בס"ד
שלב ה' ילחם לכם ואתם תחרשון כנגד הכנעה
קריעת ומעבר ים סוף (ובפרט כניסתו של החלוץ נחשון אל תוך המים) כנגד הבדלה
שירת הים כנגד המתקה
שלושתם ביחד כנגד שלושת השלבים בתוך ההכנעה (הכנ' דהכנע', הבד' דהכ' והמת' דהכ'), בהליך יותר כולל בו כל ספירת העומר עד ערב קבלת התורה כנגד הבדלה (וגילוי הכלים בשביל האור) וקבלת התורה כנגד המתקה
----------------------- צריך המשך *******************
שמות יד,יד
ה ילחם לכם ואתם תחרשון
ילחם דהי' יספק לחם לכם
ד"א ילחם = בא-להים: ה' (חסד) בא-להים (דין) לכם (מלך) לכם לטובתכם...
...בתנאי ש"ואתם תחרשון", תהיו חרשים לקולות היצה"ר
ד"א ה' ילחם לכם = 204 = צדיק = בני בליעל = נצחון
ואתם = 447 = יתגדל = נשיא א-להים
תחרשון = 964 = לא יקרא שמך עוד יעקב = ונתתיו לגוי גדול (ברא' יז,כ) = (שמ' לב,ד) אתם חטאתם חטאה גדלה = זכרון תרועה = ויקהלו על משה ועל אהרן (במ' טז,ג)
ואתם תחרשון = 1411 = שרח בת אשר = ויצמח ה' א-להים מן האדמה = לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו
ד"א ילחם לכם = 178 = לנצח = חפץ = ויחלם חלום
תחרשון = 964 = לא יקרא שמך עוד יעקב
========
http://he.wikisource.org/wiki/ביאור:שמות_יד_יד
כשבני ישראל עמדו על שפת ים סוף, אמר להם משה:
(שמות יד יד): "ה' יִלָּחֵם לָכֶם, וְאַתֶּם תחרשון"
כלומר: אתם לא תצטרכו להשתתף במלחמה כלל - אתם רק תעברו את הים ותהיו בשקט.
אולם ר' מאיר'ל מפרימישלן פירש את הפסוק, על דרך הרמז, במשמעות הפוכה: ה' ייתן לכם לחם - רק אם אתם תחרשו את האדמה... (ע"פ הרב יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה") .
--------------------
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/beshalah/bark.html
לקראת סיומה של הפרשה מותקף העם על ידי עמלק, והנה כאן אין הוא מצֻווה להחריש אלא להילחם. במלחמה זו, כבקודמתה, עובר העם תהליך של העצמת אמונתו וביטחונו בה' (כפירוש רש"ר הירש לפרק יז:ח). וכך מסכם ישעיהו לייבוביץ את ההבדל בין שתי המלחמות ( שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע , עמ' 273):
גם לגבי רעיון תשועת ישראל מיד אויביהם, תם עידן – "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן", ותחת זאת אנו קוראים על מלחמת עמלק, שאיננה אך ורק לשעתה אלא היא מתמדת כלשון הפסוק: " מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר " (שמ' יז:טז).
רק באותו אירוע של נס בקיעת ים-סוף נאמר: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן". תופעה זו הייתה חד-פעמית ולשעתה, ואילו מאז אותו אירוע המסמן את תום עידן הנִסים והתערבות ה' במהלך הטבע מוצג לפנינו העולם הריאלי, שבו מופיע לפתע האויב-הצורר שאין לנו אִתו שום קשר וללא כל סיבה הנראית לעין כופה עלינו מלחמת חוסר ברֵרה. כאן אין ה' נלחם לישראל ואין הם מחרישים, אלא מעתה, כפי שנצטווה יהושע: "בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (יז:ט). כמאמר קהלת: "עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (ג:ז-ח).
שלב ה' ילחם לכם ואתם תחרשון כנגד הכנעה
קריעת ומעבר ים סוף (ובפרט כניסתו של החלוץ נחשון אל תוך המים) כנגד הבדלה
שירת הים כנגד המתקה
שלושתם ביחד כנגד שלושת השלבים בתוך ההכנעה (הכנ' דהכנע', הבד' דהכ' והמת' דהכ'), בהליך יותר כולל בו כל ספירת העומר עד ערב קבלת התורה כנגד הבדלה (וגילוי הכלים בשביל האור) וקבלת התורה כנגד המתקה
----------------------- צריך המשך *******************
שמות יד,יד
ה ילחם לכם ואתם תחרשון
ילחם דהי' יספק לחם לכם
ד"א ילחם = בא-להים: ה' (חסד) בא-להים (דין) לכם (מלך) לכם לטובתכם...
...בתנאי ש"ואתם תחרשון", תהיו חרשים לקולות היצה"ר
ד"א ה' ילחם לכם = 204 = צדיק = בני בליעל = נצחון
ואתם = 447 = יתגדל = נשיא א-להים
תחרשון = 964 = לא יקרא שמך עוד יעקב = ונתתיו לגוי גדול (ברא' יז,כ) = (שמ' לב,ד) אתם חטאתם חטאה גדלה = זכרון תרועה = ויקהלו על משה ועל אהרן (במ' טז,ג)
ואתם תחרשון = 1411 = שרח בת אשר = ויצמח ה' א-להים מן האדמה = לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו
ד"א ילחם לכם = 178 = לנצח = חפץ = ויחלם חלום
תחרשון = 964 = לא יקרא שמך עוד יעקב
========
http://he.wikisource.org/wiki/ביאור:שמות_יד_יד
כשבני ישראל עמדו על שפת ים סוף, אמר להם משה:
(שמות יד יד): "ה' יִלָּחֵם לָכֶם, וְאַתֶּם תחרשון"
כלומר: אתם לא תצטרכו להשתתף במלחמה כלל - אתם רק תעברו את הים ותהיו בשקט.
אולם ר' מאיר'ל מפרימישלן פירש את הפסוק, על דרך הרמז, במשמעות הפוכה: ה' ייתן לכם לחם - רק אם אתם תחרשו את האדמה... (ע"פ הרב יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה") .
--------------------
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/beshalah/bark.html
לקראת סיומה של הפרשה מותקף העם על ידי עמלק, והנה כאן אין הוא מצֻווה להחריש אלא להילחם. במלחמה זו, כבקודמתה, עובר העם תהליך של העצמת אמונתו וביטחונו בה' (כפירוש רש"ר הירש לפרק יז:ח). וכך מסכם ישעיהו לייבוביץ את ההבדל בין שתי המלחמות ( שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע , עמ' 273):
גם לגבי רעיון תשועת ישראל מיד אויביהם, תם עידן – "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן", ותחת זאת אנו קוראים על מלחמת עמלק, שאיננה אך ורק לשעתה אלא היא מתמדת כלשון הפסוק: " מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר " (שמ' יז:טז).
רק באותו אירוע של נס בקיעת ים-סוף נאמר: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן". תופעה זו הייתה חד-פעמית ולשעתה, ואילו מאז אותו אירוע המסמן את תום עידן הנִסים והתערבות ה' במהלך הטבע מוצג לפנינו העולם הריאלי, שבו מופיע לפתע האויב-הצורר שאין לנו אִתו שום קשר וללא כל סיבה הנראית לעין כופה עלינו מלחמת חוסר ברֵרה. כאן אין ה' נלחם לישראל ואין הם מחרישים, אלא מעתה, כפי שנצטווה יהושע: "בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (יז:ט). כמאמר קהלת: "עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (ג:ז-ח).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה