בראשית, עליה ג, תפארת בשבוע. ברא' ג,ה: "כי ידע א-להים כי ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם, והייתם כא-להים, ידעי טוב ורע".
היכן נאבדה התמימות? הא-להים אמר שנמות אם נאכל ממנו. הנחש בא וטוען שנהיה כא-להים. הנחש מדבר בערמה, הוא עבד הרואה הזדמנות לטפס למלוכה ותאב לה מאוד. אמנם, אילו שמרנו על התמימות בה נבראנו, לא היינו צריכים להיות כבי' כא-להים יודעי טוב ורע, הרי חיינו בעולם שכולו טוב, ורק לזכותנו קיים בו פתח אחד קטן להרע הוא הנחש, שנזכה כל יום להינצל מחבליו, עד כדי שיום אחד נחזיר אותו בתשובה, נגייר אותו, נהפוך את ערכו 358 להרכיב ממנו משיח.
כי ידע א-להים כי ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם, והייתם כא-להים, ידעי טוב ורע = 1949 = [ויק' יט,טז] "לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על דם רעך, אני י-הוה" = [יח' יח,טז] "ואיש לא הונה, חבל לא חבל, וגזלה לא גזל; לחמו לרעב נתן, וערום כסה בגד"
הנה לפנינו עץ הדעת טוב ורע, הפיתוי לצאת מהתמימות, מהבית של אמא, אל העולם הגדול. להיות כא-להים, הוא מידת הדין. כי "ביום אכלכם ממנו" = 305 (ברא' א,כא) "ויברא א-להים" את עולמנו בעוד (ברא' ז,טז) "ויסגר י-הוה", הוא מידת הרחמים, את השפע האינסופי, אשר מעתה יהיה בשליטת דיני הא-להים, מידה כנגד מידה, אוכל כנגד טרחה, הכל בתוך מתכון של שכר ועונש, של סיבה ומסובב, שלא בקלות תתרומם ממנה כל ימיך על פני האדמה.
= (ברא' כח,יד) "ובזרעך" = (ברא' לא,נב) "לרעה" = (שמ' כט,לג) "וזר לא יאכל" = (ש"א טז,י) "לא בחר י-הוה באלה" = (מ"ב כ,ד) "ודבר י-הוה היה אליו" = (יש' ה,כא) "חכמים בעיניהם" = (יש' כו,יא) "י-הוה רמה ידך" = (יש' סא,א) "רוח אדנ-י י-הוה" = (ירמ' יד,ה) "דשא" = (יח' לט,ג) "מיד ימינך אפיל" = (מיכה ב,ז) "הלוא דברי ייטיבו" = (תהי' צח,ג) "זכר חסדו" = (איוב יט,כט) "גורו לכם" = (איכה ב,ט) "לא מצאו חזון מי-הוה"
ונפקחו עיניכם, והייתם כא-להים, ידעי טוב ורע = 1414 = [תהי' קיט,קסט] "שרים רדפוני חנם, ומדבריך פחד לבי" = [איוב לד,יא] "כי פעל אדם ישלם לו, וכארח איש ימצאנו" = (ברא' ג,כ) "ויקרא האדם שם אשתו" = (ויק' יד,לב) "זאת תורת" = (יהו' כד,ו) "ואוציא את אבותיכם ממצרים" = (שופ' כ,כו) "ויעלו כל בני ישראל וכל העם, ויבאו בית אל" = (ש"ב כד,יז) "ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי" = (יש' מה,יד) "ואליך ישתחוו אליך יתפללו"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה