וירא, עליה ה, הוד בשבוע. ברא' כא,ו: "ותאמר שרה: צחק עשה לי א-להים; כל השמע יצחק לי".
רש"י מביא מדרש אגדה (ב"ר נג) לפיו הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפלות נענו עמה, ורב שחוק היה בעולם. באותו כיוון מפרש הרשב"ם, לפיו אותו צחוק הוא שמחה של תמהון. אונקלוס תרגם בלשון חדוה, יונתן בלשון תימהא.
ותאמר שרה: צחק עשה לי א-להים; כל השמע יצחק לי = 2564
ותאמר שרה = 1152 = [תהי' פא,טו] "כמעט אויביהם אכניע, ועל צריהם אשיב ידי" = (ברא' מט,כה) "ברכת (ברכות) שמים מעל" = (יח' ג,יז) "ושמעת מפי דבר" = (יח' כח,טו) "תמים אתה בדרכיך" = (מש' כא,יד) "מתן בסתר" = (שה"ש ב,א) "אני חבצלת השרון" = (דב' ה,כא) "היום הזה ראינו כי ידבר א-להים את האדם וחי"
צחק עשה לי א-להים = 699 = (ברא' ד,כו) "לקרא בשם י-הוה" = (שמ' טז,ד) "ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו" = (דב' א,יא) "ויברך אתכם" = (דב' יא,כז) "אל מצות י-הוה א-להיכם" = (יהו' י,יד) "נלחם לישראל" = (ש"ב יג,ה) "ובא אביך לראותך" = (ירמ' נ,ט) "לא ישוב ריקם" = (יח' טז,כז) "והנה נטיתי ידי עליך" = (תהי' ל,יב) "הפכת מספדי" = (תהי' פג,טו) "תלהט הרים" = (תהי' פט,מט) "ולא יראה מות" = (תהי' צח,א) "וזרוע קדשו"
כל השמע יצחק לי = 713 = תשובה = (ברא' ד,יב) "תהיה בארץ" = (ברא' יח,כד) "בתוך העיר" = (ברא' מב,כא) "הצרה הזאת" = (שמ' כט,י) "והקרבת" = (שמ' לב,יב) "שוב מחרון אפך" = (במ' כ,כח) "בראש ההר" = (דב' יב,ח) "כל הישר בעיניו" = (דב' ל,א) "והשבת" (והשבות) = (שופ' י,יב) "ותצעקו אלי" = (שופ' יג,כ) "ויפלו על פניהם ארצה" = (שופ' כ,יד) "עם בני ישראל" = (ש"א ב,ו) "מוריד שאול ויעל" = (יח' ח,יב) "הראית בן אדם" = (תהי' כח,ט) "ורעם ונשאם" = (תהי' קז,ט) "ונפש רעבה" = (תהי' קט,ט) "ואשתו" = (שה"ש ח,ט) "נצור עליה לוח ארז" = (איכה ג,מד) "סכותה בענן לך" = (עזרא י,ו) "מלפני בית הא-להים" = (אבות ב,ט - בשם רבי שמעון) "הרואה את הנולד" = בעל תורה =
תלמוד בבלי, מועד קטן יח,ב) "מי-הוה אשה לאיש" - אומרת הגמרא: הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים, מה' אשה לאיש. מן התורה דכתיב (בראשית כד) ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר; מן הנביאים דכתיב (שופטים יד) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא; מן הכתובים דכתיב (משלי יט) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת. עכל"ק
----------------
קידושין ב,ב: ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה (דברים כב) כי יקח איש אשה ולא כתב כי תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש משל לאדם שאבדה לו אבידה מי חוזר על מי בעל אבידה מחזר על אבידתו. עכל"ק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה