בס"ד
[איכה א, א] איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס 'Cómo ha quedado solitaria la ciudad que estaba llena de gente! ¡Cómo se ha tornado viuda! Ella, que era grande entre las naciones y princesa entre las provincias, ¡cómo se ha vuelto tributaria!
[איכה א, א] איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס = 4581 =
= [במדבר ד, כח] זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן־אהרן הכהן
= [יהושוע יז, טו] ויאמר אליהם יהושע אם־עם־רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי־אץ לך הר־אפרים
= [יהושוע כב, ג] לא־עזבתם את־אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את־משמרת מצות יהוה אלהיכם
= [נחמיה ח, יב] וילכו כל־העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם
איכה ישבה בדד = 363 = המשיח
(מש' לא,ל) אשה יראת הוי-ה = 943 = אל תקרי בניך אלא בוניך = את אחי אנכי מבקש = וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא בּכִים = פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ =
= [תהילים כג, א] מזמור לדוד יהוה רעי לא אחסר
= [תהילים קמה, י] יודוך יהוה כל־מעשיך וחסידיך יברכוכה
אשת חיל = 749 = אין אוגדין את הלולב אלא במינו (הבדלה - כאשר הכנעה היא "מוסר אביך" והמתקה היא בזיווג) = יוסף בן ישראל = יוֹסֵף יְהוָה עַל-עַמּוֹ כָּהֵם מֵאָה פְעָמִים
כנסת ישראל = 1071 = בית המקדש חרב = מכלל שהוא צריך לפרט = מלכות הרשע = סוכת דוד הנופלת = ספרית העומר = וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרד = כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת = אָנכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים = וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ =
= [בראשית כו, כג] ויעל משם באר שבע
= [תהילים קד, לא] יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו
= [תהילים קיט, יז] גמל על־עבדך אחיה ואשמרה דברך
איב"ה רע"ה (ר"ת איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה) = 293 = באר מים = דור המבול = טוב ורע = מזמור = זיכרון = בארץ = לאור יוםאיכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה = 1790 =
= [ישעיהו סג, יג] מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו
= [שמואל ב׳ י, יג] ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו
= [שמות יב, לח] וגם־ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
= [תהילים יא, ה] יהוה צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו
= [תהילים סב, ג] אך־הוא צורי וישועתי משגבי לא־אמוט רבה
= [תהילים קז, יג] ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם = 1790
+
= [תהילים קז, יט] ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם = 1790
------------------------------------
= 3580 = [איוב לב, ג] ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא־מצאו מענה וירשיעו את־איוב
= [במדבר ה, ו] דבר אל־בני ישראל איש או־אשה כי יעשו מכל־חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא
= [ישעיהו לו, טו] ואל־יבטח אתכם חזקיהו אל־יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור
ל"ה בשבר"ך (ר"ת כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס) = 559 = ישראל חי = אמת ויציב = אנחנו מאמינים בני מאמינים = חטא ישראל = מבשר טוב = טוב בעיניך עשה = מחני נא מספרך = ובני אדם בצל כנפיך יחסיון = [תהילים כה, טז] פנה־אלי וחנני כי־יחיד ועני אניכאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס = 2791 =
= [איכה ג, סו] תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה
= [ישעיהו יז, ז] ביום ההוא ישעה האדם על־עשהו ועיניו אל־קדוש ישראל תראינה
= [מלאכי א, ה] ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל
= [מלכים א׳ א, יד] הנה עודך מדברת שם עם־המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את־דבריך
= [צפניה א, ו] ואת־הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא־בקשו את־יהוה ולא דרשהו
אלין קראן איכה (המלאכים הקדושים קוראים "איכה" כש"כ ישע' לג,ז מלאכי שלום מר יבכיון - מלאכי השלום = 477 = בית הלל = אסוך שמן = אמונה שלמה = ולכו שניהם = שבעה ימים = וישלחהו הוי-ה א-להים = נשא עון = ויפלו שמה = מִי יָשׁוּם אִלֵּם = [במדבר לג, מה] ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד --------- מלאכי שלום מר יבכיון = 815 = בעל תשובה = חדשים גם ישנים = וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי = [דברי הימים א׳ יד, ז] ואלישמע ובעלידע ואליפלט = [משלי ל, כה] הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם ) ומסטרא אחרא קראן איבה (עד שיגבה בעל הדין את חובו) הדא הוא דכבתי ברא' ג,טו "ואיבה אשית בינך ובין האשה" (= 1196 = שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת = [איוב כב, יט] יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג־למו = [דברי הימים א׳ ו, יא] אלקנה בנו אלקנה צופי בנו ונחת בנו = [תהילים לה, כד] שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל־ישמחו־לי = [תהילים מט, יח] כי לא במותו יקח הכל לא־ירד אחריו כבודו = [תהילים פט, לח] כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה ) דהי' בין סטרא דא (דקדושה) ובין סטרא דא (ס"א), אשתכח תמן בחרבן בי מקדשא (אותה שנאה)
ובכן, מצד אחד איבה = 18, מצד שני שאלת איכה (שזה גם איך, וגם איה אתה) = 36; הוי אומר בעוד צד הקדושה רוצה שלמות באל"ה = 36 ושואל היכן הוא והיכן השלמות ואיך נעלמה ואיננה, הצד השני דואג לתבוע חצי מהכל (איבה = 18 = 1\2 * איכה) ובכן לקים חלילה ב' רשויות ולהנציח בכך את גלות השכינה לעולם לא יצליח.
--------------------
אגב זוהר חדש מדרש איכה דף קיב ע"א - מתוק מדבש ז"ח כרך ג דף תערב
תנינן בכל ליליא וליליא קל מרירות דכאיבא דציון אשתמע מרום רקיעא לתתא ומתתא לרקיעא, כמה דאת אמר (ירמ' כה,ל) י-הוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו
מפרש המתוק מדבש: הרי נזכרת ג' מלת שאגה וגו' - שאג (= 304) * 3 = 912; ועוד הכולל == 913 = בראשית
י-הוה ממרום ישאג = 666 = השלך על הוי ה יהבך והוא יכלכלך = 666 = [במ' י,כ] ועל־צבא מטה בני־גד אליסף בן־דעואל = (ברא' א,יד) יהי מארת = (ברא' יג,טז) כעפר הארץ = (ברא' כו,יב) מאה שערים = (ברא' ל,כא) ואחר ילדה בת = (ברא' לא,כג) ויקח את אחיו עמו = (ברא' לג,ד) וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו = (ברא' לד,ב) שכם בן חמור = (ברא' מג,ל) כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו = כה תאמר = (שמ' ו,כח) ביום דבר הוי-ה אל משה = (שמ' ט,יד) כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ (בהתרעה על מכת ברד) = (שמ' טז,לה) ובני ישראל אכלו = (שמ' כט,ו) נזר הקדש = (שמ' ל,יג) כל העבר על הפקדים = (ויק' יד,י) סלת מנחה בלולה = (במ' ה,ל) כל התורה = (במ' טז,כו) הרשעים האלה = (במ' כו,א) ויהי אחרי המגפה ויאמר הוי-ה = (דב' ב,טו) וגם יד הוי-ה היתה בם להמם = ותסר = צעקתו = מיתריו = תסור
ענין 666 הוא ו' פעמים אל"ף, דהי' שית אלפין שנין!
והוא גם המשולש של 36
Es la suma de los cuadrados de los siete primeros números primos: (22 + 32 + 52 + 72 + 112 + 132 + 172 = 666).
Es la suma de los primeros 144 dígitos de π
וממעון קדשו יתן קולו = 1224 = [איוב יב,יז] מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל = [נחום א,יא] ממך יצא חשב על־יהוה רעה יעץ בליעל = [תהי' מח,ב] גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר־קדשו
שאג ישאג על נוהו = 785 = [תהי' קה,לא] אמר ויבא ערב כנים בכל־גבולם = רגלי מבשר = תיעשה
י-הוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו = 2675 = [במ' ט,כ] ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על־המשכן על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו = [ברא' כח,טז] וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי = [תהי' צו,יג] לפני יהוה כי בא כי בא לשפט הארץ ישפט־תבל בצדק ועמים באמונתו == {יש עוד ח' פס' בתנ"ך בערך 2675}
וזה מה שכתוב בהמשך בשירותא דליליא היא אתכוונת בבכיה ושאגת מרום רקיעא לעלא, נחתת לתתא לאתר מדבח החיצון וגו' ואמרת מדבחי מדבחי פרנסתי ע"כ. וזה שאומרת עוד השכינה כל גברין קדישין רברבן (כל המלאכים הגבורים הקדושים ושרים הממונים היו מתרווים ושמחים ממך) אכלין עידונין ופלגין חולקיהון ברומי רקיעא וגו'.
ויש מלאכים שעל ידי הגלות הם נמצאים בחוץ כבהמשך לקל צווחיהון (לקול צעקתם של חסידים הקדושים הנהרגים) יתבין לבר צווחין ובכאן (מחוץ להיכלות) אינון אראלים קדישין דאת שמיה קדישא הוה מתעטר עלייהו (שהיא האות י') וביה אינון חדאן וקיימין; לקל בכיותהון את דא פרחא מניהו וסלקא לרומי מרומים (ר"ל פנימיות השכינה שהיא אות י' עלתה בשורשה שבחכמה) ואשתארו כנוקבא דבכאת ומיללת, הדא הוא דכתיב (ישע' לג,ז) הן אראלם צעקו חוצה, אראלם בלא יו"ד, צעקו חוצה (על שפרחה מהם אות י')
הן אראלם צעקו חוצה = 702 = שבת = [במ' ל,ז] ליהודה נחשון בן עמינדב = דבר מלכות = הכל נברא בשביל האדם
וממשכת השכינה לקונן: מדבחי מדבחי לבתר דמרוית לי בנהלות בני חסידין קדישין (מ"מ: מזבחי מזבחי, אחר שהרוית אותי בגופות של בניי החסידים הקדושים) דמסרו נפשיהון עלך, איתגניזת, אן אשכח לך, אן אשתא דעלך (בסוד הכתוב ויק' ו,ב ואש המזבח תוקד בו) געת ומייללת ובכת בקל עציב
ואש המזבח תוקד בו = 887 = [תהי' סה,ז] מכין הרים בכחו נאזר בגבורה {מכין הרים בכח האש שעל המזבח שהוא גבורה}
(...) בפלגו ליליא עאלת לגו ההיא נקודה דציון (עולה השכינה לתוך הנקודה של ציון) אתר דבית קדש הקדשים (ששם היתה מתייחדת ביחוד חצות הלילה) (...) צווחת בקל מרירו וארימת קלא ואמרת ערסי ערסי אתר בית מותבי (שהוא קודש הקודשים) על האי דוכתא כתיב (שה"ש ג,א) על משכבי בלילות; משכבי ערסא דמטרוניתא וגו'
על משכבי בלילות = 950 = [איוב כא,יט] אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן לְבָנָיו אוֹנוֹ יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָע {אלו"ה -הגבוה משמות מ"ב- יסתיר מה הגמול של האוון והגזל וכל עוונותיו בכלל, אך ישלם לחוטא כפי גמולו ולא לבניו וכו', ואז החוטא ידע בבשרו מה חוק הא-להים; ומהידע תבוא היראה}
ועוד אמרה השכינה: רבון עלמא, בעלי הוה אתי לגבי (מ"מ: רבון העולם שהוא הבינה, הנה בעלי שהוא ז"א היה בא אלי בחצות הלילה) והוה שכב בין דרועי, וכל מה דבעינא מניה וכל בעותי עבד בעידנא דא, כד הוה אתי לגבי ושוי בי מדוריה ומשתעשע בין שדי. ערסי ערסי לית את דכיר (מטתי מטתי שהיא קודש הקדשים, אין את זוכרת) כד הוינא אתי לגבך בחדוה ובשפירו דלבא, ואנון רביין עולמין הוו נפקי לקדמותי (מ"מ: ואותם הנערים, דהיינו הכרובים שהם ב' מלאכים מט"ט וסנד"ל היו יוצאים לקראתי), בטשי בגדפייהו בחדוה לקבלא לי (מ"מ: וענין הכאה זו הוא סוד התעוררות אלו המלאכים אל היחוד, ובכנפי שני הכרובים האלו נכללים כל הכחות של מלאכי העשיה והיצירה).
מטטרו"ן = שד"י
סנדלפו"ן = מנצפ"ך
מטטרו"ן סנדלפו"ן = 594 = והארץ הדם רגלי
ימשיך בע"ה...
