כבר כמה שבועות, אני כמעט כל הזמן חולה; בשבוע האחרון, נתווסף לחגיגה איזה משהו שגורם לי שלשולים ברצף ואז חולשה וכאבים וחוסר שינה וכהולך עם זה. תופעה זו משכה אותי עוד פנימה לחפש את שורש כל מה שקורה בקרבי באופן מוחשי, מראותי את עצמי בעולם של גופים הנעים בזמן. אני נאלץ להבין את מהותו והרכבו של הקשר בין הלובש והלבוש, בין גופי ונפשי, מאז שאינני מסוגל להאמין בנכונות השיוך של רלוונטיות גבוהה לרפואה המוסכמת על פי רוב. רפואה תכליתה בריאות, היא תכונת הראוי להיברא, וזה מתחיל מהנפש, מהגרעין האלוהי אשר יחייה אותי מבפנים. אני מבקש להגדיר את החלל הזה של המפגש, לפרט את הגשר בין שני דפני ההידהוד, לחוותו, להתהוות מודע לאמת כאילו מתמיד, לתרגם אמת משנה חיים לשפות שאנשים מבינים.
תודעת הנוכח מתחדדת. קשרי גומלין בין ארועים, התמרות של רוב משלים אחוזים בנמשלים מעט, מהויות צפות מאחורי מחיצות של אורות מבדרים. המעיים שלי מבקשים לדחוף החוצה את אשר מגעיל את נפשי, את כל הכיעור הנדבק לקורות הלב ברצוא ושוב הבלתי פוסק עם הראי הנמשל לזולתי כל. אך לא עולה בידם כי אם לערוך טכס סמלי, ולדחוף החוצה את מה שימצאו בדרכם, על תקן כל המגעיל את נפשי. אז, הדחף הזה הנורא שחוזר וחוזר, שלשול בגוף, וצר לנפש בגוף חולה, ונחלשת; והטשטוש, הבהיה, ההזיה, לאט לאט מזילים ומזרימים את הזיהום הנפשי, משנים את מהותו ומנענעים אותו על מנת להחלישו, ובתהפוכות גוף ונפש מטהרים אותו, ומשחררים אותו לזכרון. כך, בעצם, בכל דבר.
אז, מה גרם לגוף שלי להיות מותקף בשלשולים החוזרים הרבה פעמים לאורך כל היממה, בלי מנוחה, ימים רבים? הרי, כל המגעיל את נפשי. אני כל כך אוהב ומודה על כל רגע של חיים, ויש לי כל כך הרבה תוכן יפה ומרגש ומבושם להלביש בו, עד אשר צר לי על כל רגע שנפגם. הרגע בו איש אחד בו שמתי את אמוני מאכזב אותי עד תהום רבא, או כאשר עוולות נוראיות נעשות לאין עוצר אל מול עיניי או אף בי, או כאשר הכל נראה כמתנהל על פי רשעות ורוח שטות ואין שישים לב; אז אני מרגיש ממש בקרבי איך האופל הדביק מציף את עורקי נפשי, וזה מחניק וגורם לי להשתעל, להוציא את האופל בלחה, וחום הגוף עולה על מנת לנקות על פי משל את נפשי בזיעה, והמעיים גם הם דוחפים חוצה, כולם יחד נראה כאילו יכולים לכבות את חיי חלילה; והם באים מהגוף פנימה לעורר את נפשי לעולם נקי באור חדש כל פעם, בכל פעימה ופסיעה, לנסות בגופי את נפשי ולעוררה לתיקון ורפואה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה