וישב, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' לח,ז: "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני י-הוה, וימתהו י-הוה".
זה סיפור עצוב ומלא לקח, על השתלשלות הסיבה והמסובב, מידה כנגד מידה, בין דור לדור, בין איש לכל המושפע מפועלו.
הרי כל החוקים בידינו, וכן הבחירה. "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני י-הוה, וימתהו י-הוה" = 1490 , להזכירך אשר אמר ה' (יש' נד,י) "וברית שלומי לא תמוט", שלא תפול, ועל פי הברית, במעשה ידיך תזכה בברכה או בהפכה. הרי נתמה: (ירמ' יח,כ) "הישלם (הישולם) תחת טובה, רעה?", היכן ההגיון לעשות כן? אז אם שלמת רעה תחת טובה, רעה כפלים יצרת לך, ועל טובה שהשבת לחסדי ה', רק טובה תקבל. ועל המקרים באשר אין זה אשר נראה לשכלנו המוגבל, כבר נצטוה אף הנביא: (דניאל יב,ט) "לך דניאל, כי סתמים (סתומים) וחתמים (וחתומים) הדברים".
האחים קצפו על יוסף, והיו שטענו נגדו גזר דין מות. יהודה הציל את חייו, בהציעו למכור אותו כעבד במקום. הוא היה המנהיג, בחינת מלך על כולם. אל מול צערו של יעקב אביהם ונסיגתו אל תוך אבל עמוק על בנו, כל האחים התרחקו מהנהגת יהודה, מאוכזבים על שלא העיר אותם מהטעות, והיו עושים כדבריו ומשיבים את יוסף אל אביו.
יוסף, מודח מגדולתו עד שיוכיח את עצמו מחדש (מה שיקרה שוב מול יוסף, בפ' ויגש), יורד מאת אחיו, גולה מהמשפחה, מתחבר עם שותף, לוקח אשה מבנות הארץ, ומוליד ילדים; כאשר כבד על נפשו צער אביו הנגרם מפחדו, שלא עצר את אחיו ושחרר את יוסף כשיכל. תודעה זו מחניקה, הקדושה אצל יהודה מלאה כאב. ויהי "ער בכור יהודה" = 528 סימן לאשר נטמאו בניו (שופ' י,ו) "ויעזבו את י-הוה" = (יש' יד,ה) "שבר י-הוה" = (תהי' צב,ו) "מה גדלו מעשיך"
ער בכור יהודה רע בעיני י-הוה = 966 = [ברא' יג,יג] "ואנשי סדם רעים וחטאים לי-הוה מאד" = (יואל ב,י) "רעשו שמים" = (מלא' ג,כד) "והשיב לב אבות על בנים" = (נחמ' ט,ו) "ואתה מחיה את כלם" = "לחזור בתשובה"
וימתהו י-הוה = 493 = (ברא' מז,יג) "ולחם אין בכל הארץ" = (שמ' יד,ל) "ויושע י-הוה ביום ההוא" = (דב' כב,כז) "ואין מושיע" = (שופ' א,טז) "את בני יהודה" = (הוש' ז,י) "ולא שבו אל י-הוה א-להיהם" = (עמוס ג,יד) "ונפלו לארץ" = (זכ' ח,ט) "להבנות"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה