עד שתכלה פרוטה מן הכיס \\ באמונתו יחיה \\ קום עשה - שב ואל תעשה

בס"ד

סדר נזיקין, מסכת סנהדרין

• דף צז, א גמרא: דוד בא עד שירבו המסורות ד"א עד שיתמעטו התלמידים ד"א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד"א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל כי הא דר' זירא כי הוה משכח רבנן

עד שירבו המסורות = 1309 = בן אשה ישראלית = תורה + עבודה + גמילות חסדים = וירא העם כי בשש משה = ובציר ישיג את זרע
עד שיתמעטו התלמידים = 1448 = שפעת החזירים במקסיקו = ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה = כי תראה ערם וכסיתו = אמרת הוי-ה צרפתהו
עד שיתייאשו מן הגאולה = 1251 = [תהיל' פה,יד] צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו = [תהיל' לג,יג] משמים הביט הוי-ה ראה את כל בני האדם = [תהיל' קלה,י] שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים = [איוב מא,יג] נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא = ויהיו בני יעקב שנים עשר
עד שתכלה פרוטה מן הכיס = 1314

1309 + 1448 + 1251 + 1314 = 5316

התאמות פסוקים מהתנ״ך לתוצאה 5316:

[ויקרא ד, יג]	ואם כל־עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל־מצות יהוה אשר לא־תעשינה ואשמו
[ויקרא כד, י]	ויצא בן־אשה ישראלית והוא בן־איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי
[יחזקאל ה, י]	לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את־כל־שאריתך לכל־רוח
[ישעיהו ז, ד]	ואמרת אליו השמר והשקט אל־תירא ולבבך אל־ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי־אף רצין וארם ובן־רמליהו
[מלכים א׳ י, ז]	ולא־האמנתי לדברים עד אשר־באתי ותראינה עיני והנה לא־הגד־לי החצי הוספת חכמה וטוב אל־השמועה אשר שמעתי
[עזרא ח, כ]	ומן־הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות
[עמוס ד, ט]	הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא־שבתם עדי נאם־יהוה

עד שתכלה פרוטה מן הכיס
hasta que se agote la moneda de tu bolsillo....
no refiere a pobreza o iliquidez en sentido general (que han sido frecuentes a lo largo de toda la historia) sino a una situación nueva y radical, en la que la moneda que tienes en el bolsillo carece de valor. la pérdida del valor de la moneda (ya no más redimible en oro), y la efumación de la plusvalía como retribución a la mano de obra (gracias a la tecnología que torna menos necesaria cada día mano de obra alguna). situación nueva, punto de inflexión que deja atrás la historia tal como la conocíamos hasta hoy...


עד שתכלה פרוטה מן הכיס = 1314 = ארצות הברית = להיות עם חפשי בארצנו =
= [איוב כ, י] בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו [[ בָּנָיו, יְרַצּוּ דַלִּים; וְיָדָיו, תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ \\ רש"י: בניו ירצו דלים - על אנשי סדום נאמר מענה זו שהיו גזלנים ואכזרים על עניים ; וידיו תשבנה - חמס כפיו ; אונו - כח אונסו \\ מצודת דוד: בניו ירצו דלים - בע"כ ירצו ויפייסו את הדלים על הגזל אשר גזל מהם אביהם; וידיו - או בחייו יותש כחו ובע"כ ידיו עצמן תשבנה הגזלה אשר גזל בכח זרועו \\ מצודת ציון: ירצו - מלשון רצוי וכן ובמה יתרצה (שמואל א כט); אונו - הגזל אשר בכח וכן כלחם אונים (הושע ט) --- ענין כל הנפילה האדירה הנוכחית, בה בינתיים לא נראית לעין כל אפשרות לריצוי הדלים, שאליהם יושב אונם ]]
= [איוב כז, יד] אם־ירבו בניו למו־חרב וצאצאיו לא ישבעו־לחם [[ אִם-יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ-חָרֶב; וְצֶאֱצָאָיו, לֹא יִשְׂבְּעוּ-לָחֶם. \\ רש"י: אם ירבו בניו למו חרב - ירבו וימותו ביסורים ותחלואים עד כי ישמחו אלמנותיו במיתתן ולא תבכינה \\ מצודת דוד: אם ירבו - אף אם ירבו בני הרשע לפעמים לא ישמח בהם כי יהיו נתונים אל החרב ואף אם יתרבו צאצאיו הם בני בנים הנה לפעמים לא ישבעו לחם \\ מצודת ציון: למו חרב - אל חרב וכן למו פי (לקמן מ) ]] ---
= [עזרא ב, כד] בני עזמות ארבעים ושנים - [[ עזמות = 523 = עתיד לבוא (בני עזמות, דהי' הזוכים לעתיד לבוא); בני עזמות = 585 = [תהילים נד, ח] בנדבה אזבחה־לך אודה שמך יהוה כי־טוב = פשרה = חופה וקידושין = מצא אשה מצא טוב = פדיון הנפש = רוח המקום נוחה הימנו; ארבעים ושנים = 729 = [שמות ד, ב]ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה = השבת אבידה = לא תרצח = ישתחוה = קר"ע שט"ן ]]

=
= [תהילים קיח, יז] לא־אמות כי־אחיה ואספר מעשי יה [[ לֹא-אָמוּת כִּי-אֶחְיֶה; וַאֲסַפֵּר, מַעֲשֵׂי יָהּ. \\ רש"י: לא אמות - אני כנסת ישראל כע"א מיתת עולם כי אחיה וגו' \\ מצודת דוד: לא אמות - ביד הקמים עלי כי עוד אחיה וגו' ]]
= 1314 = התרגשות = האנשים אשר אתו = קנה אברהם מאת בני חת = כל אשר אמר א-להים אליך עשה = ויאמר יהודה מה בצע כי נהרג את אחינו
= בִּבְכרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ [ביהושע ו,כו אחרי שהחרים את יריחו: וישבע יהושע בעת ההיא לאמר: ארור האיש לפני הוי-ה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו: בבכרו ייסדנה, ובצעירו יציב דלתיה \\ רש"י - בתחלת יסוד שיבנה בה ימות בנו הבכור, ויקברנו וילך עד שימות הצעיר בגמר המלאכה, היא הצבת הדלתות \\ מצודת דוד - כאשר יניח היסוד, ימות בכור בניו, ויתרם ימותו במשך זמן הבנין. וכשיעמיד דלתים ימות צעיר בניו ויתמו אם כן כולם --- הרי ה' החרים את העיר, מי ירצה לבנותה מחדש?! תכלה פרוטה מן הכיס בבחי' נפילת חומות יריחו (יריחו = 234 = גואל צדק) ]


תכלה פרוטה מן הכיס = 940 = אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים = אלה תולדות נח = בסבר פנים יפות = בקרבתם לפני הוי-ה = דברו על לב ירושלים = הוי-ה הפיר עצת גוים = והנה השמש והירח = כליל תכלת = מלא כל משאלות לבי = מנהגי ארץ ישראל = תפלת הודיה = [מלכים א׳ ו, יא] ויהי דבר־יהוה אל־שלמה לאמר [בדיוק לאחר ששלמה בנה את הבית, ואומר לו בפסוק יב: "הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם, והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך", ועוד: "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל" - וכן, "ויהי דבר ה'" וגו' השוה "תכלה פרוטה מן הכיס" אינו כי אם הכנה לחידוש הברכה בע"ה]
= אשת חיל מי ימצא = אתרי אינטרנט = ירושלים של זהב = כי תאנה הוא מבקש [שופט' יד,ד ושמשון בקש מאביו ומאמו לקחת לו בת פלשתים לאשה: "ואביו ואמו לא ידעו כי מהוי-ה היא, כי תאנה הוא מבקש מפלשתים, ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל" \ רש"י: כי תואנה הוא מבקש: עלילה להתגרות בם \ מצודת דוד: כי תואנה: כי בדבר זה יהיה הוא מבקש מפלשתים עלילה להרוג בהם; מושלים בישראל: ואם הכה בהם בלא עלילה, היו הפלשתים חושבים שבני ישראל הסיתוהו והיו נוקמים מהם, מה שאין כן על ידי עלילה, כי אז יאמרו שמדעתו עשה --- ובכן, גם כאן, "תכלה פרוטה מן הכיס" ישמש תואנה לכל הבא עלינו לטובה כיה"ר ] = שנים ליום תמיד [שמות כט,לח חובת התמיד כבש בבוקר וכבש בין הערבים]

שתכלה פרוטה מן הכיס = 1240 =
= [במדבר כא, י] ויסעו בני ישראל ויחנו באבת
= [תהילים נג, א] למנצח על־מחלת משכיל לדוד
= [תהילים צא, ו] מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים
= [תהילים קכה, ד] היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם


-----------------------------



באמונתו יחיה = 538 = [במדבר ו, כה]יאר יהוה פניו אליך ויחנך = בת קול = ישא ברכה = ישר כח = הלבן מאה שנה יולד = בדמות א-להים = כל צבא השמים = עץ נחמד למראה = חי"ת יו"ד יו"ד מ"ם = אם יצר עין הלא יביט

שב ואל תעשה = 1114 = [תהילים עח, נח] ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו = [תהילים צט, ג]יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא = אין דבר טוב יוצא מתוך מריבה = שנת שמיטה

קום עשה = 521 = ירושה = כי הדם הוא הנפש = כי תצא = שרביט = יצחק רבקה = והוא ישב על כסאי = יהודה אתה יודוך אחיך = כי אפס בלעדי אני הוי-ה ואין עוד = על פני ממרא

קום עשה + 593 = שב ואל תעשה
593 [עצם המהלך מעשיה של האדם לגילוי א-להי מוחשי לכל] = שאו מרום = יונה + עלה זית [סימן שה' עשה, שחזר השלום לעולם, ואפשר לרדת מהתיבה, לשתות קצת יין ולנוח] = ברך פרי בטנך = ויעמד העם מרחק [צריך לשמור על מודעות שפויה, לדעת מה הגבול ולהימנע מהשיגו, לא להיכשל מרוב עשיה "בקרבתם לנפי ה'" וגו', אלא לדעת הדרך בה תלך והנקודה בה תעצור ותחכה בתפלה למעשה ה'] = הן אראלם צעקו