ברוך הגבר אשר יבטח בי-הוה, והיה י-הוה מבטחו: מי שבוטח בה׳ מתברך לגלות אשר כל הזמן (גם כשעדיין לא התגלתה בו מידת הבטחון) ה׳ היה מבטחו, כל הזמן חלה עליו ההשגחה הפרטית מאתו ית׳. רק שזה לא יתבטא בפועל בחייו עד אשר יתקן בלבו כלי קיבול להשגחה, בכך שיבטח בה׳ בעצמו.
והנה פלא: [ירמ׳ יז,ז] ״ברוך הגבר אשר יבטח בי-הוה, והיה י-הוה מבטחו״ = 1113 = (שמ׳ יג,יח) ״וחמשים עלו בני ישראל״. וכידוע, שני פירושים למילה ״חמושים״. אם מלשון ״חומש״, יצביע על כך שרק חומש, 20 אחוז מן העם, נושעו ממצרים, כי 80 אחוז לא בטחו בבשורת הגאולה, לא בטחו בה׳, ומצד עצמם, לא היה ה׳ מבטחם; ועל כן, מתו ונקברו במצרים בימי מכת החושך, בצנעה, כי לבם לא הוכשר להכיל גאולת ה׳ כהרף עין. ואם ״חמושים״ מלשון ״תחמושת״, אז על אלו שנגאלו ויצאו מדובר, כי בטחונם בה׳ גילה לעיניהם את היות ה׳ מבטח להם בכל עת, ותודעה זו פותחת את שערי הנצחון אל מול כל כלי מלחמה.
אם כן, מיהו ״הגבר אשר יבטח בי-הוה״ = 768? הרי כבר בהגדרתו יש את הדו-שיח הפנימי רצוא ושוב: [תהי׳ קטו,יא] ״יראי י-הוה בטחו בי-הוה, עזרם ומגנם הוא״ (=768). כמו הבאבושקא, דבר בתוך דבר תמיד אותו הדבר; ועוד יותר פנימה: מי נקראים ״יראי י-הוה״ = 247? אלו אשר בטחונם בה׳ חל בלבם (ש״א כח,כ) ״כל היום וכל הלילה״, בכל יום תמיד, לאורך כל הזמן ותחת כל נסיבות, וכך נבנים ונהיים בעצמם המקום, (דה״ב א,ג) ״אהל מועד הא-להים״, השוכן בתוכם.
מי שיבטח בה׳ יגלה את סוד תוקף והשפעת הרוחני בתוך הגשמי, באשר ״י-הוה״ (השם הקדוש המיוחס לספירת הבינה) נהיה ״מבטחו״ = 65 = ״אדנ-י״, השם של ספירת המלכות, של עולם הרבוי והמעשה. והוא ית׳ כבר היה מבטחו מעת היוולדו, עד שעשה האדם את לבו חלל בקרבו, והכשירו להשיג את כל הטוב הנועד לו.
המספרים הפשוטים האלו התחברו לי אגב דברי ה״כלי יקר״ בענין ״מקץ שנתים ימים״, אותם שנתים שנתווספו לשהות יוסף הצדיק בכלא על אשר בטח בשר המשקים שיהיה צינור, כלי ביצוע, לישועת ה׳. ומי שיראם בעינא פקיחא, אולי יגלה רמז יפהפה למבנה הפראקטלי של הבריאה (וכן של התורה הק׳), ואפילו הוכחה לאשר תמיד יש סכוי לאהבה.
בברכה, מאחיכם הקטן
דניאל ישראל גינרמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה