גלם ויגש ב

ויגש, עליה ב, גבורה בשבוע. ברא' מה,ה: "ועתה, אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה, כי למחיה שלחני א-להים לפניכם".
והנה, עת הגילוי וההמתקה. האחים נדהמים בהיחשף אליהם יוסף. סחרחורת, כאילו כל הסרט הבלתי הגיוני שעבר עליהם רץ מזורז לאחור. הכל מקבל משמעות חדשה, כל חלקי התמונה מוצאים את המקום הנכון להם ומשתלבים בשרשרת חדשה. מחילה. תחושת מצפון חדשה אצל כולם, המפחדים גם שיוסף ירצה לנצל את המעמד הנוכחי -הוא מלך, הם שבוים לו- לנקום בהם. ואז, דבריו הנכונים של יוסף: "ועתה, אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה, כי למחיה שלחני א-להים לפניכם" = 3575; כמעשה הכהן, אשר [ויק' כז,כ] "וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח, והקריב את השעיר החי", שהכל כופר ונמחל ונמתק, ועכשיו חיים חדשים נתקשרים לרצון הא-להי, באגודה אחת, להמשיך רחמים לעולם.

 = (שמ' כו,לא ועד ה' פע' בס' שמות) "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר" 

ועתה, אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה = 2738 = [ברא' ח,י] "ויחל עוד שבעת ימים אחרים, ויסף (ויוסף) שלח את היונה מן התבה"

אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה = 2257 = (ויק' ד,כד) "וישחט אתו במקום אשר ישחט את העלה" 

אל תעצבו ואל יחר בעיניכם = 1056 = (יש' כ,ד) "ערות מצרים" = (יש' כט,יג) "מצות אנשים מלמדה (מלומדה)" 

כי למחיה שלחני א-להים לפניכם = 837 = [יש' מג,יא] "אנכי אנכי י-הוה, ואין מבלעדי מושיע" = [תהי' קיח,כח] "א-לי אתה ואודך, א-להי ארוממך" = (שמ' ג,כא) "לא תלכו ריקם" = (ירמ' כב,טו) "אביך הלוא אכל ושתה"