וישלח, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' לג,כ: "ויצב שם מזבח, ויקרא לו א-ל א-להי ישראל". ותרגם אונקלוס ואקם תמן מדבחא, ופלח עלוהי קדם אל אלהא דישראל: אשר מתוך עבודת המזבח קרא בשם "א-ל" המשול למידת החסד, לא-להים -מידת הדין- של ישראל, דהיינו של עצמו, כי במעלה החדשה אשר קבל המכונה בשם ישראל, הדינים שעליו נהיו בבחינת חסדים. ורמז נשגב לדבר באשר כל הפסוק שלנו, בערכו 1476, מתפרש בנאמר [תהי' קלט,יא] "ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני", שאפילו שהחושך ינשוף כבי' עלי וישתפך עלי, הלילה יאיר את עיני, שהחושך המלביש אותי הוא מגן לי מפני אויב, אבל אינו שולט בעיני ואני זוכה לראות בלילה כמו ביום. זו שלמות הישוב של יעקב בחלקה שקנה בכסף מלא, בשכם, אשר שיכת עוד מאז לכל זרעו, אליה בא ליסד ולהתחיל את (דה"א ט,יג) "מלאכת עבודת בית הא-להים", מקום אשר עליו שתרה שכינה וממנו ייפתחו שערי ישועה לעולם.
ויצב שם מזבח = 505 = [תהי' צה,ג] "כי א-ל גדול י-הוה, ומלך גדול על כל א-להים" = (ברא' יז,יח) "ויאמר אברהם" = שרה = (שמ' ח,ח) "מעם פרעה" = (ש"א יב,ה) "ויאמר אלהם עד י-הוה בכם" = (ש"א כא,ט) "כי היה דבר המלך נחוץ" = (ש"א כד,י) "הנה היום הזה ראו עיניך" = (מ"א יג,ט) "בדבר י-הוה לאמר" = (יש' מג,ד) "ואני אהבתיך" = (ירמ' יד,ב) "עלתה" = (דה"ב ד,יא) "בבית הא-להים" = (תהי' מח,יד) "לדור אחרון"
ויקרא לו = 353 = (יש' כט,יט) "שמחה" = (ברא' לז,כב) "להשיבו" = (ברא' מח,כ) "ויברכם ביום ההוא" = (דב' יז,יז) "ולא יסור לבבו" = (ש"ב יא,כג) "ויאמר המלאך" = (עוב' א,יב) "ביום צרה" = (דניאל ח,ו) "וירץ אליו"
א-ל א-להי ישראל = 618 = (שמ' יד,יא) "להוציאנו ממצרים" = (דב' כ,ט) "בראש העם" = (מ"א ח,מח) "והתפללו אליך" = (ירמ' מב,כב) "לבוא לגור שם" = (יח' מג,כא) "מחוץ למקדש" = (תהי' קיב,ג) "עמדת לעד" = (קו' ז,יב) "החכמה תחיה בעליה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה