בהעלתך, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' יב,יג: "ויצעק משה אל י-הוה לאמר: אל נא רפא נא לה".
ויצעק משה אל י-הוה לאמר: אל נא רפא נא לה = 1398 = [ברא' מד,כה] "ויאמר אבינו: שבו (שובו) שברו לנו מעט אכל" = [שמ' י,כז] "ויחזק י-הוה את לב פרעה, ולא אבה לשלחם" = [הוש' ו,ב] "יחינו מימים, ביום השלשי יקמנו (יקימנו), ונחיה לפניו" = [דה"א טו,ד] "ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים" = (ויק' כו,טו) "להפרכם את בריתי" = (דב' טז,טו) "בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך" = (ש"א א,כז) "אשר שאלתי מעמו" = (מ"א ג,ז) "אתה המלכת את עבדך" = (מ"א ו,יב) "הבית הזה אשר אתה בנה" = (יש' מח,יט) "לא יכרת ולא ישמד שמו" = (יש' נא,ו) "וישועתי לעולם תהיה"
ויצעק משה אל י-הוה = 678 = (ברא' ה,יג) "ארבעים שנה" = (ברא' ז,ה) "ככל אשר צוהו" = (ברא' כה,לב) "הנה אנכי הולך למות" = (ברא' כו,ט) "ואיך אמרת" = (ברא' כז,ב) "הנה נא זקנתי" = (ברא' כז,כא) "ויאמר יצחק אל יעקב" = (ברא' לב,יז) "בין עדר ובין עדר" = (ברא' לה,טז) "ותלד רחל" = (שמ' ד,יד) "ויחר אף י-הוה במשה" = (במ' יט,ט) "ואסף איש טהור" = (במ' כב,כג) "להטתה הדרך" = (במ' לב,כט) "ויאמר משה אלהם" = (ש"א ט,יט) "ואכלתם עמי היום" = (ש"א כט,ג) "ולא מצאתי בו מאומה" = (מ"א טו,ב) "מלך בירושלם" = (יש' מ,ו) "קול אמר (אומר) קרא" = (יח' כ,טז) "יען במשפטי מאסו" = (הוש' ג,א) "אהבת רע (כמו ואהבת לרעך)" = (זכ' ג,ב) "ויאמר י-הוה אל השטן" = (תהי' פט,יג) "בשמך ירננו" = (תהי' לז,יא) "על רב שלום" = (מש' יד,לב) "ברעתו" = (מש' כ,יז) "לחם שקר" = (איכה א,ג) "כל רדפיה השיגוה"
אל נא רפא נא לה = 449 = (ברא' ט,כא) "ויתגל" = ((ברא' כב,יד) "בהר י-הוה יראה" = (ברא' כט,יג) "אל ביתו" = (ברא' נ,כב) "הוא ובית אביו" = (ויק' ה,ג) "והוא ידע, ואשם" = (ויק' ה,י) "כמשפט" = (במ' י,כא) "המקדש" = (במ' כב,מ) "בקר וצאן" = (ש"א טו,יד) "וקול הבקר" = (ירמ' ט,יג) "אבותם" = (ירמ' יד,י) "כה אמר י-הוה לעם הזה" = (יואל א,ג) "לדור אחר" = (תהי' כח,ב) "בשועי אליך" = (תהי' קו,מ) "ויחר אף י-הוה בעמו" = (תהי' נד,ח) "אודה שמך י-הוה כי טוב" = (תהי' עד,כב) "ריבה ריבך" = (מש' י,כה) "כעבור סופה" = (מש' כה,כה) "ושמועה טובה" = (מש' כז,ב) "יהללך זר ולא פיך"
מה בצעקה של משה? ויצעק משה אל י-הוה = 678 = ערבות. לא משנה על מה קבלה מרים את עונשה, אין שום תקשורת בין משה לבין עלבון, הרי הוא עניו מכל אדם. משה רואה את מרים מצורעת כשלג ומצטער עליה, וזועק לפני בורא עולם שהוא ערב בה, שכולם ערבים זה בזה, שלא יהיה טוב לעם ישראל אם לאחד מהם יהיה רע.
ומה יצעק? שני דברים יוציא מלבו לתבוע את טובת הזולת. את המילה "נא", המבקשת לזרז את הספקת המבוקש, יכניס בשניהם. "אל נא רפא", רומז בערכו 363 להזכרת "רצון טוב" = 363. תרצה טוב ויהיה טוב. מכוון אל השם "אל", המושל על החסדים. ראשית כל, לעורר רצון טוב. ובדבר השני: "נא לה", הרצון הטוב דוקא עכשיו ודוקא כלפיה, בכוונת לייזר. ולא מתוך חסדים שבאים להתגבר על הדינים, אלא דוקא "נא לה", השווה בגימטריה "א-להים", השם הממונה על כל הדינים. מתוך ערבות, משה רבנו דורש המתקה הכי גבוהה ומושלמת, בה הדינים פשוט הופכים לחסדים שלמים, מידה כנגד מידה.
ובכן, יש כאן שיטה. ראשית כל, ערבות: אני ניגש לה' כי כואב לי הכאב של מישהו אחר, של חלק כלשהו מהגוף השלם שגם אני איבר לו. מתוך הערבות, לעורר רצון טוב בהזרמת זכויות של מצוות בין אדם לחברו. ושלישית, דרישת ההכי גבוה ונעלה ומושלם, המרת הדינים לחסדים לגמרי, מהר ולא פחות. במקביל לשלבי התיקון של הבעש"ט הקדוש, ערבות היא הכנעה (לעולם לא יהיה לי טוב אם לחבר שלי רע), רצון טוב עושה את ההבדלה, ומכל זה, המתקה שלמה.
לימוד לקחת ללב, מאת העניו מכל אדם, אשר זכה מתוך כך שידבר ה' אליו פנים מול פנים. ביום המלכות, מתקון מוכח להתהוות מלכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה