עצם הטענה של מי שלדבריו אינו מאמין כי פשוט ככה קורה לו, ואיננו מסוגל להכריח את עצמו להאמין, טענתו מצביעה על כך שהוא בשכלו יודע (אם לא, למי יפנה את תביעתו זו, ולמה יטען כזאת בכלל?), רק שכלו אינו מצליח לשכנע את לבו להאמין. ויש אשר חושב שהוא מאמין, אפילו מצהיר זאת בתפלה כמה פעמים ביום, אך אורחות חייו אינן מוכיחות אמונתו. ויש שמאמין, אך אינו בדיוק בטוח במה הוא מאמין, מתוך מערבולת התאורים שלאמונה נכונה נמטרים עלינו תדיר.
ולצורך המקרה, ובכלל טוב לכל אדם, לנו סולם של כמה מעלות בדרכי האמונה, לעקוף דרכו את המחסום של יצרים ופחדים ותאוות והבלי שוא המתגבשים למנוע מהשכל הישר שיכבוש את הלב (מצורת הסולם יפיק החפץ מספיק, לפי צרכו, סולמות המסוגלים לעקוף גם כל מחסום אחר).
והנה מעלות האמונה בצד הסתר האמונה. כמו ענף יפה וחזק מלא עלים משובחים, הנעקר מהעץ וננטע באדמה, והוא, הגלוי לעולם, נאלץ להשקיע את כל כוחותיו ליצור ולשלוח שורשים טובים אל תוך האדמה פנימה, שבלעדיהם לא ישרוד. כלים להוביל את שרשי האמונה (גם אם "שמא הם קיימים"...) להתחזק במקורם העמוק, והן כדלהלן: *** אמן *** - דהיינו שעונה אמן לכל המצוי לו, שמקבל את כל אשר יש ואת כל אשר אין בצחות רוח, ומתוך קבלה זו ישכיל ויקבע את ההשפעה אשר ישפיע במעשיו על עולמו; ואז, *** מתאמן *** - שיאמן האדם את שכלו וישים עליו קביעות לחשוב שרשורים של מחשבות בהקפדה על יושר שכלו, ולחפש אך טוב בכל מה שתביאנה מחשבותיו לו; וכן, *** נאמן *** - שגם במעשה יהיה נאמן לערכים הטובים אשר משיג בשכלו הישר, ואז יהיה טוב לעצמו וטוב לרעיו; וכן, *** אומן ואמן *** - שמתוך כל דבר טוב שהשיג בשכלו או למד, יצור יצירות בעצמו להידמות לבוראו, ויעשה כדוגמתו לחדש את עולמו תמיד מתוקן יותר, מתוק, יפה וטוב.
וחשוב להזהיר: לא די בשלב של אמירת "אמן", של הקבלה השכלית של המצוי ותו לא. כל ענין התהליך הוא לגלות כיוון מתוך תודעה עמוקה, מתוך שחרור הנשמה מכל החונק אותה. בסוף הדרך, אותו "אמן" אשר אמרנו, מתפתח עד כדי פעולה. כשנתוספים לו האותיות ו-ה אחרונות של שם הוי', והן אות ו' כנגד ו' מידות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד (דרכם המחשבה הופכת לאור המסוגל להאיר בפועל), ואות ה' היא המלכות, פרי עמלנו בעולם המעשה, אז "אמן" פורח בצורה של "אמונה" בתוך הלב, אמונה הכי טהורה וזכה, ושערי שמים פתוחים לפניה. ככה, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, כי בעת שאני זוכה להיות מודע להיות ה' רועי, אז לא אחסר, אך טוב וחסד ירדפוני, והושבתי את כל אחיי עמי בבית ה' ממש, לאורך ימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה