גלם ויקהל ג

ויקהל, עליה ג, תפארת בשבוע. שמ' לו,ז: "והמלאכה היתה דים לכל המלאכה, לעשות אתה, והותר".
שתי מלאכות, הראשונה לשירות השניה. מהידור הראשונה, תתפאר ושתשבח זו שבתכליתה להוביל. והמלאכה הראשונה, הבאת כל החומרי גלם הנדרשים לבניית המשכן וכליו, נעשתה בהגזמה, בהפרזה. "והמלאכה היתה דים לכל המלאכה, לעשות אתה, והותר" = 2591, ויש סגולה עצמתית בעשיה שכזו, מעבר להתחיבות, בשטותא דקדושה בלשון החסידות. כל פרוטה שאני מוסיף לצדקה מעבר לסכום המוציא אותי מידי חובה, יש לו ערך פי הרבה יותר גדול וגבוה מזה של כל אשר נתן  = [ש"א א,יב] "והיה כי הרבתה להתפלל לפני י-הוה, ועלי שמר את פיה" = [ירמ' א,יא] "ויהי דבר י-הוה אלי לאמר: מה אתה ראה, ירמיהו? ואמר: מקל שקד אני ראה" = [יח' מג,ה] "ותשאני רוח ותבאני אל החצר הפנימי, והנה מלא כבוד י-הוה הבית" 

לעשות אתה, והותר = 1829 = [ירמ' כח,ז] "אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם" = [מיכה ה,ח] "תרם ידך על צריך, וכל איביך יכרתו" = [תהי' קלט,א] "למנצח, לדוד מזמור: י-הוה חקרתני ותדע" = (שמ' לג,כב) "ושמתיך בנקרת הצור" = (דב' יא,ב) "את מוסר י-הוה א-להיכם, את גדלו, את ידו החזקה" = (ש"א טו,יח) "לך, והרמתה את החטאים, את עמלך" 

והותר = 617 = (דב' לד,י) "אשר ידעו י-הוה" = (שופ' ח,כא) "גבורתו" = (מ"ב יז,לד) "עד היום הזה הם עשים" = (חב' ג,ו) "הליכות עולם" = (תהי' קט,יא) "לכל אשר לו" = (דניאל יב,ג) "כזהר הרקיע"