מאוד בקיצור, עם משל טוב.
אומרים בגמרא (סוטה מב:) רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו ואומר "מה אוכל למחר?", אינו אלא מקטני אמנה.
מי הם קטני אמנה? אלו שחיים בתודעה של חסרון. שלא משנה כמה יש, הם מפחדים שלא יהיה. נגזר עליהם להיות אביונים לנצח. בדרך כלל, לא משנה איך הם נראים, הם הגיעו לחופש (היכולת לחפש, לשאול שאלות, לתהות תשובות, לשנות דעה וכו'), אך הבחירה, התשובה, מפרידה ביניהם לבין החרות.
מי הם, מאידך, אנשי אמנה? הבוטחים, הנאמנים לאמונתם, המאוהבים באלוהות המשתקפת בכל אשר החושים הגופיים קולטים כערך המצוי. אנשי אמנה יודעים שיש תמיד מה שנכון שיהיה, התשובה נושמת בכל אשר יעשו, ומשם, והם בתודעה של שלום, בו לא חסר ולא יכול להיות חסר כלום לעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה