שלח לך עליה ד - נצח בשבוע. במ' יד,כח: "אמר אלהם: חי אני נאם י-הוה, אם לא כאשר דברתם באזני, כן אעשה לכם". כל חלום הולך אחר פיתרונו. והפיתרון לכל דבר הוא תודעתי.
הרי בפשט, נראית לעינינו עוד שבועה קשה, כולה בלשון דינים, ותאושר בהמשך: במדבר הזה יפלו פגריכם, וגו'. וכל דבר יכול להיפרש בפועל, בין לטוב ובין למוטב. אם לא כאשר דברתם באזני, כן אעשה לכם.
בניתוח קל, מפורשות כאן שתי כפות המאזניים: "דברתם באזני" בחד, ותשובתו, "אעשה לכם", מאידך.
רצוא ושוב, ומידה כנגד מידה, ככה הם סדרי עולם. ויש שמעשים טובים אשר יעשה האדם ימתיקו עליו את הדינים אשר הוא המשיך על עצמו, והתשובה מחשיבה זדון לשוגג עד כדי עבירה למצוה. אך אם לא יכופר הפגם, [במ' טז,יב] "וישלח משה לקרא לדתן ואבירם בני אליאב, ויאמרו: לא נעלה" כי כח ההכחשה גובר עליהם ניזון מאנוכיות וגאוה, יצווה משה מפי א-ל: "אמר אלהם: חי אני נאם י-הוה, אם לא כאשר דברתם באזני, כן אעשה לכם" = 2358, והעונש משמים יגדל על מעשה האדם אשר עשה בעקבות עקשנותו, וזה שמחה לרשעים: [במ' לג,נו] "והיה, כאשר דמיתי לעשות להם, אעשה לכם".
= [ברא' כא,ח] "ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק" = [ברא' ל,כד] "ותקרא את שמו יוסף, לאמר יסף י-הוה לי בן אחר" = = = [ירמ' לז,ד] "וירמיהו בא ויצא בתוך העם, ולא נתנו אתו בית הכליא (הכלוא)" = [יונה ג,ה] "ויאמינו אנשי נינוה בא-להים, ויקראו צום וילבשו שקים, מגדולם ועד קטנם" = [מש' ה,ט] "פן תתן לאחרים הודך, ושנתיך לאכזרי" = (שמ' כח,א) "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, ואת בניו אתו"
כאשר דברתם באזני, כן אעשה לכם = 1773 = [במ' כ,כב] "ויסעו מקדש, ויסעו בני ישראל, כל העדה, הר ההר" = [תהי' כג,ג] "נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו" = [תהי' קיא,ז] "מעשי ידיו אמת ומשפט, נאמנים כל פקודיו" = (ירמ' כו,ג) "אשר אנכי חשב לעשות להם" = (דה"ב לט,ז) "כתורת משה איש הא-להים"
כל מה שדברנו, לאו דוקא "באזניו" דברנו. ומה בכל זאת היתה מהות דיבורינו אליו? "דברתם באזני" = 716, כמנין פעמיים "משיח" (358 * 2), בן דוד ובן יוסף. זה מסוכן מאוד לנסות לשכנע את הקב"ה שזו משמעות דיבורנו. אבל באמת, סבורים חכמים שהוצאת דיבת הארץ רעה על ידי המרגלים היתה מתוך פחד למפנה מהחיים במדבר, שם הכל בדרך נס, אוכל משמים, נצחון במלחמות טרם נצא לקרב, באר ניידת, ענני כבוד וכו', אל מצב של חיים תחת חוקי הטבע בארץ המובטחת. אז, גם כולנו זועקים: אל "הארץ הקדושה" קווינו ויחלנו, אל הארץ בה נתעלה עוד יותר מעל למגבלות הטבע, ונקבל את שני המשיחים והגאולה השלמה. וכל כך אוהבים אנחנו את התורה הקדושה וכל כך חפצים בתיקון עולם, שאיננו רוצים פחות מהכל.
ואז, מגיעה התשובה, שנשמעה מקודם מאיימת, והיא כולה מלאה מתיקות ואהבה. "כן" = 70 = סוד: שלא כפי הפשט, "אעשה לכם" = 466 = "הר מוריה" (הרי בקשנו את "הארץ הקדושה", דוקא את הפן ההכי קדוש של הארץ, כבחי' הר מוריה היא הר הבית), ושוה גם פעמיים "עץ החיים", היא התורה: כנגד פעמיים משיח שבקשנו, קבלנו פעמיים לאחוז בתורה הקדושה שהיא עץ החיים ותוביל אותנו למצב של גאולה.
כך דרכה של מידת הנצח, המכניסה כבר ידיים אל תוך העיסה להקנות לה צורה: לפעמים ההמתקה באה פשוט בקריאה שונה של אותם דברים, בעשיה מתוקנת מחדש של אותם מעשים שקלקלנו מקודם.
יהי רצון ונזכה לקרוא מחדש את כל הגזרות והדינים באופן מתוקן וממותק, ונזכה מתוך העמל בתורה לגאולה שלמה, כללית ופרטית, במהרה ממש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה