presentacion de sfirat haomer: de la cosecha y korban de la cebada a las del trigo

שערה = 575 = עשרה = ונטעתם = העשר (העושר) = המפתים 

חטה = 22 = כ״ב = הטוב = בך = בידו = הזבח = יחד

חטה ושערה = 603 = בארת (בארות) =  לא במסכנת = בני ישראל = משה רבנו = תיקון הלב

לא במסכנת = 603 = בני ישראל = משה רבנו = תיקון הלב
ההבדל ההכי בולט בין בני ישראל לבין בני אומות העולם הוא תיקון הבינה, המתבטא במוחש בפיתוח דרכי מחשבה הנעלמים מעיני כל, בכח דעת אמת ומידותיה בהן נדרשת, הטמון בנשמות בני ישראל.
תיקון הלב הוא גם תיקון הרגשות וגם תיקון הבינה, וזה עניין תיקון י"ב גבולי אלכסון י"ב שבטי י-ה מתוך האמת המתוקנת באביהם "תפארת ישראל" (=1622= [תהילים נז, יא] כי־גדל עד־שמים חסדך ועד־שחקים אמתך , דהי' שהחסד עולה עד הבינה והאמת בחי' תפארת בחי' ז"א עד שחק למעלה). י"ב בני ישראל עולים עד נקודת האמת שורש הת"ת בבינה, ונעשים י"ג = אחד בחכמה.

------------------------------------

שמות = 746 = הכנעה הבדלה המתקה

ובכן, זה מהלך ספר שמות: מצרים זה הכנעה, ספירת העומר זו הבדלה, קבלת התורה זו המתקה

ובכן, בפסח זה ניסן-טלה ומקריבים אז את השעורה מאכל בהמה

אח"כ בספירה זה איר-שור כנגד עגל הזהב

ורק בסוף הספירה מגיעים לסיון-תאומים, נתקנים כבני-אדם בצלם לאחר שנכנעה הבהמיות לנפש האלוקית

עמר = 310 = יש = שי = הפוך בה והפוך בה דכולא בה (דבריו של בן בג בג במשנה באבות [סוף פרק ה'

ספירת העמר = 1065 = כל עדת ישראל =  ויעש מסך לפתח האהל

חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות = 2108 =  [ש"א יב,ה]  ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד     (ויוסיף בפסוק יז: הלוא קציר־חטים היום אקרא אל־יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי־רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך) 

חסד שבנצח = 522 = לא מצא עזר כנגדו = בעיני מצרים  = גאולה בעתה

גבורה שבנצח = 666 = כעפר הארץ = שכם בן חמור = כי נכמרו רחמיו אל אחיו = ביום דבר י-הוה אל משה 

השלך על הוי ה יהבך והוא יכלכלך = 666 = [במ' י,כ] ועל־צבא מטה בני־גד אליסף בן־דעואל = (ברא' א,יד) יהי מארת = (ברא' יג,טז) כעפר הארץ = (ברא' כו,יב) מאה שערים = (ברא' ל,כא) ואחר ילדה בת = (ברא' לא,כג) ויקח את אחיו עמו = (ברא' לג,ד) וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו = (ברא' לד,ב) שכם בן חמור = (ברא' מג,ל) כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו  = כה תאמר = (שמ' ו,כח) ביום דבר הוי-ה אל משה = (שמ' ט,יד) כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ  (בהתרעה על מכת ברד) = (שמ' טז,לה) ובני ישראל אכלו = (שמ' כט,ו) נזר הקדש = (שמ' ל,יג) כל העבר על הפקדים = (ויק' יד,י) סלת מנחה בלולה = (במ' ה,ל) כל התורה = (במ' טז,כו) הרשעים האלה = (במ' כו,א) ויהי אחרי המגפה ויאמר הוי-ה = (דב' ב,טו) וגם יד הוי-ה היתה בם להמם  = ותסר = צעקתו = מיתריו = תסור  = י-הוה ממרום ישאג
ענין 666 הוא ו' פעמים אל"ף, דהי' שית אלפין שנין!
והוא גם המשולש של 36
Es la suma de los cuadrados de los siete primeros números primos: (2² + 3² + 5² + 7² + 11² + 13² + 17² = 666).
Es la suma de los primeros 144 dígitos de π

תפארת שבנצח = 1531 = ותרא כי הרתה ואקל בעיניה = עקב היתה רוח אחרת עמו (מפס' במ' יד,כד: ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל-הארץ אשר-בא שמה וזרעו יורשנה) = כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי

נצח שבנצח = 598 = גבורה שביסוד =  האהלה שרה אמו (ויביאה...) =  וישק יעקב (לרחל וישא את קלו ויבך) =  ויעקב שמע (כי טמא את דינה בתו...) = והיינו עבדים לפרעה (ויאמרו החיתנו נמצא-חן בעיני אדני... ) =  לדבר בשמך (ומאז באתי אל-פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא-הצלת את-עמך) = מה נעבד את י-הוה = כחצת הלילה =  ויענו כל-העם יחדו ויאמרו (כל אשר-דבר יהוה נעשה 

וישב משה את-דברי העם אל-יהוה

הוד שבנצח = 465 = ויבן שם מזבח = והצאן והבקר =  יד הגדולה יד החזקה יד רמה  = נשיקה  = שלום בך טוב לך

יסוד שבנצח = 530 = בנחלתם =  חבצלת

מלכות שבנצח = 946 = ויגל את האבן מעל פי הבאר {מתוך ברא'  כט,י: ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבן אחי אמו ואת-צאן לבן אחיאמו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר וישק את-צאן לבן אחיאמו} =  ויט משה את ידו על הים =  והיה המזבח קדש קדשים  (...כל הנגע במזבח יקדש) = ברוך שאמר והיה העולם =  והיא שעמדה לאבותינו =  כסאות למשפט

------------------------------

עץ הדעת טוב לרבי חיים ויטל פ׳ ראה

שבעה שבועות וכו 'יש לעורר מה ענין ספירה זו לחג השבועות משא"כ בשאר העומדים. גם למה חלה התחלת הספירה מהחל חרמש שהוא הקרבת העומר אשר כבר הוקרב ביום

שני של פסח ומה שהיה היה. וגם כי כיון שהקרבת העומר היתה ביום שני של פסח א"כ יאמר מיום ששה עשר ולא מהחל חרמש שאינו כ"כ סימן מובהק וגם אומרו תספר לך נראה שהוא להנאתך אינו כן כי בשלמא בפסח או בסוכות האדם אוכל ושותה ויושב בסוכה ונהנה שם. אמנם ספירת העומר אין בה תועלת אל גוף האדם עצמו אלא הוא מצוה אל הש"י יען הקריבו אליו את העומר ולא יצדק בזה מלת לך גם הכפל הספור לך ותחל לספור גם השינוי כי בראשונה אמר תספור ואח"כ שינה את לשונו ואמר תחל לספור גם דהל"ל וחגות חג שבועות כי אין בחג הזה דבר מעשה בידים כמו בפסח ובסוכות לשיאמר ועשית חג שבועות גם למה בחג שבועות נאמר מסת נדבת ידך מה שלא נאמר כן בפסח ובסוכות עד סוף הפרשה שאמר שלש פעמים וכו' איש כמתנת ידו ואז נכללו יחד לענין זה גם כי הנדבה מן הלב היא ולא מהיד והל"ל מסח נדבת לבך גם אשר תתן הוא מיותר. והענין כי .הנה כמו ששזמן האביב מתגבר הדם ומתרבה הקרחת באנשים וחולאים גם בזמן ההוא מתרבה קדחת וחום הנקרא שדפון אל תבואת החטים כנודע כי החיטים הם חמים ונחים שוין בטבעם אל טבע בני אדם משא"כ בשעורים לפי שטבעם קר וגם כי השעורה אביב ומתבשלת תיכף קודם זמן החום משא"כ בחטים כי אפילות הנה. והנה השעורה נגמר זמן בשולה ביום ראשון של פסח ויצאתה מידי סכנה וביום השני מתחילין לקוצרה מחצי חודש ניסן ואילך:

ואמנם החטה התחלת בשולה הוא אז מחצי חודש ניסן כשנגמר בישול השעורים וגמר בשולה הוא עד חג השבועות שהם חמשים יום כמו שהמשלו רז"ל במסכת בכורות בישול התבואה לעיבוד החי' הדקה וכל אלו החמשים יום יש סכנת שדפון

ח"ו אל התבואה. וז"ש רז"ל בד' פרקים העולם נידון בפסח על התבואה הם החטים מאכל בני אדם כי אז מתחיל זמן הסכנה שלהם ונודע כי כל חיי האדם תלוי במאכל החטים ובמזון כי על הלחם יחי' האדם וכל הנאות העולם אפס ותוהו אם אין לחם וע"כ צוה הש"י מהחל תרמש בקמת השעורים שאז מתחילים תבואת החטים להיות בסכנה תהי' סופרים אותם החמשים יום ויהי' בין עיניכם למזכרת ותהיו בתשובה ובתפלה אל הש"י להוציא לחם מן הארץ ולא חכרת הארץ ברעב וכמו שידעת כי אלו ימי ספירת העומר הם ימי דין גמור לכל הפרטים ולכן ז"ש תספור לך להנאתך ולטובתך ואין שום טובה גדולה מזו, והנה כמו שצוונו להקריב עומר השעורים ביום צאתו מידי סכנה גם נצטוינו להקריב שתי הלחם של חטים בחג השבועות כאשר גם הם יצאו מידי סכנה להודות להש"י כעל כל אשר גמלנו וז"ש ועשית חג שבועות חג הבא אחר ז' שבועות הנ"ל שכבר יצאו החטים מידי סכנה זולת החג בעצמו וגם תעשהו במעשה וירמוז אל שתי הלחם והקרבנות הנעשים אז במעשה וזה לרמוז אל הנז' לתת הודאה אל הש"י כנ"ל. ולמדנו הכתוב ב' דינים הא' באומרו תחל לספור כלומר שצריך שתתחיל מאז ואם שכח מלספור בלילה הראשון של התחלת העומר שוב אינו סופר ובאומרו שבעה שבועות תספר לך הודיענו אל שאר הימים כי אם שכח לספור בא' משאר הימים ג"כ אינו סופר וז"ש שבעה שבועות שענין הספירה תהי' כוללת בכל שבע השבתות שיהי' תמימות. עוד למדנו דין שלישי והיא מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי שהם ב' מיני ספירות וז"ש תספר לך כנגד ספירות השבועות ותחל לספור ז' שבועות ספירה שנית של מ"ט הימים אשר בשבעה שבועות הנ"ל

----------------------

daniEl I. Ginerman @iPad

Org. Siftei Mevaser, Inc. NFP   

POB 50127 - Carmiel 21605 - Israel

Voice: +972-525-801088

SMS: +972-526-049665

Fax: +972-4-8141581

Skype: free-press

http://sifteimevaser.org/fb

http://kolisrael.tv/facebook

http://kolisrael.tv

http://ginerman.com/facebook

http://facebook.com/danielginerman

Paypal.com: daniel@carmiel.net

E-Store:    http://benadam.net/fb

Youtube: http://youtube.com/kolisraeltv

Twitter: http://twitter.com/danielginerman