בלק עליה ז, מלכות בשבוע. במ' כה,א: "וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב".
אמר ריש לקיש (סוטה ג,א): "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". וישב ישראל בשטים, לשון שטות, ולדברי רש"י לשון שיט דהינו טיול. יושבים דוקא "בשטים" = 361 = (ויק' כו,מא) "בארץ איביהם", הרי מקום הנמלך ברוח שטות, שם מתעורר האויב הפנימי של האדם. לרגע קט הם רגועים, נראה כחלף בחסדי שמים האיום של בלעם ובלק עליהם. הם מחוברים לבורא עולם, ונמצאים (יח' כו,כ) "בארץ חיים" מבחינתם, שם (שה"ש ד,טו) "באר מים חיים" היא התורה שבידיהם. לא בזדון יכשלו, כי אם העם (ברא' נ,כ) "חשבה לטבה" ולא התכוון לרעה.
בשטים = 361 = (ברא' נ,כ) "חשבה לטבה" = (ויק' כו,מא) "בארץ איביהם" = (שופ' יט,י) "ולא אבה האיש" = (יח' כו,כ) "בארץ חיים" = (שה"ש ד,טו) "באר מים חיים"
לזנות אל בנות מואב = 1031 = אהבת הבריות = תיקון המידות = [שה"ש ז,יב] "לכה דוי נצא השדה נלינה בכפרים"
רש"י:
לכה דודי נצא השדה - דרשו רבותינו בעירובין אמרה כנסת ישראל רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות אלא כיושבי פרזות שהם בעלי אומנות ועוסקין בתורה מתוך הדחק
נלינה בכפרים - נלינה בכופרים בא ואראך בני עשו שהשפעת להם טובה וכופרים בך
וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב = (ש"א א,יג) "היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה