד בני ישראל יהיו" = (יש' לג,ה) "כי שכן (שוכן) מרום" = (יש' סו,כג) "מדי חדש בחדשו" = (ירמ' מח,יז) "תפארה" = (תהי' נה,כא) "חלל בריתו" = (תהי' סז,ה) "ישמחו וירננו" = (תהי' עז,יג) "והגיתי בכל פעלך (פועלך)" = (תהי' צב,יג) "כארז בלבנון ישגה" = (אסתר ח,טו) "ומרדכי יצא מלפני המלך"

מימים ימימה = 245 = (ברא' יט,כב) "מהר" = (ברא' נח,כג) "פן נהיה לבוז" = (ברא' מד,לג) "יעל עם אחיו" = (שמ' טו,כג) "מרה" = (שמ' כ,יז) "ויעמד העם" = (במ' לב,יב) "אחרי י-הוה" = (דב' ד,יט) "לכל העמים" = (ש"א ח,כ) "והיינו גם אנחנו" = (ש"ב יא,יג) "לא ירד" = (מ"א טו,כו) "בדרך אביו" = (יש' לח,יג) "מיום עד לילה" = (יש' מב,כג) "לאחור" = (יש' סג,י) "ויהפך להם לאויב" = (ירמ' ד,כב) "ולא נבונים המה" = (יח' ה,ח) "הנני עליך" = (זכ' יד,ג) "ונלחם בגוים ההם" = (תהי' כז,י) "כי אבי ואמי עזבוני" = (תהי' נח,ד) "דברי כזב" 

גלם בא ו

בא, עליה ו, יסוד בשבוע. שמ' יב,לג: "ותחזק מצרים על העם, למהר לשלחם מן הארץ, כי אמרו: כלנו מתים".

ותחזק מצרים על העם, למהר לשלחם מן הארץ, כי אמרו: כלנו מתים = 3058 = [ברא' כא,ד] "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים, כאשר צוה אתו א-להים" = [דה"א כט,י] "ויברך דויד את י-הוה לעיני כל הקהל, ויאמר דויד: ברוך אתה י-הוה א-להי ישראל, אבינו, מעולם ועד עולם"

ותחזק מצרים על העם, למהר לשלחם מן הארץ = 2185 = (ויק' יט,לו) "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" = (יח' ב,ו) "ואתה, בן אדם, אל תירא מהם, ומדבריהם אל תירא"

ותחזק מצרים על העם = 1116 = [תהי' קכו,ה] "הזרעים בדמעה, ברנה יקצרו" = [קו' א,ב] "הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים, הכל הבל" = (ברא' כא,כג) "אשר גרתה בה" = (ברא' כו,כב) "ויחפר באר אחרת" = (ברא' ל,יח) "נתן א-להים שכרי" = (שמ' טז,ז) "וראיתם את כבוד י-הוה" = (שמ' טז,כז) "לשמר מצותי" = (מ"א ו,לא) "ואת פתח הדביר" = (יש' מח,ב) "כי מעיר הקדש נקראו" = (ירמ' כב,יב) "ואת הארץ הזאת" = (עוב' א,יז) "וירשו בית יעקב" = (יונה ב,ח) "בהתעטף עלי נפשי" = (תהי' נב,ד) "תחשב לשונך" = (קו' ט,י) "כל אשר תמצא נפשך" 

למהר לשלחם מן הארץ = 1069 = (שמ' ז,ב) "את כל אשר אצוך" = (במ' ח,יט) "מתוך בני ישראל" = (במ' כא,יז) "אז ישיר ישראל" = (דב' ד,ב) "את מצות י-הוה א-להיכם" = (דב' לב,טו) "וישמן ישרון ויבעט" = (יהו' ב,ז) "והשער סגרו אחרי" = (ש"א ג,יז) "מכל הדבר אשר דבר אליך" = (יש' מד,כא) "וישראל, כי עבדי אתה" = (יש' סו,ד) "דברתי ולא שמעו" = (ירמ' נ,יג) "מקצב י-הוה לא תשב" = (יח' יג,ג) "אשר הלכים אחר רוחם" = (יח' כ,לד) "וקבצתי אתכם" = (צפ' א,יח) "את כל ישבי הארץ" = (זכ' יב,ח) "יגן י-הוה בעד יושב ירושלם" = (דה"ב יד,יב) "כי נשברו לפני י-הוה ולפני מחנהו" = (דה"ב כ,זב) "ויעש הישר בעיני י-הוה" = (תהי' לא,ד) "תנחני ותנהלני" = (תהי' קטו,יב) "את בית אהרן" = (קו' יב,ז) "וישב העפר על הארץ" 

כי אמרו: כלנו מתים = 873 = [ברא' לב,ב] "ויעקב הלך לדרכו, ויפגעו בו מלאכי א-להים" = [במ' י,לד] "וענן י-הוה עליהם יומם, בנסעם מן המחנה" = [תהי' כה,א] "לדוד אליך י-הוה נפשי אשא" = [איוב לד,ב] "שמעו חכמים מלי, וידעים האזינו לי" = (ברא' מה,יב) "והנה עיניכם ראות" = (ברא' מה,כד) "אל תרגזו בדרך" = (יהו' יז,ד) "י-הוה צוה את משה" = (שופ' ו,ז) "כי זעקו בני ישראל אל י-הוה" = (שופ' ח,לד) "ולא זכרו בני ישראל" = (מ"ב ו,כג) "לבוא בארץ ישראל" = (מ"ב כא,ח) "להניד רגל ישראל" = (יש' מג,כא) "עם זו יצרתי לי" = (יש' נט,ט) "רחק משפט ממנו" = (דה"ב כד,יג) "ויעשו עשי המלאכה" = (תהי' כא,יד) "נשירה ונזמרה" = (תהי' כב,כח) "וישבו (וישובו) אל י-הוה כל אפסי ארץ" = (תהי' עד,ט) "אותתינו" = (תהי' פח,יד) "אליך י-הוה שועתי" = (תהי' קמ,ח) "עז ישועתי" = (איוב כז,טז) "אם יצבר כעפר כסף" = (מש' כו,יד) "תסוב על צירה" = (נחמ' ט,טו) "ומים מסלע הוצאת להם"

גלם בא,ה

בא, עליה ה, הוד בשבוע. שמ' יב,כו: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם: מה העבדה הזאת לכם".

והיה כי יאמרו אליכם בניכם: מה העבדה הזאת לכם = 1170 = [תהי' סט,ב] "הושיעני א-להים, כי באו מים עד נפש" = [איוב ט,ד] "חכם לבב ואמיץ כח, מי יקשה אליו וישלם?" = (ברא' מח,ג) "א-ל שד-י נראה אלי בלוז, בארץ כנען" = (שמ' כה,ו) "בשמים לשמן המשחה" = (שמ' כט,כ) "ושחטת את האיל" = (שמ' לד,לא) "וישבו (וישובו) אליו אהרן וכל הנשאים (הנשיאים) בעדה" = (במ' יח,כח) "מכל מעשרתיכם" = (דב' יב,יז) "לא תוכל לאכל בשעריך" = (יהו' ד,ג) "והעברתם אותם" = (מ"א טו,יד) "הנה שלחתי לך שחד" = (מ"ב יט,ו) "כה תאמרון אל אדניכם: כה אמר י-הוה" = (יש' סב,ו) "על חומתיך ירושלם" = (יח' כט,כ) "פעלתו (פעולתו) אשר עבד בה" = (יח' לג,יט) "ועשה משפט וצדקה עליהם" = (הוש' יד,ט) "אני עניתי ואשורנו" = (דה"א כח,יח) "ולתבנית המרכבה" = (דה"ב כה,ח) "כי יש כח בא-להים לעזור ולהכשיל" = (תהי' קיט,קסח) "שמרתי פקודיך" = (דניאל יא,כא) "ולא נתנו עליו הוד מלכות"

והיה כי יאמרו אליכם בניכם = 536 = (ברא' כז,יא) "ואנכי איש חלק" = (שמ' ג,י) "ועתה, לכה" = (שמ' יב,כ) "מצות" = (ויק' ה,ג) "לכל טמאתו" = (במ' יא,לא) "על פני הארץ" = (במ' כט,ז) "עיר קצה גבולך" = (במ' לא,ט) "ואת טפם" = (דב' ד,לב) "הנשמע כמהו" = (דב' ל,כ) "לאהבה את י-הוה א-להיך" = (יהו' ו,ט) "הלך (הולך) אחרי הארון" = (יהו' ט,יד) "ויקחו האנשים" = (יהו' יג,ו) "צויתיך" = (ש"א ג,י) "כי שמע (שומע) עבדך" = (ש"א ד,יד) "וישמע עלי" = (ש"א יז,כ) "והחיל היצא (היוצא) אל המערכה" = (ש"א כב,י) "נתן לו" = (ש"א כה,ל) "כי יעשה י-הוה לאדני" = (ש"ב ה,כב) "לעלות" = (ש"ב טו,ב) "מאת המלך" = (ש"ב יח,ו) "ויצא העם השדה" = (ש"ב יט,יד) "כה יעשה לי א-להים" = (מ"א יב,ב) "והוא עודנו במצרים" = (מ"ב כב,יז) "בכל מעשה ידיהם" = (יש' נד,יד) "תכונני" = (יש' נה,ו) "דרשו (דירשו) י-הוה" = (ירמ' מב,יב) "אל אדמתכם" = (יח' א,כו) "דמות הכסא" = (יח' טז,ג) "מארץ הכנעני" = (יח' ל,כה) "והחזקתי" = (מלא' ב,ה) "ומפני שמי" = (דה"א יט,יט) "וישלימו עם דויד" = (דה"ב טו,א) "היתה עליו" = (תהי' כג,ג) "למען שמו" = (תהי' לא,ב) "בך י-הוה חסיתי" = (תהי' פד,ו) "מסלות" = (תהי' ק,ג) "הוא א-להים, הוא עשנו" = (תהי' קה,ה) "מפתיו" = (איוב ה,כז) "ואתה, דע לך" = (איוב מב,ב) "כי כל תוכל" = (מש' יד,יד) "בכח שור" = (קו' ט,ו) "וחלק אין להם עוד לעולם" = (דניאל ח,כג) "מלכותם" = (דניאל ח,כג) "ומבין חידות" = (דניאל י,י) "וכפות ידי" = (נחמ' ד,טז) "גם בעת ההיא" 

מה העבדה הזאת לכם = 634 = (שמ' ו,ט) "אל בני ישראל" = (במ' ח,כד) "בעבדת אהל מועד" = (דב' כח,ג) "ברוך אתה" = (שופ' יט,כט) "בכל גבול ישראל" = (ש"א ז,ה) "ויאמר שמואל" = (ש"ב יג,לא) "וישכב ארצה" = (ש"ב טו,ח) "כי נדר נדר עבדך" = (ש"ב יט,כא) "לרדת" = (יש' ה,כ) "הוי האמרים לרע טוב" = (יש' לג,ה) "משפט וצדקה" = (יש' מז,ט) "ברב כשפיך" = (יש' לט,ז) "לשפך דם נקי" = (יח' כב,ט) "למען שפך דם" = (יח' לב,יד) "אז אשקיע מימיהם" = (דה"ב יח,לד) "ותעל המלחמה" = (תהי' מד,יח) "בבריתך" = (איוב לו,ו) "לא יחיה רשע" = (מש' י,ג) "נפש צדיק" = (קו' ב,ו) "יער צומח עצים" = (דניאל יא,יא) "ונתן (וניתן) ההמון בידו"

עין הרע - הוצאת עין דרך עופרת

מאתר http://kamea-nistar.coi.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%AA.htm

"הוי דן כל אדם לכף זכות" (משנת אבות), "טוב עין הוא יבורך"

הביטוי ביהדות עין הרע, הוא ביטוי כולל לכל ענייני הזק  זה כולל גם כישוף גם קפידה וכעס ואנרגיות פוגעות וכל קטרוג

וככה נכתב בברכת השחר בכל סידור יהודי "ויהי רצון מלפניך שתצילנו היום ובכל יום ויום מעין הר' ומלשון הר' ..." וכו' 

וכך נאמר בגמרא על הפסוק "והסיר ממך כל חולי" חולי  זה עין הרע  שאחד מת מיתה טבעית ו99 מתים מחולי של עין הרע לפי רבא שהיה אמורא וצדיק 

1. הדרך הבטוחה להסיר את העין  היא דרך עופרת. אין צורך ללכת רחוק. קונים כמה חתיכות עופרת במחיר שקלים מעטים (בודדים).  צריך להרתיח את העופרת בפינג'אן או בכף , ולפתוח החלונות ולא לשאוף האויר , כי אלה אדים רעילים מסוכנים לאדם.  צריך להכין קערה בצד ולמלא אותה במים קרים ובכף מלח. אחרי שהעופרת הורתחה ונהייתה נוזלית , כדאי לפני כן לומר בקשות לה' להתפלל שיסיר כל עין מאיתנו , למשל תפילת "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" ולבקש להתיר והסיר ממנו מאיתנו כל עין וכל חולי. אחרי שמוציאים העופרת מהחימום,  (כדאי לשים מגבת על הראש לשמור) , יש להחזיק הקערת מים עם מלח מעל הראש , ומעליה ביד השניה להחזיק הפינג'אן או הכף של עופרת רותחת. לתת לקערה לספוג האנרגיות שלנו ולומר "בן פורת יוסף" אני מבקש להסיר עין הרע מעל שמו (מיכאל בן ברוריה) או לומר "מבקש להסיר עין הרע של "שם" (דונלד דאק) מעלי וכדו' ... ואז לשפוך את העופרת הנוזלית הרותחת מעל הראש אל הכלי והקערה אל תוך המים . ניתן לראות צורות של עין במים אחרי שהתקררה. צורה של בליטה היא נחשבת עין. וצורה חדה כמו של סכין אומרת אנרגיות קשות כמו ריב וכעסים. ה' יצילנו מעין הרע הרחמן יסלק מעלינו כל עין הרע ומכשול . כיר

2. דרך לשמירה מעין לפי ר' דוד בר ששת שליטא יחיה לעד ולשיטת הר' יצחק כדורי זצוק"ל היא להחזיק בכיס עלים של צמח רוטא , הנקרא פיגם.ומעט מלח בכיס.

 

3. לפי דעת הרה"ק ר' מאיר אביחצירא בן לר' ישראל סידנא רבינו מורינו , צריך להחזיק תמיד בכיס מעט זעטר ומעט מצמח הפיגם (רוטא) לשמירה.

4. לדעת הרב דוד בר ששת יחיה צריך גם להחזיק שן של שום בכיס. 

5. ולפי דברי חכמים סגולה לשמירה והגנה מעין להחזיק טס כסף טהור בצורה של האות ה' על הצואר או על הגוף.  ניתן להשיג בציון הרב כדורי טס כסף כזה ומומלץ בע"ה שנעשה בברכת הרב כדורי ע"ה

6. לפי דברי מח"ס הבן איש חי כדאי ורצוי וטוב לשים על הגוף טס כסף טהור בצורת דג עם צורת העין של הדג וציור צורת כל חלקי הדג בפירוט כמה שיותר

7. ולפי כתבי מורינו הרה"ק ר' נחמן מברסלב זי"ע סגולה לבטל עין היא לעשן (לשרוף) סנפירים של דג ולהריח את העשן זה

8. לפי החיד"א לשמירה מכל עין כדאי רצוי לומר "חמישה"

9. פסוק שמבטל עין הרע גם אחרי שפגעה לומר "ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך" ולבטל מכל הבית צריך לומר אותו 40 פעמים (הר' פינטו)

10. עוד פסוק להסיר עין מחולה אחרי שפגעה חס וחלילה לומר על ראש החולה את הפסוקים "אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבושו ובדם ענבים סתה: וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו רוח א-להים"

11. דרך נוספת לטיהור מעין הרע , היא לקרוא נוסח החיד"א חיים דוד יוסף אזולאי קדישא , נוסח להוצאת עין הרע  שנמצא בספר "תהילים איש מצליח" וברוב ספרי תהלים. ואחרי כן לקרוא מזמור צ"א בתהילים שבעה פעמים ישר ושבעה פעמים הפוך אמן. ודרך נוספת שתיית תה עם עלי פיגם ורוטא.

13. לפי החיד"א לומר מזמור צ"א בתהלים 7 פעמים ישר ו-7 פעמים הפוך (מהסוף להתחלה) מיוחד במיוחד עוזר לבטל כל עין וכל השפעה בלתי טובה בע"ה

14. לפי דברי הזהר קריאת פיטום קטורת מבטלת כישוף ומיתה וכל דבר לא טוב כולל עין

15. מה שקוראים לו אנשים 'קטורת' שנקרא בכור בפי כל זה מבטל כישוף לפי מה שאמר הרב בניהו שכתוב בדברי חכמים

16. סגולה ידועה היא אמירת 11 פסוקים שמתחילים באות נון ומסתיימים באותה אות ולאחריהם תפילה קצרה . כמו כן ,גם אמירת "פיטום הקטורת " היא שמירה מועילה .הפסוקים והתפילה : 1. נֶגַע צָרַעַת, כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם; וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן 2 . נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְהוָה, אֶרֶץ כְּנָעַן; וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן 3 .נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן 4 . נָהָר--פְּלָגָיו, יְשַׂמְּחוּ עִיר-אֱלֹהִים; קְדֹשׁ, מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן 5 . נֶגֶד אֲבוֹתָם, עָשָׂה פֶלֶא; בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה-צֹעַן 6 .נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ-- בְּיַד-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן 7 . נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי-- מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן 8 .נֵר יְהוָה, נִשְׁמַת אָדָם; חֹפֵשׂ, כָּל-חַדְרֵי-בָטֶן 9 . נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ, כַּלָּה; דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן 10. נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל, וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צֵאוּ; וִהְיוּ, כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי-צֹאן 11. נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת, מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים, וּבַחִצִּים, בַּקָּשֶׁת--מֵאֲחֵי שָׁאוּל, מִבִּנְיָמִן . בסיום אומרים : יהי רצון מלפניך יהוה אלוהינו ואלהי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו ותצילנו לנו ולכל בני ביתינו ולכל ישראל, מעין הרע ומכל מיני כישוף, ותבריח היצר הרע והשטן ממנוּ. וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו במדבר והצלתם מעינא בישא דבלעם הרשע, כן תפרוס כנפיך עלינו ברחמיך הרבים, ונהיה מכוסים במכסה ונהגה בשמותיך הקדושים. אמן נצח סלה ועד. ולאחר מכן אומרים את הפסוק הבא 7 פעמים: וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי 

17.  סגולות מעינא בישא מהתכנית של הרב בר ששת דוד א. לשמוח בשמחתו של האחר. ללמוד מאהרן הכהן "וראך ושמח בליבו" לשמוח בשמחת האחר זה מידה גדולה ב. עין במילוי גימטריה "ענוה" וזה הסוד של העיניין הענווה התבטלות לה' ולא להתבלט לא להראות את כוחו לא בדיבור ולא במעשה וזה הסגולה וזה הסוד מעין בישא- להסתיר להצניע מעשיו כמה שיותר. לא לפרסם גם חולי לפי דבר הריי"צ יוסף יצחק שניאורסהן שזה יכול להזיק. ג. להשתדל מאוד שלא יכעסו עליך ושלא יקפידו עליך אנשים להשתדל בזה מאוד.ודאי אהבת ישראל ד. בעיתות רצון כמו הוצאת ספר תורה להתפלל ולבקש שלא ישלוט בו עין ה. להיזהר בימים מיוחדים וחודשים מיוחדים כמו טבת ועשרה לטבת להזהר מכל קפידה וכו'. ו. לשים עליו קבוע עלים מצמח הרוטא (פיגם) לשמירה ז. לשתות תה עם רוטא פיגם להסרת העין ח. לשים עליו שום (לעטוף אותו שלא יהיה ריח) ט. טס ה' מכסף לשמירה מעין י. לקרוא את לחש החיד"א להסרת עינא בישא ולאחר מכן פרק צ"א יושב בסתר עליון יא. לקרוא פרקים מתהילים להסרת עין רע , בדוקים: ל"א , ל"ט , י"ב , נ"ג - בדוקים להסרת עין. יב. 11 הפסוקים שמתחילים בנון ומסתיימים בנון ואחר מכן נוסח התפילה הקצר יג. לומר על ראש הילד הפסוק "אוסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סתו וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלקים" יד. לקרוא תמיד הפסוק "בן פורת יוסף וכו'" טו. סגולה מרבי מנחם מענדל מרימנוב לומר את הפסוק "ואני ברוב חסדך וכו'" שלושה פעמים טז. לומר הסגולה של "זכות רבי מאיר יגן עלי וכו'" יז. מי שבלחץ תמיד יש לחשוש שזה עין כי רבא ברוח קודשו היה מתקשר עם הקברים וידע שרובם מתו מעין חס וחלילה וחס ושלום יח. לשים על האש סנפירים של דג (ר' נחמן מברצסלב) יט. קריאת פרק צ"א בתהילים שבעה פעמים ישר ושבעה פעמים הפוך כלומר מהסוף להתחלה כ. הסגולה של : וממתנה נחליאל ומנחליאל במות. רוב סגולות אלה נמצאות בספר "תפילה למשה" לצדיק רבי מרדכי שרעבי זי"ע אמן והסיר ה' ממך כל חולי 

ולסלוח לכל אדם בליבך  וכך יתן ה' שיסלחו גם לך "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם וידועה הקפדת האדמור הזקן שאנו צריכים תחילה לסלוח ולאהוב. וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. 

המלצות על מי שמוציא בעופרת אם אינכם יכולים : 

הרבנית הקדושה לוצקין . רחוב יואל 8 ירושלים. אין חובה להגיע לשם אפשר להשאיר שם שלך בטלפון. 02-5370312 זה במחיר 50 שקלים. צדיקה זאת קיבלה נוסח מיוחד מהצדיק המקובל ר' מרדכי שרעבי זי"ע 

דרום: בישוב ניצן:  ר' אורי בר גיורא , מסיר עין הרע בעופרת ברוח טובה וכוונה טובה ורצון לעזור מהלב , וגם עושה פדיון נפש בע"ה

http://www.teva-hatamar.com/

ה' יברך יחזירנו בתשובה שלימה כטוב לפניו ישמרנו ויצילנו וישזיבנו מעינא בישא ומחרבא דמלאך המות יסיר מאיתנו מהרה כל חולי ומחלה וכן יהי רצון ונאמר אמן ויזכנו לעין טובה ולדון כל אדם לכף זכות ברוח טובה ועין טובה ושנזכה לאהוב כל יהודי וכל בריה 'יהי רצון שתהיה אהבה בכל העולמות' כל עת ובזכות רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס ונאמר אמן אמן.  ובאהבה

------------------------------------------------------------------

מתוך אתר http://www.sgulatemet.org/156184/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%95%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93-%D7%90

  בס"ד

 

 מהליכותיו וסגולותיו של החיד"א הקדוש- נלב"ע יא' אדר תקס"ו

 

לרגל יום פטירתו של  הרב הגאון והצדיק החיד"א הבאנו כאן לקט מסגולותיו ודרכי הנהגותיו בקודש :

החיד"א הקדוש החשיב מאד את כוונת התפילות לאר"י ז"ל, יתכן בהשפעתו של רבו הרש"ש שהעמיד כוונות האר"י ז"ל על בורין כסדרן וכהלכתן, וכל תפילותיו היו על פיהן. הוא מביא את דברי האר"י שמנוח נקרא עם הארץ  "משום שלא היה מכוון אלא בכוונת מ"ו נ"ח... הוא כוונת האכילה... שלא היה מכוון כוונה יותר עליונה" (מראית העין, ברכות לה, א, דף ה, א), ומכאן הוא דן קל וחומר : "לגדולי דורינו שאינם מכוונים אפילו כוונת מנוח, ולפחות חרדה ילבש האדם לברך בכוונה ובלב שלם, ויעלה בדעתו שיש כוונות עליונות, והוא מכוון לדעת היודעים".אמור מעתה שגם אותן שאינם יודעים סודן של "כוונות עליונות" עליהם לכוון על "דעת היודעים", אבל כל שאין לו ידיעה בקבלה, לא יעסוק בכוונות ממש כדי שלא יקצץ בנטיעות.

בימיו התפשטו מאד ספרי תפילות ע"פ כוונות האר"י ז"ל, וכל מי שנטה לדרכי חסידות, גם אם היה חסר כל ידיעה, השתמש בכוונות מבלי כל הבנה. כדי לבלום התפשטותה של מגמה זו, הביע החיד"א הקדוש דעה מסויגת "באמירת הכוונה דרך תפילה", וכתב: "יען ראיתי מהמון העם שלא ידעו ולא יבנו ואומרים תפילות בכוונת העומר ובשאר עניינים (חיים שאל, חלק ב, סימן י, דף טו, ד.) , אגלה טפח כי בוודאי טועים הם, דמלבד שאינם יודעים מה שמוציאין בפיהם, טע"ו במדב"ר בסדר הלשון, ולפעמים מזכירים שמות הקדושים אשר לא כדת. עוד בה שנפלו כמה טעויות בדפוס... ובשגם שמכיר אני שאיני כדאי להזהיר מ"מ לכבוד ה' ריש מילין אומר דהירא לנפשו לא יאמר שום תפילה ולא יכוון שום כוונה עד כי בעיניו יראה בכתבי הקודש האמיתיים שהוא שער הכוונות שסידר מהר"ש ויטאל... והמון העם אסור להם לאמר תפילות הנזכרות אף אם לא היה בהם טעות. ואעיקרא יש פקפוק באמירת הכוונה דרך תפילה"  (מחזיק ברכה, אורח חיים סימן תפט, ג, דף צט, א. ).

לגבי עצמו הרי יש בידינו  עדותו שלו שכל תפילותיו היו ע"פ הכוונות. בהיותו בתוניס לא גילה שהוא מקובל. בחג הסוכות היה "עושה הנענועים ע"פ כוונות האר"י ז"ל", וכדי שאם יפשפשו במחזורו לא ירגישו בו, שם בתיבה נייר קטן של שמות, ועל פיו אמר את הכוונות.

כיצד אפשר להסביר את הסתירה לכאורה ביחסו של החיד"א להפצת הקבלה- חיבור תפילות הרבה ע"פ הקבלה והחדרתן בקרב כל שכבות העם, יחד עם תעמולתו נגד התעסקות ההמונים בקבלה? בדיקת מקומה של התפילה בתפישת עולמו של החיד"א, תבהיר לנו את הענין:

 התפילה היא לדעתו כולה מעולם הסוד. הוא מנסה להשיב על השאלה הקדומה : הלא ה' הוא בוחן וחוקר כליות, אם כן למה צריך להתפלל ב"ביטוי שפתיים"? יכול האדם לחשוב בליבו ולבקש מה' שימלא משאלותיו. תשובתו לשאלה זו אינה כתשובתם של הפרשנים, אלא הוא הולך בעקבות תפישתו של אבי זקנו ר' אברהם אזולאי (בספרו "חסד לאברהם", אמסטרדם תמ"ה, מעין שני, נהר יא, דף יג, ד.), שלכל אות יש רוחניות ואור נכבד אצול מעצם הספירות, ומהבל פיו של האדם תהיינה צורות עליונות מתקשרות בשרשן בעצם האצילות. "כי הלוא בהוצאת התיבות כתקנו מעורר רוחניות ומניע כוחות האותיות המצטרפות ותנועתם והכאתם זה בזה, ועי"ז יתהוו אורות חדשות על דרך הרכבת המרקחות, והם חדשות ממש לפי העת והרגע ההוא, וצירוף שם המיוחד המתגלגל באותו רגע וכיוצא.ומשו"ה צריך להתפלל בביטוי שפתיים,כי חוץ מענין התפילה והבקשה יאירו אורות חדשות לא שערום המתפללים בהוצאת התיבות באותיות קדושות מעורר שרשן ויתהווה הכח חדש מהרכבה הנעשית בהכאת רוח חיות האותיות לפי מצב העולמות ברגע ההוא" (שם הגדולים: ערך ר' יצחק דמן עכו). הדבר נעשה מאליו, באופן שגם הקורא אינו מבין "האותיות עצמן הן הן המרכבה, הרכבת הצורות הקדושות ורוחניותן".

עיסוקו של החיד"א הקדוש בקבלה הקיף תחומים רבים, ומהם שטחים שלא כל מקובל עסק בהם: קבלה מעשית, חכמת הצירוף וגורל החול. הוא הסתיר ידעתו זו ונזהר לבל יתגלה הדבר. חכמת הצירוף היא "חכמה רמה ונפלאה" כדבריו. ר' יצחק דמן עכו שעסק בחכמה זו, היו באים מלאכים "ומגלים לו פעולות", אבל הוא מזהיר על דעת אבי זקנו ("חסד לאברהם", שם) שהיא "מסוכנת מאד ורשאי אדם להשתדל בה לדעת גדולת האל עם אותם המשיבים טעם בידיעת סתרי תורה, אבל אל כדי לעשות מעשה".

בזמנו הפכה חכמה זו קרדום לחפור בו, ובעלי מופת שפרנסתם היתה בכך היו צצים בכל מקום. העם נהה אחרי "סגולות והשבעות בשמות ובפעולות". החיד"א הקדוש התריע נגד פגימה זו והסתמך על דעתו של מהרח"ו שאסור להשתמש בקבלה מעשית. "גם המשתמש בחכמת הצירוף לעניני עוה"ז פתאום יבוא אידו וימות בלי עיתו" ( פתח עיניים, קונטרס זרוע ימין על אבות, דף מח, ג. בהיותו בתוניס שמע על ר' חי לומברוזו, מפי תלמידיו, שמת שלא בעיתו "כי למד חכמת הצרוף והשתמש בה" (מעגל טוב, עמ' 64). ואולי לכך הוא מרמז בשם הגדולים (ערך ר' יצחק דמן עכו) ש"חכם מופלג ורך בשנים בערי מערב" שנשתמש בחכמה זו נפטר לפני זמנו.)

האם השתמש חיד"א בקבלה מעשית לשם מעשה?

ידוע לנו שפעם אחת בשנת תקכ"ד, בצאתו מירושלים התנפלו עליו אבו גוש ובני שבטו. כיוון שנמצא בסכנה גדולה "הוצרכתי להזכיר שם קדוש משמירת הדרך, ושלי"ת כי לא קרבו בד' אמות שלנו", אבל הוא עצמו מדגיש את ההכרח שהיה בדבר.

שימוש רחב נהג החיד"א בשאלת חלום, הנעשית ע"י תפילה שכלולים בה שמות

מלאכים ושרפים, בצירופי שמות הקודש והשבעות. בתיאור מסעו בערי איטליה בשלהי

החורף של שנת תקל"ז, רשם החיד"א בדף אחד 69 סגולות וקמיעות, ושנים מהם בענין

שאלת חלום : "שאלת חלום יש לומר על מיטתו בנקיון כפיים: אלוקי, אלוקי הטוב הראיני

חלום טוב. אלוקי, אלוקי האמת הראיני חלום טוב (קונטרס מסעות, דף 315). אלוקי,

אלוקי הצדק הראיני חלום טוב (בספר המגיד לר' יוסף טאיטאצאק, נמצא נוסח זה:

"ובשאלת חלום תאמר: יהי רצון מלפני שמות אלו ובכח שמות הקדושים החקוקים

בשערי ג"ע ובצירופים כשם שהאל אמת כן תראוני חלום אמת ותשיבוני תשובת

אמת בפסוק באר הטיב מכל" (העתק שאלת חלום של מהרח"ו, כ"י מכון

בן צבי, עמ' 5)). הראיני חלום שאדע בו מה שאשאל כי אל דעות ה'.

הודיעני ...(ישאל שאלתו). ה' נגדך כל תאוותי ואנחתי ממך לא נסתרה".

ולא ידבר דבר עד שישן וכשיעור מה שיבוא בפיו היא תשובת שאלתו (צ"ל צדק, וכן הוא בכתב יד הנ"ל עמ' 36).

השניה נועדה לליל שבת (ביומן הספרותי תקל"ח-תק"מ, כ"י המוזיאון הבריטי. 9172 .OR מצאתי כתוב בראשו: "שאלת חלם בלילי רביעי ושבתות") "שהזמן צח א"צ לא טהרה ולא תענית ואפילו אחר במיטה". השואל צריך לחשוב בליבו השאלה, יאמר מזמור כג' מתהילים ושמות מלאכים צוריאל, צדקיאל, רפאל, ורזיאל "ותישן במחשבת שאלתך ותראה ספר פתוח לפניך וקראת בו והוא תשובתך אמיתית". שתי סגולות אלו נמצאות בלשונן בכתב יד של סגולות ורובן בעני שאלת חלום שהועתקו מספר הרב הגדול מוהרח"ו זלה"ה מכתיבת ידו של החיד"א (כ"י מכון בן צבי עמ, 36,17. ור' שם עמ' 21).

 החיד"א עסק גם בסגולות ובקמעות. ביומן מסעותיו יש סגולות נדירות  נגד עין הרע, כישוף, פחד, רפואה, גניבה וכיוצא בו. קמעות וסגולות באו לו אם מכתבי האר"י ומגנזי המקובלים (יוסף בסדר, סי' ז; "שומר ישראל", סי' ד), אם מיסודם של אבותיו ושלו. על אחת מהן הוא מציין שהיא מר' אברהם אזולאי (יוסף בסדר, סי' ו, קמיע ליולדת). גם בנו יצחק אזולאי עסק בקמעות וקבלה מעשית, ונכדו, אביו של החיד"א, העתיק קמעות מכתבי האר"י ז"ל, מר' דוד יצחקי, מר' יעקב צמח ומזקנו ר' אברהם אזולאי.

החיד"א עסק בליוורנו בכתיבת קמעות לצורך אחרים ולשם פרנסה (כף אחת, סי' לב). באגרותיו לבנו ולחכמי אנקונה הוא מזכיר קמעות הרבה ששלח לאנקונה (אגרת לר' יעקב שמשון סיניגאלה , נסין תקנ"ה. אגרות רוזנברג, סי' ז, עמ 12; אגרת לבנו, תשרי תקמ"ט, סי' טז, עמ' 27. ר' גם עמ' 32, 39,41; אג' אדר וניסן תקנ"ה. שם עמ' 62. ור' גם עמ' 65). כשחלה בנו ר' ישעיה אזולאי בשנת תקנ"א, יעץ לו החיד"א: "אין צריך לומר שהקמעות לא יסורו יום ולילה מעליך. ואם טוב בעיניך אחר תפילה תאמר פסוקים תחילתם וסופם נו"ן... שהם מועילים לעין הרע ולהבריח הס"א" (אגרת תקנ"א. שם עמ' 32). אך נראים הדברים שח"ידא לא היה מעונין להתפרסם כבעל קמיעות וכעוסק בקבלה מעשית (כשהכין "קמיע גדולה" לסי' ג'ינגולי כתב לבנו " וכמעט כל היום אני מתפלל עליו ועל בניו... אחלה פניו שענין הקמיע יהיה בסוד כמוס שמא אחרים ישאלו קמיעא כזו ואיני יכול ויגרום שנאה". שם, עמ' 39).

הסגולות הנדפסות בספריו הקטנים "כף אחת", "יוסף בסדר", "שומר ישראל" ו"סנסן ליאיר", עיקרן אינן אלא תפילות, אמנם עם שמות מלאכים וקריאת פסוקים באופנים שונים. עניינן של סגולות אלה הוא כדי לשמור את נפשו של האדם מאיסורים ומעבירות, על ידי תפילות והנהגות. אף יש סגולות לאישה שנכנסה לעיבור, להולדת בן זכר, רפואה, לפחד, להצלחת הסחורה, "להולך לפני מלך או שר ומושל", לסכנה, להצלחה וכולן ענייניים מוסריים.

 בסוף ספרו "כף אחת" קבע החיד"א את מהותן של הסגולות : "סגולה אמיתית לכל ענין הוא להיות עניו באמת מלב ונפש וליתן צדקה כפי מתת ידו ולעסוק בתורה לשמה" (כף אחת, סי' לב).

        (נלקח מספר "החיד"א"- הודפס בירושלים תשי"ט ע"י ר' מאיר בניהו).

גלם בא ד

בא, עליה ד, נצח בשבוע. שמ' יב,יא: "וככה תאכלו אתו: מתניכם חגרים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם; ואכלתם אתו בחפזון, פסח הוא לי-הוה"

וככה תאכלו אתו: מתניכם חגרים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם; ואכלתם אתו בחפזון, פסח הוא לי-הוה = 3846 = [ש"א א,כב] "וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה, עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני י-הוה, וישב שם עד עולם" = (יח' לה,יב) "שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל"

וככה תאכלו אתו = 915 = [מש' ו,ו] "לך אל נמלה, עצל" = (ברא' ח,ט) "ויבא אתה אליו אל התבה" = (ברא' כו,ג) "גור בארץ הזאת" = (ויק' כה,מה) "אשר הולידו בארצכם" = (יהו' כ,ט) "ולגר הגר בתוכם" = (ש"א ב,כט) "ותכבד את בניך" = (ש"א כה,לט) "לקחתה לו לאשה" = (תהי' לו,ז) "אדם ובהמה תושיע י-הוה" = (איוב ח,ב) "יעות משפט" = (מש' ד,כב) "ולכל בשרו מרפא" = (שה"ש ג,ד) "עד שמצאתי" = (אסתר ה,א) "בבית המלכות" = (קו' ט,יב) "כדגים שנאחזים במצודה רעה" = (נחמ' י,מ) "את בית א-להינו"

מתניכם חגרים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם; ואכלתם אתו בחפזון = 2715 = [מלא' ג,ד] "וערבה לי-הוה מנחת יהודה וירושלם, כימי עולם וכשנים קדמנית (קדמוניות)" = [תהי' כז,ב] "בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי, צרי ואיבי לי: המה כשלו ונפלו" 

מתניכם חגרים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם = 1658 = [שמ' טז,יז] "ויעשו כן בני ישראל, וילקטו, המרבה והממעיט" = (יח' יט,ח) "ויפרשו עליו רשתם" 

פסח הוא לי-הוה = 216 = יראה = הא לחמא עניא = גבורה = צנוע = (קו' א,ב) "הבל הבלים הכל הבל" = (ברא' יג,ג) "למסעיו" = (ברא' כו,כח) "בינינו ובינך" = (ברא' לב,א) "למקמו" = (ברא' מא,ד) "וייקץ" = (ויק' כד,יב) "על פי י-הוה" = (ש"ב י,יז) "וילחמו עמו" = (ש"ב יג,טו) "קומי לכי" = (מ"א ז,כה) "והים עליהם" = (יש' לא,ג) "כלם יכליון" = (ירמ' נ,כז) "חרבו" = (יח' לו,ט) "הנני אליכם" = (דה"ב ב,ז) "עם עבדיך" = (דה"ב כט,יח) "ויבואו פנימה" = (דה"ב לה,כב) "מפי א-להים" = (תהי' ד,ה) "רגזו" = (תהי' כב,ט) "כי חפץ בו" = (תהי' כב,יד) "אריה" = (תהי' כג,יח) "הנה עין י-הוה" = (תהי' נב,ג) "הגבור" = (תהי' קז,מ) "על נדיבים" = (איוב מ,יח) "עצמיו" = (מש' ד,כב) "למצאיהם" = (איוב ט,כה) "ברחו" = (איוב יב,יא) "אכל יטעם לו" = (מש' כח,יא) "חכם בעיניו" = (עז' ז,כח) "כיד י-הוה א-להי עלי" = (נחמ' ח,ד) "על ימינו"

גלם בא ג

בא, עליה ג, תפארת בשבוע. שמ' י,כה: "ויאמר משה: גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת, ועשינו לי-הוה א-להינו".

ויאמר משה: גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת, ועשינו לי-הוה א-להינו = 3146 = [שמ' כו,ל] "והקמת (והקימות) את המשכן, כמשפטו אשר הראית בהר" = [דב' טו,טו] "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, ויפדך י-הוה א-להיך; על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום" = (דב' יג,ו) "כי דבר שרה על י-הוה א-להיכם, המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים, להדיחך מן הדרך"

גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת = 1944 = (ברא' מא,ד) "רעות המראה ודקת הבשר" = (דב' יא,יד) "ונתתי מטר ארצכם בעתו" = (עזרא ז,כז) "א-להי אבתינו אשר נתן כזאת" 

גם אתה תתן בידנו = 1371 = [ברא' מג,כג] "ויאמר: שלום לכם, אל תיראו" = ((במ' טו,לח) "ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם" = (מ"א יג,יט) "ויאכל לחם בביתו, וישת מים" = (דה"ב יב,ה) "אתם עזבתם אתי" = (דה"ב כט,טז) "ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל י-הוה" =

זבחים ועלת = 573 = (ברא' כז,יג) "אך שמע בקלי" = (ברא' לז,יז) "ויאמר האיש" = (במ' לא,מט) "אשר בידנו" = (דב' א,יג) "בראשיכם" = (דב' ג,כח) "והוא ינחיל אותם" = (דב' ב,לג) "ואת כל עמו" = (דב' ט,כז) "אל קשי העם הזה" = (דב' יג,ב) "כי יקום בקרבך נביא" = (דב' כח,מד) "הוא יהיה לראש" = (דב' ל,יח) "הגדתי לכם היום" = (מ"א יא,ט) "והתאנף י-הוה" = (יש' מב,ב) "ולא ישמיע בחוץ" = (יש' סג,א) "זה הדור בלבושו" = (יונה א,יב) "שאוני והטילני (והטילוני) אל הים" = (מיכה א,טו) "כבוד ישראל" = (תהי' ו,ה) "חלצה נפשי" = (איוב ט,י) "ונפלאות" = (קו' ג,יא) "יפה בעתו" 

ועשינו לי-הוה א-להינו = 600 = (שמ' א,כ) "וירב העם ויעצמו מאד" = (ברא' לב,כ) "במצאכם אתו" = (ברא' לט,א) "הורד מצרימה" = (ברא' מה,ו) "בקרב הארץ" = (במ' כד,כה) "וילך וישב למקמו" = (דב' כט,ה) "לחם לא אכלתם" = (ש"א יד,ב) "יושב בקצה הגבעה" = (יש' יא,ב) "רוח י-הוה, רוח חכמה ובינה" = (יש' מה,ה) "זולתי אין אלהים" = (יש' סא,ט) "כי הם זרע ברך י-הוה" = (ירמ' ל,יז) "דרש (דורש) אין לה" = (הוש' ז,א) "שקר" = (דה"א טז,מב) "לשער" = (תהי' יז,ח) "שמרני" = (תהי' סט,לג) "דרשי א-להים" = (תהי' קיט,קנז) "רדפי (רודפי) וצרי" = (תהי' קנ,א) "הללוי-ה, הללו א-ל בקדשו" = (איוב כב,ח) "ואיש זרוע" = (איוב לג,כו) "צדקתו" = (מש' ח,ו) "מישרים" 

גלם בא ב

בא, עליה ב, גבורה בשבוע. שמ' י,יח: "ויצא מעם פרעה, ויעתר אל י-הוה".

מה קורה עם פרעה? הוא פשוט בקש לשחק על מגרש ובמשחק שאין לו, מטבע הדברים, כלים להתמודד עמם. "פרעה" = 355 = "בורא עולם": הוא מגדיר את עצמו כנגד בורא עולם ממש, הוא הוא אשר לא רק מכחיש בא-ל עליון, אלא שם את עצמו במקומו בתודעת עבדיו. והכל, מידה כנגד מידה, ולמקום שהאדם מבקש ללכת, לשם מוליכים אותו מן השמים. פרעה מנצח ושולט על ממלכות הארץ, אך הגאוה מכשילה אותו, וכדוגמת נמרוד לפניו, גם הוא מתימר לנצח את בורא עולם. מבחירת עצמו, הוא נקלע אל תוך שדה קרב בו אין לו כבר שום סיכוי לקבוע שום עובדה, כי הכל בידי שמים (חוץ מיראת שמים, אשר יכלה להובילו לתשובה ולהמתיק את הדינים שהביא על עצמו). ואין מהקרב הזה שום מוצא על פני הארץ.

סור מרע, ואז, עשה טוב: ראשית, יוצאים מעם פרעה; ורק אז, מסויגים מכל כחות הטומאה, נעתרים אל ה'. 

ויצא מעם פרעה, ויעתר אל י-הוה = 1355 = [תהי' סט,לד] "כי שמע אל אביונים י-הוה, ואת אסיריו לא בזה" = [תהי' קו,כט] "ויכעיסו במעלליהם, ותפרץ בם מגפה" = [מש' טו,לג] "יראת י-הוה, מוסר חכמה; ולפני כבוד,ענוה" = (יש' ל,כו) "חבש (חבוש) י-הוה את שבר עמו" = (יש' סו,יד) "וראיתם ושש לבכם" = (דה"ב ט,ז) "ושמעים את חכמתך" = (דה"ב לג,ח) "לכל התורה והחקים והמשפטים" 

ויצא מעם פרעה = 612 = (ברא' כח,טז) "אכן יש י-הוה במקום הזה" = (שמ' כג,לב) "ברית" = (ברא' לז,ד) "דברו לשלם (לשלום)" = (ברא' מא,טו) "ויאמר פרעה" = (ברא' מב,ב) "ונחיה ולא נמות" = (שמ' לד,לד) "אשר יצוה (יצווה)" = (ויק' ח,יא) "שבע פעמים" = (במ' כ,ח) "ונתן מימיו" = (במ' כ,טז) "וישמע קלנו" = (דב' א,ל) "במצרים, לעיניכם" = (דב' ד,ג) "הראות" = (דב' כד,יח) "את הדבר" = (דב' ל,יט) "העדתי בכם היום" = (ש"א יד,יב) "ונודיעה אתכם" = (ש"ב ז,כח) "ותדבר" = (ש"ב יז,ו) "אתה דבר" = (מ"א יג,ט) "כי כן צוה אתי" = (מ"א יט,ד) "כי לא טוב אנכי מאבתי" = (ירמ' ב,ב) "בארץ לא זרועה" = (ירמ' ט,א) "ואעזבה את עמי" = (ירמ' לד,ז) "ערי מבצר" = (ירמ' נא,נ) "הלכו (הילכו), אל תעמדו (תעמודו)" = (יח' ל,ד) "בנפל (בנפול) חלל במצרים" = (יחד' לד,כז) "והיו על אדמתם" = (יח' לז,כה) "נשיא להם לעולם" = (יח' מג,יח) "אלה חקות המזבח" = (יואל ב,ב) "יום ענן וערפל" = (יונה א,ו) "ויקרב אליו רב החבל" = (חגי א,טו) "בששי" = (זכ' ט,ז) "ונשאר גם הוא" = (תהי' סט,יא) "ואבכה בצום נפשי" = (תהי' צז,ט) "עליון על כל הארץ" = (תהי' קכג,א) "המעלות אליך" = (תהי' קלט,י) "תאחזני ימינך" = (מש' א,טז) "לרע ירוצו" = (נחמ' ה,ז) "ואתן עליהם"

ויעתר אל י-הוה = 743 = לתשובה = (ברא' כח,טו) "והשבתיך (והשיבותיך)" = (שמ' א,יב) "כן ירבה וכן יפרץ" = (ויק' כג,לז) "עלה ומנחה זבח ונסכים, דבר יום ביומו" = (במ' לו,א) "וידברו לפני משה" = (שופ' טו,יז) "ויכי ככלתו לדבר" = (מ"א יג,כו) "אשר דבר לו" = (יש' מא,כז) "ראשון לציון" = (ירמ' ג,טו) "ורעו אתכם" = (ירמ' ט,כ) "כי עלה מות בחלונינו" = (ירמ' יג,כב) "וכי תאמרי בלבבך" = (ירמ' כה,לד) "ונפלתם ככלי חמדה" = (יח' לו,לג) "ביום טהרי אתכם" = (דה"א יג,יב) "ויירא דויד את הא-להים" 

גלם בא א

וארא, עליה א, חסד בשבוע. שמ' י,ט: "ויאמר משה: בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותנו, בצאננו ובבקרנו נלך, כי חג י-הוה לנו".

ויאמר משה: בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותנו, בצאננו ובבקרנו נלך, כי חג י-הוה לנו = 2781 = [תהי' עט,ח] "אל תזכר לנו עונות ראשונים, מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד" = [קו' ב,ה] "עשיתי לי גנות ופרדסים, ונטעתי בהם עץ כל פרי" 

הכי חשוב זה האחדות. לבל ידח ממנו נדח. המהלך הנסי דורש את הנוכחות של כולם, את הכלים של כולם נצבים אל מול האור העליון לקבלה. "בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותנו, בצאננו ובבקרנו נלך" = 2026, עם הצדיקים והרשעים והבינונים שבתוכנו, בלי להדיח אפילו (במ' טו,לב) "איש מקשש עצים ביום השבת", כי רק כולנו יחד נגרום לישועה להתקים, עד אשר יתקים הנאמר (במ' לג,נב) "והורשתם את כל ישבי הארץ", (יהו' כג,יד) "כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר י-הוה א-להיכם עליכם: הכל באו לכם". 
וכן, כל הדורות באים יחד. כולנו חיים פה, היום. והקדמונים חיים בנו, וגם הדורות הבאים חיים בנו. "בנערינו ובזקנינו נלך" = 719 כי הם גורמים, מפיקים, משפיעים בהדדיות: [מש' טו,כ] "בן חכם ישמח אב, וכסיל אדם בוזה אמו". אשר אין באמת שום החלטה כבר בידי פרעה, כי באמת כבר (דב' טז,א) "הוציאך י-הוה א-להיך ממצרים לילה" ורק חסר שאתה תצא, ובכל דרכיך תהיה (ש"א ו,כ) "לפני י-הוה, הא-להים הקדוש הזה" ותדעהו,   (במ' יד,כג) "ואכלת לפני י-הוה א-להיך" להודות ולברך על מחיתך מן השמים, כי קדושים וגם (תהי' קטו,טו) "ברוכים אתם". ויעשה, כל אשר יבחר בה' (תהי' קה,כו) "אשר בחר בו" (דה"א יד,טז) "כאשר צוהו הא-להים",  = (שמ' ג,יד) "ויאמר א-להים אל משה" = (במ' יז,כג) "ויהי ממחרת" = (דב' יא,טז) "פן יפתה לבבכם" =  =  =  =  = (תהי' פ,יט) "ובשמך נקרא" =  =  

בבנינו ובבנותנו, בצאננו ובבקרנו נלך = 1307 = [ש"א כ,כב] "ואם כה אמר (אומר) לעלם, הנה החצים ממך והלאה: לך, כי שלחך י-הוה" = [מש' יח,כא] "מות וחיים ביד לשון, ואהביה יאכל פריה" = (ש"א ב,יז) "ותהי חטאת הנערים גדולה מאד" = (דה"ב כ,כז) "וישבו (וישובו) כל איש יהודה וירושלם" 

כי חג י-הוה לנו = 153 = (במ' יב,ז) "נאמן הוא" = (במ' כא,כ) "הפסגה" = (במ' לב,כ) "למלחמה" = (שופ' כ,כג) "עלו אליו" = (ש"א ב,לא) "ימים באים" = (ש"א ט,ב) "טוב ממנו" = (ש"א כב,ב) "ויהיו עמו" = (ש"א כה,לא) "והיטב י-הוה לאדני" = (ש"ב טו,ל) "הלך יחף" = (מ"א א,ג) "וימצאו" = (מ"א א,מה) "הוא הקול" = (יש' מג,ג) "אני י-הוה א-להיך" = (תהי' כד,ח) "מלך הכבוד י-הוה" = (תהי' פו,יג) "גדול עלי" = (תהי' קב,יד) "כי בא מועד" = (תהי' קטז,ב) "כי הטה אזנו לי" 

גלם וארא ז

וארא, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. שמ' ט,כט: "ויאמר אליו משה: כצאתי את העיר, אפרש את כפי אל י-הוה; הקלות יחדלון, והברד לא יהיה עוד; למען תדע כי לי-הוה הארץ".

ויאמר אליו משה: כצאתי את העיר, אפרש את כפי אל י-הוה; הקלות יחדלון, והברד לא יהיה עוד; למען תדע כי לי-הוה הארץ = 5058 = [דה"ב לד,יב] "והאנשים עשים באמונה במלאכה, ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי, וזכריה ומשלם מן בני הקהתים, לנצח; והלוים, כל מבין, בכלי שיר" 

כצאתי את העיר, אפרש את כפי אל י-הוה = 2356 = [תהי' לט,ט] "מכל פשעי הצילני; חרפת נבל אל תשימני" = (ברא' יט,כד) "המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת י-הוה" 
אפרש את כפי אל י-הוה = 1149 = [תהי' ט,ד] "בשוב אויבי אחור, יכשלו ויאבדו מפניך" = (ברא' ו,ו) "כי עשה את האדם בארץ" = (ברא' לט,טו) "כי הרימתי קולי ואקרא" = (ש"א ב,כ) "תחת השאלה" = (ש"א כ,כז) "מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום" = (ש"ב טו,ה) "להשתחות" = (ש"ב כא,ג) "וברכו את נחלת י-הוה" = (מ"ב ב,יג) "על שפת הירדן" = (יש' יד,ד) "ונשאת את המשל הזה" = (יש' מג,כב) "ולא אתי קראת" = (עזרא א,ג) "לירושלם אשר ביהודה"


הקלות יחדלון, והברד לא יהיה עוד = 1007 = [ויק' ג,יב] "ואם עז קרבנו, והקריבו לפני י-הוה" = [מש' כא,כא] "רדף צדקה וחסד, יצמא חיים, צדקה וכבוד" = (ברא' יח,לא) "ויאמר: לא אשחית" = (במ' יא,כא) "העם אשר אנכי בקרבו" = (דב' ג,יג) "על שני לחות אבנים" = (ש"ב טז,כא) "ושמע כל ישראל" = (יח' כב,כא) "וכנסתי אתכם" = (תהי' כב,יח) "אספר כל עצמותי" = (תהי' עד,יד) "ראשי לויתן" = (איוב יט,טו) "לזר תחשבני (תחשבוני)" = (מש' כא,ג) "צדקה ומשפט, נבחר לי-הוה מזבח" = (עזרא א,ב) "נתן לי י-הוה א-להי השמים" = (עזרא ט,יא) "אשר צוית" 

למען תדע כי לי-הוה הארץ = 1046 = [איכה ג,כב] "חסדי י-הוה כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו" = (שופ' ב,ד) "כדבר מלאך י-הוה את הדברים האלה" = (ש"ב יא,יא) "אם אעשה את הדבר הזה" = (יש' ס,יח) "ושעריך תהלה" = (ירמ' יז,יג) "כי עזבו מקור מים חיים, את י-הוה" = (יח' יח,ד) "הן כל הנפשות לי הנה" = (יח' כח,ב) "ותתן לבך כלב א-להים" = (תהי' נא,כ) "חומות ירושלם" = (מש' כה,כג) "לשון סתר"

גלם וארא ו

וארא, עליה ו, יסוד בשבוע. שמ' ט,טז: "ואולם בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתך את כחי, ולמען ספר שמי בכל הארץ".

ואולם בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתך את כחי, ולמען ספר שמי בכל הארץ = 3899 = [שמ' יא,ג] "ויתן י-הוה את חן העם בעיני מצרים; גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים, בעיני עבדי פרעה ובעיני העם" = [במ' כ,יא] "וירם משה את ידו, ויך את הסלע במטהו פעמים; ויצאו מים רבים, ותשת העדה ובעירם" = [מ"א כב,יט] "ויאמר לכן, שמע דבר י-הוה: ראיתי את י-הוה ישב על כסאו, וכל צבא השמים עמד עליו, מימינו ומשמאלו" = [יש' נא,א] "שמעו אלי רדפי צדק, מבקשי י-הוה; הביטו אל צור חצבתם (חוצבתם), ואל מקבת בור נקרתם (נוקרתם)" = [תהי' קמג,ז] "מהר ענני י-הוה, כלתה רוחי; אל תסתר פניך ממני, ונמשלתי עם ירדי בור" 

בעבור זאת העמדתיך = 1237 = 

גלם וארא ה

וארא, עליה ה, הוד בשבוע. שמ' ח,ט: "ויעש י-הוה כדבר משה, וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת".

צדיק מבטל את רצונו בפני רצון בוראו, מפני האמת שהיא גם היופי והבריאות והשלום. הצדיק נתבטל לה', מבקש אך טוב לעולמו. אז, הצדיק גוזר וה' מקיים. "ויעש י-הוה כדבר משה, וימתו הצפרדעים מן הבתים, מן החצרת, ומן השדת" = 4089; בזכות אשר [שמ' ג,א] "ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין; וינהג את הצאן אחר המדבר, ויבא אל הר הא-להים, חרבה", שהוא רועה טוב ונאמן הדואג לצאנו, ומתוך כך, יזכה לרעות ולנהוג גם את צאן ה' אל אותו הר הא-להים, אל חורב, הוא הר סיני.  

היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין = 2096 = [דה"א טז,י] "התהללו בשם קדשו, ישמח לב מבקשי י-הוה" = (דב' כח,יב) "יפתח י-הוה לך את אוצרו הטוב, את השמים" = (תהי' קמג,ז) "י-הוה, כלתה רוחי. אל תסתר פניך ממני" 

יתרו חתנו כהן מדין = 1269 = (יש' כט,ו) "מעם י-הוה צבאו-ת תפקד" 

את צאן יתרו חתנו כהן מדין = 1801 = [איוב כח,כח] "ויאמר לאדם: הן יראת אדנ-י היא חכמה, וסור מרע בינה" 

ויעש י-הוה כדבר משה = 983 = (ברא' לה,ב) "אשר בתככם" = (שמ' לח,כו) "מחצית השקל" = (ויק' ו,ח) "ריח ניחח אזכרתה לי-הוה" = (במ' י,כא) "והקימו את המשכן" = (דב' כח,נב) "אשר אתה בטח בהן" = (שופ' א,י) "קרית ארבע" = (ש"א כה,ו) "וכל אשר לך: שלום" = (מ"א ח,יז) "לשם י-הוה א-להי ישראל" = (ירמ' ו,כ) "עלותיכם לא לרצון" = (יח' ד,ג) "לבית ישראל" = (דה"ב לא,א) "וישובו כל בני ישראל" = (רות א,ו) "לתת להם לחם" = (נחמ' ט,ל) "ותעד בם ברוחך, ביד נביאיך, ולא האזינו"

וימתו הצפרדעים = 961 = [דב' כה,י] "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, גדולה וקטנה" = (ברא' כה,כב) "לדרש את י-הוה" = (במ' כז,יח) "וסמכת את ידך" = (דב' ה,א) "ולמדתם אתם (אותם)" = (דה"א כג,ט) "אלה ראשי האבות" = (תהי' פט,כב) "אף זרועי תאמצנו" = (שמ' ד,כד) "עקשות פה" = (מש' יא,יח) "שכר אמת" 

הצפרדעים = 499 = (ברא' יב,ד) "בצאתו" = (ברא' יד,ב) "שעו מלחמה" = (שמ' ג,יד) "שלחני אליכם" = (שמ' טו,ט) "אחלק שלל" = (שמ' כב,כז) "ונשיא בעמך" = (שופ' כא,ב) "וישאו קולם" = (מ"א ח,מ) "לאבתינו" = (מ"א כב,יט) "ישב (יושב) על כסאו" = (מ"ב ט,כה) "וי-הוה נשא עליו" = (יש' ג,טו) "צבאו-ת" = (יש' לא,ג) "ומצרים אדם ולא אל" = (דה"ב טז,ז) "ובעת ההיא" = (דה"ב יח,יח) "הנה דברי הנבאים פה אחד: טוב" = (דה"ב כט,ה) "מן הקדש" = (תהי' עח,ו) "ויספרו לבניהם" = (עזרא ג,ה) "המקדשים (המקודשים)"

מן הבתים מן החצרת ומן השדת = 2145 = [דב' לב,א] "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי"

גלם וארא ג

וארא, עליה ג, תפארת בשבוע. שמ' ז,א: "ויאמר י-הוה אל משה: ראה נתתיך אלהים לפרעה, ואהרן אחיך יהיה נביאך".

נידרש להבין לעמקו של ענין: "ויאמר י-הוה אל משה: ראה נתתיך אלהים לפרעה, ואהרן אחיך יהיה נביאך" = 2630, זה כאילו פרעה הסכים, אף אם בעל כרחו, [יהו' ט,כה] "ועתה, הננו בידך. כטוב והישר בעיניך לעשות לנו, עשה"; ואז ברור שלא בשביל מצרים היה כל תהליך המכות, כי יכל משה להפיל את פרעה גם מיד; אלא למען ישראל בלבד, אשר יסתגלו לגאולה בהליך החניכה הנעצב להם באמצעות מכות מצרים וכל הסובב אותן.

ההשואה אינה פשוטה: "ראה נתתיך אלהים לפרעה" = 1557 = [תהי' קה,א] "הודו לי-הוה קראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו" = [יש' ז,טו] "חמאה ודבש יאכל, לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב" = (דב' יד,כב) "את כל תבואת זרעך" = (ירמ' ז,כב) "כי לא דברתי את אבותיכם" = (יח' כב,ג) "עיר שפכת דם בתוכה" = (יח' כב,ל) "בעד הארץ, לבלתי שחתה" 

אלהים לפרעה = 471 = [שה"ש ה,י] "דודי צח ואדום, דגול מרבבה" = (שמ' ד,ג) "וינס משה" = (שמ' יז,א) "למסעיהם על פי י-הוה" = (שמ' כט,ו) "ונשמעה" = (שמ' כו,לג) "בין הקדש" = (שמ' לג,ה) "מה אעשה לך" = (שמ' מ,כד) "נכח השלחן" = (ויק' ח,ב) "ואת הבגדים" = (דב' ה,ג) "אנחנו אלה פה היום, כלנו חיים" = (דב' יב,ה) "מכל שבטיכם" = (שופ' ו,כא) "וישלח מלאך י-הוה" = (שופ' ט,ט) "והלכתי" = (שופ' ט,ט) "לנוע על העצים" = (שופ' כא,ד) "ויבנו שם מזבח" = (ש"ב יט,כט) "באכלי שלחנך" = (מ"א ט,טז) "ויתנה" = (מ"ב יב,טו) "יתנהו (יתנוהו)" = (יש' מב,ג) "לאמת" = (ירמ' טז,כ) "היעשה לו אדם" = (ירמ' כח,א) "לעיני הכהנים וכל העם" = (ירמ' מה,ג) "באנחתי" = (ירמ' מט,ל) "וחשב עליהם (עליכם)" = (יח' א,טז) "ומעשיהם" = (עמוס ג,ג) "הילכו שנים" = (עמוס ז,יז) "באדמתך" = (צפ' ב,ב) "בטרם לא יבוא עליכם" = (תהי' לה,ט) "תגיל בי-הוה" = (תהי' עז,יח) "יתהלכו" = (תהי' קכב,ז) "יהי שלום בחילך" = (איוב טו,לב) "תמלא" = (איוב יח,ב) "ואחר נדבר" = (מש' טז,כג) "ישכיל פיהו" = (מש' כא,יא) "ובהשכיל לחכם" = (מש' כד,ג) "ובתבונה" = (מש' כז,ג) "כבד משניהם" = (קו' ח,טז) "בעיניו איננו ראה" = (נחמ' יב,ל) "ואת החומה"

ואהרן אחיך יהיה נביאך = 414 = אור אינסוף = (ברא' כז,טו) "בבית" = (ברא' כח,יג) "אני י-הוה, א-להי אברהם אביך" = (שמ' טז,כב) "ויגידו למשה" = (שמ' כז,ט) "האחת" = (שמ' לכ,ט) "יקדש" = (שמ' לג,ט) "כבא משה האהלה" = (שמ' מ,ד) "והבאת" = (במ' יד,י) "נראה באהל מועד" = (דב' ו,ה) "ואהבת" = (דב' לב,ח) "בהפרידו בני אדם" = (ש"א כ,כב) "כי שלחך י-הוה" = (ש"א כט,ג) "מיום נפלו עד היום הזה" = (ש"א ל,ז) "הגישה נא לי" = (ש"ב כב,ט) "בערו ממנו" = (יש' כד,יח) "והיה הנס מקול הפחד" = (יש' מז,יא) "ובא עליך רעה" = (ירמ' ה,יט) "בארץ לא לכם" = (עמוס ח,ח) "ואבל כל יושב בה" = (דה"ב ה,ד) "וישאו הלוים" = (תהי' כז,ב) "בקרב (בקרוב) עלי" = (תהי' לו,י) "מקור חיים" = (תהי' קלב,יג) "למושב לו" = (איוב יב,ד) "שחוק" = (איוב טז,כא) "ובן אדם לרעהו" = (איוב ל,י) "רחקו מני" = (איוב לא,יד) "מה אשיבנו" = (מש' טו,יט) "דרך עצל" = (קו' א,ו) "סובב סבב הולך הרוח" = (קו' יב,ג) "אנשי החיל" = (אסתר ו,ה) "עמד בחצר" = (עזרא ב,סח) "האבות"