גלם ויגש ה

ויגש, עליה ה, הוד בשבוע. ברא' מו,ד: "אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה, ויוסף ישית ידו על עיניך".

אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה, ויוסף ישית ידו על עיניך = 2319 

אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה = 1157 = (ברא' יט,א) "וישתחו אפים ארצה" = (במ' טו,כו) "לכל עדת בני ישראל" 

אנכי ארד עמך מצרימה = 801 = (ברא' טז,ו) "ותברח מפניה" = (ברא' מב,כה) "וימלאו את כליהם בר" = (שמ' יג,כא) "להאיר להם,ללכת" = (שמ' יז,ו) "ויעש כן משה" = (שמ' יח,ד) "ויצלני מחרב פרעה" = (במ' י,ח) "והיו לכם לחקת עולם" 

ואנכי אעלך גם עלה = 356 = (מ"א יג,יב) "וידבר אליהם אביהם" = (מ"א כב,כה) "הנך ראה ביום ההוא" = (ירמ' י,כד) "יסרני י-הוה" = (יח' מז,יד) "איש כאחיו" = (הוש' ב,ג) "אמרו לאחיכם" = (תהי' יט,טו) "צורי וגאלי" = (תהי' צד,ב) "הנשא" = (תהי' קכז,ג) "פרי הבטן" = (איוב טו,יד) "ילוד אשה" = (מש' י,יב) "שנאה" 

ויוסף ישית ידו על עיניך = 1162 = (ברא' מט,כו) "תהיין לראש יוסף" = (דב' א,ט) "שאת אתכם" = (דב' כה,ח) "לא חפצתי לקחתה" = (ירמ' יד,כב) "ואם השמים יתנו רבבים" = (יח' כז,כד) "ובכל קהלך אשר בתוכך" = (יח' לג,ב) "דבר אל בני עמך ואמרת אליהם" = (יואל ב,טו) "תקעו שופר" = (תהי' קמו,ו) "השמר אמת לעולם" = (דניאל יא,כח) "ולבבו על ברית קדש" 

מתוך מאמר של הרב יוסף כרמל באתר eretzhemdah.org:

אנו מוצאים בפרשנותו של ר' מאיר שמחה הכהן מדוינסק ב"משך חכמה", גישה שונה לחלוטין. הוא מציע את ההצעה הבאה:

"יתכן כי אמר לו שבל יחקור בעיונו ובעיניו השכליים על תכלית ומהות העניין שצריך לירד מצרימה ולעלות... שזה העניין יעצום עיניך שבל תחקור ובל תסתכל אחרי דרכי ההשגחה. כי כמו מי מילל זה אשר הצער של יוסף יהא לתכלית נרצה כזה, שידור במצרים ויהי לשליט ויפרסם דעות צודקות"

לפי הסברו של ה"משך חכמה", הירידה והעליה ממצרים הקשורות להפרדות מיוסף היא חלק מתוכנית אלקית שבמבט אנושי "ראית עין" היה קשה מאוד להבינה טרם התבצעו כל שלביה.

הירידה של יוסף למצרים ובעקבותיה של כל משפחת יעקב היתה חלק מנסיון "לתקן עולם במלכות שדי". יוסף כסגנו של פרעה, ניסה לעשות מהפכה "מונותאיסטית" במצרים האלילית ולפרסם את "הדעות הצודקות", אילו היה הדבר ברור מראש בוודאי שהרבה תמיהות היו מתבררות. הסבר זה מסתדר יפה מאוד עם הפסוקים בתהילים:

"שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף: עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ: עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְדֹוָד צְרָפָתְהוּ: שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ: שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ: לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם (תהלים ק"ה יז-כב).