(1) ספר השל"ה הקדוש - ספר במדבר דברים - פרשת וזאת הברכה דרך חיים תוכחות מוסר
ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד (דברים לג, ו). זה לשון רש"י, בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם הוא מלכם, ולא כשיש מחלוקת ביניהם, עד כאן לשונו. ראה כמה גדול מעלת השלום:
ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (שם, כא). שמעתי פירושו שמשבח את גד בחסידות שעשה לפנים משורת הדין, כי מצד הדין לא היו מחויבים לילך החלוץ בראש, רק ילכו למלחמה בשוה עם ישראל, כמו שאמר משה רבינו עליו השלום (במדבר לב, ו), האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה, והיה די להם מצד המשפט לילך עם ישראל, זהו ומשפטיו עם ישראל, כך היה קו המשפט לילך עם ישראל. אבל גד הוסיפו ועשו בדרך צדקה שהיו הולכים בראש, ובזה עשו הצדקה מעין הצדקה שיעשה ה', כמו שנאמר וה' בראשם (מיכה ב, יג), זהו שנאמר (דברים לג, כא), צדקת ה' עשה. ומה שהזכיר את גד יותר מן ראובן וחצי שבט מנשה, אני אומר שבכל ענין הזה היו בני גד הראשונים והם התעוררו את ראובן וחצי מנשה, על כן תמיד בענין הזה מזכיר את בני גד בראשונה, כמו שנאמר ויבואו בני גד ובני ראובן וגו' בכל הסיפור. אשרי אדם המתחסד עם קונו ומקיים מצותיו ומוסיף בהידור מצוה ובזריזותה:
ולדן אמר דן גור אריה (שם, כב). קשה אם גור אינו אריה, ואם אריה אינו גור. ובפרשת ויחי בפסוק יהודה גור אריה (בראשית מט, ט) הוצרך רש"י שם לתקן דבר זה. נראה לתרץ על דרך מה שכתב הזוהר פרשת ויחי (ח"א רמד, ב) וזה לשונו, פתח רבי יוסי ואמר, יהי דן נחש עלי דרך, אימתי הוה דן נחש, ביומי דירבעם, דכתיב, ואת האחד נתן בדן, על מה אתיהב תמן עלי דרך על ההוא ארחא דיתמנע ההוא דרך לירושלים ולא יסלקון תמן, ודא הוה לון נחש לישראל עלי דרך, עלי דרך ודאי, כמה דאת אמר, ויועץ המלך וגו'. שפיפון עלי ארח, דעקיץ לון לישראל, וכלא לא הוה אלא עלי דרך ועלי אורחא לאתמנעא מישראל דלא יסלקון לירושלים למיחג חגייהו ולקרבא קרבנין ועלוון למפלח תמן. תא חזי, בשעתא דמטו ברכאן לידא דמשה לברכא לכלהו שבטיא, חמא לדן דהוה קטיר כחויא, אהדר קטיר ליה כאריה, הדא הוא דכתיב, ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן. מאי טעמא, בגין דאיהו שירותא וסופא דארבע דגלין קטיר ביהודה דאיהו מלכא, כמה דאת אמר, גור אריה יהודה, והוא שרותא דדגלין, דן כתיב דן גור אריה וגומר, למהוי שרותא וסופא קטיר בחד אתר, עד כאן לשונו. ועיין בזוהר פרשת בלק מהגבורות שיעשה לעתיד *שריה* *בן* *דן* במלחמת משיח בן יוסף, ואחר כך יהיה מקויים לישועתך קויתי ה', ורוצה לומר כי אחר כך יבא משיח צדקנו. וזהו שרמז בכאן שדן יהיה מקושר ביהודה גור אריה, וגור אריה הכתוב כאן אינו קאי על דן, רק על יהודה הנקרא גור אריה מטעם שכתב רש"י בפרשת ויחי. ודבר זה רומז על התעוררות איזה גבור הכובש את יצרו שלא יזכר לו הראשונות, אדרבה זוכה לשינוי השם למעליותא, כמו כאן נתהפך מהנחש להיות נקרא גור אריה והוא יעשה אז גבורות:
אין כאל ישרון רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים (שם, כו), וכן בפסוק (שם, כז), אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וגו'. איתא במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה, כל הלומד תורה גומל חסד לקונו, דכתיב, רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים, הוי אומר כשהאדם לומד תורה לשמה אז אתה עוזר לי ואני רוכב שמים ואז בגאותו שחקים, עד כאן. מתבאר מזה עד היכן מגיע כח העבודה מהעובד השלם, וכי העבודה צורך גבוה יתעוררו העליונים ויעזרו בפעולתם והוא תיקון הכבוד. וכשעלה משה רבינו ע"ה למרום, אמר לו הקב"ה, היה לך לעזרני (שבת פט, א). וכבר הארכתי בדרוש הזה במקומו, ולא באתי אלא כמזכיר להראות העמים גודל הכח של התורה ומעשים שהאדם עושה. ועל ידי התורה הקב"ה מקושר עם ישראל, ובעברם על התורה ועת צרה היא לישראל כביכול השכינה עמנו בצרה, וכשתהיה תשועת ישראל אז כביכול
ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (שם, כא). שמעתי פירושו שמשבח את גד בחסידות שעשה לפנים משורת הדין, כי מצד הדין לא היו מחויבים לילך החלוץ בראש, רק ילכו למלחמה בשוה עם ישראל, כמו שאמר משה רבינו עליו השלום (במדבר לב, ו), האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה, והיה די להם מצד המשפט לילך עם ישראל, זהו ומשפטיו עם ישראל, כך היה קו המשפט לילך עם ישראל. אבל גד הוסיפו ועשו בדרך צדקה שהיו הולכים בראש, ובזה עשו הצדקה מעין הצדקה שיעשה ה', כמו שנאמר וה' בראשם (מיכה ב, יג), זהו שנאמר (דברים לג, כא), צדקת ה' עשה. ומה שהזכיר את גד יותר מן ראובן וחצי שבט מנשה, אני אומר שבכל ענין הזה היו בני גד הראשונים והם התעוררו את ראובן וחצי מנשה, על כן תמיד בענין הזה מזכיר את בני גד בראשונה, כמו שנאמר ויבואו בני גד ובני ראובן וגו' בכל הסיפור. אשרי אדם המתחסד עם קונו ומקיים מצותיו ומוסיף בהידור מצוה ובזריזותה:
ולדן אמר דן גור אריה (שם, כב). קשה אם גור אינו אריה, ואם אריה אינו גור. ובפרשת ויחי בפסוק יהודה גור אריה (בראשית מט, ט) הוצרך רש"י שם לתקן דבר זה. נראה לתרץ על דרך מה שכתב הזוהר פרשת ויחי (ח"א רמד, ב) וזה לשונו, פתח רבי יוסי ואמר, יהי דן נחש עלי דרך, אימתי הוה דן נחש, ביומי דירבעם, דכתיב, ואת האחד נתן בדן, על מה אתיהב תמן עלי דרך על ההוא ארחא דיתמנע ההוא דרך לירושלים ולא יסלקון תמן, ודא הוה לון נחש לישראל עלי דרך, עלי דרך ודאי, כמה דאת אמר, ויועץ המלך וגו'. שפיפון עלי ארח, דעקיץ לון לישראל, וכלא לא הוה אלא עלי דרך ועלי אורחא לאתמנעא מישראל דלא יסלקון לירושלים למיחג חגייהו ולקרבא קרבנין ועלוון למפלח תמן. תא חזי, בשעתא דמטו ברכאן לידא דמשה לברכא לכלהו שבטיא, חמא לדן דהוה קטיר כחויא, אהדר קטיר ליה כאריה, הדא הוא דכתיב, ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן. מאי טעמא, בגין דאיהו שירותא וסופא דארבע דגלין קטיר ביהודה דאיהו מלכא, כמה דאת אמר, גור אריה יהודה, והוא שרותא דדגלין, דן כתיב דן גור אריה וגומר, למהוי שרותא וסופא קטיר בחד אתר, עד כאן לשונו. ועיין בזוהר פרשת בלק מהגבורות שיעשה לעתיד *שריה* *בן* *דן* במלחמת משיח בן יוסף, ואחר כך יהיה מקויים לישועתך קויתי ה', ורוצה לומר כי אחר כך יבא משיח צדקנו. וזהו שרמז בכאן שדן יהיה מקושר ביהודה גור אריה, וגור אריה הכתוב כאן אינו קאי על דן, רק על יהודה הנקרא גור אריה מטעם שכתב רש"י בפרשת ויחי. ודבר זה רומז על התעוררות איזה גבור הכובש את יצרו שלא יזכר לו הראשונות, אדרבה זוכה לשינוי השם למעליותא, כמו כאן נתהפך מהנחש להיות נקרא גור אריה והוא יעשה אז גבורות:
אין כאל ישרון רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים (שם, כו), וכן בפסוק (שם, כז), אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וגו'. איתא במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה, כל הלומד תורה גומל חסד לקונו, דכתיב, רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים, הוי אומר כשהאדם לומד תורה לשמה אז אתה עוזר לי ואני רוכב שמים ואז בגאותו שחקים, עד כאן. מתבאר מזה עד היכן מגיע כח העבודה מהעובד השלם, וכי העבודה צורך גבוה יתעוררו העליונים ויעזרו בפעולתם והוא תיקון הכבוד. וכשעלה משה רבינו ע"ה למרום, אמר לו הקב"ה, היה לך לעזרני (שבת פט, א). וכבר הארכתי בדרוש הזה במקומו, ולא באתי אלא כמזכיר להראות העמים גודל הכח של התורה ומעשים שהאדם עושה. ועל ידי התורה הקב"ה מקושר עם ישראל, ובעברם על התורה ועת צרה היא לישראל כביכול השכינה עמנו בצרה, וכשתהיה תשועת ישראל אז כביכול
יהיה הוא יתברך נושע, כי אז יהיה השם שלם והכסא שלם. וזהו עם נושע בה', פירוש בתשועת ה', במהרה בימינו אמן:
נשלם פרשת וזאת הברכה, בעזרת אלהי המערכה:
ברוך אתה ה' נותן התורה, בעזרתך גליתי מעט כטפה מן הים מטעמי מצותיה ונסתרה, יהי רצון מלפניך שתזכיני לגניזת אורה, במהרה במהרה, בקדושה ובטהרה:
נשלם פרשת וזאת הברכה, בעזרת אלהי המערכה:
ברוך אתה ה' נותן התורה, בעזרתך גליתי מעט כטפה מן הים מטעמי מצותיה ונסתרה, יהי רצון מלפניך שתזכיני לגניזת אורה, במהרה במהרה, בקדושה ובטהרה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה