AbracaAdabrá.Ediciones

יום שני, 31 ביולי 2017

איכה התשע"ז: כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד


הפסוק האחרון במגילת איכה:

כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד = 1684

והנה סיפור בי"א פעימות, כל אחת מהן באותו ערך 1684:

אָז יְרַד שָׂרִיד, לְאַדִּירִים עָם; יְהוָה, יְרַד-לִי בַּגִּבּוֹרִים.
(שופטים, ה,יג)
ה' הוא הרודה ברודים, ה' הוא המכניע את האויב.
אז - כדברי המצודת דוד: כשיתחזק השיר ותתגבר הישועה

.
וַיֹּאמֶר מִיכָה--עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יֵיטִיב יְהוָה לִי כִּי הָיָה-לִי הַלֵּוִי, לְכֹהֵן.
(שופטים, יז,יג)
ברמז: זה שהלוי יהיה כהן, וישראל יהיה לוי, ואומות העולם תהיינה ישראל. וכן בארץ, שכל ארץ ישראל תהיה ירושלים וכל העולם בחינת ישראל. זה שיש ניצוץ ראשון של אותה תופעה מגלה כי ייטיב ה' לי.
.

וּבָנוּ בָתִּים, וְיָשָׁבוּ; וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְאָכְלוּ פִּרְיָם.
(ישעיהו, סה,כא)
ואז בא הביטחון בארץ בכלל, שבונים בתים ללא פחד שמא יהרסו לנו אותם או יגנבו אותם מאתנו; ונוטעים כרמים באמונה שעוד נאכל פרים ונשתה יינם

.
וְהָיָה טֶרֶם-יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע.
(ישעיהו, סה,כד)
השלום בארץ עושה שלום בין ארץ לשמים, והחיבור בין הבורא לבריאתו מתחדש בגלוי פנים
.

וְיָשְׁבוּ בָהּ, וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה-עוֹד; וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם, לָבֶטַח.
(זכריה, יד,יא)
שלום בארץ גרם לשלום בין ארץ לשמים, ואז במרכזו, שלום ובטחון בירושלים
.

יְהוָה, בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ-- יְהוָה, בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ עֵינָיו יֶחֱזוּ-- עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם.
(תהילים, יא,ד)
המקדש בירושלים, משכן ה' בלב האדם, וכסאו בשמים. כאשר החיבור תקין, אז יש השגחה פרטית בגלוי

.
יֵשֵׁב עוֹלָם, לִפְנֵי אֱלֹהִים; חֶסֶד וֶאֱמֶת, מַן יִנְצְרֻהוּ.
(תהילים, סא,ח)
על מלך ישראל מדובר. החסד והאמת בהם הוא אוחז יוזמנו לשמור עליו. כדברי המצודת דוד: זה יבטיח למלך לשמרו מן האויב בלי מלחמה ע"כ.
.

יָמִיקוּ, וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק; מִמָּרוֹם יְדַבֵּרוּ.
(תהילים, עג,ח)
אבל... היצר הרע חוזר מן הסתם ותוקף. השליט נשחת, מוסיף מס, עושק את העם. וממרום ידבר, הן ביוהרא כלפי מרום כפרעה וסנחריב ונבוכדנצר מי ה' אשר אשמע בקולו, הן בעשיית המושל את עצמו אלוהות כביכול (גם כפרעה, ובאורח משל גם כהרבה מושלים החושבים את עצמם לנצחיים, שאין מי שיכול להפיל אותם או לשפוט אותם וכן הלאה)
.

יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ; וְכָל-עַוְלָה, קָפְצָה פִּיהָ.
(תהילים, קז,מב)
ובתוך כל העולה והחושך, הישרים והצדיקים ישמחו כל יום, כשמחת רבי עקיבא בראותו שועל יוצא מבית קודש הקדשים הוא לומד ממנו אשר נבואות הישועה באות ומתקיימות. והשמחה של הישרים בעת צרה ומחנק מופלאת ומתגברת על כח העוול השולט, עד כדי קפצה פיה של העולה, פיה נסתם.
.

כִּי אִם-מָאֹס מְאַסְתָּנוּ, קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד-מְאֹד.
(איכה, ה,כב)
פעמיים מאסת אותנו, כבי' הגזמת במיאוס. הרי הקצף שלך מתכפר בהקפצת פה העוול בידינו
.

וְהִנֵּה-יָד, נָגְעָה בִּי; וַתְּנִיעֵנִי עַל-בִּרְכַּי, וְכַפּוֹת יָדָי.
(דנייאל, י,י)
רגע לפני, נודע לנביא שכל נבואתו תהיה סתומה עד "עת קץ" = 660 = סתר = [במ' כג,ח] "מה אקב לא קבה אל, ומה אזעם לא זעם י-הוה" {עת קץ, עת היקיצה, ההתעוררות, ההתגלות: אי אפשר לקלל מה שה' לא קלל, אי אפשר לזעום אם לא ה' הזועם} = [תהי' נו,יא] "בא-להים אהלל דבר, בי-הוה אהלל דבר" {אז אהלל ואברך בדיוק באותה מידה אם במידת הדין או החסד עוסקים}


------------------------------

את הפסוק האחרון במגילת איכה עוטפים בפסוק הקודם לו, אשר משננים אותו גם אחריו:

השיבנו י-הוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם = 1416 = (במ' לא,ל) "משמרת משכן י-הוה" /שהענין המכריע אינו המשכן עצמו בלבד, אלא דוקא המשמרת עליו, המשמעת הקשורה לעבודת הקודש\ = (יואל ד,יז) "והיתה ירושלם קדש"
\הפסוק פעמיים, כפי שקוראים אותו פעמיים בסוף המגילה\ = 2832 = (דב' יא,כא) "אשר נשבע י-הוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים" \ממשיך: על הארץ\ = (דב' יב,כט) "אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך" /ואת מי אתה בא לרשת מפניך, לעקור מעל אדמתך? הנה הפסוק הבא:\ = [תהי' קמד,יא] "פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר"  /אז את מי שצריך לעקור מארץ ישראל, זה בני נכר לא בכלל, אלא דוקא אלו אשר פיהם דבר שוא וימינים, החסד שלהם, גם הוא שקר...\.

* "ימי השמים" = 455 = (שמ' כ,י) "ביום השביעי"   /יום שכולו שבת ומנוחה לחיי עולמים, שגם ימות החול וכל החול מתעלים לדרגא של שבת, מנוהלים לפי חוקי שמים\  = (שמ' לו,ה) "מרבים העם להביא" /בתרומות למשכן,    נתינה בלי גבול מאת העם, שככה מתעלה אף הוא לדרגא של ימי שמים\  = (במ' יד,יד) "ועננך עמד (עומד) עלהם" /הקודם הוא אתערותא דלתתא, בעקבותיה באה אתערותא דלעילא\  = (במ' כ,ג) "עם משה" /הממוצע בין "בורא עולם", האל המוסתר, לבין "מלך מלכי המלכים" בגלוי פנים\  = (במ' כ,יא) "ויצאו מים רבים" /כבר ללא צורך להכות או אפילו לדבר אל שום סלע, מים שהם חיות והם חסדים והם חכמה נובעים גם הם לרוויה בלי גבול\  = (במ' לג,מא) "מהר ההר" /מהתכונה ההופכת את ההר להר\  = (זכ' ד,ה) "ויען המלאך הדבר בי" /השנוי, השידרוג האחרון הוא התודעתי: המשיב מטעמי אל העולם הוא בחינת המלאך הדובר בי, שרק יכול לומר אמת כהיחרתה בלבי\

אותו תאור של "בני נכר" הוא פסוק שלם: [תהי' קמד,ח] "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר"
"מיד בני נכר" = 386 = (ברא' ז,כג) "מן הארץ"

"פצני והצילני" = 431 = (ויק' יט,לא) "במשפט" (והענין הוא לא תעשו עול במשפט) = (דב' א,ו -פ' דברים) "י-הוה א-להינו דבר אלינו" = (יהו' א,ב) "משה עבדי" = (ירמ' מ,ג) "ויבא ויעש י-הוה" (ויבא נקוד צירה, וממשיך "כאשר דבר", לפורענות) = (זכ' יב,ד) "בשגעון" = (איוב כד,ד) "עניי ארץ" = (מש' י,ז) "זכר צדיק"


ובאמצע המגילה:
[איכה ג,כב] "חסדי י-הוה כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו" = /אז למה המצב הוא כזה קצוני, שלא תמנו כי אם בזכות חסדי ה' כי אין לנו בעצמנו זכות כלשהו לקיום?\  (ירמ' יז,יג) "כי עזבו מקור מים חיים, את י-הוה" /וכך נבדלנו מהאלוהות, ובעקבותיה נשוב על מנת לתקן ולהמתיק:\ = (יח' כח,ב) "ותתן לבך כלב א-להים"

---------------------


מתוך אתר חב"ד:


לאורך ההיסטוריה אירעו בתשעה באב מאורעות טרגדיים במיוחד עבור עם ישראליום זה נקבע כיום אבל לאומיבו מתעניםקוראים את 'מגילת איכהואת ה'קינות', פיוטים שמבכים ומשחזרים את המאורעות העצובים שאירעו ביום זה.
חטא המרגליםהפעם הראשונה בה תשעה באב נכנס לדפי ההיסטוריה היתה זמן קצר לאחר שבני-ישראל יצאו ממצריםלפי בקשתםמשה רבינו שלח שנים-עשר מרגלים לארץ כנען כדי לאתר את הדרך הנוחה ביותר לכבוש את הארץ המובטחתעשרה מתוך שנים עשר המרגלים (יהושע בן נון וכלב בן יפונה לא הצטרפו למהלךשבו ובפיהם דיווח מטיל אימה על הענקים היושבים בארץ ועל הערים המבוצרות. "לא נוכל לכבוש את הארץ!" הם קראודברי ההסתה של המרגלים הותירו רושם רבהעם התמרד ומיאן לעלות לארץ המובטחת.
כעונש על סירובם לעלות לארץגזר בורא העולם כי כל אנשי המלחמה (גברים בין גילאי עשרים ושישיםלא יזכו להיכנס לארץ המובטחתבמשך ארבעים שנה יהיה על עם ישראל לנדוד במדבר עד אשר הם ימותוורק לאחר-מכן הם יזכו להיכנס לארץ.
מרד בני-ישראל אירע בליל תשעה באב.
חורבן בית המקדש הראשוןאת בית המקדש הראשון בירושלים התחיל שלמה המלך לבנות בשנה הרביעית למלכותוהבית היה יצירה ארכיטקטונית מפוארת והיווה מרכז החיים היהודי.
לאחר פטירתו נחלק עם ישראל לשתי מחנותעשרה שבטים סירבו לקבל את מלכותו של רחבעם בן שלמהומינו עליהם את ירבעם בן נבט כמלך ומאוחר יותר את העיר שומרון כבירתםהם קיבלו את השם "מלכות ישראל". שני שבטיםיהודה ובנימיןקיבלו על עצמם את מלכות בית דוד ובירתם נותרה בירושלים.
כמאה וחמישים שנה לפני חורבן הבית הראשון התקיף מלך אשור את ממלכת ישראל וכבש אותההוא הגלה את עשרת השבטים לאשור ולמדינות רחוקותמלכות יהודה שרדה ונותרה על כנה באורח פלא.
אך גם למלכות יהודה לא היה צפוי עתיד מזהירירמיהנביא שהתייחס למשפחת כוהניםהחל להתנבא (יחד עם נביאים אחריםעל העתיד המר הצפוי כעונש על השחיתות המוסרית והשלטונית ששררה בארץאך העם היושב בציון נזף בו וגיחך לנבואותיו.
בשלב מסויים ציווה עליו האלוקים להעלות על כתב את העונש הצפוי לעם ישראלהוא העלה זאת במגילה מיוחדת הנקראת מגילת 'איכה'.
כאשר מלכות יהודה כרתה ברית עם מלך מצריםעורר הדבר את חמת זעמו של נבוכדנצאר מלך בבלהאויב המושבע של מלך מצריםהוא הכריז מלחמה על יהודהכבש את ירושליםהגלה עשרות אלפי יהודים לבבלהדיח את מלכה יכניה ומינה תחתיו את אחיינוצדקיהו.
למרות אזהרותיו החוזרות ונשנות של ירמיהו למלך החדשניסה צדקיהו לכרות ברית נוספת עם מלך מצרים ולמרוד בשלטון נבוכדנצארבתגובה יצא נבוכדנצאר למלחמה על ירושלים במטרה להחריב אותה כלילהמצור החל בעשרה בטבתושלושים חודשים לאחר-מכןבחודש תמוזנפרצו חומות ירושלים.
בזבאב החל נבוזרדאןמפקד חיל בבללהשחית את העירבתשעה באב אחר הצהריים הוא שלח אש בבית המקדשהאש בערה עשרים וארבע שעותכשהיא הופכת את הבית המפואר בו שירתו היהודים את אלוקיהם לאפר.
עשרות אלפי יהודים נהרגו במהלך כיבוש ירושליםעשרות אלפים נוספים הובלו לשבי בבבל.
חורבן בית המקדש השניבשונה מן הבית הראשון שנבנה כשעם ישראל נהנה מעצמאות שלטונית מלאהבית המקדש השני נבנה רק לאחר אישור ממלך פרס אשר לשלטונו היו היהודים כפופים באותה שעהבכל תקופת בית שנילמעט המרד המוצלח של החשמונאים שהביא עצמאות מדינית במשך תקופה קצרההיו היהודים נתונים למרות מלכות זרה.
ואז פרץ המרד.
באותה שעה היו בני ישראל נתונים תחת השלטון הרומאיאכזריותם של הרומאים הקשתה עליהם והם קראו למרדתוך תקווה שיוכלו לשוב ולשלוט בארץ ישראלהקיסר הרומאי שלח צבא רב לדכא את ההתמרדות כאשר טיטוסגנרל אכזר במיוחדהופקד על כיבוש ירושליםהוא הטיל מצור אכזרי על העיר שגרם ליושבים בה להינמק ברעב ובצמאבתשעה באב הוא פרץ אל הר הבית ושרף את בית המקדשבמהלך הקרבות לכיבוש ירושלים נהרגו עשרות אלפי יהודים או נשבו כעבדיםירושלים הייתה לעיי חרבות.
חורבן ביתרשנים לאחר המרד הלא מוצלח בירושליםאדם בשם בר כוכבא פתח במרד נוסף הידוע בשם 'מרד ביתר'. רבים האמינו כי בר כוכבא הוא המשיח וכי הוא יושיע את ישראלאך המרד דוכא ביד אכזריתבתשעה באב הכוחות הרומאים פרצו אל העירוהרגו גבריםנשים וילדיםושוב נכנס תשעה באב להיסטוריה כיום עצוב במיוחד.
הרומאים חורשים את הר הביתשנה לאחר חורבן ביתרחרשו הרומאים את הר הבית – המקום המקודש ביותר לעם ישראל.
גירוש אנגליה וספרדבשנת 1290 גורשו יהודי אנגליה מארצם בתשעה באבמאתיים שנה לאחר-מכןהיה תשעה באב היום בו נכנסה לתוקף גזירת המלך פרננדו ואשתו איזבלה על פיה אסור ליהודי לדרוך על אדמת ספרדבכך באה לקיצה תקופת 'תור הזהב', תקופה בה יהודי ספרד נהנו מרווחה ושגשוג רוחניים וחומריים.


אין תגובות: