ראה, עליה ו, יסוד בשבוע. דב' טו,א: "מקץ שבע שנים תעשה שמטה".
מקץ שבע שנים תעשה שמטה = 2131, היא לתקן בארץ, כדבר ה', (יח' לט,כא) "את משפטי אשר עשיתי".
מקץ שבע שנים = 1002 = (ויק' ח,לד) "ביום הזה צוה י-הוה לעשת" = (ברא' כ,טז) "לכל אשר אתך" = (ברא' י,א) "ואלה תולדת בני נח" = (במ' א,א) "וידבר י-הוה אל משה במדבר סיני" = (שופ' יח,כה) "ואספתה נפשך" = (תהי' עט,יג) "וצאן מרעיתך נודה לך" = (תהי' קיב,ב) "דור ישרים יברך"
= (שופ' טז,כ) "ויקץ משנתו": שההרגל לחיות כאילו תחת חוקי הטבע נדמה לשינה, לאטימת עיניים, ובשנת השמיטה, מקץ שבע שנים יש הזדמנות להקיץ ולקפוץ למצב תודעתי הרבה יותר נעלה בו חושי הנשמה מצטרפים לרעיהם הגופניים להשיג מבט הרבה יותר רחב ומדויק אל המצוי.
תעשה שמטה = 1129 = [תהי' ט,ב] "אודה י-הוה בכל לבי, אספרה כל נפלאותיך" = (יש' סא,א) "לקרא לשבוים דרור" = (דה"א כט,יח) "שמרה זאת לעולם" = (דה"ב ו,מא) "ילבשו תשועה" = (מש' כג,ד) "אל תיגע להעשיר"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה