כי תבוא, עליה ה, הוד בשבוע. דב' כז,יז: "ארור מסיג גבול רעהו, ואמר כל העם אמן".
להסיג גבול זה לא ממש לפרוץ למרחב של הזולת, לא ממש לכבוש אותו, לא ממש לתפוס את שלו. כך מתאר רש"י את התנועה העדינה בה איש מסיג את גבול רעהו: "מחזירו לאחוריו, וגונב את הקרקע"... שהיא כבי' כבר פנויה. רבי יעקב בעל הטורים מביא כדוגמא לאותו מעשה את הבא על אשת רעהו. ויש אין ספור דוגמאות לאותו מעשה בחיי היום יום, והמשכיל ירויח.
ועליו חלה קללה נמרצת, לא חשוב אם מה שהוא גזל היה בדרכי נועם כביכול, ולא הרים את הקול ולא את היד. "ארור מסיג גבול רעהו" = 842, כי הוא כופר בא-ל עליון אשר (ברא' יד,יט) "קנה שמים וארץ", והוא הקובע מה (ויק' כז,כא) "תהיה אחזתו" של האדם. ואין מחסום בפני הבוחן כליות ולב, אשר ידון את האדם לפי ערך מעשיו ולא לפי מראית העין, וגזר שלא יתקיים (דב' יג,יב) "כדבר הרע הזה בקרבך".
מסיג גבול רעהו = 435 = (ויק' כד,כא) "ישלמנה" = (ש"א יז,ב) "ויערכו מלחמה" = (ש"ב טז,ח) "כי איש דמים" = (ירמ' ה,ג) "מאנו לשוב"
מסיג גבול = 154 = וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים = 154 = עולם הבא = א-להים חיים = אין בה מום = אל"ף ה"י וא"ו ה"י (אהו"ה) = 7 * כ"ב = לחם ויין = ימי החנוכה = (מ"א יא,ב) מִן-הַגּוֹיִם = (מש' יח,י) מגדל עז {הפסוק השלם: מִגְדַּל-עֹז, שֵׁם יְהוָה; בּוֹ-יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב} = (אסתר ב,יג) לבוא עמה = (ברא' ל,א) הבה לי בנים = (ברא' לט,ו) כי אם הלחם = (ברא' נ,א) ויבך עליו = (שמ' יד,כה) י-הוה נלחם = (שמ' כג,כז) כל איביך אליך = (שמ' לה,ה) כל נדיב לבו = ונסלח = (דב' ה,כב) א-להים חיים = (דב' ו,ד) י-הוה א-להינו י-הוה = (דב' ו,ו) על לבבך = (דב' יט,ג) ינחילך י-הוה
ואמר כל העם אמן = 503 = [דה"א א,כז] "אברם הוא אברהם" = (ויק' יג,כט) "בראש" = (יהו' ט,כ) "ולא יהיה עלינו קצף" = (שופ' ט,כז) "בית א-להיהם" = (שופ' יח,ז) "ודבר אין להם עם אדם" = (ישע' טז,יד) "דבר י-הוה לאמר" = (יח' מג,י) "אתה בן אדם" = (תהי' יט,ג) "יחוה דעת" = (תהי' עא,יד) "תמיד איחל" = (תהי' ק,ה) "אמונתו" = (איוב כט,יא) "כי אזן שמעה" = (איוב לג,כ) "מאכל תאוה" = (מש' א,כד) "נטיתי ידי" = (מש' י,ט) "הולך בתם" = גננת = גשר = רגש = עושה חסדים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה