מדינת ישראל נלחמת בעזה. להפסיק את הירי אלינו של הטילים שנוצרו שם במשך שנים תחת אפה המודעת של מדינת ישראל, שעקבה אחרי כל המהלך ונתנה לו, משום מה, להניב פרי. היום, אין כוונה מוצהרת למבצע זה כי אם לנטרל את יכולת התקיפה של החמס (הנקרא כך על שם החמס הפותח פריצות אצלנו לפורענות) וחבריו (הכוונה ליתר המידות הרעות שעם ישראל חייב לתקן בכלל ובפרט כדי לתקן גורלו); שלא יוכלו, לזמן מה, לירות עלינו, לפחות לא הרבה. למה להסתפק בהישג עלוב אם אפשר ללכת על כל הקופה, ולתקן כבר את הנדרש לשלום ולטובת הכלל, כל הכלל?
מישהו בחר לכנות את המבצע הזה בשם "צוק איתן", השוה בגימטריה 657 , כמו האימרה מהגמרא "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד": כל מה שעושה הרחמן, לטוב הוא עושה.
ובאשר למבצע "צוק איתן", הרעף לכך גבוה: בערך שם המבצע, לא רק (שמות טו,א) "סוס ורכבו רמה בים", אלא שלאחריו, (שמות טו,כה) "וימתקו המים". אפילו אותם מים המשמשים לפורענות, נמתקים לאחר הקרב. אין שום הפסד.
זה, כל עוד נהיה ראוים בכלל לעזרה משמים, שניישר קו עם תכלית היותנו עלי אדמות. זה כל עוד נצא אל מול האויב החצוני בהחלטה לנצחו בשלמות, דבר שלא נשמע כעת מכבי' מנהיגי העם, אשר ידעו כל הזמן על היצור בעזה של אלפים מהטילים שכרגע ממש נורים לכיוון רוב שטח המדינה, ונתנו לזה לקרות. זה כל עוד, סוף סוף, בדיוק כפי ששימש תנאי לכיבוש הארץ תחת יהושע בן-נון, נתאגד כאיש אחד להגן על ישובנו בארצנו, אשר תכליתו ככתוב (ויקרא כה,לח) "להיות לכם לא-להים", ואין זה יעמוד כי אם על כך שיתקיים (במ' ה,ג) "ולא יטמאו את מחניהם". מן הסתם, מן הטומאה הקיימת חייבים גם להיטהר.
זו הזדמנות נדירה, לאומית, לבחור בדרכי שמים, לבחור בחוקים העל-טבעיים החלים על ישראל כשהוא עושה כל דבר המזכה אותו לכך. (יחז' יג,כג) "וידעתן כי אני י-הוה" (= 657) בתכלית הכרעה על-טבעית למבצע, ואם כן, צריכים להוכיח ולגלות אומץ להגן על כל אשר לנו בנחיצות, לנטרל לגמרי את האויב המאים על כולנו, ולתקן באהבה את נוהלי החיים אצלנו, לזהור מתוך (קו' יב,י) "דברי אמת" הפועמים בקרבנו, מתוך אשר בפרט, אכן בכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה