קורח עליה ז, מלכות בשבוע. במ' יח,לא: "ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם, כי שכר הוא לכם, חלף עבדתכם באהל מועד".
הלויים מקבלים מהעם את מחייתם, הרי אין להם נחלה של עצמם על פני הארץ לעבוד את האדמה. ולאחר שהם בעצמם מפרישים בשביל הכהנים, רשאים להינות מאשר נשתכרו בעבודת הקודש בה זכו.
ובכן, באיזה תנאים נועד שכר הלויים להיאכל? "ואכלתם אתו בכל מקום" = 1142, ומובטח אשר (יחז' לז,ו) "ונתתי בכם רוח", אשר האכילה הגשמית בקדושה תזין דוקא את נשמתם; ובדיוק כמו (דה"ב לג,ה) "חצרות בית י-הוה" כי אכילה של מצוה, אכילה של קדושה, מייחסת את מקום האכילה אל המקדש. "ואכלתם אתו בכל מקום" שוה גם לפסוק [תהי' כה,יד] "סוד י-הוה ליראיו ובריתו להודיעם", לאמור לך שבכל מקום ובכל זמן, אם אתה הבן אדם הנכון, שורה עליך אותה חכמה ואותה השגחה וברכת הברית.
לחזק את דברינו, אם נרצה לפרט, "ואכלתם אתו" שוה 904, כמו הכתוב (דה"ב ה,יד) "את בית הא-להים", שאכילת הקודש מגלה את בחינת בית א-להים בכל מקום; ואם אתה בבית א-להים, שורה עליך השגחה גלויה, בבחינת "מלך עוזר ומושיע ומגן", כפי שאנו מכנים את הבורא ית' בברכה הראשונה של תפלת העמידה כל יום. "בכל מקום" = 238: בכל מצב, בגלוי, בלי להתביש, כי מזכותך אתה אוכל (ישע' מח,א) "ולא בצדקה", (ברא' א,ג) "ויהי אור", ולא בחינם ולא בחסדי איש אתה אוכל את שלך, אף אם זה נראה כאילו מאחרים אתה אוכל.
"אתם וביתכם" = 919: אשתו של האדם נקראת ביתו, והיא בונה לו את זרעו. בשוויו 919, "אתם וביתכם" משתקף בדברי הבורא אשר רואה שלום בית ואומר (תהי' קיט,מז) "אשר אהבתי", ומשם, ההשגחה ברחמים עולה דרגה עד כדי הכתוב [מש' טז,ט) "לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו", שהצדיק גוזר ובוחר, וה' הוא המבצע כרצונו.
"כי שכר הוא לכם" = 652, שגם כל שכר שנקבל על מפעלינו אינו כי אם בבחינת רחמים גמורים מאת ה', כדברי יהושע אחרי הטירחה והמלחמה , שאמר "עלינו לשבח לאדון הכל" (ואנחנו שבים על תפלתו זו כל יום, לסיום כל תפילותינו). וזה פשוט "חלף עבדתכם באהל מועד" = 812, אשר עבודת הקודש מזכה אותנו שנקום אחריה על פני הארץ (דב' א,כה) "ויקחו בידם מפרי הארץ"; חלף עבודתכם באוהל מועד תקבלו דוקא "מפרי הארץ" = 626, ברשות זה "שהכל ברא לכבודו" (כתובות ח ע"א), פרי אשר לא מעמלו נוצר, (דב' כא,ד) "אשר לא יעבד בו": עבודת הלויים, העבודה של העוסק בהפצת הקדושה והתמדתה לתיקון עולם בתשובה, מזכה לפרנסה מפרי הארץ, פרנסה שלא באה מתוך עבודה של חולין ולא מהטירחה בגשמיות, אלא דוקא מאת שהכל ברא לכבודו ברחמים גלוים.
ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם, כי שכר הוא לכם, חלף עבדתכם באהל מועד = 3525 = [שמ' ג,ד] "וירא י-הוה כי סר לראות, ויקרא אליו א-להים מתוך הסנה; ויאמר: משה, משה. ויאמר: הנני" = [שמ' כט,מו] "וידעו כי אני י-הוה א-להיהם, אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם. אני י-הוה א-להיהם"
לשכני בתוכם = 878 = (יש' נה,יב) "ובשלום תובלון" = (ירמ' טו,ז) "בשערי הארץ" = (ירמ' כח,ז) "אשר אנכי דבר (דובר) באזניך" = (יח' כא,ה) "הלא ממשל משלים הוא" = (יואל ד,כ) "לעולם תשב" = (זכ' יד,טז) "ועלו מדי שנה בשנה" = (דה"ב ו,לג) "ממכון שבתך" = (דה"ב יד,ה) "ואין עמו מלחמה בשנים האלה, כי הניח י-הוה" = (תהי' קמ,יד) "ישבו ישרים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה