שיר מתוך הלב, מאת יסכה בת-שבע

בס"ד

שיר מתוך הלב

יסכה בת-שבע גינרמן

אם אפשר

נרצה להיות מקוריות

אך העולם שר

בשונה מכל הצפיות

אז פשוט נשיר

בכל מושב ועיר

ננסה אולי נצליח

   להאיר

מן הלב יוצא לו שיר קטן

שגדל ומשתכן בתוך ביתן

מתי יצא? מי את זאת יודע

כאשר רוצה מן הנהר בוקע

הוא מתרקם מעט מעט

וכך יוצא לאט לאט

וכאשר שירנו הוא מוכן

יוצא ומתישב על הדוכן

1594

 1594 = משטר מדינת ישראל = [איוב ט,ו[  "המרגיז ארץ ממקומה, ועמודיה יתפלצון"  {רש"י: בהביטו אליה ותרעד עכ"ל. וכראשית הפסוק: ויאמר ה' אל משה *עתה תראה* אשר אעשה לפרעה"}  \ענין ראיה משנה מציאות: עצם זה שתראה יגרום לכך שאעשה\  =  [תהי' עז,יג[ "והגיתי בכל פעלך, ובעלילותיך אשיחה"  {רש"י - והגיתי בכל פעלך: שעשית לנו כבר ; מצודת דוד: והגיתי - אני מחשב בכל פעליך ובהם אדבר והמה לי למשיב נפש   ;  מצודת ציון - והגיתי ענין מחשבה,  ואשיחה ענין דיבור ואמירה{   \   וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, גם כי גם הוא מראה את הנסים כבנוכח ואז הראיה משנה מציאות שוב למפרע, גם הדיבור עצמו יצור מציאות

יגרשם מארצו

 סוף פרשת שמות:  כי ביד חזקה ישחלחם וביד חזקה יגרשם מארצו = 1586 = [תהי' פג,יט] "וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ"

ביד חזקה ישלחם = 524 = ויהי נעם אדנ-י א-להינו עלינו = 524 = (ברא' ל,לט) "עקדים נקדים וטלאים" = (ברא' מ,יד) "מן הבית הזה" = (שמ' יט,יז) "ויתיצבו" = (שמ' ל,לב) "קדש יהיה לכם" = (ויק' ד,כח) "על חטאתו" = (במ' יד,כז) "עד מתי" = (במ' כט,יב) "וחגתם חג לי-הוה" = (במ' ל,ג) "דברו ככל היצא מפיו" = (במ' לד,ב) "כי אתם באים" = (דב' ו,ז) "ובשכבך ובקומך" = (דב' לא,כט) "כי ידעתי" = (ש"א א,ח) "ירע לבבך, הלוא אנכי טוב לך" = (ש"א כא,ג) "אל מקום פלני אלמוני" = (ש"ב יא,כג) "ויצאו אלינו השדה" = (מ"א כב,נג) "בדרך אביו ובדרך אמו" = (מ"ב ג,כ) "והנה מים באים מדרך אדום" = (מ"ב טו,ל) "ויכהו וימיתהו" = (מ"ב כג,כא) "עשו פסח" = (יש' מ,כו) "מרב אונים ואמיץ כח" = (יש' מח,ד) "מדעתי" = (ירמ' ז,כז) "ולא ישמעו אליך" = (ירמ' כט,א) "ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם" = (דה"א יז,כה) "לבנות לו" = (דה"ב ז,ג) "והדות לי-הוה כי טוב" = (תהי' קג,טו) "כציץ השדה" = (תהי' קטז,א) "תחנוני" = (תהי' קטז,ד) "מלטה נפשי" = (תהי' קמב,ו) "אתה מחסי" = (איוב ל,כ) "עמדתי" = (קו' ד,טו) "את כל החיים"

= ובשכבך ובקומך = 524 = (שמ' ל,לב) "קדש יהיה לכם" = (במ' כט,יב) "וחגתם חג לי-הוה" = (ש"ב יא,כג) "ויצאו אלינו השדה" = (דה"ב ז,ג) "והדות לי-הוה כי טוב" = האדם עץ השדה 

וביד חזקה יגרשם = 695 = בשלח פרעה" = 695

כל ימיך על אדמתך = 695 = (שמ' כא,לד) "בעל הבור ישלם" = (תהי' קח,א) "אליך י-הוה אקרא צורי" = (תהי' קח,ה) "כי גדול מעל שמים חסדך" 

[תהי' לד,ח] 

  חֹנֶה מַלְאַךְ-יְהוָה סָבִיב לִירֵאָיו;    וַיְחַלְּצֵם.

 = 695

כל ימיך על אדמתך = 695 = (שמ' כא,לד) "בעל הבור ישלם" = (תהי' קח,א) "אליך י-הוה אקרא צורי" = (תהי' קח,ה) "כי גדול מעל שמים חסדך" 

ואז:

אלהים אומר שהוא ה': אל תטעה לחשוב שיש את השוטר הטוב והשוטר הרע. הכל רשות אחת

משה הוא עניו *מכל אדם*, עניו ברמה אלוהית, והוא במידה אנושית רחום וחנון, ארך אפים וגו'

אל שדי = משה, מורה דרך אנושי לאלוהות

ושמי יהוה לא נודעתי להם = 1028 = [ברא' נ,יח] "וילכו גם אחיו ויפלו לפניו, ויאמרו הננו לך לעבדים"

מעתה, המנהיגות משתנה: אני ה'

ואז צריך אתערותא דלתתא, "נאקת בני ישראל" = 1154 = [תהי' קח,ז] "למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני" = (מש' י,יב) "ועל כל פשעים תכסה אהבה" 

-------------------------------------------

desde vaErá, preveo el canto de la luz

desde vaErá, preveo el canto de la luz

daniEl israEl Ginerman, 5778


Primero hay caos, y de él, un cosmos ordenado. La servidumbre precede a la libertad, y la pregunta abre la posibilidad de respuesta. Es necesaria la partición del Mar Rojo para que digamos poesía. Entonces (Shemot-Ex. 15,1) Moshéh y los hijos de Israel cantará, en singular -en mérito de lo estrecho de su unión que les revela uno-, "a esta poesía" ("Et hashiráh hazóT" = 1334) a Hashém, el Creador Uno que [Job 9,8] "extendió los cielos solo consigo, y camina sobre las crestas del mar". A esta poesía elige la plegaria más íntima y capaz de obrar milagros, para hallar en ella expresión fiel, que tras ella se revela [Is. 59,20] "y viene a Tsión el redentor, y a los que se arrepienten del crimen en Iaakóv, palabra de Hashém": a Tsión vendrá el redentor por mérito de los que "se arrepienten del crimen" ("shavéi pésha'" = 762) de entre la descendencia de Iaakóv, que despiertan a la Misericordia con su respuesta que declara y reclama [Tehilim 119,64] "Tu piedad, Hashém, llena la tierra; tus leyes enséñame", y aún [Tehilim 119,68] "Bueno eres Tú y bienhechor; enséñame tus leyes": gratitud por la clemencia, y anhelo de conocer la Verdad para ya no desviarnos de ella. En el momento en que se yerguen por amor "los que se arrepienten del crimen en Iaakóv" ("shavéi pésha' beia'akóv" = 946), [Tehilim 87,7] "y cantan como los que tocan, todos mis manantiales en Tí", y como dice allí el Metsudát David: entonces compondrán y cantarán como los flautistas, y dirán: todo mi análisis y mi seguridad y mi expectativa son en Tí -hasta aquí. Moshéh y los hijos de Israel se congregan, se reúnen, para elevar a "la poesía ésta" ("hashiráh hazóT" = 933), que da testimonio que [Crón.1 16,14 - Tehilim 105,7] "El (es) Hashém nuestro E-lohím, en toda la tierra sus juicios", para abrir los "portales de la alegría" ("sha'aréi simjáh") en su mundo.

Entonces cantará Moshéh y los hijos de Israel la poesía ésta, "y dirán para decir" ("vaioMrú leEmór"). Hay quienes ven en la duplicación del verbo (dirán para decir) una pronunciación doble, un modo de anunciar dos pronunciamientos en un sólo decir. A mi humilde opinión, el sentido inmediato de la expresión es mucho más llano y fácil de entender. "Y dirán para decir": que dirán algo para resultar haber dicho algo más, para que algo más se diga por sí mismo en el canal creado por lo que ellos dirán (los eventos, niveles de decir, dibujando una curva de Fibonacci en vez de una adición linea). ¿Y qué es lo que dirán Moshéh y los hijos de Israel al unísono para decir? "Ashírah" (cantaré-poemaré). Emanaré un poema. Caminaré en poesía.

Por favor Hashém, por mérito del amor, por mérito de formarnos ante Tí como un sólo hombre, por favor Hashém abre mis labios, y yo "Ashírah" = 516, como diciendo: (Sam.1 16,2) "a ofrendar a Hashém he venido" ("lizbóaj laHashém báTi"). (Is. 51,11) "Y los redimidos de Hashém retornarán" ("upduiéi Hashém ieshuvún") (Ez. 34,13) "a su tierra" ("El Admatám") pues (Hos. 13,14) "del infierno -del abismo de la interrogancia- los liberaré" ("miád sheOl Efdém") puesto que se aferraron y dieron vida a (Zac. 9,12) "la esperanza" ("hatikváh"), (Crón.2 19,9) "con fe y con corazón completo" ("beEmunáh ubeleváv shalém"). (Devarim-Deut. 8,3) "Pues de todo lo que sale de la boca de Hashém vivirá el hombre" ("ki 'al kól motsá pí Hashém ijiéh haAdám"), puesto que el hombre es dueño de los órdenes del corazón, y sólo de Hashém proviene la respuesta verbal, que da sabiduría y la lleva a nuestra acción. Moshéh elevó 515 plegarias, tal como 515 es el valor de "tefiláh" (plegaria), y el valor de "dérej Erets" ("el camino de la tierra", que alude a la ética y la moral determinando nuestra actitud y conducta) que precede a la Toráh, como la naturaleza precede al hombre, como la Toráh precede a la creación. Y tras que hubo elevado estas plegarias, le llamó Hashém a silencio para que no elevase una plegaria más, la 516, porque esa plegaria tendría la potencia y la cualidad de recibir respuesta positiva y atraerla de manifiesto; y las circunstancias del pueblo de Israel no admiten que Moshéh ingrese a la tierra prometida, y es por causas ajenas a él que su anhelo de ingresar a la tierra de Israel no se puede cumplir; y si él se empeñase y elevase también esta plegaria adicional, sería como si estuviese forzando al Creador a poner fin a su vida antes de tiempo. Moshéh se abstuvo de elevar la plegaria 516, mas su secreto se reveló allí a nosotros y nuestras estirpes por siempre, en términos de "Ashírah" (compondré un canto, poemaré, cantaré) en su valor 516: la plegaria que recibe respuesta positiva de inmediato.

En el decir del Creador todo es creado, y por la poesía excelsa de que es capaz el hombre merece su creación el mundo cada día; por la poesía que abre el flujo de alegría y amor, de un dejarme hacer y maravillarme, de la sumisión esa que es en esencia asumir la libertad. Al modo en que es dicha la luz del sol en la profundidad de los cielos, para que se haga espléndidamente real a mis ojos, sobre las faces de las aguas.

#mar_rojo #canto #poema #himno #poesía #canción #libertad #numerología #guematria #cabalah #creación #AbracaAdabra #revisar_todos_los_cuentos

אשירה את השירה הזאת גלם

ברם, אני, בתוך כלל ישראל, "אשירה לי-הוה כי גאה גאה" = 620. יבואו כל בשר (שמ' יח,טו) "לדרש א-להים" על (תהי' מט,ט) "פדיון נפשם".

שמ' טו,א : ויאמרו לאמר - שאמרו דבר על מנת שיאמרו דבר אחר

אשירה = 516, בחינת התפלה הנענית לאלתר

שמ' ג,ד - מתוך הסנה = 566 = תיקון

 של נעליך מעל רגליך = בראשית

השירה הזאת = 933 = בהיתר ולא באיסור = חיים ומוות ביד הלשון = חיה ותן לחיות = לא לעשות כלום = שערי שמחה = תכלית החיים

את השירה הזאת = 1334 =  =  = גלות מכפרת על הכל

 שמ' ג,טו - י-הוה אלהי אבתיכם = 545 = ישרהל

     ישרעל = 610 = דרכי שלום = אתרוג = (שמ' ח,טז) "שלח עמי ויעבדני" (ר"ת שע"ו = שלום / א"ת למיעבד"נ = 206   = ראה  /  ס"ת חי"י = כח) = חכמת הקבלה = וישב הוי-ה מלך לעולם = (דב' ל,יד) כי קרוב אליך הדבר {...מאוד, בפיך ובלבבך לעשתו} = לשמרם = בארץ שביה

-------------

(ויגש) ויאמר א-להים לישראל במראת הלילה, ויאמר יעקב יעקב

Ser Iaakóv para conquistar Israel
y después, el judaísmo como garantía de la libertad humana

(ברא' לה,י) וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל.

(ברא' מו,ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.

(ברא' מו,ח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו בְּכֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן.

(מ"א יח,לא) וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, כְּמִסְפַּר, שִׁבְטֵי בְנֵי-יַעֲקֹב--אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ

מצודת דוד: ישראל יהיה שמך - על שם שנאמר (בראשית לב כח) כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל, וכאלו יתן טעם למה לקח י"ב אבנים, ואמר לפי שהם במספר שבטי בני ישראל, ולהזכיר זכות ישראל אביהם, שגם הוא כמוהו ינצח אלהים אחרים, ואנשי נביאי הבעל

יעקב לא יקרא שמו של יעקב עוד כי אם ישראל,