וישב, עליה ב, גבורה בשבוע. ברא' לז,טז: "ויאמר: את אחי אנכי מבקש; הגידה נא לי איפה הם רעים".
איך זה שיוסף אינו מפחד? הרי הוא יודע שאחיו אינם דוקא שבעי-רוח ממנו, ואפילו רואים בו גורם מסוכן להשתלשלות חייהם. ואיך זה שיעקב שולח את יוסף אליהם? הרי גם הוא מודע לכל הנ"ל. הכל תמוה. נראה שיש דברים בגו, שלא מה שנראה במבט ראשון הוא מה שבאמת יתרחש.
יוסף יוצא לחפש את אחיו, והנה המלאך גבריאל (לפי רש"י ואחרים) פוגש אותו. והוא מזהה את המלאך (כי אם לא, איך יאמר לו "הגידה נא לי" בלי לשאול אם הוא בכלל יודע את מבוקשו?). והמלאך שותף לכל המעשה התמוה, שולח אותו לכיוון דותן.
יוסף פתר את החלומות אשר חלם, ומודע הוא לרגשות אחיו אליו, ובכל זאת יאמר "
את אחי אנכי מבקש = 943 = (יח' יט,א) "אל נשיאי ישראל" = (תהי' ח,ו) "וכבוד והדר תעטרהו" = (תהי' כב,כח) "כל משפחות גוים" = (מש' ב,ו) "דעת ותבונה" = (קו' ד,יג) "אשר לא ידע להזהר עוד" = [תהי' כג,א] "מזמור לדוד, י-הוה רעי, לא אחסר" = [תהי' קמה,י] "יודוך י-הוה כל מעשיך, וחסידיך יברכוכה" = (יהו' ט,כז) "אל המקום אשר יבחר" = (מש' לא,ל) "אשה יראת י-הוה"
ויאמר: את אחי אנכי מבקש = 1200 = (ברא' כא,ב) "אשר דבר אתו א-להים" = (שמ' לב,לב) "אם תשא חטאתם" = (במ' יא,יז) "ולא תשא אתה לבדך" = (דב' כד,טו) "הוא נשא את דברו" = (שופ' א,כג) "ויתירו בית יוסף" = (ש"ב ז,י) "ושכן תחתיו" = (מ"א יב,ט) "אשר נתן אביך עלינו" = (מ"ב י,ג) "וראיתם הטוב והישר" = (יש' כו,כא) "וגלתה הארץ את דמיה" = (יש' מב,א) "נתתי רוחי עליו" = (תהי' י,ז) "תחת לשונו" = (תהי' לח,יג) "ודרשי רעתי" = (תהי' פו,יג) "משאול תחתיה" = (שה"ש ז,י) "שפתי ישנים" = (קו' ג,טו) "ואשר להיות כבר היה"
הגידה נא לי איפה הם רעים = 579 = (ברא' כה,לד) "לחם ונזיד עדשים" = (במ' טז,כז) "פתח אהליהם" = (דב' לב,מז) "כי לא דבר רק הוא מכם" = (יש' ז,ט) "אם לא תאמינו" = (ירמ' כט,ח) "אל חלמתיכם (חלומותיכם)" = (ירמ' מב,טו) "לגור שם" = (ירמ' מד,יז) "ורעה לא ראינו" = (יח' מ,ד) "וידבר אלי האיש" = (דה"א ט,א) "והנם כתובים" = (תהי' יח,מד) "תפלטני" = (תהי' לג,יב) "אשר י-הוה א-להיו" = (תהי' פט,ו) "ויודו שמים פלאך י-הוה" = (דניאל י,ז) "חרדה גדלה נפלה עליהם"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה