AbracaAdabrá.Ediciones

יום ראשון, 23 במאי 2010

פרצוף שלם ד' תיקונים בתפלה (טיוטה ראשונה)


בס"ד - ה' תיקונים בחי' א-ל נא רפא נא לה אנא הוי-ה הושיעה נא אנא הוי-ה הצליחה נא שלום דנוק' שלום דז"א, בחי' פרצוף שלם להמתקת ה' גבורות דאימא בתפלת י"ח, בתפריט כוונות לברכת רפאנו, לברכת השיבה שופטנו, לברכת שומע תפלה, לברכת המברך את עמו ישראל בשלום, ולעושה שלום במרומיו בסוף התפלה.  ברור שכוונות אלו נוספות -כי עת צרה וגו'- לכוונות המקובלות ואינן באות במקומן

י - ברכת רפאנו הוי-ה ונרפא
אור ישר: ס"ג בא-להים במיל' א-להים דה"י
א-ל נא רפא נא לה = 449 = (א-להים במילוי ה"י: אל"ף למ"ד ה"י מ"ם) 300 + מ"ה + ב"ן + ב"ן = (א-להים במילוי ה"י: אל"ף למ"ד ה"י מ"ם) 300 + א-להים + ס"ג (שם הוי-ה במילוי יו"ד ה"י וא"ו ה"י) {פנימיות דגבורות דאימא ש' + גילוי גבורות דאימא פ"ו + המתקת גבורות אימא בהוי-ה דס"ג  ---  ד"א: בינה עד הוד אתפשטת: ס"ג בבינה מתלבש בא-להים בגבורה עד ש' בהוד}  =  449
= 449 =
 ( 
א-להים במילוי ה"י: אל"ף למ"ד ה"י מ"ם) 300 + מ"ה (שם הוי-ה במילוי יו"ד ה"א וא"ו ה"א) + א-להים חי  {א-להים במילוי באחוריים של ז"א לתקן את האיזון דהי' רפואה שבת"ת והוא בחי' יצ"ר ורו"ח א-להים (כי במילויו הוא פנימ' של א-להים שבבינה-גבורה, וכן הוא בחי' רוח דא-להים המתלבש בגבורות של אימא) ובתיקונו פועל בז"א מילוי מ"ה גי' אד"ם = 45,  וצירופו יוצר בחי' מש"ה = 345 = א-ל שד-י (שביחוד של ה' תתאה לקמן)  ממוצע בין בור"א עול"ם לבין מל"ך מלכ"י המלכי"ם, גי' יצ"ר אד"ם = גאולה ברחמים = מים מן הסלע = פרי האדמה (אתערותא דלתתא) = שילה \\ שפת אמת ויחי: וזה מנוחה ונחלה דרשו חז"ל מנוחה זו שילה נחלה ירושלים. --- ובפרי צדיק דברים: "וכן בכל שנה בתשעה באב נולד משיח שבכל דור יש נפש אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי. וכמו שמצינו שנחלקו בגמרא (סנהדרין צ"ח ב) דבי רבי שילא אמרו שילה שמו וכו" --- ובפרי צדיק קרח: "ומשה רבינו שהוא מרומז בפסוק (בראשית מ"ט, י') עד כי יבוא שילה בגימטריא משה" \\; ואז בחינת ח"י (דהי' חיות דנפש חיונית)  מתקנת וממתקת את בחי' הדינים שם א-להים, כפוף ליחוד פנימ' (מילוי) דא-להים בחי' רוח א-להים כנ"ל שנזדווג כבר עם שם מ"ה} =             
=  449 = מזבח בשמים = אל ביתו צאן ובקר = בהר י-הוה יראה = (ברא' כט,כה) ויהי בבקר והנה הוא לאה = כמשפט = זבת חלב = המקדש = קדש הם = והזה עליו מן הדם באצבעו = (במ' טו,טו) כגר יהיה לפני י-הוה = (במ' טז,כט) כל האדם יפקד עליהם = (דב' ב,ז) מעשה ידך = (דב' ד,כד) י-הוה א-להיך אש אכלה = (דב' כ,ד) א-להיכם ההלך עמכם להלחם 
  

ה - ברכת השיבה שופטינו כבראשונה
 או"ח: אלפ"א הה"ד יוד"ן הה"י עד א-להים עד ס"ג
בחי' סור מרע, בחי' הושיעה נא
כוונת עליה בקו שמאל : שם קנ"א  (אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה - עולה מתוך גברוות של אדנו"ת) +  אדנ-י  (עולה עד גבורה היונקת מאימא בשם א-להים) + א-להים   (ומתיחד למעלה באימא) + ס"ג  (שם י-הוה במילוי יו"ד ה"י וא"ו ה"י) ---  קנ"א + אדנ-י = ירא"ה; אדנ-י + א-להים = קנ"א = מקוה; א-להים + ס"ג = 149 = \שמ' כד,ג\ קול אחד = קדמה = \במ' יד,יט\ סלח נא = \שם,שם\ כגדל חסדך = \דב' ו,כד\ א-להינו לטוב = \דב' י,יז\ הוא א-להי הא-להים = מזבח י-הוה א-להיך ---  
קנ"א + פ"ו + ס"ה + ס"ג = 365 = שס"ה (מל"ת, גידים) = א-להים אל אברהם = ברוך י-הוה א-להי אדני = כלי כסף וכלי זהב ובגדים = ואשלחך = אני לא אעבר = השני = השכם = (ויק' ו,ב) העלה על מוקדה = (ויק' ח,כא) עלה הוא לריח = (דב' ה,כז) כל המצוה והחקים = (דב' כ,יט) רבים להלחם = (דב' כח,ח) הברכה באסמיך  




מעין גשר ליחוד י-ה בו-ה ברחימו ודחילו ודחילו ורחימו: ברכת שומע תפלה
 ב"ן בא-דני במיל' עד מ"ה
 התגלות שם ב"ן (שם הוי-ה במילוי ההי"ן: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה) במלכות מלובש בשם תרע"א (שם אדנ-י במילוי: אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד) העולה בבירור הדינים עד ת"ת דז"א שם מ"ה (הוי-ה במילוי אלפי"ן: יו"ד ה"א וא"ו ה"א) --- 
ב"ן + תרע"א + מ"ה = 768 = [שה"ש ב,ד] הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה = [תהי' קטו,יא] יראי הוי-ה בטחו בהוי-ה עזרם ומגנם הוא = נערה בתולה = ויאמר א-להים נעשה = (שמ' י,כג) ישראל היה אור = (במ' לא,כח) אנשי המלחמה היצאים לצבא = (במ' לה,כד) ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם = (דב' יט,ט) אנכי מצוך היום לאהבה את י-הוה = (יהו' כב,כג) להעלות עליו עולה 



ו - ברכת המברך את עמו ישראל בשלום
קנ"א בב"ן עד מ"ה
 בחי' ועשה טוב, בחי' הצליחה נא
שם קנ"א (אהי-ה במילוי ההי"ן: אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה) ביסוד דז"א,  ומיסוד דנוק' עולה שם ב"ן (שם הוי-ה במילוי ההי"ן: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה) לת"ת דז"א שם מ"ה (הוי-ה במילוי אלפי"ן: יו"ד ה"א וא"ו ה"א) -- 
קנ"א + ב"ן + מ"ה = 248 = רמ"ח (מ"ע, איברים) = אברהם = בצלם א-להים = קול י-הוה א-להים = (ברא' ו,כא) קח לך מכל = וידבר י-הוה = (שמ' כ,ד \ דב' ח,ח) א-להיך א-ל קנא = לריח = מקום המזבח = חמר {ענין עשיה, קיום המצוות בעוה"ז} = יצחק לי = (דב' כו,טז) י-הוה א-להיך מצוך =   במדבר = וידבר הוי-ה = = (שמ' יג,טו) על כן אני זבח 


 ה-ו: רמ"ח + שס"ה == תרי"ג (בחי' סור מרע ועשה טוב, בחי' אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא) = 613

ה - כוונת עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו וגו' בסוף התפלה
תיקון רביעי, נעלם במלכות: לפי המשך הפסוק: בקש שלום ורדפהו
 א-ל ש-די במיל' עד ס"ג
ג' היחודים ביחד י-הו: תמ"ט + שס"ה + רמ"ח = 1062 =  (א-ל שד-י במילוי: א-ל מצד החסד ושד-י ששם לו גבול ליצור איזון קו אמצעי) אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד \\ = 999 = פתח תקוה = שכבת זרע = (שמ' יט,טז) ויחרד כל העם אשר במחנה = (ויק' ז,כא) זבח השלמים אשר לי-הוה = (ויק' יב,ב) כי תזריע וילדה זכר = השתי או הערב = (ויק' כו,כט) ואכלתם בשר = (ויק' כו,לד) אז תרצה הארץ = (דב' ד,יא) עד לב השמים חשך ענן =  (דב' ט,טו) וארד מן ההר וההר בער  , וד"ל  ---  ד"א: הופעה א' "אני א-ל שד-י התהלך לפני והיה" (= 1062) תמים  בחי' פתח תקוה, הופעה ב' אני א-ל שד-י פרה ורבה (אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם  = 1062) בחי' שכבת זרע, הופעה ג' א-ל שד-י נראה אלי בלוז ( = 687 = תזריע = ע"ב + ס"ג + מ"ה + ב"ן + קס"א + קמ"ג + קנ"א = שמים וארץ)  בחי' כי תזריע וילדה זכר וכו', וד"ל  --- ובזוהר פקודי רנז ע"א כתיב: "כד אתברי עלמא לא יכיל למיקם בקיומא ולא הוה קאים עד דאתגלי היכלא דא דנטיל אברהם וכד אתגלי אברהם בהאי היכלא \נ"א כדי לעלמא דיהא ספוקא וכו'\ כדין אמר לעלמא די הא ספוקא לאתזנא מניה עלמא ולאתקיימא, ובגין כך א"ל שד"י אקרי, א"ל שד"י לכלא ביה \נ"א ולאתזנא מיניה ת"ח היכלא דא זמין וכו'\ וזמין קודשא בריך הוא למליא ליה \נ"א ביה\ ולאתקנא ליה לזמנא דאתי" וגו' \\  + ס"ג  (י-הוה במילוי יו"ד ה"י וא"ו ה"י) = 1062 = אוהב שלום ורודף שלום = [תהי' צד,י] יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו (וכן נותן להם אריכות ימים וכו') = (ברא' ב,טו) וַיִּקַּח יְ-הוָה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ {בתום תיקון הבהמ"ה = ב"ן בזיווג מושלם עם אד"ם = מ"ה, יחוד הוי-ה א-להים להניח -מלשון מנוחה- את האדם בגן עדן לעבדה}  = (ברא' מט,י) שילה ולו יקהת עמים = (שמ' יג,ב) כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא {דהי' לי הוא = ב"ן, וכן כל רחם בבחי' יסוד קו אמצעי של ז"א בחי' אד"ם כנ"ל וגם יסוד דנוק' בחי' בהמ"ה כנ"ל, לי הוא -נאום ה'- בשכינה המתוקנת בחי' ב"ן} = (שמ' כה,יט) כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה = (ויק' ג,ה) על האש אשה ריח ניחח לי-הוה = (ויק' ו,יד) תקריב ריח ניחח לי-הוה = (ויק' יב,ה) יום וששת (דהיי', תיקון יום בחי' ת"ת ותיקון "ששת" ח"ג נהי"ם תחתיה, או תיקון שלם של שש"ת = 1000 בחי' אל"ף ספי' דספי' דספי'-- ד"א שש"ת זה ש' ג"ק 3 כנגד חב"ד ש' ג"ק 3 כנגד חג"ת ת' ג"ק 4 כנגד נהי"ם, יומ"ו = 62 = טוב מאד) = כי נפש כל בשר דמו = שוק התרומה  = (במ' כז,א) מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה   ((בענין בנות צלפחד: שפת אמת מסעי תרנ"ד: "ולפי שכתבו חז"ל שנמסרו למרע"ה נ' שערים חוץ מאחד ותחסרהו מעט מאלקים לכן במסע זו כתיב מעשה בנות צלפחד שנעלם הדין ממרע"ה [וכן מצאתי ברבינו בחיי]. ויש רמז לזה במ"ש ויקרב משה את משפטן בנון ארוכה לרמוז שהי' מעין שער הנ' שהוא גבוה מכל השערים לכן נעלם ממנו"  !!! --  אותו שער הנ' הוא אם כן "תכלית" וסוף המסלול של ג' היחודים הנ"ל, ביחוד הד' שכנגד ה"ה אחרונה בחי' נוקב' לית לה מגרמא כלום, ותיקון שער הנ' בנוק' מתקן את המלכות \בינה תתאה\ לבחי' תבונה בעליה לתיקון שלם ביחוד עם אימא בינה עילאה   --- ובספר מאור ושמש מסעי: והנה בנות צלפחד הוא רמז צל פחד. והוא כשאדם הולך בדרך לא טובה ואינו חוזר בתשובה שלימה - הוא בלא זרע ובן והוא בנוקבא, על כן נאמר בנות צל פחד הוא בנוקבא כשהוא בצל פחד כידוע מספרים קדושים, שמרומזים על חמשה גבורות קדושים. וכשהאדם עושה תשובה שלימה - אז נמתקים הגבורות. וזה ותהיינה מחלה שנמחלים עוונותיו. תרצה שהוא מרצה לפניו. וחגלה ראשי - תיבות חג לה', שהוא יום טוב לה' שמתקן הימים ראשונים ועושה מהם ימים טובים. ומלכה שהוא מלכות שמים. ונעה בנות צלפחד שמסתלק וְנוֹעֶה בנות צלפחד ממנו  ---  וקודם, לגבי משע"ה:  התפלל על בנות צלפחד שצוה על ה', וה' עשה רצון הצדיק כאשר צוה עליו, כי הצדיק גוזר והקב"ה מקיים  --- ובמאור ושמש פינחס: "ואיתא באר"י ז"ל חמש בנות צלפחד הן חמש גבורות, עיי"ש, אך מחמת שהן היו גבורות קדושות, מחמת שצדקניות היו - היו משתוקקים ומצפים מתי יתעלו וימתקו בשרשן. ובאו לפני משה לבקש על נפשם, שהוא יעלה אותן לשרשן ואמרו לפניו למה יגרע וגו' רצה לומר, למה יגרע בלתי לעלות לשרשינו, הלא אנו חֲפֵצִים ומסכימים על החסדים. וזהו תנה לנו אחזה רצה לומר, תיבת אחזה בגימטריא כ"א כמנין אהי"ה, ופירוש תֵּן לנו עֲלִיָּה לעולם הבינה שהוא שֵׁם אהי"ה. ואמר הכתוב ויקרב משה את משפטן לפני ה' רצה לומר, שהיה מקרב את המשפט שהן הגבורות לנו"ן שערי בינה - לשרשן שהוא שם אהי"ה. וזהו לפני ה' - ששם אהי"ה הוא לפני שם הוי"ה, ששם הוי"ה הוא תפארת, ושם אהי"ה הוא בינה, והבן "  )

אין תגובות: