771לקראת ראש השנה ה'תשע"א

בס"ד

[תהי' ב,ה] אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו = 771

מזבח הקטרת = 771 = (ברא' א,כב) לאמר פרו ורבו = (ברא' ב,כה) שניהם ערומים = (ברא' ה,כו) אחרי הולידו את למך = (ברא' ח,כה) ראשי ההרים = (ברא' ט,יב) אני נתן ביני וביניכם = (ברא' יט,א) לקראתם = (ברא' כב,יט) וישב אברהם בבאר = (ברא' כה,כז) עשו איש ידע {חכמת יון היא חכמה "פילוסופית", מופשטת, והיא שורש לחכמת אדום היישומית, הטכנולוגית, המגשרת בטומאה את המוחין למידות} = (ברא' לב,לג) כן לא יאכלו בני ישראל = על ארץ מצרים (*) = (ברא' מד,כו) לא נוכל לרדת = (ברא' מט,יז) יהי דן נחש עלי דרך {ויונתן בן עוזיאל מייחס לענין שמשון בן מנוח, "יהרוג שמשון בן מנוח את כל גיבורי פלִשׁתים לפרשיו ולרגליהם ויעקור סוסיהם וימגר שונאיהם לאחור "  ---> וכן להבא, שמשון בן מנוח = 852 = \ישע' ס,ג מהפטרת כי תבוא\ והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך = איש ישראל} = (שמ' א,כב) תשליכהו = אל ארץ זבת חלב  (ד' הופעות, ג' בספר שמות, א' בספר במדבר) = (שמ' יב,יד) חג לי-הוה לדרתיכם (הופעה יחידה, ליל מכת בכורות פסח לה') = (שמ' יח,כד) וישמע משה = (שמ' יט,טז) כל העם אשר במחנה = (במ' ג,יג) ביום הכתי כל בכור = (במ' ג,יג) בכור בישראל = (במ' כח,ט) וביום השבת = (דב' למ) א-להיך נתן לך כל הימים = (דב' יח,ה) כי בו בחר י-הוה א-להיך מכל שבטיך = (דב' כה,ט) ככה יעה לאיש = (דב' כח,כח) בשגעון ובעורון = (יהו' ד,ו) אות בקרבכם 

על ארץ מצרים: י' הופעות כנג' י' ספירות כנג' י' מכות

חכמה: [ברא' מא,לג] וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
 ראשית כל, להמליץ ליצה"ר שלפחות יקבל עצה חכמה


בינה ודעת:  [ברא' מא,מה] וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם {כאשר צפנת = 620 = כת"ר = חכמה בינה ודעת}

שנית, לקבל את הכלים של הטומאה לעסוק בהם לקדושה, הרי כל תכלית ירידת יוסף היא להחיות את משפחתו

חסד: [שמ' ח,א] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם  {את ידך, דהי' יד ימין כנג' מידת החסד}

 שלשית, להפעיל חסד עליון (יד ימין של כהן גדול) להעלות את הצפרדעים = 499 = צבאות על ארץ מצרים; נו"ה פותחות במלחמה נגד הס"א

גבורה: [שמ' ח,ג] וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם  (הלעו"ז של אהרן - אבן עזרא: ויעשו במים מועטים, ע"כ ראה פרעה, כי יש הפרש בין מעשה אהרן ובין מעשיהם, ע"כ קרא למשה, כי ראה שהחרטומים הוסיפו על המכה, ולא יכלו לחסרה }

רביעית: לעמוד בשב ואל תעשה, והס"א תוסיף מכה על עצמה ועוד תתגאה בכך בין-רגע

תפארת: מולידה את הנצח, וברד כנג' נצח: [שמ' ט,כג] וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַיקֹוָק נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יְקֹוָק בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם
חמשית: הגיע השלב לעשות, אך "על השמים" הם אימא (דהי' ברצון שבכתר), ואז ה' יתן "קלת וברד" = 742 = קץ כל בשר (פסגת השר בז"א); ואז "ותהלך אש ארצה" = 1058 = [תהי' מז,ג] כי י-הוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ = [תהי' קיח,יג] דחה דחיתני לנפל וי-הוה עזרני = [תהי' קנ,ב] הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו  -בגבורות האש ובגדולה במים-;  איזון הגדולה והגבורה הזוהרים בדרכי הגאולה   \וימטר הוי-ה ברד = 497 = בנימין זאב הרצל\

נצח מוסרת להוד, וארבה כנגד ההוד: [שמ' י,יב] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד :

 ששית ושביעית: שוב קו ימין מופעל בארבה (== ארה"ב = נחמו נחמו) ויאכל את עשב הארץ ( = יום העצמאות): אולי, בבחי' הקרב הרגלי אחרי ההתקפה האוירית. בנצח נטה את ידך לתת רשות להוד לפעול, בהוד ויעל על ארץ מצרים

הוד [שמ' י,יג] וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיקֹוָק נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה
שמנית: רוח קדים = 368 = בשם י-הוה; ומה הוא עשה? נשא את הארבה = 965 = שער השמים (עליה עד שערי בינה) = [ירמ' ל,כב] והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לא-להים : הכנה ליחוד המושלם, בבחי' התפשטות עד שער השמים

יסוד המזריע אל המלכות: [שמ' י,כא] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ
תשעית: וימש חשך = 684 = שלחן ערוך = קליפת נוגה: שלב הלכה למעשה

מלכות: [תהי' פא,ו] עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע  {החוזר לב' ההופעות הראשונות שכנג' המוחין}

עשירית: שפת לא ידעתי אשמע = 1716 = [תהי' פא,ד] תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו (זה שני פסוקים קודם לעדות ביהוסף שמו וגו', מביא את לשון השופר במקום דברי בני אדם כי הגיע עת הגאולה) = [תהי' מב,ד] היתה־לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל־היום איה אלהיך (ב' פסוקים אחרי "צמאה נפשי לא-להים לא-ל חי = 771) וד"ל
 

-----------------------

[דה"ב כ,כה] ויבא יהושפט ועמו לבז את־שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את־השלל כי רב־הוא = 5771 = [מ"א ז,כד] ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את־הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו

--------------------------

הפסוק ה5771 בתורה (דב' לב,יט): וירא ו-הוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו = 1132 = [תהי' קלו,כד] ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו = [ירמ' ב,יא] ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל