גלם נצבים א

נצבים, עליה א, חסד בשבוע. דב' כט,ט: "אתם נצבים היום כלכם, לפני י-הוה א-להיכם: ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל".

אתם נצבים היום כלכם, לפני י-הוה א-להיכם: ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל = 3772 = [קו' ב,כא] "כי יש אדם, שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון, ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו: גם זה הבל, ורעה רבה". להיות נצבים זה להיות נוכחים בשלמות, באופן כזה שגם המחשבה גם הדיבור וגם המעשה, שלושת מלבושי הנשמה המלובשת במח האדם, נמשלים בשלמות על ידי אותו משל. רש"י טוען שאותו אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון הוא הקב"ה בעצמו, אשר נתן מחלקו לברואיו, אשר לא עמלו כלל לבריאת עולמם. 
ונראה לע"ד שיש אדם אשר עמל ליל ויומם בסודות הבריאה ובתכליתה, המחכים ומתיגע לדעת ולרכוש את כל הכשרונות הנדרשים לזכך את חושיו ואת תבונתו, ומרוב אהבה וחמדה וחביבות שהוא מרגיש כלפי האמת שהיא היופי והיא אימה של השלום, הוא מפקיר את אשר למד ואשר בנה, ובאים זאבים ונוטלים את השורה התחתונה בחינם, ואינם יודעים אשר בלי שיטלו חלק בדרך וביגיעה, לא יהיה אצלם מצוי כלי היכול לסבול את משמעות הדברים; ואז, כלפיהם, הנתינה עצמה היא בגדר של נשיפת הבל המתפזר באויר, ואפילו בגדר של "רעה רבה" = 482, של בלבול בין "מצוי לרצוי", של לקיחה אל הקצה של סבל העוני כתנאי ללמוד את נפלאות התורה, כנסיון של רבי שמעון בר-יוחאי ובנו רבי אלעזר, אשר נזונו במשך י"ב שנים במערה מהיות בה בנס (תיקוני זוהר א,א) "חד חרוב וחד מעיינא דמיא", עץ חרוב אחד ומעין מים חיים. 

אתם נצבים היום כלכם, לפני י-הוה א-להיכם = 1106 = [מש' יב,ח] "לפי שכלו יהלל (יהולל) איש, ונעוה לב יהיה לבוז" = (שמ' יב,לו) "וי-הוה נתן את חן העם" = (ויק' יז,יב) "כל נפש מכם לא תאכל דם" = (דב' טז,ו) "כי אם אל המקום אשר יבחר י-הוה א-להיך" = (ש"א ח,ו) "תנה לנו מלך לשפטנו" = (יש' סה,יז) "כי הנני בורא שמים חדשים" = (ירמ' יב,ה) "ובארץ שלום אתה בוטח" = (דה"ב לג,כה) "את כל הקשרים (הקושרים)" = (תהי' מ,י) "בשרתי צדק" = (מש' לא,כב) "מרבדים עשתה לה" = (רות ד,ד) "ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר" 

ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל = 2666 = (ויק' כג,ג) "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש" 

ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם = 1764 = (שמ' ד,יב) "והוריתיך אשר תדבר" = (יהו' כב,ב) "ויאמר אליהם אתם שמרתם" = (ש"א ב,כ) "ואמר ישים י-הוה לך זרע מן האשה הזאת" = (נחמ' ח,ח) "ויקראו בספר בתורת הא-להים" 

(עמוס ב,ז) "השאפים על עפר ארץ בראש דלים" 

רש"י: השואפים על עפר ארץ - על עפר ארץ שהם הולכים עליהם כל שאפם וכל מחשבתם בראש דלים הוא איך יגזלו אותם ויטלו את שלהם,


מצודת דוד: השואפים - אשר מביטים אל עפר הארץ להיות מושבם בראש הדלים כי השופטים ההם משימים שוטרים תחתיהם לכוף הדלים לקיים דבר המשפט ואם ימאנו יקחום בשער ראשם ויפילום בארץ וירמסום ברגליהם והנה עפר הארץ בראש הדלים

כל איש ישראל = 902 = (ברא' ב,יז) "ופרו ורבו על הארץ" = (במ' ל,ג) "לעשות מלאכה" = (במ' כג,יד) "ויבן שבעה מזבחת" = (שופ' יד,ב) "קחו אותה לי לאשה" = (ש"א ד,ט) "והייתם לאנשים" = (ש"ב טו,לג) "והיית עלי למשא" = (מ"א א,נא) "והנה אחז בקרנות המזבח" = (ישע' לא,ט) "אשר אור לו בציון" = (ירמ' יא,כ) "אראה נקמתך מהם" = (יח' כא,ל) "נשיא ישראל" 

כל איש ישראל = נשיא ישראל

*** בספר שמות יש ז' הופועות של "מות יומת" = 902 = כל איש ישראל, כנגד הגזרה בה מתו כל דור המדבר